כמו בכל עבירה שאדם עבר ח"ו, יש לו אפשרות לתקן את הדבר ע"י תשובה אמיתית, שיתחרט על מעשיו, ויתוודה בפה מלא שעשה טעות והוא חוזר בו, וגם ישוב בכל ליבו על מעשיו הרעים עד, ויעיד עליו הקב"ה שלא יחזור שוב לקלקולו. וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה. והדבר אמור על העוון החמור הנ"ל.
ואע"פ שמשמע ממקום אחד בזוהר, שאין לדבר זה מחילה, כבר האריכו בזה רבותיינו האחרונים, במה וכמה מקומות, שאין הדבר כן להלכה, ואין לך דבר העומד בפני התשובה.
וכבר ידוע, שהתיקון הגדול ביותר לעוון החמור הנ"ל הוא לימוד התורה בעיון, שמשעבד את מוחו ללימוד התורה הקדושה. כמה שיותר להתייגע ולעמול בהבנת הדברים.
וכמה פעמים שמענו ששאלו בעלי תשובה את מרן הראש"ל שליט"א איך ניתן לתקן חטא חמור זה, והשיב להם, שיש להיות שקוע כל הזמן בלימוד התורה. וזה יהיה כל מחשבתם. ושאין צריך לחשוב על מה שהיה, ובכל מיני עניינים ברומו של עולם, אלא לשכוח מהכל, ולהיות עסוק בלימוד התורה כל הזמן, להספיק כמה שיותר מסכתות ונושאים בלימוד. ומכאן ולהבא לחושבנא טבא.
ובזה ירצה לפני הקב"ה.
