• לקראת יום השנה השביעי למרן, יצא לאור בס"ד קובץ בית יוסף תשפ"א (גליון מו) לרכישה באתר "מורשת מרן שופס": shops.moreshet-maran.com

האם צריך לומר את שם "אל" עם האות קו"ף?

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
#1
בעניין אמירת שם "אל" באות קו"ף, כמו שאומרים אחינו האשכנזים "קל", סיפר מרן הראש"ל שליט"א בלויין, שכשהן היו בחורים והיו שרים בשלחן שבת "קלי למה עזבתני", היה מרן זיע"א גוער בהם, וכי הקב"ה הוא "כלי" חס ושלום, והורה להם לומר "אלי" כרגיל. וכן שמענו בשם הגרב"צ מוצפי, שאמר שאין לחוש לזה, ולהוסיף אות האות קו"ף.
מצד שני, כתב מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ג (סי' יד) בסוף התשובה, שגם את שם "אל" יש לומר עם האות קו"ף.
יש משהו שיכול ליישב את העניין, מה יש לעשות למעשה?
 
#3
בעניין אמירת שם "אל" באות קו"ף, כמו שאומרים אחינו האשכנזים "קל", סיפר מרן הראש"ל שליט"א בלויין, שכשהן היו בחורים והיו שרים בשלחן שבת "קלי למה עזבתני", היה מרן זיע"א גוער בהם, וכי הקב"ה הוא "כלי" חס ושלום, והורה להם לומר "אלי" כרגיל. וכן שמענו בשם הגרב"צ מוצפי, שאמר שאין לחוש לזה, ולהוסיף אות האות קו"ף.
מצד שני, כתב מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ג (סי' יד) בסוף התשובה, שגם את שם "אל" יש לומר עם האות קו"ף.
יש משהו שיכול ליישב את העניין, מה יש לעשות למעשה?
שאלה יפה.
אולם הענין פשוט, דמאחר דלא אסרו לומר את השמות שאינם נמחקין, ובתוכם שם א-ל, אלא כאשר אינו אומר אותם בתוך פסוק, או בדרך תפילה או שירה להשם יתברך, וטעם האיסור מפני שמזכיר אחד משמותיו יתברך לבטלה.
אבל כאשר מתפלל או קורא פסוק, וכן כאשר שר להשם יתברך, ובתוך כל אלו מזכיר שם שמים, אין זה לבטלה כלל ועיקר, אדרבא זהו מצוה, של קריאת פסוק או של תפילה ושירה להשם יתברך, ובזה כאשר אומר את השם בכינוי, הרי שמגרע ומקלקל בתפילתו וקריאתו ושירתו, ועוד שמכנה שמו של השם יתברך בתוך כדי דיבורו אליו בתפילה ובשירה.
 
#4
מרן הרב יצחק יוסף שליט"א דיבר על זה בשו"ת הראשון לציון, ובילקוט יוסף הלכות שבת. אני לא זוכר המקורות אבל נראה שאפשר למצא את זה בנקל.
 
#7
כך שמענו מפי מרן רבינו זצ"ל שאמר גם לגבי השיר "מן המיצר קראתי קה" שזהו זלזול לומר כך, וצריך לומר "י-ה". ואפשר לשמוע בקלטות של מרן לגבי דין הטועה ב"האל הקדוש" שרבינו אומר בפשטות "האל הקדוש" ולא הקל הקדוש, וחזר על זה כמה וכמה פעמים, ואפילו שזו לשון של ברכה. [לעומת זה שמעתי הקלטה ממו"ר הגאון רבי בן ציון אבא שאול שאמר "הקל הקדוש"]. וזכורני מבני הספרדים מהדור שעבר, שאפילו בשם השם המוזכר בתוך שיר מסויים, או בפסוק של "פתיחה" לשיר, היו אומרים אותו כהגייתו, ואפילו כאשר חזרו עליו כמה פעמים, אך היום גם הספרדים מקפידים על זה יותר.
 

מנהל ראשי

Administrator
חבר צוות
#10
עיקר הקפידא הוא בדם ה' אבל בשאר השמות כל שאומרם בדרך לימוד יכול לאומרם כדרכם.
מפסקו של מרן זיע"א (אינני זוכר כעת את המקור המדויק) משמע שכן ראוי לעשות, שכשיש שם ה' אפי' בחצאי פסוקים, יש לומר את שמות ה' כרגיל.
 
