לבקשת הרב שמעון ללוש להעביר את המו"מ לכאן - הריני ממשיך את הדיון ההלכתי.
הרב שמעון ללוש כתב וז"ל
ב"ה
שלום וברכה,
בעיקר הקושיא של ברכת הכרפס, דברי מרן הראש"ל שליט"א ברורים, לאחר שמנהג מרן זצ"ל היה לברך נפשות על הביצה וכדומה כנודע, וכשאינו מתכוין לפטור וגם מברך נפשות אה"נ מברך שוב, כמבואר בדין ברכת נפשות על מים כש"שכח" שיש לפניו קפה, כמבואר בילקו"י להדיא. (ושונה מהאופן שבירך נפשות תוך שזוכר את הקפה, ע"ש).
אולם עדיין צריך עיון, דהא מרן לא 'שכח' שצריך לאכול כרפס, וא"כ היה לו לברך נפשות ולכוין שאינו פוטר את האדמה ולא לברך על הכרפס.
דהגע עצמך, אדם שאכל תפו"א ועוף ורוצה לאכול לאחר מכן אבטיח, האם יכול לברך בסתמא נפשות ולפטור את התפו"א והעוף ולחזור ולברך בפה"א על האבטיח? צריך לכוין להדיא שפוטר רק את העוף ולאחר סיום האבטיח לברך שוב נפשות, וה"ה הכא.
ועוד שבעדותו של הראש"ל המובאת בספר הליכות חיים כתוב מפורש שבירכו על הכרפס משום שיצאו למטבח והוי שינוי מקום ולא כיונו על הכרפס ולא משום שבירכו ברכה אחרונה.
וצריך נגר ובר נגר דיפרקניה לעדות זו.
הרב שמעון ללוש כתב וז"ל
ב"ה
שלום וברכה,
בעיקר הקושיא של ברכת הכרפס, דברי מרן הראש"ל שליט"א ברורים, לאחר שמנהג מרן זצ"ל היה לברך נפשות על הביצה וכדומה כנודע, וכשאינו מתכוין לפטור וגם מברך נפשות אה"נ מברך שוב, כמבואר בדין ברכת נפשות על מים כש"שכח" שיש לפניו קפה, כמבואר בילקו"י להדיא. (ושונה מהאופן שבירך נפשות תוך שזוכר את הקפה, ע"ש).
אולם עדיין צריך עיון, דהא מרן לא 'שכח' שצריך לאכול כרפס, וא"כ היה לו לברך נפשות ולכוין שאינו פוטר את האדמה ולא לברך על הכרפס.
דהגע עצמך, אדם שאכל תפו"א ועוף ורוצה לאכול לאחר מכן אבטיח, האם יכול לברך בסתמא נפשות ולפטור את התפו"א והעוף ולחזור ולברך בפה"א על האבטיח? צריך לכוין להדיא שפוטר רק את העוף ולאחר סיום האבטיח לברך שוב נפשות, וה"ה הכא.
ועוד שבעדותו של הראש"ל המובאת בספר הליכות חיים כתוב מפורש שבירכו על הכרפס משום שיצאו למטבח והוי שינוי מקום ולא כיונו על הכרפס ולא משום שבירכו ברכה אחרונה.
וצריך נגר ובר נגר דיפרקניה לעדות זו.
נערך לאחרונה:
