• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

וירוס הקורונה - נישוק מזוזות ותשמישי קדושה

moshe1

New member
חשוב שהרבנים יפרסמו בהקדם הנחיה שלא לגעת ואז לנשק מזוזות, ספרים ותשמישי קדושה אחרים, אלא לנשקם מרחוק בלבד, זאת במידה ולדעת תורה אכן יש לנהוג כך, או כל פתרון אחר שיראה להם.

אם למשל נשא של הוירוס יגע במזוזה עם יד מזוהמת ואז אדם אחר יגע באותו משטח ומיד בפה שלו, זה הדבקה ודאית וסיכון למוות שלו ושל משפחתו.

אם הרבנים לא יטפלו בעניין זה ומהר, תפוצת הוירוס עלולה חלילה להיות משמעותית יותר מהירה מאשר בסין ובמדינות אחרות, עקב הנוהג בארץ ששונה מחו"ל בעניין זה.
 
ב"ה
ישר כח על העירנות!
אודה לך אם תואיל בטובך בבקשה להסביר לי באופן מסכם את ענין הוירוס הנזכר, השלכותיו בארץ, אם קיימות, אמצעי הזהירות ממנו, וכדומה, או לכוין אותי למקור מידע מסכם ומפורט בנושא, וזכות הרבים תלויה בך.
בברכת חזק ואמץ!
 
תודה לכבוד הרב!

בזמנו ב"שפעת החזירים" הרב שלמה עמאר אכן פסק שאם יש סכנה יש לנשק "מהאוויר". אך יש לקחת בחשבון שהוירוס החדש מדבק הרבה יותר משפעת החזירים, וחשוב שכבר עכשיו יפורסם פסק הלכה דומה, מאחר ויתכן והוירוס כבר הגיע לארץ. להלן פירוט:

מדובר בוירוס בשם קורונה (שם רשמי של המחלה covid-19, ושל הוירוס SARS-CoV-2), הוא התגלה לפני כחודשיים בסין, ועדיין לא יודעים עליו הכל. אין הוכחה לכך אבל ישנן סיבות לחשוב שיתכן ומקורו בנשק ביולוגי שפותח במעבדה ונמלט משם בטעות. הגרסה הרשמית היא שהוירוס התפתח אצל בעל חיים ועבר משם לאדם.

הוא מדבק מאוד, עד כה כשמונים אלף איש נדבקו, וכ1800 נפטרו. אין כיום תרופה או חיסון, הצפי הוא שיהיה רק בעוד כשנה וחצי.
הוא מדבק על ידי קירבה לנשא (אדם אחר שנדבק בו, בדקו וראו שמישהו עמד בתור בחנות במשך 14 שניות מאחורי נשא, וזה הספיק להדביק אותו), או על ידי נגיעה במשטח מזוהם שנשא נגע בו (הוירוס כנראה ממשיך לדבק על המשטח במשך מספר ימים, אולם משטחים מסויימים פחות קולטים אותו ממשטחים אחרים).

תקופת הדגירה (הזמן שבו הוא מדבק אחרים מבלי שהנשא של הוירוס מראה סימני חולי) של הוירוס היא עד שבועיים, יתכן שאפילו 3. המשמעות היא שנשא עלול להסתובב זמן רב ולהדביק אחרים מבלי שהוא מודע לכך שהוא נשא. כמו כן הבדיקות הקיימות לגילוי הוירוס לא בהכרח תמיד מגלות אותו גם אם הוא קיים. לשם השוואה, הדגירה של שפעת עונתית היא עד יומיים, ושל "שפעת החזירים" עד שבוע.

אחוז התמותה עדיין אינו ידוע, גם כי קשה לסמוך על הדיווחים מסין וגם כי יתכנו מקרים שלא תועדו. אך מתוך כל החולים המתועדים שהסתיימה מחלתם בהבראה או מוות, מתו כ13%. ומתוך כלל החולים המתועדים שנדבקו בכלל גם אם לא הסתיימה מחלתם, מתו כ2.5%. מרבית המתים הם מבוגרים או עם בעיות בריאות נוספות. התמותה קטנה יותר אצל ילדים שפחות נוטים לפתח תסמינים. יש לקחת בחשבון שככל שיותר אנשים ידבקו, כך גם גדל הסיכון להופעת מוטציה (זן שונה) חדשה של הוירוס שעלולה להיות אף מסוכנת יותר.

הסינים עושים כעת מאמץ אדיר להקטין את ההפצה של הוירוס שגדלה מדי יום, כולל אטימה בקרשים של בתים של חולים באיזורים הנגועים, שריפת רכוש נגוע של חולים, מחסומי בדיקת חום רבים בכל הרחובות, חובת שימוש מחוץ לבית במסיכת הגנה על הפנים, ועוד. עד כה רופאים רבים שם נדבקו וחלקם מתו.
מחוץ לסין הוירוס תועדו כמה עשרות מקרי הדבקות, רובן במדינות אסייתיות, ומשרד הבריאות הישראלי הנחה על בידוד בבית של כל מי שחוזר לארץ ממדינה כזו, דהיינו איסור על יציאה למקום ציבורי, נסיעה בתחבורה ציבורית, מגע רגיל עם אדם לא נגוע וכד'.

עם זאת, החוזרים מחו"ל לעיתים קרובות לא מצייתים להנחיות כלשונן (לדוגמא חוזרים הביתה משדה התעופה ברכבת), ויתכן שהוירוס כבר הגיע לארץ. עקב תקופת דגירתו הארוכה, ומכיוון שחלק מהנדבקים לא מפתחים תסמינים או מפתחים תסמינים קלים בלבד, יתכן שרק בעוד כשבועיים או יותר יתגלו בארץ המקרים הראשונים, למרות שאולי זה כבר מסתובב כאן.

סימפטומים נפוצים אצל אלו שבכלל מפתחים תסמינים לאחר תקופת הדגירה: חום (התסמין שמופיע כנראה הכי הרבה), שיעול, תשישות, קוצר נשימה ועוד. סימפטומים אחרים נפוצים פחות יכולים להיות אבדן תיאבון, כאבי שרירים, כאב גרון, ליחה, ועוד מגוון תסמינים נוספים. עדיין אין מידע מלא בנושא הסימפטומים ויש לקחת זאת בעירבון מוגבל.

ההנחיות לציבור הכללי בתקופה זו מגוונות, להלן כמה לדוגמא: שטיפת ידיים תכופה עם סבון, אי נגיעה באיזור הפנים כשנמצאים בחוץ, המנעות משהיה לא הכרחית במוסדות בריאות, ועוד.
הנחיות נוספות ניתן למצוא כאן וגם כאן וגם כאן.
פירוט כמות הנדבקים והמתים בכל מדינה ניתן למצוא כאן.

ניתן למצוא כאן לדוגמא מידע נוסף ולינקים לאתרים נוספים בנושא:
https://korona.data.blog
 
נערך לאחרונה:
מצ"ב גם קובץ עם המידע שבלינק שצירפתי, למקרה שיש בעיה להגיע לאתר ההוא, אם כי הלינקים שבקובץ לא יעבדו.
יש לקחת בחשבון שהמידע בקובץ אינו בהכרח רשמי או עדכני ביותר, ואינו מקיף את כל הנושא. יתכנו טעויות, וכן בעולם עדיין אין מידע מספיק על הוירוס עצמו. לכן יש להתייחס למידע בקובץ בזהירות ולעקוב אחרי פרסומים מוסמכים של משרד הבריאות וגורמים דומים.
 

קבצים מצורפים

  • נגיף הקורונה – תמונת מצב – נתונים וטיפים על נגיף הק...pdf
    428.2 KB · צפיות: 10
תודה רבה!
אם יהיה צורך במידע נוסף אשמח לעזור עוד.

כדאי אגב להוסיף שגם אם לובשים מסכת הגנה של אף/פה מסוג N95 ומעלה שלכאורה מצמצמת את הסיכון להדבקות, ההנחיות הן שאין לגעת במסכה עם יד שלא חוטאה מאחר שאז היא הופכת למזוהמת ולא אפקטיבית.
אז הדגש הוא שלא לגעת באיזור הפנים בכלל, ולא לגעת בפה עם חפצים (לדוגמא נישוק של סידור שנפל כדאי שיהיה מרחוק ולא לגעת בפה).

משרד הבריאות בישראל כיום עושה מאמצים גדולים לנסות להרחיק ככל הניתן את היום בו המגיפה תתפשט ותצא משליטה, מאחר שאם בישראל נגיע ליותר מכמה אלפי מטופלים, מערכת הבריאות כולה עלולה שלא לעמוד בזה, וגם חולים שאינם קשורים לקורונה עלולים שלא לקבל טיפול מתאים בנושאים אחרים, כפי שקורה כיום בסין.
לכן כאמור חשוב לקדם כבר כעת כל נושא שיכול להקטין את הסיכון להתפשטות, ולעניינינו מדובר כעת בצד ההלכתי של הנושא, ולא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי והמגיפה תתפשט, שזה יכול להיות עניין של זמן מועט ביותר.

תודות גדולות לכבוד הרב, ובע"ה יהיו ישועות לעם ישראל ובכל העולם.
 
לא נעים לי ללחוץ, אבל הנגיף כבר התפשט בישראל וזה עניין שיכול לקבוע אם יותר אנשים ידבקו וימותו או פחות.
אם יש דרך לזרז פסק הלכה שיקטין את התמותה בארץ, אשמח לעזור במה שניתן.
 
בדיוק פורסם היום שהרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, קרא לציבור להימנע מנישוק מזוזות בשל התפשטות נגיף הקורונה. בגילוי דעת שפרסם הרב נכתב: "אין ספק שאין לנשק מזוזות ואין לגעת בהן כלל. די בכך שאדם יחשוב עת כניסתו ויציאתו שאכן הדברים שנכתבים במזוזה, וזה ילווה אותו בהמשך דרכו".

נקווה שרבנים של ציבורים נוספים גם יפרסמו גילויי דעת דומים.
 
תשובה של הרב מוצאפי בנושא:
שאלה - 194385
שלום לכבוד הרב
שמענו שיצא הוראה מרב דוד לאו, שבגלל התפשטות מחלה הקורונה שאין לנשק המזוזות ואין לגעת בהם כלל. מה דעתו הנשגבה של הרב בנושא הזה. שלום רב ובשורות טובות!
תשובה
בביתך תניח ידך ותנשק, במקומות אחרים תצביע לכיוון המזוזה ותנשק היד.

עוד תשובה שלו:
שאלה - 194365
שלום לכב׳ מו״ר
לצערנו נודע היום שהנגיף מתפשט ונדבקו הרבה בארץ
מש׳ הבריאות רומזים שזה עומד לצאת משליטה לא עלינו לא יקום ולא יהיה
והנחו להמנע מלחיצת יד
כיצד לנהוג? ובביה״כ?
תשובה
התפלות ושיעורי התורה יימשכו כרגיל, מי שמצונן ישאר בביתו. ויש להמנע מלחיצת ידים.

עוד אחת:
שאלה - 194359
לכבוד מורנו הרב שליט״א. כיוון שמגיפת הקורונה מתפשטת לא עלינו האם נכון לומר למי שמושיט יד ללחיצה כי אני נמנע, ואין בזה הלבנת פנים?
תשובה
תחייך לו ותאמר לו ברכות רבות, ותמשיך ״אסור לי ללחוץ ידים סליחה״.
 
ב"ה
חזק וברוך.

וממה שהוספנו לברר מעט אצל חכמי ישראל נראה שיש בזה כמה דרכים, ואנו סבורים שאין נכון לפרסם כאן גם את הדעות השונות, כדי שלא ליצור בילבול אצל הציבור, ונסתפק במה שעוררו כאן המשתתפים, וכל אחד שיתעניין יברר אצל רבותיו ויעשה כדבריהם, ושומע לעצה חכם. והי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.

בברכה רבה
 
א. לגבי הוראת הרב מוצאפי שליט"א (במקומות אחרים תצביע לכיוון המזוזה ותנשק היד), חשוב לציין מההנחיות הרפואיות שנוספו עוד והתפרסמו מאז שבזמן השהות מחוץ לבית אסור לגעת בכלל בפנים מבלי קודם לשטוף ידיים היטב עם סבון, שכן הוירוס נמצא על משטחים כמו קירות, דלתות וכדומה אפילו 9 ימים, ואדם עלול לגעת במשטח מבלי משים ואז בפניו, שזה סכנת חיים לו ולקרובים אליו.
חשוב להביא לידיעת כבוד הרב את המידע הנ"ל.

ב. אגב בדיוק התפרסם מרבנים של ציונות דתית (הרב דוד סתיו והרב אבינר) כי אין לקיים מנייני תפילה לאור האיסור על התכנסות.
ואכן קיימת בעיה קשה שהנגיף נתפס במשטחים כגון ספרי קודש, כסאות וכו', ואף ישנם אינדיקציות שהוא עלול להמצא עד 3 שעות באויר.
אך נראה לי שכדי להקטין את הסכנה יתכן ומספיק להתאסף בעמידה באויר הפתוח, כגון חצר בית הכנסת, ולשמור מרחק גדול בין אדם לחבירו באופן שידלל את כמות הנגיף באויר ויקטין את הסכנה (הייתי אומר במקום שבו מתאספים שוב ושוב מניינים רבים שכדאי להחמיר יותר מ2 מטר שפורסם בחוק, אולי אפילו 5 מטר). כמובן שכל אחד יביא סידור מבית ולא יעבירו מאחד לשני.
חמירא סכנתא מאיסורא וכל שכן כאן שאולי ניתן למצוא פתרון אחר.

מה דעתו של כבוד הרב?
 
ב"ה
יום ראשון, י"ט אדר תש"פ
לסדר: זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' ,,, מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ

שלום וברכה לכלל המבקרים והשואלים די בכל אתר ואתר,
ה' עליהם יחיו!
בהיות והשאלות בנושא הזהירויות הנדרשות בנשא נגיף הקורונה, חוזרות ונשנות מכל עבר, בכל מיני גוונים, ורוחם של השאלות מהולה בכמה נקודות יסוד הטעונות ביאור והסברה בקרב הציבור,
לכן מתוך הבנה שיש כאן צורך ציבורי חשוב, ומתוך תחושה של אחריות, ברצוני להעלות להבהיר ולחדד ענין יסודי ומהותי השייך לכלל, כמה שאפשר בקצרה, מפאת אופי המקום בו מתפרסמים הדברים.
ולא הייתי בוחר להעלותו כלל וכלל ולחוות בו דעה, אם לא נחיצותו הרבה בקרב הציבור, כפי שנראה למורי הוראות ששומעים את הציבור אחד אחד ומרגישים אותם באופן ישיר מכלי ראשון, ולכן אנכי הקטן רואה אחריות בפירסום הענין ובתודעתו בקרב הציבור המבקש לדעת דבר ה'.
ובכן, יש לדעת, אמת הדבר שיש להישמע על דרך כלל לכל הוראותיהם והנחיותיהם של משרד הבריאות, בפרט ובעיקר בעניינים הקשורים בפיקוח נפש, וכ"ש בנושאים ציבוריים של חשש נפשות, וממילא בנושא כאוב זה של נגיף הקורונה שמסתובב בחלל העולם.
והדבר מבואר מעצמו, והדעת מכרעת אותו, בק"ו מהייחס שיש להלכה כלפי חוות דעת הרופאים בענין יום הכיפורים ושאר דינים והלכות. וכ"ש אחר שיש הוראה ברורה מגדולי ישראל במקרה זה של הקורונה באופן נקודתי, להישמע להנחיות משרד הבריאות.
אולם דא עקא, שלאחרונה קיימת סבירות לא זניחה כלל, של תערובת שיקולים, ו/או אינטרסים שונים, המניעים במדה לא מבוטלת את כלל ההתנהלות סביב הנושא, כאן בארץ ישראל בפרט, (ואף גם יש סבירות של שיקולים מגופים נרחבים ברחבי העולם בכלל, אלא שאין לנו שיג ושח בנושאים אלו ואין כאן מקומם). וממילא באה לידי ביטוי בהגברת והחמרת ההנחיות וההוראות, ובכל ההתנהלות והאוירה סביב הנושא. אלא שבודאי אסור בהחלט מחמת כן להקל ולו במעט ביחס להנחיות של משרד הבריאות בנושא חמור זה, לפי שהוא פרצה חמורה ביסודות ההנהגה להישמע לממסדים ציבוריים שעליהם נשען הכלל בהנחיותיהם, והם הסמכות גם מבחינה הלכתית בדרך כלל.
ואם לא היה בכל הסער הלזה אחריות כבירה כלפי רגשות קשות והשלכות הרסניות שונות אצל אלפים ורבבות אנשים פרטיים בביתם, והיחסים שבין משפחות, ובין בני אדם, ועקירת התורה והפרנסה הבסיסיים ביותר, וכדומה, היה מקום להניח המצב כפי שהוא, מחמת האחריות הכבירה כלפי הצד השני, בשמירת הזהירות הנכונה מהתפשטות והדבקות הנגיף חלילה וחס.
אבל מאחר ולצערנו עיננו הרואות את ההשלכות ההרסניות, אם נתחיל בזה כאשר כל מדפי הסופרמרקטים ריקים לחלוטין וחדרי הבתים מלאים בכל מה שלא צריך כלל וכלל, ובכמויות עוצמתיות, בלי כל פרופורציה, והדברים כבר מפורסמים,
והבריות בהולים וחפוזים מה עוד ניתן לעשות, וכיצד צריך לנהוג, ומה יהיה אם יחסר,
ושלא נדבר על הסער והלחץ מה יהיה אם שהיתי במחיצת חברי בפחות מהשיעור הנדרש, וכ"ש אם אני צריך לבא במגע חלילה וחס, על אף שמעולם לא הוצרך לבידוד,
ומה עושים בתוך המשפחה בין הורים לילדים וכדומה, שהקונפליקטים לא פשוטים כלל,
ומה קורה בהלוויית הנפטרים, שהרגשות שועטים לב' עבריהם והלב נקרע,
וכהנה עוד דוגמאות לרוב, רק בהשלכות והנזקים המעשיים,
ושלא נדבר על הנזקים הרגשיים שכבר נגרמו עד היום,
ושכעת מוגברים בתאוצה מוגברת, בגין קונפליקטים מחודשים ורבי עוצמה, ובתראומות שונות, לא שערום רופאי הנפש והפסיכולוגים וכו', בדור שרובו ככולו בלאו הכי בעל הרכבים רגשיים מרובים.
ואי לכך, אחר מחשבה ומתוך אחריות, נראה שאסור לישב שאננים ולסגור את הפה, במה שכן אפשר וניתן לבאר לציבור, ולפקוח את העיניים, על מנת להועיל כמה שיעזור ויתן ה' יתברך בעל הרחמים.
והכל לשם שמים, בעבור עם ישראל האהובים והיקרים לה' יתברך בלי שיעור.
ובכן, זאת יש לדעת, שנושא חשוב זה, בדיוק כמו בכל נושא המצריך זהירות, ניתן להציג אותו בשני פנים:
א. להזהיר ולהיזהר מתוך לחץ ופניקה, ולצאת מכלל פרופורציה בהתנהגות בהתנהלות ובתוצאות וההשלכות,
ב. ליתן הנחיות וכללים בהסברה מתונה ונעימה, ולהשתדל לעמוד בהם מתוך רוגע ושלוה,
והגורם להבדל בין הגישות, הוא מדת הזהירות שמשתדלים בה.
גישה א', בדרך כלל מצויה כאשר לא נוקטים בצעדים מספיק זהירים, ומתרחקים רק צעד אחד או שניים מן הסכנה, ולכן היא גורמת ומושכת אחריה בהכרח לחץ ופניקה והיסטריה, כי יש ממה לחוש ויש דבר אמיתי שמלחיץ, מפני שקרובים מאד לסכנה.
גישה ב', קיימת בדרך כלל כאשר נוקטים במשנה זהירות, ומתרחקים כמה וכמה צעדים מן הסכנה, ומתמידים באמצעי הזהירות, וכל זה על גבי האמונה הבסיסית שיש מי שמנהיג ומוביל את המציאות, ובפרט אצל עם ישראל שיש אבא בשמים שמשגיח ודואג לנו, כך שאין סיבה אמיתית לדאגה ולחץ ופניקה והסטריה.
ומעתה, בנידון שלפנינו, בענין החשש להתפשטות הקורונה בארץ הקודש, נוצרה אשליה אצל הציבור כאילו אנו מצויים במצב הראשון, שאמצעי הזהירות הם על הגבול, וממילא נוצרת בקרב הציבור הגישה הבהולה והלחוצה והלא פורפורציונלית, וההשלכות רבות אסון כאמור.
אולם זאת יש לדעת שהאמת היא שונה לחלוטין, ולהיפך ממש,
ולמעשה אמצעי הזהירות והשמירה שהציבו לנו משרד הבריאות כבר מהתחלה היו מחמירות ביותר, ואפילו הרבה יותר מהנדרש באמת, וזאת מחמת שבתחילה עדיין לא ידעו מספיק על מהות הנגיף, על אופן התפשטותו, ועל תכונותיו השונות, ועל לכן לקחו כמה וכמה צעדים אחורה, וביתר שאת, ובצדק, כי ראו אחריות כבירה בנושא שלא ידוע להם די הצורך. וברוך ה' ע"י זה מנעו הרבה את הסיכויים להתפשטות הנגיף.
וכפי שהורו מתחילה הרבנים באופן גורף להישמע לכל הוראותיהם של משרד הבריאות, וזו הלכה פסוקה, שהכל בכלל חשש סכנת נפשות.
ולכן לא היה שום סיבה מוצדקת לגישה של בהלה, ושיח של לחץ, והתנהלות של פניקה והיסטריה, וברוך ה' עיננו הרואות שאכן כך היה, שעם ישראל נשמר וניצל ולא התפשט הנגיף כלל ועיקר למי שעמד בהנחיות כראוי, וכאמור, מחמת שההנחיות היו כמה וכמה צעדים אחורה, ובצדק.
ומה שנודע על התפשטות זעיר כאן זעיר שם, שאינם עולים במספר כלל, זה מאותם שבאו מחו"ל ממקום שהנגיף שכיח והסכנה מצויה, ואינם קשורים להנחיות של משרד הבריאות כלפי ההתנהלות בארץ. או לכאלו שלא עמדו בהנחיות הנדרשות ביחס שלהם לאותם חולים בני משפחתם שנדבקו בחו"ל ובאו לארץ.
ויש לדעת כמה עובדות בענין הנגיף והתפשטותו, שמבוארים באר היטב באתר של משרד הבריאות (בקישור זה: https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/faq-corona/ ), ונביא דוגמיות מקצתם, ככתבם וכלשונם, וממילא יובן עד כמה אותם הנחיות שהיו עד שבוע שעבר (פרשת כי תשא), היו מספיקות מצד ההשתדלות והאחריות שלנו בשמירה.
א. שיעור התמותה מהמחלה מוערך בכ-2% מהחולים (במקומות הנגועים בחו"ל), אך מאחר ורבים אינם מפתחים תסמינים ניתן להניח כי שיעור התמותה מבין הנדבקים הוא נמוך יותר אף כי עדיין מוקדם מכדי לאמוד אותו.
ב. הסכנה להדבקות במחלת נגיף קורונה החדש, כתוצאה ממגע, עם "אדם בריא שהיה במגע עם חולה מאומת" (הנמצא בבידוד), הינה זניחה. ניתן להמשיך בשגרת החיים ואין כל צורך להיכנס לבידוד בית.
ג. אחת ההנחיות לאישה בבידוד, כלומר שבאה במגע עם מי שחולה מאומת: אישה (בבידוד) מניקה, יכולה להמשיך להניק את תינוקה, אך עליה להקפיד על רחיצת ידיים יסודית לפני ההנקה ועל כיסוי הפה והאף, במסכה או בד זמין אחר בעת ההנקה. אישה המעוניינת לשאוב חלב-אם צריכה להקפיד על רחיצת ידיים לפני השאיבה והנגיעה בבקבוק ובמשאבה ובמידת האפשר לתת לאדם אחר להאכיל את התינוק .
ואל לנו לשכוח, שכל זה מלבד העובדה, שאף המעט שנדבקו, יש לנגיף זמן תפוגה די קצר, שכבר אחר זמן מועט אין עוד חשש הידבקות מהם, וכ"ש לא חשש לתמותה.
ומלבד העובדה, שכל הנדבקים שלא נדבקו מן המקור, נשארו בחיים עד שפג תוקפו של הנגיף מהם והחלימו, וכפי שספרו לי, הישראלי היחיד שמת מהנגיף, היה נהג של כמות תיירים גדולה של חולים מאומתים שבאו מיון, ורואים שוב בעליל שכמעט לא ניתן להצביע על חשש סכנה בשביל מגע או שהיה במחיצת המיעוט נדבקים הסטנדרטיים הקיימים בארץ, שמסתבר שכבר חלקם הגדול החלימו, אף שהם עדיין בבידוד לפי ההנחיות, או שהם לקראת תפוגה של הנגיף, והחלמה שלימה בעזרת ה' יתברך.
ולכן למעשה נראה שאחר כל העובדות הנ"ל, ויחד איתם כל ההנחיות הכ"כ מחמירות שהיו בשבוע שעבר, לשהות בבידוד כל מי שחזר מחו"ל או שבא במגע עם מי ששהה בחו"ל, וכן המוחזקים כבריאים להשתעל ולהתעטש למרפק או לטישו, וכן לשטוף ידים עם סבון בתדירות יותר גבוהה כפי ההתעסקות והנדרש, וכן שלא להתקהל ביותר ממאה איש המוחזקים כבריאים במקום אחד, וכהנה הנחיות מחמירות ורצויות וחשובות ויקרות,
מעתה לקום ולחשוש שאחר כל זה יהיה עדיין מישהו שאולי חולה מאומת, והוא נדבק באופן הקשה והחמור עד לתמותה, ומסתובב שלא בבידוד, ויבא במגע עם אדם אחר, וידביק אותו גם כן באופן קשה וחמור, ויגיע לחשש סכנה, נראה בעליל שחשש זה הוא בודאי הרבה יותר זניח ורחוק מאשר החשש שאותו אדם בריא פשוט יעבור בכביש בדיוק בשעה שהנהג שבמכונית או במשאית יהיה טרוד או נחפז בכל סוג טרדה וחיפזון מצויים או שאינם מצויים, או שיחליף את דוושת הברקס בדוושת הגז חלילה, ויפגע בו למוות, וכ"ש המלגזות במקומות העבודה והטרקטורים בעבודות בכביש וכדומה, שהסכנה שם מצויה ומרחפת בכל עת ובכל שעה ואצל כל הולך רגל, ועדיין לא עלה על דעת לעשות הנחיות מופרזות, בבידוד מוחלט של כל הכלים הנ"ל מבני אדם מהלכים של שתיים, וכדומה, אלא הנחיות סבירות עם משנה זהירות בכמה צעדים אחורנית, כפי שצריך להיות מכח האחריות.
וזה בדיוק מה שהנחו עד עתה משרד הבריאות במקרה של הנגיף המדובר.
ולכן כל הבהלה הקיימת בציבור סביב זה הינה מיותרת לחלוטין, ואין לה שום הצדקה,
וגם אם יש כמה וכמה מבודדים בעיר או בישוב, אין בכך כל הצדקה לבהילות, זה סך הכל סייג חשוב מאוד כמה צעדים אחורנית להסיר כל חשש כל שהוא מהתפשטות הנגיף, אבל זה לא מצביע על התפשטות חמורה ועל עוד שלב באיום הנגיף בארצנו. והדברים ברורים לכל בר דעת שמעט מתבונן ואינו נמשך ונשטף בסחף המצוי בציבור ובתקשורת!
ואף ההנחיות המחמירות האחרונות יתכן מאוד שביסודן אינם מוצדקים כל עיקר,
ובפרט ובעיקר בודאי שאופן הצגתם בפני הציבור באוירה של לחץ והיסטריה הם חמורים ביותר, ומסוכנים ומזיקים באופן ודאי ומיידי, ומחבלים בקרב הציבור הרבה יותר מנגיף הקורונה ביחס לישראל.
כל זה ביארנו באר היטב למען ידע הציבור ויתייחס בגישה הנכונה, אבל לא למעשה, וכדלהלן.
וזה מלבד העמדה הבהירה השייכת לעם ישראל חי לדורותיהם דור אחר דור, שהיא שעמדה לאבותינו ולנו, ושכינת עוזנו לעולם היתה ותמשיך להיות מסככת עלינו, בשמירה מעולה, והאם רובצת על האפרוחים או על הבנים, לקיים בעם הקודש "כי הוא יצילך מפח יקוש, מדבר הוות, באברתו יסך לך, ותחת כנפיו תחסה, צינה וסוחרה אמיתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, מדבר באופל יהלוך, מקטב ישוד צהריים! יפול מצדך אלף, ורבבה מימינך, אליך לא יגש! רק בעיניך תביט, ושילומת רשעים תראה, כי אתה ה' מחסי! עליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהליך, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפיים ישאונך, פן תיגוף באבן רגליך, על שחל ופתן תדרוך, תרמוס כפיר ותנין. כי בי (בקב"ה) חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי, יקראני ואענהו עימו אנכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו, אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי!!!
וכבר לימד אותנו משה רבנו עליו השלום, שלא הנחש ממית, אלא החטא ממית!
ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה (מקבל מכה באצבע למטה בעולם הזה) אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה!
וכבר נאמר "עוז וחדוה במקומו", ולכן כאן בארץ ישראל ארץ הקודש, מקומו של הקב"ה ועמו אהובו, הוא מקום של שמחה ורוגע, נחת ושלוה, מתוך תובנה והפנמה שהיא ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך", להשגיח על בניו אהוביו בבת עינו ומחמד נפשו, ולדאוג לבריאותם ולהצלחתם ולשלומם, בין לקרובים ובין לאותם שעדיין נותרו מעט רחוקים, ומקיים בהם מקרא שכתוב: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו"!!!
אין לנו אלא לקיים את ההלכה גם בזמנים כגון אלו, מצד הציווי האלקי, שציוה אותנו "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", וזה ע"י הציות לחכמי ישראל בנידון, ובזה יצאנו ידי חובתנו בהשתדלות זו, ולהישאר קיימים ושרויים ורוויים בחיים של אמונה ושמחה, שלוה ורוגע, במחיצתו של ה' יתברך, כגמול עלי אמו, ובזאת אנו מובטחים שה' יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים.

