• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם להשקיע זמן שהתפנה לעבודה או ללימוד תורה

שלום הרב,
שמי משה, בחור בן 28. משתייך לזרם הדתי לאומי תורני. ב"ה קובע עיתים לתורה(כשעה ברוב ימות השבוע, וקצת יותר בסופי שבוע), ומשתדל במצוות קלה כבחמורה. לפרנסתי עובד במחשבים.
לעיתים יש לי ימים שאין בהם הרבה עבודה, ואני מוצא את עצמי עם כמה שעות פנויות ואני מתלבט במה למלא אותם.
על צד אחד במאזניים, מונח הרצון להוסיף עוד לימוד תורה.
אך בצד השני, יש לי רצון מאוד גדול להוסיף ולהתפתח מקצועית, יש עוד הרבה נושאים בתחום המקצועי שהייתי רוצה ללמוד, וכן לנסות להוסיף עבודה באופן פרטי ובכך להוסיף עוד הכנסה. אני מאוד אוהב את התחום שבו אני עובד, הוא נותן לי סיפוק והנאה, ואני מרגיש אף תחושת החמצה קלה, שאני יכול להוציא מעצמי יותר, אך מפאת הדאגה והערך לזמן אני לא מושך קדימה בתחום.
אני יודע שגם עבודה זה מצווה. אבל האמת שב"ה אני מתפרנס בטוב, וקשה לומר שזהו צורך של פרנסה, אלא יותר מה שנקרא "הרווחה", וכאמור הנאה.
מאידך ברור לי שיש לי כל כך הרבה ללמוד בספרי הקודש, וכואב לי להניח "חיי עולם" על פני ספק "חיי שעה".
כבר תקופה לא קצרה שאני מתחבט בנושא, אשמח לעצת הרב בנושא, תודה רבה רבה!
 
שלום וברכה
שאלה חשובה ביותר כבודו שואל.
רבותינו לימדונו בביצה טז. שמזונתיו של אדם קצובים לו מתשר"י ועד תשר"י חוץ מתשר"י, והשתדלות הפרנסה היא מוכרחת, כלשון הרמב"ן בפרשת וישב הגזירה אמת והחריצות שקר, אולם ריבוי הטורח אינו מועיל, כמשלו הידוע של הח"ח זי"ע שגם אם יוסיף ברזים לחבית, לא יוסיף בה משקה.
ולענין התועלת האישית שציין כבודו בהשתלמות במקצוע, אחר שכבודו מסודר מבחינת לפרנס בני ביתו בכבוד, עיקר ההשקעה של כבודו צריכה להיות בהכנה לבית האמיתי של כבודו בבחינת נצר מטעי מעשי ידי להתפאר, וכמו שאמר מר עוקבא בגמרא בכתובות אורחתא רחיקתא וזוודאי קלילא, (הדרך ארוכה והצידה מועטה), ולא ידאג כבודו על התועלת שיכול להועיל להעולם בהשלמותו במקצוע, כי כבודו יוסיף הרבה יותר לעולם בהשתלמותו בתורה, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, שהיא ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים, ועיין בשולחן ערוך לבעל התניא (פרק ד המלכות ת"ת) עד כמה גודל החיוב, וגם לביתך נאוה קודש ולחינוך הילדים ולכל מכריך תשפיע הרבה יותר בהשתלמותך בתורתינו הקדושה מאשר בכל מקצוע, וכמו שאמר רבי מאיר בסוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה.
לכן בני שמע בקולי את אשר איעצך, בכל רגע פנוי אחר דאגתך לפרנסת בני ביתך וחינוך ילדיך, רוץ לחדרי תורה עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח.
בברכה רבה והצלחה מרובה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון