• לקראת יום השנה השביעי למרן, יצא לאור בס"ד קובץ בית יוסף תשפ"א (גליון מו) לרכישה באתר "מורשת מרן שופס": shops.moreshet-maran.com

ויתור על אמירת קדיש

#1
שמעתי מגאון בקי בהלכה, שאמר בזו הלשון:
"כף החיים אומר, אם אדם מוותר לשני לומר קדיש, שניים רוצים לומר, מי שיוותר ויאמר לשני לומר, המעלה של המוותר יותר גדולה מהאומר את הקדיש".
לא מצאתי. ידוע למישהו המקור?
 
#2
כף החיים סי' נג אות צו
שם הגה. ואין לאדם להתפלל בלא רצון הקהל וכו'. ואין להתקוטט בעבור שום מצוה כגון גלילות ספר תורה וכיוצא בו דהרי שנינו (יומא ט"ל ע"א) הצנועים מושכים ידיהם והגרגרנים חוטפים. דרכי משה אות י"א בשם בנימן זאב סימן קס"ג שכתב בשם האגודה פרק כיצד מברכין, מגן אברהם ס"ק כ"ו, אליה רבה אות כ"ה, רבינו זלמן אות כ"ט. ומזה יש ללמוד כל אדם אם יש לו ייאר צייט או דבר אחר ורוצה להיות חזן להתפלל או לעלות לספר תורה ויש אחרים גם כן שיש להם ייאר צייט או דבר אחר, שלא יתקוטט בעבור זה להתפלל הוא או לעלות לספר תורה כי מגרעות נתן ח"ו, אלא שתיקותו זה שכרו וזה כבוד ונחת רוח לאביו:

כף החיים רפד אות ו
ואם יש יאר צייט לשני אנשים בתוך השבוע מי שקודם זכה, ר"ל אם אחד ביום ראשון ואחד ביום שני מי שיש לו ביום ראשון הוא זוכה לעלות מפטיר ביום שבת הקודם. ואם שניהם ביום ראשון, אב קודם לאם. ואם לשניהם אב או לשניהם אם, תלמיד חכם קודם. ואם שניהם תלמידי חכמים, המופלג בחכמה קודם. ואם שניהם שוים, יעשו פשרה. אבל לא להתקוטט ח"ו בעבור זה, כי מלה בסלע משתוקא בתרין, ועל ידי זו השתיקה יהיה יותר נחת רוח לאביו מאשר ידבר ויעלה למפטיר:
 
#3
כף החיים סי' נג אות צו
שם הגה. ואין לאדם להתפלל בלא רצון הקהל וכו'. ואין להתקוטט בעבור שום מצוה כגון גלילות ספר תורה וכיוצא בו דהרי שנינו (יומא ט"ל ע"א) הצנועים מושכים ידיהם והגרגרנים חוטפים. דרכי משה אות י"א בשם בנימן זאב סימן קס"ג שכתב בשם האגודה פרק כיצד מברכין, מגן אברהם ס"ק כ"ו, אליה רבה אות כ"ה, רבינו זלמן אות כ"ט. ומזה יש ללמוד כל אדם אם יש לו ייאר צייט או דבר אחר ורוצה להיות חזן להתפלל או לעלות לספר תורה ויש אחרים גם כן שיש להם ייאר צייט או דבר אחר, שלא יתקוטט בעבור זה להתפלל הוא או לעלות לספר תורה כי מגרעות נתן ח"ו, אלא שתיקותו זה שכרו וזה כבוד ונחת רוח לאביו:

כף החיים רפד אות ו
ואם יש יאר צייט לשני אנשים בתוך השבוע מי שקודם זכה, ר"ל אם אחד ביום ראשון ואחד ביום שני מי שיש לו ביום ראשון הוא זוכה לעלות מפטיר ביום שבת הקודם. ואם שניהם ביום ראשון, אב קודם לאם. ואם לשניהם אב או לשניהם אם, תלמיד חכם קודם. ואם שניהם תלמידי חכמים, המופלג בחכמה קודם. ואם שניהם שוים, יעשו פשרה. אבל לא להתקוטט ח"ו בעבור זה, כי מלה בסלע משתוקא בתרין, ועל ידי זו השתיקה יהיה יותר נחת רוח לאביו מאשר ידבר ויעלה למפטיר:
יישר כוח עצום!!!!
כבודו עזר לי מאוד, במשך חצי שנה אני תר אחרי המקור לזה. ופה פחות מיום לאחר שהעליתי את השאלה למקור כבר ענו. אשריכם תלמידי חכמים!!!
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'