כמובן שחלילה וחס לא באנו לפקפק ולו במעט דמעט מההתייחסות רבת האחריות שצריך כל אחד לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות בשלימותן, שהיא היא הוראתם החד משמעית של גדולי ישראל.
רק באנו בזאת לסייג ב' עמדות.
א. את הגישה והיחס לנושא, וכאמור.
ב. את ההחלטה המכרעת לגבי חריגה נקודתית מההנחיות, במקרים חריגים כאשר ניכר צורך חשוב וסיבה משמעותית, הטעונים דרישה וחקירה ובירור בכל מקרה לגופו אצל חכם.
ולכן העולה מכל האמור למעשה:
א. בדרך כלל, יש חיוב הלכתי גמור להישמע לכל ההנחיות של משרד הבריאות בכל הקשור לשמירה מהנגיף, ללא יוצא מן הכלל, בין להנחיות שהיו עד עתה, ובין להנחיות המשתנות מזמן לזמן.
ב. אין להיתפס ולהימשך אחר רוח בהילות או לחץ כל שהם, והנמשך אחר רוח זו גורם כמה רעות לעצמו ולסביבתו, ויש לו להימלך ולהיוועץ אצל חכם כיצד להתיישב בהתייחסות נכונה וגישה בריאה לנושא.
ג. בכל שאלה או מקרה שנראה בהם צורך אמיתי או סיבה משמעותית לחרוג מאחת ההנחיות של משרד הבריאות, אין להקל ראש בדבר ולחרוג חלילה מההנחיות, בשום אופן, אלא יש להיוועץ ולהימלך בדעת תורה לגופו של ענין, ולקבל הוראה מפורשת ומתוחמת, ועם גדרים ברורים, מחכם בר סמכא שהוסמך להוראה ע"י חכמי ישראל.
וחשוב ביותר שיהיה חכם שנחשף לצד סכנה ששייך בנושא זה, ומאידך שנחשף לעיקרון המבואר במכתב זה מהצד השני של המטבע, עם הרגישויות וההשלכות השונות והמשמעותיות הכרוכות בזה, ובכך יוכל להתחשב כראוי בצדדי הספק ובשיקול הנדרש.
ואז יורה המורה, אחר שיערה עליו רוח הבורא, רוח חכמה ובינה, רוח עצה גבורה, רוח דעת ויראת ה', מאת ה' מן השמים, ועל עמו ישראל ברחמים גמורים יתמלא במלא חפניים, וישלח שמירה מעולה מן העליונים, ותעלה וארוכה ומרפא ברחמים פשוטים וגמורים, וחיש קל מהרה יזכנו לשפעת רביבים בגאולת עולמים אמן.

הכותב בכל כובד הראש ומלא האחריות
למען עמו ישראל החי באמונתו ומחובר למקורות
הצב"י שמעון ללוש ס"ט

1584261266089.png
 
תודה רבה לכבוד הרב!

חשוב רק לציין שהבעיה העיקרית אינה אחוזי התמותה אלא קריסת מערכת הבריאות, תרחיש סביר מאוד בישראל שדומה יותר לאיטליה שבה זה קרה, מאשר לסין שנמצאת במגמת התאוששות. מדי יום מתגלה מידע נוסף שמראה כי הנגיף מדבק הרבה יותר ממה שחשבו. כמו כן עדיין לא ידוע מספיק על הנגיף וסכנתו עלולה להיות גבוהה אף מהידוע כעת. ההסבר לנ"ל ארוך ולכן יחולק להלן למספר סעיפים.

כל זאת כמובן אינו כדי להשיג חלילה על פסקי הלכה בנושא, אך מובא בכל זאת משום פיקוח נפש וכדי להעביר מידע יקר שמדי יום מתגלה מחדש כי הידוע קודם בטעות יסודו.

להלן הפירוט לאמור לעיל:
א. הבעיה העיקרית בקורונה אינה אחוזי התמותה אלא קריסת מערכת הבריאות, דבר שיש לו סיכוי סביר לקרות אצלנו כפי שקרה באיטליה. להלן הסבר מדוע:
הנתון החשוב ביותר אינו אחוזי התמותה, אלא אחוז הנדבקים שמצבם הופך לחמור ונזקקים לאשפוז, וזה עומד על 20% אנשים שללא אשפוז יש להם סיכוי גבוה למות.
כמו כן מהירות התפשטות הנגיף היא הגורם הבעייתי העיקרי. אם נקח כדוגמא את איטליה, שישראל קרובה לה יחסית מבחינת ההתנהלות, בימים האחרונים התגלו בכל יום כ3500 נדבקים נוספים ומתים רבים חדשים (אתמול מתו 368 איש), ולפי הנתונים הידועים המספר אמור לגדול בצורה מעריכית, שזה אומר שבתוך ימים המספרים עלולים לעלות לעשרות אלפים ביום ולהמשיך לגדול. אך אפילו כעת, 20% מ3500 זה 700 מאושפזים חדשים ביום. ובו בזמן, צוותי הרפואה הקיימים הולכים וקטנים בגלל שהם נדבקים או מוכנסים לבידוד.
מערכת הבריאות באיטליה קרסה מסיבה זו, שכן אין מספיק רופאים, מיטות, ציוד רפואי ומכונות הנשמה כדי לטפל בכמויות כאלה של חולים. לכן אם שיעור התמותה המתועד בסין היה בזמנו 2%, באיטליה הוא עומד כעת על 7% וממשיך לגדול (לפי עדויות רופאים שם, חלק מהנפטרים לא נרשמים כנפטרי קורונה אלא סיבות מוות אחרות, כך שאחוז המתים אף גדול יותר). אחוזי התמותה של מבוגרים אגב גבוהים יותר משל צעירים לא רק בגלל מצבם (לדוגמא הדלקתיות בגוף גבוהה יותר אצלם, ביחוד אם יש לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה וכו'), אלא גם כי כשאין מספיק ציוד רפואי ומכשור הנשמה, רופאים נוטים לוותר על חיים של מבוגרים ולהעדיף צעירים.
המשמעות של קריסת מערכת הבריאות היא עליה הולכת וגדלה של אי יכולת לטפל ב20% שזקוקים לאשפוז. ואם נניח שרק חצי מהאוכלוסיה שלנו תדבק (ההערכות אומרות ש70% ידבקו בסופו של דבר), אז 20% מתוך 5 מליון איש זה מליון איש, שברובם מערכת הבריאות פשוט לא תוכל לטפל אם יגיעו יותר מדי מהם יחד לבתי החולים. ולכן מאות אלפי אנשים עלולים למות.
משמעות חמורה אף יותר של קריסת מערכת הבריאות היא שאין יותר מי שיטפל במקרים שאינם קורונה. לדוגמא חולה כליות צריך דיאליזה? אין מי שיעשה זאת. אדם נפל ונפצע קלות? אין מי שיתן לו זריקת טטנוס מצילת חיים וגם אם יש אז הסיכוי שלו להדבק בקורונה בזמן זה עולה מאוד. בעיות שיניים? כמעט לא אפשרי לטפל מבלי להדבק, והמשמעות היא הדרדרות שידוע שמובילה למשל לפגיעה בשריר הלב. הווה אומר - חזרה לרפואה ביתית של ימי הביניים שזה אחוזי מוות גבוהים ממקרים שאינם קורונה ולכן אינם מתועדים בכלל במדינה כמו איטליה בה מערכת הבריאות קרסה.

