• לכל השואלים: ע"י לחיצה על "מה חדש?" תוכלו להתעדכן בהודעות האחרונות בפורום.

הטמנה בפלטה

#1
שאלה
אם שמתי על הפלטה לפני שבת תבשיל מבושל כל צורכי וכיסיתי אותו לגמרי בשמיכות,האם מותר בשבת לשים מתחת לשמיכה לחם כדי לחממו
 
#2
פסק מרן בשו"ע (סימן רנז סעיף ו) וז"ל: מֻתָּר לְהַטְמִין בְּשַׁבָּת דָּבָר צוֹנֵן בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַנֵּן בְּיוֹתֵר אוֹ כְּדֵי שֶׁתָּפִיג צִנָּתוֹ; אֲבָל בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, וַאֲפִלּוּ לְהַטְמִין צוֹנֵן גָּמוּר וַאֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, נָמֵי אָסוּר. עכ"ל.

וכן כתב בילקוט יוסף שבת (כרך א חלק א סימן רנז הערה ט, עמוד תערב) לגבי ההיתר להטמין צונן אפילו בכלי ראשון, וז"ל: אמנם כל זה הוא בדבר שאינו מוסיף הבל, אבל בדבר המוסיף הבל אסור להטמין אפילו צונן, ואפילו מבעוד יום, כמבואר בשו"ע (סימן רנז סעיף ו). עכ"ל.

ועוד שם (סעיף י) כתב, ואמנם אסור להטמין את הצונן בערב שבת בדבר המוסיף הבל. וציין בהערה להראשונים שכך הדגישו והביאו ראיה ממעשה שעשו אנשי טבריה, ואסרו להם חכמים, והתם צונן ומבעוד יום הוה. ע"ש.

ועיין יביע אומר חלק א (חלק או"ח סימן יד אות י) שהביא בשם המערכי לב, דגדר הטמנה הוא הטמנת הכלי עם התבשיל שבתוכו, אבל הטמנת עצם התבשיל בלי שום כלי אינו בגדר הטמנה שגזרו חז"ל וכו'. ע"ש. ומרן זצ"ל דחה דבריו בשתי ידיים, דליתא. וכיעויין שם.

והנה בהלכה ברורה חלק יד (עמוד שב) רצה ליישב המערכי לב על פי דברי השפת אמת שג"כ כתב סברא זו, ע"ש. אמנם לכאורה אדרבה, קשיא על השפת אמת ג"כ (במה שכתב דאין באיסור הטמנת הביצה משום הטמנה, אלא משום דשפיר שייך בזה לגזור אטו תולדות האור, ע"ש, דהא הדגיש ביביע אומר הנ"ל להקשות ממה שמבואר להדיא שם בגמרא (לט.) אמר רבה גזירה שמא יטמין ברמץ. וא"כ אין לומר דלא אתו בה משום הטמנה. ולי צריך עיון).
 
נערך לאחרונה:
#5
לא התכוונתי להורות, כי אין לי סמכות להשיב במדור שאל את הרב, אלא ציינתי למה שכתבו הפוסקים בנוגע לשאלתך.

ולענין אם הפלאטה עם כיסוי בגדים למעלה נחשבת דבר המוסיף הבל או לא, עיין חזון עובדיה שבת חלק א (עמוד נו סעיף ג). ואכתי צ"ע בנידון דידן.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#7
ב"ה
שלום וברכה!
במענה לשאלתך אם מותר להניח חלה מתחת לשמיכות שע"ג הקדרה שעל הפלאטה או לא,
הנה מלשון מרן הש"ע או"ח (סי' רנג ס"ה) נראה לכאורה להדיא שאסור להניח מאכל מתחת לבגדים שע"ג הקדרה בשבת, ומשום הטמנה. וכך פשטה ההוראה לאסור בזה, ע"פ הבנת הגאון משנ"ב (ס"ק פח) ועוד פוסקים בדברי הש"ע הנ"ל.
ואמנם אחר העיון במקורות יש מקום לדון ולפלפל בזה בכוונת דברי הרשב"א (שהוא מקור דברי הש"ע), וממילא בביאור דברי הש"ע, וגם בשו"ת מש ומגן כתב בקצרה ובלא נימוק להתיר בזה.
אולם למעשה אין להסתמך ע"ז לקולא ולנטות ממנהג העולם שנהגו להורות בזה איסור ע"פ לשון הש"ע הנ"ל, ורק המיקל בזה במקום צורך אין למחות בידו בחזקת היד, לפי שיש לו ע"מ שיסמוך, ובפרט באיסור הטמנה דרבנן.
וכמו כן יש להקל במקרה שכבר הרים את השמיכה בשביל הקדרה, וקודם שבא להחזיר השמיכה רוצה להניח חלה ואח"כ להחזיר השמיכה עבור שמירת חום הקדרה, ואגב שמכסה הקדרה יכסה גם את החלה, ושפיר דמי אף לדעת הגאון משנ"ב, שהרי יש כמו סתירה בדבריו מסימן רנג הנ"ל לסי' שיח (ס"ק נא), וביאר הגאון חזו"א (או"ח סי' לז ס"ק יז) לחלק בדעת המשנ"ב כאמור, שבסי' רנג שכל מעשיו הטמנת המאכל בשמיכה אין להקל, אבל בסי' שיח שעיקר מעשיו לכסות הקדרה בהיתר שכבר היתה מכוסה, ורק אגב מתכסה גם החלה שהניח זה עתה קודם שהחזיר השמיכה, בזה אין עיקר פעולתו על החלה ומותר. (אלא שלא הסכים לחילוק זה, ע"ש).
ואף שלמעשה גם בהיתר זה ראוי להחמיר כדעת רוב הפוסקים, אולם נראה שהמיקל בזה ובפרט במקום צורך ועונג שבת י"ל ע"מ שיסמוך.

