ערב שבת שלום
א. מרן זיע"א בחזו"ע (ח"ב עמוד תמז) כתב בשם שו"ת מהרש"ג ח"א (סא) שלא נקרא הכנה אלא במקום שכוונת העושה לחשוך לו זמן מהחול, מפני שבשבת הוא פנוי יותר, ובעשייתו דבר זה בשבת מרויח זמן. אבל אם לא יעשה הדבר בשבת, לא יוכל לעשות הדבר ההוא במוצאי שבת כלל, נמצא שאין כוונת העושה להחליף מעשה של יום חול ליום שבת, שפיר דמי. ע"ש.
ולפי זה אם לא תהיה לו אפשרות במוצ"ש לקחת ממותר הסעודה של ליל שבת ליום ראשון, יש להתיר לקחת ממותר הסעודה של בליל שבת באין אומר ואין דברים, ובצירוף מה שכתב בחזו"ע (שם) בשם שו"ת מחזה אליהו (ס' סד) שמותר להוציא המאכלים מן המקרר, להניחם בחוץ שיפשרו, שאין זה אלא כמטלטל האוכל ממקום למקום ע"ש, וה"ה כאן.
ב.כתב מרן זיע"א בחזו"ע (ח"ד עמוד קפ) הובאו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים, ורצונו באחד מהם, המין שרוצה לאכול מיד נחשב אוכל, והשני שאינו חפץ בו עתה נחשב לפסולת, ויברור המין שרוצה בו עתה, מתוך המין השני, כדי לאכול לאלתר, כדין בורר אוכל מתוך פסולת (תוס' שבת עד. ד"ה והיו, והרא"ש פ"ז ס' ד). ואם אינם מעורבים אלא כל מין מונח בפני עצמו, זה לצד זה, אין בברירת אחד מהם משום איסור ברירה, ומותר ליטול איזה מהם שירצה. ע"כ. ולפי זה שכלוקח חלק מתבשיל שבתוך הסיר, מה שמוציא הוא הנקרא אוכל ומה שנשאר הוא יקרא פסולת (אפילו שהוא אוכל טוב) ולכן צריך לברור לאלתר סמוך לסעודה ולא לסעודה שניה, ורק באוכלים שאינם מעורבים מותר לו לקחת מה שרוצה לסעודה שניה שאין כאן ברירה.
ג. כתב מרן ז"ל (בסימן ש"ז ס"א) ודבר דבר שלא יהיה דבורך של שבת כדוברך בחול. הלכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר, ונחלקו הפוסקים אם דיבור לצורך מצוה כגון לומר שיכתוב ס"ת האם יש להתיר, ובאליה רבה ומאמר מרדכי והגאון חיד"א מתירים לדבר מצוה כמבואר במ"ב (שם ס"ק א) וכן פסק להתיר בחזו"ע (ח"ו עמוד נז) וכתב המ"ב שם ומכל מקום נכון להחמיר לכתחילה כשאין צורך לזה בדיבורו היום (עיין בתוספת שבת) ואם מתירא שיתרשל בדבר, אז לכ"ע שרי לזרוזיה נפשה דאמירה לגבוה הוי כנדר (שם בתוספת שבת). ולפי זה אין לומר לילד אקנה לך משחק זה למחר, אלא אם עושה כן לדבר מצוה כגון שאומר לו אם תלמד לימוד זה אקנה לך משחק זה למחר, ויכול לומר לו אביא לך למחר משחק זה.
בברכה רבה שבת שלום ומבורך