מסקנה: אם כמות הנדבקים תהיה מהירה מכדי להכיל אותה במערכת הבריאות שלנו, זו תהיה הבעיה העיקרית.
לכן החשיבות העצומה של האטת ההתפשטות תוך שימוש באמצעים קיצוניים.

ב. לדברי ארגון הבריאות העולמי, סין היא דוגמא טובה לאיך צריך לפעול כדי לעצור את המגיפה. אך איטליה וגם ישראל רחוקים משם מאוד. חלק מהסיבות לכך הן:
*בעוד שבסין הצליחו להקים 2 בתי חולים גדולים ב10 ימים, בישראל או באיטליה זה לא תרחיש ריאלי.
*לסין יש עתודות של יבשת שלמה ולכן יכלו לגייס שם צוותי רפואה מרחבי היבשת ולהביאם לאיזור האסון (ווהאן, שבה 33 מליון איש, פי 3 מכמות האנשים בישראל), אך בישראל גם בימים כתיקונים העומס על מערכת הבריאות גדול מדי.
*סין זו מעצמת יצור שיכלו לייצר במהירות ציוד רפואה נדרש (ולמרות זאת היו להם חוסרים גדולים), ישראל מסתמכת בעיקר על יבוא וכרגע מדינות לא רוצות לייצא ציוד רפואי נחוץ (חלקן העבירו חוקים שאוסרים זאת).
*סין היא מדינת דיקטטורה שבה חוקים נחוצים כמו הסגר נאכפו בצורה חריפה כפי שלא קרה עד כה באף מדינה אחרת, ויש להם טכנולוגיה שמאפשרת זאת שכמותה אין כיום לאף מדינה, והאוכלוסיה עצמה מאוד ממושמעת ביחס למדינות אחרות. ישראל אינה כזו.

מסקנה: למרות שנוצרה אשליה אצל הציבור כאילו שמשרד הבריאות החמיר יותר מהדרוש, סביר להניח שתפיסה זו שגויה מיסודה ואיננו מתקרבים כרגע למה שנדרש באמת. ואכן קל לראות שמדי כמה ימים משרד הבריאות והממשלה מחמירים בהרבה את הדרישות, מה שמראה כי הדרישות הקודמות לא היו מחמירות מהדרוש אלא היו לא מספקות.
ההערכות מדבקות כעת שיתכן וכבר אלפי ישראלים נדבקו, ושזה יתחיל לעלות בצורה תלולה מאוד. להרבה מהנדבקים לא יהיו סימני מחלה אך הם ידביקו אחרים בכל זאת ואפילו לא יכנסו לסטטיסטיקת כמות הנדבקים. המשמעות היא שכמו שקרה באיטליה, בתוך שבוע עלולה להיות כמות עצומה של נדבקים שתקריס ח"ו את מערכת הבריאות.

למעשה אחת הבעיות העיקריות היא הרגעת יתר של הציבור. זה אמנם נחוץ כדי שלא להביא למשל לנזק לכלכלה (שגם היא חשוב כדי לשמור על מערכות הבריאות), אך המצב חמור בהרבה ממה שחלק גדול מהציבור מבין, ומעט פאניקה דווקא היתה במצב זה מביאה את הציבור להזהר הרבה יותר ולעשות דברים לחומרא, באופן שיחפה על בעיות רבות אחרות שיש לנו בהתמודדות עם הבעיה.

ג. הנגיף מדבק הרבה יותר ממה שחשבו קודם, ומתברר שהסיכוי להדבק בו ממשי ואינו דומה לסיכוי לתאונת רכב רח"ל. להלן דוגמאות:
*מלכתחילה לא ידעו כי הנגיף נשאר עד 9 ימים על משטחים שונים ומדבק במידה ונוגעים במשטח ואז בפנים, וישנן אינדיקציות שיתכן והוא נשאר עד 3 שעות באויר.
*בעבר חשבו כי בדיקה לגילוי הנגיף שיצאה תקינה משמעה שהאדם אינו נשא, כיום כבר יודעים כי נשאים רבים אינם מתגלים בתחילה על ידי הבדיקה אלא רק בשלב מאוחר יותר.
*בעבר חשבו כי מספיק שבועיים בידוד בלבד, אך יש אינדיקציות לכך שלפחות בחלק המקרים דרושות עד 5 שבועות, וגילו את הנגיף גם בכבד ויציאות של אדם שהבריא.
*בעבר חשבו כי בעלי חיים לא יכולים להדבק ולהדביק, כבר התגלו בעלי חיים שסותרים זאת (לדוגמא כלבים).
*אחת האינדיקציות מאמצעי המעקב הרבים הפזורים בסין הראתה כי אדם עמד 14 שניות בלבד בתור מאחורי נשא קורונה, וזה הספיק להדביק אותו.

מסקנה: לכל אורך הדרך מדינות נהגו לקולא במקום לחומרא, ורק מאוחר מדי גילו שזו היתה טעות חמורה.
לכן כדאי לשקול להתחיל לנהוג לחומרא שכן (כאמור למעלה בסעיף א') העומד על הכף הוא סיכון עצום לציבור כפי שקורה באיטליה, ולא רק הסיכון של פלוני להדבק ולחלות מעט.

זו גם הסיבה שניתן היה לראות לאורך הדרך שוב ושוב שההנחיות שפורסמו התגלו כלא מספיקות ולכן הוחמרו, ולפי מה שנראה במדינות אחרות טרם התקרבנו להנחיות הדרושות בפועל. אם בעבר פורסם כי 100 איש זו סכנת הדבקות - ואז הבינו בהמשך בישראל כי 10 איש זה המספר החדש, אז באיטליה כבר הבינו מזמן כי זה לא מספק וחל שם איסור על למעלה מ4 אנשים יחד באותה חנות, ואף יש שם איסור מוחלט ליציאה מהבית שלא לצורך חיוני. וגם זה לא מועיל להם בשלב זה.
על ההחמרות שפורסמו בישראל לאחרונה נאמר כבר פעמים רבות כי הן יועילו רק בתנאי שהציבור עצמו יהיה חכם ויעשה מעבר לכך כדי לעצור את הבעיה. לדוגמא גם אם לא נכריח את כלל הציבור שלא לצאת מהבית אלא רק שלא להתאסף, עדיין נבקש מהם שלא לצאת מהבית שלא לצורך. ואכן ראש הממשלה ביקש מהאזרחים שלשום (בתאריך 14/3): "מי שלא חייב לצאת לעבודה או לנסיעה - שלא ייצא".

ד. עדיין לא ידוע מספיק על הנגיף וסכנתו עלולה להתברר כחמורה אף יותר. להלן דוגמאות:
*התגלו כבר 2 מוטציות שונות של הנגיף, והמשמעות היא כי עלולות בכל רגע להתגלות עוד. נגיף באופן עקרוני עובר כל הזמן מוטציות, אך ככל שגדל מספר הנדבקים והגיוון הגנטי שלהם, כך גדל הסיכון להווצרות אקראית של מוטציה מסוכנת הרבה יותר. כעת כשהנגיף פרץ את גבולות סין ומתפשט במהירות בכל העולם, עולה מאוד הסיכון להתפשטות מוטציות מסוכנות אף יותר, לדוגמא כאלה שהופכות 60% מהנדבקים לזקוקי אשפוז במקום 20%.
*התגלו אינדיקציות לכך שגם למי שנדבק והבריא, עלולות להשאר פגיעות לתמיד במערכת העצבים, בלב ובכבד. (אגב בכל מקום בכותבי "אינדיקציות" הווה אומר שטרם הוכח חד משמעית, אך התגלו ראיות לכך שעם הזמן תיעשה עבודה מדעית מסודרת להוכיח או להפריח אותם).
*ישנם וירוסים רבים שלהם השפעות ארוכות טווח יותר (לדוגמא מסרטנות אחרי שנים רבות), ועדיין לא יודעים אם לנגיף זה ישנו השפעות כאלו ומהם.
*לפי הידוע כיום גילוי ויצור חיסונים ותרופות לוקח חודשים ארוכים, כשנה שנתיים. ידוע כי במרבית המקרים בהם ניסו לייצר חיסון בחיפזון, הוא נכשל או הוביל לתופעות לוואי חמורות (לדוגמא כך היה בשפעת החזירים עם חיסון בעייתי). אך ככל שהנגיף יתפשט באוכלוסיה, אין ברירה אלא להאיץ את הנושא ובעקבותיו יתכנו נזקים לציבור עקב החיסונים שיחולקו כאמור (שהן הרע במיעוטו אך סכנתן בצידן). אם במקום זה הציבור היה נוהג לחומרא וההדבקה היתה נעלמת, כפי שקורה במדינות מסויימות, היה ניתן לחכות יותר זמן לחיסון בטוח יותר.
*התגלה כי אצל חלק ממי שחלו ונרפאו נגרם בכל זאת נזק תמידי לריאות שלא ניתן עוד לתיקון.

הערות:
יש לציין כי כן כדי שלא להגיע לאורך מוגזם נאלצתי שלא לכלול סעיפים או דוגמאות חשובות נוספות, אך גם הנ"ל כבר מספיק לצורך העניין.
לפי בקשה אוכל לציין מקורות לכל דבר האמור מעלה, אך בחיפוש פשוט ניתן גם למצוא זאת עצמאית ולכן לא נכנסתי כרגע לחיבור מראי מקום שהוא עבודה בפני עצמה.