בברכה רבה
 
#8
לכבוד מורינו ורבינו הרב שליט"א,

שלום רב,

כיהודה ועוד לקרא, בהמשך לתשובתו הרמתה, שבה הזכיר את חילוקו של החזו"א, הנה כתוב אצלי שבשו"ת מנחת שלמה (חלק ב סימן לד אות יח) גם כתב לחלק כן, ושם יישב את קושיית החזו"א שחולק על המשנה ברורה, וכן מביא ראיה לביאור המשנ"ב, ודלא כספר שביתת השבת (אות קה) שחלק על המשנ"ב. והוסיף הגרש"ז שם דמותר גם 'לכתחלה' לגלות ולהטמין ולכסות אח"כ את שניהם ומה שאוסר המשנ"ב בסי' רנ"ג ס"ק פ"ח מיירי כשאינו מגלה אלא מכניס תחת הבגדים ומטמין. ע"כ. [ומה שכתב המשנ"ב 'נתגלתה' יש לומר דלשון המשנה (שבת נא.) והשו"ע (סימן רנז סעיף ד) שאליהם הוא רומז נקט].

והנה לכאורה יש ראיה לזה ממש"כ הבית יוסף (סימן רנח) בזה"ל: ואע"פ שמותר להטמין את הצונן (בבגדים) כמו שנתבאר בסימן רנז, היינו דווקא שלא על גבי מיחם. עכ"ל. וא"כ דווקא בדבר קר כתב שמכיון שזה על גבי מיחם, אסור להטמין בבגדים. ומבואר דלגבי דבר חם שמותר להניחו ע"ג המיחם [וממילא ה"ה צונן יבש], איירי באותו ציור, שהוא מטמין בבגדים מעל המיחם. אמנם אפשר לדחות, דלא בא התם אלא לומר דאע"פ שקיי"ל כהרמב"ם דמותר אפילו להפיג צינתו, מ"מ הולדת חום ע"ג מיחם אסור.

ומענין לענין, לפני כבר כמה שנים טובות, יש בידי דבר נעים שאני חושק להעביר למרן הראשל"צ שליט"א ולא אסתייעא מילתא, והוא בענין בישול אחר בישול בלח, דאזלינן בתר הרוב, שאע"פ שאין דברי הרב שליט"א צריכין חיזוק, מ"מ אפשר להוסיף פרפרת נאה, על פי מה שכתב בשו"ת שבות יעקב (חלק א סוף סימן יב) וז"ל: ולא כתבתי וז"ל כמנהג לשון הפוסקים כשמעתיקים הלשון ממש בלי שינוי כלל. עכ"ל. והנה אי נייתי ספר נחזי בעליל שמרן הבית יוסף בסימן רנ"ג בהעתיקו לשון רבינו ירוחם, נמנע מלכתוב " וז"ל ", מה שאין כן בסימן שי"ח שטרח וכתב " וז"ל ", וא"כ אתי שפיר שבסימן רנ"ג לא התכווין לצטט לשון רבינו ירוחם במדוייק, אלא להזכיר דבריו עם ביאורם כפי הבנתו, וכפי שכתב בחזון עובדיה שבת חלק א (עמוד פב).

אשמח לדעת מה הרב שליט"א חושב על זה, ואם יאה ונאה, אשמח מאד שיגיעו הדברים למרן הראשל"צ שליט"א.

בברכה רבה.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#9
ב"ה
ישר כחו וחילו על הסייעתא למה שהשבתי בעניותי
ומאחר שראיתי שכבודו מתעניין בסוגיה זו אמרתי לצרף מש"כ בזה בעניותי בעבר לעיונו.

וכמו כן בענין הסיוע לדין רובו יבש, חזק וברוך!
ובזה זכינו שנתכווננו שנינו לדבר אחד
ראה במצורף עמוד רביעי ד"ה אמנם
ומסתמא שכדאי ונכון לנסות להציג הדברים בפני מרן הראש"ל שליט"א
(אולי אחר התפילה בבוקר וכדומה)
בברכה רבה

נ.ב. אם כבודו ידע היאך להעביר את החלק של ההודעות בדברי שנינו, הקשור למחלקה אחרת בפורום, שמתאימה יותר למו"מ זה, אודה לו שיעשה זאת, ואם צריך שאעשה גם אני משהו בשביל זה, יודיעני ואעשה, למען הסדר הטוב.
ישר כח.
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'