מרן זצ"ל בחזו"ע ח"ה עמ' קכ"ט הביא שבשו"ת נזר כהן כתב שגם בזמן חז"ל היו ב' סוגי כינים; שאינם פרים ורבים, ופרים ורבים כמפורש בגמ' בגיטין ס"ט ע"ב, אלא שהכינה המצויה היתה אינה פרה ורבה ולכן התירו להורגה, ולפ"ז הכינה של היום שהיא פרה ורבה אסור להורגה.
וכתב עליו מרן וז"ל ואפילו לדבריו מאן פליג לן בין זמנם לזמנינו שנאמר דהשתא מצויה יותר הנוצרת מזכר ונקבה, ומספק אין לנו לאסור מה שהתירו חז"ל, הילכך מותר להרוג כינה בשבת עי"ש.
וצ"ע מה שכתב מאן פליג לן וכו', דהא אין ספק היום שהכינה שלנו היא פרה ורבה וכפי שכתבו כל האחרונים וכפי שהמציאות מוכיחה.
ומאידך מפורש בגמ' שהסיבה להיתר הריגת כינים היא משום שאינה פרה ורבה. ומפורש ג"כ בגמ' שיש כינים שפרים ורבים. וא"כ ע"כ צריך לומר כן. ועד כאן לא כתבו האחרונים להתיר אלא כדי שלא יסתרו דברי חז"ל את המציאות שלנו, אולם כיון שאפשר ליישב את דברי חז"ל באופן הנ"ל - אין סיבה להתיר.
ועוד שאף לא יהי אלא ספק - מדוע כתב מרן שאין לאסור מספק, הרי זה ספיקא דאוריתא [ועכ"פ מלאכה שאצל"ג שדינה חמור יותר מדרבנן רגיל] דההורג כינה כהורג גמל, ואם יש ספק האם חז"ל כיונו לכינה זו או לא - צריכים להחמיר מספק?
וכתב עליו מרן וז"ל ואפילו לדבריו מאן פליג לן בין זמנם לזמנינו שנאמר דהשתא מצויה יותר הנוצרת מזכר ונקבה, ומספק אין לנו לאסור מה שהתירו חז"ל, הילכך מותר להרוג כינה בשבת עי"ש.
וצ"ע מה שכתב מאן פליג לן וכו', דהא אין ספק היום שהכינה שלנו היא פרה ורבה וכפי שכתבו כל האחרונים וכפי שהמציאות מוכיחה.
ומאידך מפורש בגמ' שהסיבה להיתר הריגת כינים היא משום שאינה פרה ורבה. ומפורש ג"כ בגמ' שיש כינים שפרים ורבים. וא"כ ע"כ צריך לומר כן. ועד כאן לא כתבו האחרונים להתיר אלא כדי שלא יסתרו דברי חז"ל את המציאות שלנו, אולם כיון שאפשר ליישב את דברי חז"ל באופן הנ"ל - אין סיבה להתיר.
ועוד שאף לא יהי אלא ספק - מדוע כתב מרן שאין לאסור מספק, הרי זה ספיקא דאוריתא [ועכ"פ מלאכה שאצל"ג שדינה חמור יותר מדרבנן רגיל] דההורג כינה כהורג גמל, ואם יש ספק האם חז"ל כיונו לכינה זו או לא - צריכים להחמיר מספק?