דבר אחרון:
בע"ה ישועת השם כהרף עין, אך במצב עכשוי נראה שיש להתפלל לרחמי שמים ובעיקר לקיים ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. מה שרואים במדינות אחרות מורה כי ההשתדלות הנחוצה כעת היא מעל ומעבר לאיך שהציבור מבין את המצב הנוכחי ואת מה שנדרש ממנו. ובעיקר, זה אולי הרגע האחרון בו עדיין אולי ניתן להציל את מערכת הבריאות מקריסה, אם כל מי ששומעים לו יחמיר ההנחיות ואם העם יישם, כי אם לא אז בקרוב גם זה לא יועיל. ויהי רצון שנדע רק בשורות טובות ורחמי שמים.
 
נערך לאחרונה:
מצ"ב קובץ עם הנחיות משרד הבריאות החדשות מהיום, לדוגמא אין יותר רפואה אלקטיבית (לדוגמא ניתוחים לא דחופים), אין יותר רופא שיניים (למעט מצב חירום אמיתי), ולמעשה מדובר בסגר כולל מבלי להשתמש במילה סגר.

למרבה הצער עד כה חלק ממובילי דעת הקהל (חלקם אפילו פרופסורים או פוליטיקאים) לא השכילו להבין את חומרת המצב ולהנחות את הציבור לנהוג לחומרא, ובמקום זה אמרו "פאניקה", "אפשר למות גם משפעת", ולא ביצעו את הצעדים הנדרשים, ובכך שללו מציבורים שלמים את המניע להתגוננות בצורה אפקטיבית.

ניתן לראות בדיווחים החדשותיים שמערכת הבריאות אכן בהדרדרות הולכת וגוברת, וחשוב להבין שמנקודה מסויימת של הדרדרות כבר אין להחזיר את הגלגל לאחור.

מה שעדיין אפשר לעשות זה שבעלי השפעה על הציבור יפעילו השפעתם מיידית כדי להגביר משמעותית את שיתוף הפעולה של הציבור שלהם ואת הבנתם שיש לנהוג לחומרא ולא לזלזל, ואולי עוד נצליח להאט את התהליך, אף שיתכן שכבר מאוחר מדי.

ולהתפלל לרחמי שמים.
 

קבצים מצורפים

  • הנחיות משרד הבריאות.pdf
    597.7 KB · צפיות: 5
ב"ה
ישר כח גדול,
קראתי כל דבריך בהתעניינות, ונהניתי מאד מהחכמה, הסדר, והחשיבה הניכרים בדברים.
ורק חזק ואמץ!

האמת היא שבסמוך לכתיבתך את הדברים הקודמים, התחלתי לכתוב דברי אליך, וכמעט היה מוכן, אלא שהוכרחתי לפנות לעניינים חשובים שאינם סובלים דיחוי, ועד ששבתי לסיים הדברים, כתבת תגובה נוספת ונמחקה אצלי הטיוטה...
ובעזרת הי"ת בהקדם ממש אקח לי מועד להשתדל לבאר לך את הגישה של תורה ומנהיג תורני בכל כיוצא בזה, והנימוקים שמאחרי גישה זו, אמנם בקיצור נמרץ יחסית, אבל באופן מספיק לחכם כמותו ומבין מדעתו.

בברכה רבה
 
ב"ה
ללא קשר לעיקרון ולגישה שאני מתכוין לבאר בהקדם כאמור, השמיעו לי ענין שמתייחס לפרט מהותי שכתבת בדבריך, ולכן ראיתי להציג כאן את הקישור אליו, והוא ענין יסודי ומהותי בחיי היהודי בכלל, ולנושא המדובר בפרט.
זה הקישור:
https://www.93fm.co.il/radio/598616/?utm_source=site&utm_medium=video&utm_campaign=related
בברכה ובהצלחה רבה
 
ב"ה
תודות גדולות לכבוד הרב!

ראיתי שם (בלינק ששלחת) את דברי הרה"צ אלימלך בידרמן, כל מי שעושה מה שצריך ומסיר דאגה מליבו, כי אז "רוח איש יכלכל מחלהו".
הוא קודם כל מדגיש שהבסיס זה "מי שעושה מה שצריך" - וכידוע לנו כיום שמה שצריך כדי שלא להדבק זה לנהוג בהחמרות גדולות מבלי להקל בהן ראש כלל ועיקר, ולדעת היטב מהן ההחמרות הדרושות.

אך מה שהוא אומר הלאה, מדהים כמה שזה נכון. כי כבר ידוע כיום כי סטרס מגדיל את הסיכון להדבקה ולנזק מהמחלה בכל גיל, שכן זה פוגע במערכת החיסונית.
וזה בדיוק מה שאומר הרה"צ: מי שמסיר דאגה מליבו (דהיינו נמנע מדאגה, מסטרס) כי אז "רוח איש יכלכל מחלהו", הווה אומר - הוא פחות פגיע, הוא מקטין את הסיכון. וכל שכן כשהסרת הדאגה נובעת מאמונה שלמה בקב"ה שאז מסייעין לו מלמעלה במידה ואכן הוא עשה כל מה שצריך.

מי שמשרד הבריאות הגדיר בעיקר כאנשים בסיכון גבוה לפטירה עקב הדבקה זה אנשים מבוגרים, או אנשים עם מחלות רקע (כגון לחץ דם גבוה, סוכרת, אסטמה, וכדו'), או אנשים עם מערכת חיסונית ירודה.
מערכת חיסונית ירודה יש בכל מיני מקרים, כגון למשל לנשים בהריון ואחרי לידה (מערכת החיסון נחלשת כדי שהגוף לא ידחה את העובר), אך מעניין כי באנשים צעירים ובריאים מערכת חיסונית ירודה זה הגורם העיקרי שהופך גם אותם לאנשים בסיכון למרות שהם לא שם מלכתחילה.
ואכן ניתן לראות שממש בתחילת המגיפה מתו בסין רופאים צעירים יחסית. כמובן יש את הנושא של עומס נגיפי, שזה אומר גם לכמה מזיקים הרופא נחשף, כי חשיפה רבה מכדי שמערכת החיסון שלו תתמודד איתה מגדיל את הסיכון. אך גם ברור לכל בר דעת כי רופא במצב כזה נמצא כל הזמן בסטרס וחוסר שינה שפוגעים במערכת החיסונית. (אגב לחיזוק המערכת החיסונית חשוב גם להקפיד על אורח חיים בריא כגון אכילת ירקות יומית, התעמלות וכו').

לכן כמו שאומר הרה"צ, אחרי שמלכתחילה עושים מה שצריך ומחמירים ככל הדרוש שלא להדבק ולהדביק אחרים, חשוב מאוד להפחית את הסטרס, להסיר את הדאגה, ולבטוח בקב"ה. הווה אומר, אין צורך לכל אחד לעקוב אחרי כל חדשה מלחיצה, אלא רק לעקוב אחרי ההנחיות החשובות למניעת ההדבקות (שמתעדכנות מדי פעם), ולנהוג בהן בהחמרות הנחוצות, ולהתחזק בבטחון בקב"ה.
 
נערך לאחרונה:
ב"ה

שלום וברכה,

יש לדעת שכנגד כל מצע רעיוני המתייחס למציאות כוללת והיקיפית, התלויה באומדנות והשערות המתבססות על עובדות ונתונים מדגמיים ו/או חלקיים, יש בדרך כלל לצידם או כנגדם עוד מצעים רעיוניים נוספים שאומדים ומחשבים ומעריכים ומשערים את התפיסה באופן שונה, לפעמים קיצוני ולפעמים ממוצע, בהתבסס על כל או חלק מאותם עובדות ונתונים עצמם, עם איזה הוספות השייכים לפי המצע הרעיוני שלהם, ולכן מגיעים הם לראיה היקפית שונה מהמצע של קודמם, ולמסקנות שונות פעמים לחלוטין ופעמים במיצוע.

וכמה וכמה פעמים שנפגשנו בכזאת וכזאת בימי עיון נפלאים של רפואה והלכה, עם דוקטורים ופרופסורים נפלאים ומומחים, (לצד רבנים גדולים ופוסקים מובהקים), לשמוע ולראות מקרוב, מפיהם ומפי כתבם, במאמרים בתחקירים ובמצגות, ממצאים ועובדות מערכים ומסקנות, והכל לצד ומתוך נסיון חיים מפעים של המומחים בנושאים הנ"ל, (ויוזמת כינוסים אלו הינה ע"מ שיושלם שיתוף הפעולה והתובנה בין התחומים ולקיים את ההלכה הנכונה במציאות המתאימה, כפירוש הגר"א על כל דיין שדן דין 'אמת' ל'אמיתה', ואכמ"ל.)

ודא עקא שפעמים לא מעטות נמצינו ממש כמעט נבוכים נוכח העובדה שהדבר אשר כנגדו מתריע פרופסור פלוני מתוך 40 שנות נסיונו עם המסקנות המוכרחות בעיניו לאור עובדות ונתונים יומיומיים, לעומתו בא רעהו וחקרו (פעמים באותו כינוס פעמים בכינוסים שונים) ומכריח מהלך אחר לגמרי על סמך עובדות ונתונים חלקם זהים וחלקם שונים פחות או יותר, ולפעמים השוני בהצגת הנתונים נובע גם הוא מהתפיסה והעמדה השונים. ועיין להגאון הרי"ח הטוב בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סי' א) אריכות רבה נפלאה ויקרה ביותר בענין משקל מסקנותיהם של חכמי הטבע והמחקר. (וראה עוד בענין שונה כיו"ב בספר היקר עלי שור ח"ב עמ' קמז, שתיאר את דרך החשיבה האידיאולוגית, אשר לא כהשקפה ורעיון, מכוונת היא לשמש 'תכנית מעשית', ובה כל חוג הרוצה להשיג איזו מטרה, דוגל במצע אידיאולוגי המבאר ומנמק למה דווקא מטרה זו היא כה חיונית שצריכים לעשות כל מאמץ כדי להשיגה. ודון מינה ואוקי באתרין.)

