יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
שיעורים בהלכות נדה הרחקות ב (דקה 47).
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
אולי הרב @בנימין לוריא יוכל להעלות קישור.
דבק בתורת מרן
Active member
קול הלשון שיעורו של מרן בנידון כמו שכתבו לפני בדקה 47 וקצת אחרי
אולי יש צורך בקוד אז להכניס 1484
אולי יש צורך בקוד אז להכניס 1484
לא עובד
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
כנראה זזה קוד אישי.
כי זה לא נותן לי גישה.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
נראה דצ"ל: 1848
דבק בתורת מרן
Active member
דבק בתורת מרן
Active member
והאמת תורה דרכה,
מי שיתבונן במילים, מרן אומר פעמיים "כנראה" היה שם רב אשכנזי ולא כתב כן בביטחה
כתבתי את זה כי כן ראוי לכל מי שמחפש אחר האמת
אולם ידוע וברור שלא ע"ז מסתמך מרן רבנו הגדול הראש"ל שליט"א, אלא על דברים אחרים שבוודאי בא"י הולכים כדעת מרן השו"ע, ולא בא אלא להסביר איך הבא"ח חולק על השו"ע אם הוא כותב שאפי' מאה אחרונים לא יכולים לחלוק, וזאת מאחר והיה גאון אשכנזי וכו' וחשב שכך היה מנהג בגדד מקדמת דנא.
ומי לנו גדול ממרן שלא אמר בבירור אבל חזקה על הרב נתיבי עם וספר צדקה ומשפט שכתבו שכך היה
ואכמ"ל
מי שיתבונן במילים, מרן אומר פעמיים "כנראה" היה שם רב אשכנזי ולא כתב כן בביטחה
כתבתי את זה כי כן ראוי לכל מי שמחפש אחר האמת
אולם ידוע וברור שלא ע"ז מסתמך מרן רבנו הגדול הראש"ל שליט"א, אלא על דברים אחרים שבוודאי בא"י הולכים כדעת מרן השו"ע, ולא בא אלא להסביר איך הבא"ח חולק על השו"ע אם הוא כותב שאפי' מאה אחרונים לא יכולים לחלוק, וזאת מאחר והיה גאון אשכנזי וכו' וחשב שכך היה מנהג בגדד מקדמת דנא.
ומי לנו גדול ממרן שלא אמר בבירור אבל חזקה על הרב נתיבי עם וספר צדקה ומשפט שכתבו שכך היה
ואכמ"ל
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
כזעירא מן חבריא פה יורשה לי לומר, שגם אני חיפשתי הרבה מאוד, ולא מצאתי ראיות להשפעה של רב אשכנזי בבגדאד
והרבה מהדברים שכתב דלא כמרן נמצאים גם בספרים של רבנים שקדמוהו כהחיד"א וחכמי ליוורנו וחכמי ירושלים ועוד
ולכן נראה כלשון הנתיבי עם ומרן הראש"ל שליט"א ש"יתכן" שהיה, דהיינו שאם היה זה מיישב הרבה דברים (אך רבים נוספים לא יתיישבו), ודו"ק.
והרבה מהדברים שכתב דלא כמרן נמצאים גם בספרים של רבנים שקדמוהו כהחיד"א וחכמי ליוורנו וחכמי ירושלים ועוד
ולכן נראה כלשון הנתיבי עם ומרן הראש"ל שליט"א ש"יתכן" שהיה, דהיינו שאם היה זה מיישב הרבה דברים (אך רבים נוספים לא יתיישבו), ודו"ק.
ממכון שבתו השגיח
Active member
אני דיברתי פה אל פה עם הגר"מ מאיה שליט"א ואמר לי שזוכר שבפורת יוסף אמרו שהגיעו לבגדאד רבנים אשכנזים והם שינו להם הרבה מנהגים ולכן רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי לא רצה לשנות מנהגם שהיה נהוג. [אמר לי גם מי מראשי הישיבה שאמרו את זה אלא שאניני זוכר..]
יגידו לך שם הרב מאיה אינו עיראקי...
כאילו אותם הטוענים נולדו בעירק...