#11
מצאתי היום בשיעור המובא כאן לצפיה על פרשת שמות, שמרן זצוק"ל מספר על מטהו של משה רבנו שהיה תקוע בגינת יתרו ומכנה אותו "מטה האלוקים" באות "ה" ולא ב"קוף". ומעניין של מדובר לא בציטוט של פסוק ולא בציטוט לשוני של מדרש, אלא אמירה משלו
 
#12
עיין ביבי"א ח"י או"ח י"ב ובשו"ת הראשל"צ ח"ב סי' נ"ה שהעולה משם שכל שהוא דרך שבח או שהוא פסוק שלם ויש בו שם ה' שרי, ובעניין חצי פסוק שיש בו שם ה', מרן זצ"ל היה אומר תמידים כסדרן בדרשותיו וכמו שזכרו החכמים לעיל, אבל בשו"ת הראש"ל כתב שלא לשיר פסוק שאינו שלם וצ"ב מדוע.
וכפי שידוע לי ע"פ מה שלמדתי בעבר ביבי"א על אזכרות שבתוך הלימוד (שאיני זוכר כרגע היכן הוא) שיכול לומר חצי פסוק עם שם ה' בתוך לימוד.
וגם שמעתי שהרה"ג ב"צ מוצפי אמר ששם אלוקים אין לכנותו וכל שאומרו לצורך שרי.

ובכלל הרי התקינו שיהא אדם שואל את חבירו בשם, וכמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם וענו לו גם הם בשם ה', ובאופן כללי הרי בתקופת הנביאים והכתובים כולם היו מדברים בשם ה' תמידים כסדרם, ואיך פתאום זה נהיה אסור? ולפי מה שראיתי בציונים דלעיל כל הבעיה היא או בפסוקים שכל פסוק שלא פסקו משה אנן לא פסקינן (יעויי"ש בדין זה מתי נאמר), וכן שאין לחזור על מילים כמה פעמים במשפט שמוזכר בו שם ה' אלא יאמרו כסדרו, אבל לומר משפט ראוי ושלם עם שמות ה' (ואפילו עם שם הוי"ה) לא ידעתי למה נהגו איסור, וגם אם אנו נזהרים בזה מחמת חלישות כוחנו שאם לא נקצין בזה יהיו נפרצים הגבולות, מ"מ צריך לידע מה ההלכה בזה.

וביותר הגדילו לעשות אלו שגם קיצור של כינוי 'השם' לא כותבים אלא כותבים אות ד' כאילו האות ה' אות קדושה היא, אשריהם ישראל שכך זהירים הם בקדושת שמו, אך צריך להעמיד הדברים על דיוקם.
 

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
#14
מצאתי עוד מקום שמרן הרב עובדיה זיע"א אומר מעצמו "דברי אלוקים חיים" באות ה' ולא באות ק'.

ראו כאן דקה 0:19
לכאורה זה לא ראיה, כי מרן זיע"א לשיטתו, שכאשר אומרים בשיעור או שקוראים מהספר פסוקים, ואפילו חצי פסוק, יש צורך להגיד שם השם.
 
#16
הנדון שלנו הוא אמירה ללא פסוקים.
אמירת "דברי אלהים חיים" זה לא פסוק אלא מאמר גמרא שנאמר על דבר מסויים, ורבינו אמרו על דבר אחר, כך שאין שאין כאן ציטוט מגמרא, אלא בשימוש לשון מושאל מהגמרא, ואפילו הכי לא שינה רבינו. וזה פשוט שבאמירה סתם ושיחת חולין אין לומר שם אלוקים בה'. על כל פנים בשם "אלקים" היו רגילים רבותינו הספרדים לבטאם בה' כרגיל ללא כינוי, הן באמירה והן בכתיבה, כגון "המקובל האלהי" ולא "האלקי" וכדומה.
ואגב, עד כדי כך נשתבשו בענין, עד שראיתי באיזה ספר לרב מפורסם שבמקום "שדי" כתב "שקי".
וכבר סופר על פגישה אחת ששאל המיועד לבת זוגו לשמה והשיבה: בתקה (בתיה), ואף הוא השיב לה לשמו: "קליקקו" (אליהו)...
 

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
#17
אמירת "דברי אלהים חיים" זה לא פסוק אלא מאמר גמרא שנאמר על דבר מסויים, ורבינו אמרו על דבר אחר, כך שאין שאין כאן ציטוט מגמרא, אלא בשימוש לשון מושאל מהגמרא, ואפילו הכי לא שינה רבינו. וזה פשוט שבאמירה סתם ושיחת חולין אין לומר שם אלוקים בה'. על כל פנים בשם "אלקים" היו רגילים רבותינו הספרדים לבטאם בה' כרגיל ללא כינוי, הן באמירה והן בכתיבה, כגון "המקובל האלהי" ולא "האלקי" וכדומה.
ואגב, עד כדי כך נשתבשו בענין, עד שראיתי באיזה ספר לרב מפורסם שבמקום "שדי" כתב "שקי".
וכבר סופר על פגישה אחת ששאל המיועד לבת זוגו לשמה והשיבה: בתקה (בתיה), ואף הוא השיב לה לשמו: "קליקקו" (אליהו)...
זה פסוק בירמיה כג, לו: וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ:
דבר הגמ' הם לשון מליצה מהפסוק הנ"ל.
 
#20
שמענו בשם הגרב"צ מוצפי, שאמר שאין לחוש לזה, ולהוסיף אות האות קו"ף.
אני לא יודע מה אתה שמעת אני יודע ששרו פעם ליד הרב אוחילה לאל עם קו"ף והוא צעק ואמר שאין להגיד כך אלא עם א' וזה המצאה אשכנזית, וכך בכל עניין.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'