אולם לא זו בלבד שלא הפסקנו מחמת כן לראות נחיצות בכינוסים ושמיעת ההרצאות והתפיסות השונות, אלא יתירה מזו לענ"ד אני רואה בזה עצמו חשיבות יתירה לדעת את אופי ויכולת ידיעתם והכרח אמיתתם של תחקירים ומסקנות של בעלי מקצוע ומדע על סמך עובדות ונתונים וכדומה, ועי"ז להתייחס מצד אחד בכובד ראש לשיקוליהם וחוות דעתם, ומאידך לדעת לקחת בפרופורציה ובאיזון את גישתם הנחושה ומסקנותיהם הנחרצות, ולמצע ולרפד מכאן ומכאן את רוח הדברים וביצוע המסקנות בחלק המעשי והרגשי, שאת החלק הזה אני רואה כאחריות שלנו הרבנים מורי ההוראות, שאליהם הציבור הפרטי פונה ואל הוראותינו עיניהם נשואות ולבם נסמך, אחר שרואים בנו שלוחיו של הקב"ה להורותם הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשון.

זאת ועוד לא אסכים לדלג כאן על התועלת הלא פחות משמעותית שמתקבלת בכינוסים והזדמנויות מעין אלו, וזאת מה שרואים אנו עין בעין את חכמת הבורא המצטיירת בדעותיהם השונות והמגוונות של המומחים (האכפתיים והכנים) בגוונים סגיאין, באופן פלאי, עד שאצל אלו המומחים הישרים בלבותם, לא זו בלבד שאין דבריהם הבל וסרק, (על אף חילוקי דעותיהם בקיצוניות ודו קוטביות לפעמים), אלא דברי כולם יחדיו ביסודם מביאים ומקרבים בסופו של דבר אל היקף הראיה הנדרש כלפי היצירה השלימה והמגוונת של יוצר הכל.

אלא שכל אחד מצליח מנקודת מבטו ועמדת ראייתו להבחין ביסודו של גוון אחד או יותר מכלל התפיסה, ולכן בטעות שולל את האופנים הנוספים, וכן ממילא לא מאוזן אצלו די הצורך התפיסה בה הוא אוחז את המציאות לפי נקודת מבטו, ובהכרח מבלי משים מחליט פרטים שונים או מלטש עניינים שהם צדדיים בעיניו, בבחינת יישור הידורים או עיגול פינות, מתוך הבנה שסוף סוף מה שחשוב הוא שאינו פוגע בעיקר המכוון, לפי עמדתו ונקודת מבטו כמובן, (וזולתו סבור הפכו, לפי נקודת מבטו). אבל יסוד דברי שני הצדדים, כאשר באו ביושר לבם, כפי שהאלקים עשאם, בודאי הרבה מן האמת יש בהם, שנבראו בדמות יוצרם, להבין ולהשכיל (רש"י בראשית א,כו), ונקודת היסוד אמת היא, ואלו ואלו מיסוד דעת קונם. ובהסתכל על מכלול התפיסות והגוונים, מתקבלת התפיסה הכוללת, ומעל הכל האיזון הרצוי כלפי התפיסה, ובעיקר המסקנות המתבקשות. וזאת בתנאי כפול של סייעתא דשמיא הנדרשת הן עבור המומחה הנ"ל שמחפש יושר דברי אמת, והן למורה שאוות נפשו לזכות הרבים ומשתדל להבחין בראיה כוללת את התפיסה הכוללת ואת המסקנות המתבקשות.

ובזה אנו רואים בעליל סוד ה' שגילה רוחם של רבותינו הקדושים בתלמוד ירושלמי (ברכות פ"ט ה"א), "כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה", ובתלמוד בבלי (סנהדרין לח.) בטעם שנברא האדם יחידי מבואר, להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו, שנאמר תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש וכו', תניא היה רבי מאיר אומר, בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו, בקול במראה ובדעת. ע"כ.

לך נא ראה דברים נפלאים שביאר הגאון בעל שפת אמת (פר' קרח) וז"ל: במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והלל, ושאינה לשם שמים מחלוקת קרח וכו', וכן הוא בזוה"ק, דפליג על שבת שנק' שלום ואחיד במחלוקת ע"ש. כי בודאי יש מקום לחילוקי דיעות שנמצא בבנ"י, כמ"ש כשם שאין פרצופיהם שוה כך אין דיעותיהם שוות. והענין עפ"י מ"ש אא"ז מו"ר ז"ל, על המשנה אם אין אני לי מי לי, כי כל אדם נברא לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקן, וכן בכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחר. עכ"ז כשאני לעצמי, מה אני, שצריך כל אחד לבטל חלק פרטי שלו אל הכלל, ע"כ. דפח"ח. וענין זה נוהג בעולם, שנה, נפש. כי בששת ימי בראשית נברא בכל יום ענין מיוחד, לא ראי זה כראי זה. אך השבת הוא הכולל כל הימים, והוא כלי מחזיק ברכה ע"י שיש בו האחדות, לכן הוא קיום כל הימים, כדאיתא, באת שבת באת מנוחה, ונגמרה המלאכה, כי אם אין שלום אין כלום. וכמו כן בנפשות, כל נפש יש בו ענין מיוחד, ובנ"י הם הכלל. אעפ"כ בבנ"י עצמם יש ג"כ צדיק הכולל כל הפרטים, כדאיתא שיהי' יודע להלוך נגד רוחו של כל אחד. וכמו כן בעולם, ציון מכלל יופי, שיש בכל מקום ענין ויופי מיוחד, וארץ ישראל וביהמ"ק הי' בו שורש כל מיני יופי של כל המקומות. והנה כן עשה השי"ת שיהי' מקודם ששת ימי המעשה, ואח"כ יהי' חיבור אחד מכולם. וכמו כן הגם כי המחלוקת צריך להיות, שכל אחד יאמר דעתו, אבל הכל כדי שיהיה אח"כ אחדות אחד. כדכתי' והב בסופה, אהבה בסופה, זה הוא מלחמת ה' לש"ש, ומתחיל בפירוד ומסיים בחבורא, ואז מתקיים, כמ"ש עושה שלום במרומיו. עכל"ק.

ולכן הכלל אצל החכמים מנחילי התורה ומעתיקי השמועה, שאליהם עיני הציבור נשואות, הוא להשתדל לעמוד על הרוח הכוללת של הנושא, ע"י בירור מקיף וכולל, ומעט ממוקד לפי ראות עיניהם במה שחשים צורך להתמקד אם בכלל, ואו אז לתלות עיניהם בקב"ה ולהודיע את העם את הדרך אשר נראה בעיני רוחם, כפי הרוח אשר נחה עליהם מאת ה' מן השמים, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.

[ואציגה נא בזאת ב' דוגמאות הבאים כאחת, בנידונים והכרעות הלכתיות של חכמי ישראל שעסקנו בהם בעבר, וביארנו ע"פ הכלל האמור, ואחר נשובה לנ"ד.

האחת מה שהבאנו תוך דברינו בקונטרס נשמע קולם-לדקדק באמונה (עמ' לט טענה ג), בויכוח של המדקדקים כנגד חכמי המקום המחזיקים בדגל המקובל והמסור בידינו. שהמדקדקים טענו בזה"ל: (ישרש יעקב עמוד ט, וכן עמוד נ): רוב העולם סוברים שהחכמות מצרניות זו לזו ושאי אפשר לאחד מבעלי העיון שלא יהיה ג"כ בקי בחדרי הדקדוק, וכיון שלא שמעו ממי שהוא גדול הדור בעיניהם אינם מחשיבים דברי זולתו ודנים ומחליטים אותו למתפאר ולבלתי יודע. והנה הנסיון הוכיח כמה פעמים שיש רבנים מובהקים שלא למדו חכמת הדקדוק, ואחרים שלא הגיעו למעלתם בחכמת העיון ובחכמות, אלא היו שפלים הרבה ממדרגתם, העמיקו בחכמה זו ועשו פרי. אשר על כן אין להתפלא אם לפעמים יארע שמדקדק יתקן ויגיה דבר שלא שמו לב אליו הרבנים, שכל אחד חקר והפליג עיונו במה שלבו חפץ. ולפעמים יארע כן אף ממדקדק למדקדק מחמת שהרבה האחד לדרוש בו או שמצא מסרה אחת שלא ראה חבירו, ואפי' באיש אחד יתכן שהורגל בדבר מה ואח"כ הטיב עיונו או אחר העירו לזה ונתבאר לו מה שלא עמד עליו קודם. ולכן אל תתמה ותאמר איך אפשר שכמה חכמים אשר קטנם עבה ממתננו לא עמדו על הטעויות ולא ביארו ותיקנו אותם. (ומעי"ז כ' הג' יעב"ץ שם, גם מדברי הרב לחם הביכורים בדף כג ע"א מתבארת טענה זו. וכ"ה בקונ' איש מצליח הנד' בסוף ויען שמואל התש"ס.)

והתשובה לזה (שם): הנה דברים הללו מוסכמים הם, ולכן אף אצל הרב המחזיק בדגל הקבלה המסורה, הוא הרב יסוד הקיום, לא נמצא שהשיב עליהם. וכן הדגיש זאת הגאון חיד"א להדיא בתשובתו בזה (יוסף אומץ סי' י), שאין זה ענין למה שפעמים מצוי שמשנים תיבה ורשאי להגיה וכו', וכמבואר בתשובת אבק"ר סי' כח, ובטוב עין סי' ז, עי' עליו.