ברצוני להוסיף מעט על דברי הכותב האחרון, א. כפי הנראה בדברי נתיבי עם במפורש כתב דבריו כהשערה בעלמא ולא כדבר יצוק אלא כצד שיש ליתן עליו את הדעת בהלכה, ומ"מ נראה שאף הוא מודה שאין להסתמך עליו בלבד, בנוסף אכן כפי הנראה מכל ספרי הפוסקים הבבליים המובאים בספרו של מרן הראש"ל שהביאו את המדובר על אותה תקופה שבה הגיע החכם הספרדי מסוריא (כמדומני חכם צדקה חוצין - אין הספר לידי כעת) שבה היה רעב נורא בבבל ונתמעטו חכמי התורה שם והוצרכו להביא להם חכם מבחוץ, ויתכן שקרה כן פעמים נוספות, בכל אופן לא הזכיר אף אחד מהם ד"ז שהגיע חכם מבחוץ אשכנזי והשפיע עליהם לשנות מנהגיהם, ודוקא שינוי כזה שהוא משמעותי ביותר בודאי היה מאוזכר באחד מדבריהם ועינינו רואות שלא הוזכר מאומה.. ובודאי שלא היו מתשתמטים מלהביאו.. ולא עלה על דעתם להסתיר ד"ז משיקולים חיצוניים.. זה לא יעלה על הדעת.. ואף הבא"ח עצמו כשהזכיר התקופה לא העלה שמו ואיזכורו של אותו חכם, ומשכך נראה שהשערתו של הרב נתיבי עם צריכה יותר ביסוס, וכמה שעיינתי בדברי החוקרים על יהדות בבל לא מצאתי סמך חזק לחכם כזה שהגיע..
ובר מן דין, מה יהני לן טענה זו לבאר דעת הבא"ח, והלא לא נמצינו עושים אותו אלא טועה, שהוא כתב כלל שאזלינן בתר מרן ונטה ממנו קו ללכת אחרי מנהגי חכם אשכנזי אחד היפך מכלל עצמו, ואי"ז אלא חוכא ואיטלולא מדעתו.. ושיטתו לא נתיישבה כלל, וכפי ששמעתי מכמה חכמים בירושלים ליישב דעתו אל נכון דאדרבה כל כוונת כל אותם חכמים שכתבו כלל זה ובכ"ז נטו קו מזה, הוא כיון שהם לא כתבו כלל זה אלא על דרך כלל שברוב מחלוקות הראשונים אין אנו מכריעים אלא כדעתו המכרעת של מרן הב"י אומנם בודאי שבאיזהו מקומן בתר עיונם או ראותם הצורך נטו קו מדברי מרן הב"י, ופסקו שלא כמותו, ואין סתירה בזה לכלל שהוא על דרך כלל, וזהו יישוב דעת רבים מן האחרונים הספרדים שאע"פ שהביאו כלל זה בכ"ז לא נקטו כך כמה פעמים..
וברצוני להוסיף שאחר המחילה, מה שייך לראות בדברים אלו זלזול בהגרע"י זצוק"ל ולא להביא דברים מעין אלו בפורום, והלא תורתינו תורת אמת היא ועלינו ללומדה כל אחד כמיסת ידו ואין מקום כלל לא לשמוע דברי האחר או לתת להם מקום, וענותנותו של ר"ז בן אבקולס אינה נוגעת לכאן כלל.. עי' שם במהר"ץ חיות ביאור הסוגיא..
ובר מן דין, מה יהני לן טענה זו לבאר דעת הבא"ח, והלא לא נמצינו עושים אותו אלא טועה, שהוא כתב כלל שאזלינן בתר מרן ונטה ממנו קו ללכת אחרי מנהגי חכם אשכנזי אחד היפך מכלל עצמו, ואי"ז אלא חוכא ואיטלולא מדעתו.. ושיטתו לא נתיישבה כלל, וכפי ששמעתי מכמה חכמים בירושלים ליישב דעתו אל נכון דאדרבה כל כוונת כל אותם חכמים שכתבו כלל זה ובכ"ז נטו קו מזה, הוא כיון שהם לא כתבו כלל זה אלא על דרך כלל שברוב מחלוקות הראשונים אין אנו מכריעים אלא כדעתו המכרעת של מרן הב"י אומנם בודאי שבאיזהו מקומן בתר עיונם או ראותם הצורך נטו קו מדברי מרן הב"י, ופסקו שלא כמותו, ואין סתירה בזה לכלל שהוא על דרך כלל, וזהו יישוב דעת רבים מן האחרונים הספרדים שאע"פ שהביאו כלל זה בכ"ז לא נקטו כך כמה פעמים..
וברצוני להוסיף שאחר המחילה, מה שייך לראות בדברים אלו זלזול בהגרע"י זצוק"ל ולא להביא דברים מעין אלו בפורום, והלא תורתינו תורת אמת היא ועלינו ללומדה כל אחד כמיסת ידו ואין מקום כלל לא לשמוע דברי האחר או לתת להם מקום, וענותנותו של ר"ז בן אבקולס אינה נוגעת לכאן כלל.. עי' שם במהר"ץ חיות ביאור הסוגיא..
נושאים דומים בפורום