אולם חילוק אחד יש בזה בין הסוברים לשנות לבין החולקים, שכפי הנראה הוא בעצם השורש שהביא לכל המחלוקת הלזו. שהרב המגיה הנ"ל וסיעתיה תופסים שכיון שהעלת בעיונך הגהה ולקחת בחשבון כל דברי הצד שכנגד, עליך לחרוץ משפט כפי אשר העלת בעיונך, ואף להשפיע כן על ההמון כפי אשר תשיג ידיך, ולהתאמץ כנגד מפריעך לחושבם לעיקשים וכו'.

ואילו המחזיק בדגל הקבלה המסורה טוען על זה, שאף אחר כל עיונך עדיין אין לך להתחיל להשפיע על זולתך לשנות כן וכ"ש לא אצל ההמון, רק הנך רשאי לכל היותר לנהוג כפי שעלה בידך בינך לבין עצמך, להתהלך בתום לבבך בקרב ביתך (ובאמת נראה שלא נפלאת דרך זו ממ"ש בלחם הביכורים דף ל ע"א סוף דיבור ראשון), ואף גם בזאת לא אריך להישען על בינתך בפרט כנגד המקובל.

ולכן אם תחפוץ לזכות הרבים, אדרבא הצע רעיונך לפני כלל החכמים ראשי הקהל מנהיגי העדה, והיותר שלם אם תשלחם אצל גדולי הדור עיני העדה אשר עיני העם נשואות אליהם לשתות בצמא דבריהם אפילו על שמאל שהוא ימין, והם יבחנו וישקלו העניין כפי נכונותו, הכרחו, וחומרתו, אם מצד גופן של טענות ואם מצד ההשלכות הנלוות מהם, וכיוצא באלו השיקולים אשר יתן ה' בדעתם. ואו אז אל מקום אשר תהא הרוח רוח אלהין קדישין ללכת, ולפי העלות הענן מעל האהל, כן יסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכון שם הענן, שם יחנו בני ישראל (במדבר ט יז), כאשר היתה באמנה איתם.

וכ"ש וק"ו אם כבר נודעו רעיוניו לפני מי מהחכמים ולא הסכימו עליהם ואף התנגדו להם, אם מחמת שפקפקו בעצם נכונותם, ואם מחמת שמצאו מקום יישוב וביאור לגירסא המקובלת ולא ראו 'הכרח' לשנות מהמקובל, ואם מחמת שלא ראו בהם חומרא כל כך (בשונה מהמדקדקים) ולעומת זאת חששו בהם מהשלכות חמורות יותר, שבכל כיוצא בזה שלא נתקבלו הדברים אצל החכמים בשופי, כל המשנה ידו על התחתונה, ואף בינו לבין עצמו מן הראוי לחוש ולא להישען על בינתו, כ"ש שאין נכון לו כלל ועיקר לנסות להשפיע רעיוניו אצל ההמון.

זוהי עיקר הטענה והדרך, כפי אשר יראה הרואה בחיבור יסוד הקיום שורש דברים אלו בפרק ראשון, וביתר פירוש וביאור ואף פירוט מעשי בפרק אחרון, יעיין שם וירוה צמאונו בו. ושו"ר להרה"ג ר' אהרן בוארון נר"ו בשו"ת לב אהרן ח"א (עמ' צד), שהתייחס לטענה זו באותה מטבע בסגנון משלו, וז"ל: ותורף ההסבר בזה, שאדם שגדול בתורה ובהוראה, בידו מאזני היושר והצדק לשפוט אימתי המדקדקים כ"כ צודקים עד שראוי לשנות על פיהם ממה שמוחזק, ואימתי לא. ודי להם לשם כך בידיעותיהם הכלליות בדקדוק. לכן ההכרעה מסורה בידם. ופעמים הרבה שבעלי דקדוק ירעישו על נוסח או ניקוד מסוים שאינו נכון וכו' וכו', ובאמת אינם צודקים, ואנחנו לא נדע מה נעשה. לכן ראה הקב"ה צדיקים מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור, ומסר בידיהן צאן מרעיתו, ולהם משפט הבחירה אם לקרב או לרחק, ולא מפי בעלי הדקדוק אנו חיים. ובזה תבין מ"ש הב"ח סי' מו "ועכשיו נהגו לשנות הנוסח ע"פ הסידורים הנדפסים מחדש 'ולא שאלו פי הגדולים אשר בארץ' ועתידים ליתן את הדין. דלכאורה מה ענין הגדולים לכאן, הרי רוב הגדולים אינם 'בעלי דקדוק' כ"כ, אבל המכוון כאמור, שדי לגדולים בידיעתם הכללית בעניני דקדוק כדי לשפוט באיזו מדה להתייחס לכל דבר שיאמרו המדקדקים. וז"ל הגרש"ז אויערבך זלה"ה בהליכות שלמה ח"א עמ' קב בענין שהגיהו הניקוד ע"פ הדקדוק, "כי הדקדוק היותר גדול וחשוב, הוא לשמוע דברי חכמים אשר דעתם דעת תורה", עכ"ד. ש"י מד"ן. וע"ש עוד. עד כאן.

והדוגמא השנית (ויצא שהיא גם אקטואלית), היא נידון היתר מצה עשירה שמעורב בה חומר מתפיח (כגון פפושדו וכדו'), שרבו הטענות מצד חקר המציאות, כיצד ניתן לעמוד על סוף קצה ההגדרות המציאותיות והמדעיות עם ההלכתיות בנושא כ"כ עדין ודק וכו', וע"ז באה תשובתנו בקונטרס נשמע קולם-מצה עשירה, ע"פ היסוד הנ"ל, שגדולי ישראל שחקרו ודרשו בדבר מפי המומחים שישבו עימהם, וגם דלו דלו לנו מהם את יסודות חקר הענין כפי ידיעותיהם המוחלטות והמשוערות וכו', ואחר שיקול הדעת כראוי הבינו שהיה די להם באותם בירורים וידיעות והספיקה להם אותה חוות דעת ואומדנא של המומחים, ע"מ להכריע בזה הלכה ברורה לבית ישראל בכחא דהיתרא, א"כ עליהם אנו נשענים דשליחותיה דרחמנא קעבדי, ובסייעתא דיליה, אשר לא ימנע טוב להולכים בתמים, אנו סמוכים ובטוחים, שבזה נקיים רצונו כרצונו באמת ובתמים.]

ומעתה נתנה ראש ונשובה לנידון דידן, שלצד השיקולים הכ"כ יקרים שכתב כבודו בנושא שלפנינו, שהם בהחלט בעלי משקל ואחריות שאינם מבוטלים כלל ועיקר, עם הצדדים שמנגד שנקודת מבטם ועמדת ראייתם שונה, ומבארים ומנמקים מכח כל מיני שיקולים וחשבונות הערכות וחישובים ע"פ נתונים ועובדות זהות ושונות, מדוע פחות יש לחוש ולהיבהל, מיזוג שמביא בהכרח לסוג של איזון מסויים מבחינת השערת המציאות ועמדת הנפש מבחינת הטבע, אף שאין בזאת כדי להקל מבחינה מעשית בשמירת ההנחיות המקצועיות מבעלי הסמכות הממונים לזה, אולם בהחלט ניתן לומר ע"פ זה את ההנחיה הממוצעת המתבקשת, שאין להקל כלל בשמירת ההנחיות של הגורמים המקצועיים, ועם זאת לדעת שאין מקום לבהלה, מחמת שלפי המציאות הנוכחית שלפנינו ולנגד עיננו לעת עתה בפועל, ההנחיות הן מהמחמירות ביותר.

ועל כולנה ערכי היהדות הכלליים שמלוים את עם הקודש בעיקר נקודת החיים וסגולת נשמת אל חי שבקרבם ונפשם, אשר עוז וחדוה במקומו, ונפש יהודית נדרשת להיות רוויה באמונת אומן שנמסכת מעומק הנשמה בשפעת רביבים אל חדרי הרוח ומסכיות הנפש, ומשם הפנמה והשלמה ליישב דעתו ולבו של עם הנצח החי באומנת אל חי בקרבו עד למצב של רוגע ושלוה ונועם שיח, כלפי המצב הנתון (ככל שיהיה בחומרתו הכבירה ביותר חלילה), בהפניה ישירה לבדק הבית וחשבון הנפש, לצד שמירת ההלכה המוכרעת ע"פ כללי הפסיקה ודרכי ההוראה, שנקבעה בשלב זה ע"י פוסקי הדור להישמע לגורמים הממונים לזה,

ומעתה דעת התורה בהירה ונהירה שחלילה לעם הקודש להניח לזיז כל שהוא של פחד ובהלה, הסטריה ופניקה, וכל סוג עצב או דאגה, רק אמונה ושמחה, ביטחון ותקוה, רגיעות ושלוה נסוכה, לצד שמירת ההלכה, ותו לא מידי.

ואף שיש להרחיב בנושאים מעין אלו שהם נפש האומה והכרח השעה, אולם כאן עמד קנה חרף המטלות השונות שסובבים אותנו.

ויהי רצון שנתבשר כולנו בבשורות טובות ישועות ונחמות, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד וההערכה

הצב"י שמעון ללוש ס"ט
 
לשם דוגמא של צדדים נוספים ממה שקיבלתי בימים האחרונים
 

קבצים מצורפים

  • אני ה' רופאך.pdf
    237 KB · צפיות: 6
  • ה' יתברך מרפא הקורונה וכל חולי ומחלה.pdf
    213.7 KB · צפיות: 5
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון