ידוע מאד שח״כ בן גביר עולה להר הבית, ומודע לפוסקים שאוסרים, אך לא יועיל כל מחאות הללו, כי סומך על הרב שלו שמתיר את העליה.
ואף שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיוון שיש לו אילן להתלות עליו אין לנו אלא לקוות שמשיח בן דוד יבוא במהרה בימינו ויאיר עיני כל עם ישראל באמת תורתנו הקדושה.
ואף שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיוון שיש לו אילן להתלות עליו אין לנו אלא לקוות שמשיח בן דוד יבוא במהרה בימינו ויאיר עיני כל עם ישראל באמת תורתנו הקדושה.
אברך מבני ברק
Well-known member
גם אם סומך על "הרב" שלו יש לנו את החובה למחות בו וברבו...
בסרטון הוידאו שצורף לעיל אומר מרן זיע"א שאין "שום"רב שמתיר את העליה להר הבית.
אמור מעתה גם תבן גם מספוא רב עמנו.
וד"ל...
נערך לאחרונה:
ומה עונים בעניין הרמב"ם וכו'?
קודם כל חזקה עלינו דברי רבינו מרן זיע"א שהובאו לעיל בסרטון שהעולה חייב כרת רח"ל והוא מדברי הרמב״ם,ותוכל לראות עוד בשו"ת הראשון לציון למרן הראשלצ שליטא שהרחיב בעניין זה בחלק א' סימנים יג יד טו
נערך לאחרונה:
אושרי רביב
Well-known member
שו"ת יביע אומר חלק ה (חלק יורה דעה סימן כו).
כו זה עולה מנין הוי"ה. כל מי שירא את הקב"ה, אסור ואין להתיר כלל את העלייה להר הבית!!!
אושרי רביב
Well-known member
אדם לא יכול לחלוק על עטרת ראשנו, מה יביא הוא ולא ראה את זה כבר מרן?! הסיפורים רבים על כך בבחינת מעשה רב, שניסו לחלוק ולא עמדו על תחילת דעתו בכלל... ראה מה שאמר הרב עמאר לגבי ביאור דברי הרמב"ן בהספדו...
אצרף את דבריו לקמן בהודעה הבאה.
אושרי רביב
Well-known member
איה?
אושרי רביב
Well-known member
יישר כוח שהזכירני, פרח מזכרוני. מצ"ב לקמן:
אושרי רביב
Well-known member
"היינו איתו הרבה שנים במכירת חמץ. אני השתתפתי עם הרב במכירת חמץ שהוא נוהג לעשות בית דין, בשביל למכור החמץ. היה יושב אתנו רבי בנימין לוי ואני יושבים ביחד. ופעם אחת הרב איחר. רבי בנימין היה אומר לי מאוחר, מאוחר. והוא היה בקיא בשעות ובזמנים. הגאון רבי בנימין לוי שיחיה, אמרתי לו אבל הרב יודע, הרב שם ליבו, הוא לא מסיח דעתו משום דבר. הכל אצלו מסודר. אם הוא עוד לא בא, אין לך מה לדאוג. אבל מאוחר מה תראה את השעה, סוף סוף הרב הוא שמח. הרב בא התחיל להגיד לנו דברי תורה. וזה רבי בנימין בוער כאש, עוד מעט יעבור הזמן, צריכים למכור את החמץ של כולם. מה נמכור חמץ אחרי זמן איסורו. והוא מתבייש להגיד לרב, והוא רומז לי להגיד. כל רגע הוא דוחף אותי, תגיד. אמרתי לו רבי בנימין, אם הרב אומר דברי תורה, והוא רגוע, תהיה רגוע. ועוד פעם, הרב אמר לו מה יש לך היום רבי בנימין? מה יש היום? מה יום מיומיים? אז הוא התבייש, אמרתי לו הרב רבי בנימין חושש שמא נאחר. הסתכל ואז אמר לו, תדע לך בני, מחלוקת של המגן אברהם והגר"א, פתח הבית, פתח הדביר, ובית דוד, והחיד"א, ורבי חיים פלאג'י, והתחיל לספור פוסקים. אמר לו לפי כל אלה, יש לנו עוד שעה. אנחנו לכתחילה מוכרים את החמץ. מה היום עוד גדול... אמר רבי בנימין, ברוך השם שדחקתי, קבלנו שיעור שלא שמענו. וזה ככה לאחר יד, חושבים רואים אותו ככה, חושבים, לא יודעים מה מסתתר מאחורי כל מילה, כל התורה".
"פעם כתבתי הקדמה לספר, עשו ספר שיעורי הראש"ל, עשו כמה כרכים שיעורים שהיה עושה בלוויין בזמן שהיה עושה פלפולא דאורייתא. כתבתי שאצלי מצטייר כאילו שכשאני רואה את התשובות של מרן, את העושר הגדול, זה כמעט לא נתפס. מצטייר לי שכאילו שמרן לומד סוגייה, באים כל הספרים שדיברו בה, אומרים לו רבנו אני כתבתי על זה, בא החיד"א, בא הבית דוד, ואז הוא אומר להם טוב תחכו לאט לאט, תעמדו בתור, אני אסדר אתכם. ואז הוא מסדר אחת, אחת ושתיים, הוא מסדר אותם, פשוט לא מובן איך בכל דבר לא שמענו ולא ראינו כדבר הזה".
"עד שהגאון הגדול רבי שלום משאש עליו השלום, סבא דמשפטים, שהיה מגדולי הגדולים שבדור, והוא שפט את ישראל בבתי הדין במשך עשרות שנים, עוד ממרוקו וגם כאן, והיה מבוגר ממרן הרבה, והיה נכנע ומתבטל לפני מרן בהלכה. לא יאומןכי יסופר, בכל הדברים החמורים. הוא כתב עליו במכתב שנדפס בחלק י של יביע אומר, יחיד בדורו ובדורות, מי יכול להעיז לכתוב מילים כאלו. יחיד בדורו ובדורות. כי באמת דורות רבים, היו גאונים ארץ, בכל הקהילות והעדות, רב כזה לא ראינו דורות רבים. ספרים כאלו כמו יביע אומר, לא היו דורות רבים".
דברים אלו אמר בהספדו את מרן בשנת תשע"ד, מיד לאחר פטירתו, והם מעידים עליו. וכמו שאמרתי, כשנגיע לגדולתו, נוכל לדון בדברים ש"לא ראה", והיותר מסתבר בעיניי לומר, כי ראה הכל, אך באותה השעה נשמט מהדפוס מה שכתב.
"פעם כתבתי הקדמה לספר, עשו ספר שיעורי הראש"ל, עשו כמה כרכים שיעורים שהיה עושה בלוויין בזמן שהיה עושה פלפולא דאורייתא. כתבתי שאצלי מצטייר כאילו שכשאני רואה את התשובות של מרן, את העושר הגדול, זה כמעט לא נתפס. מצטייר לי שכאילו שמרן לומד סוגייה, באים כל הספרים שדיברו בה, אומרים לו רבנו אני כתבתי על זה, בא החיד"א, בא הבית דוד, ואז הוא אומר להם טוב תחכו לאט לאט, תעמדו בתור, אני אסדר אתכם. ואז הוא מסדר אחת, אחת ושתיים, הוא מסדר אותם, פשוט לא מובן איך בכל דבר לא שמענו ולא ראינו כדבר הזה".
"עד שהגאון הגדול רבי שלום משאש עליו השלום, סבא דמשפטים, שהיה מגדולי הגדולים שבדור, והוא שפט את ישראל בבתי הדין במשך עשרות שנים, עוד ממרוקו וגם כאן, והיה מבוגר ממרן הרבה, והיה נכנע ומתבטל לפני מרן בהלכה. לא יאומןכי יסופר, בכל הדברים החמורים. הוא כתב עליו במכתב שנדפס בחלק י של יביע אומר, יחיד בדורו ובדורות, מי יכול להעיז לכתוב מילים כאלו. יחיד בדורו ובדורות. כי באמת דורות רבים, היו גאונים ארץ, בכל הקהילות והעדות, רב כזה לא ראינו דורות רבים. ספרים כאלו כמו יביע אומר, לא היו דורות רבים".
דברים אלו אמר בהספדו את מרן בשנת תשע"ד, מיד לאחר פטירתו, והם מעידים עליו. וכמו שאמרתי, כשנגיע לגדולתו, נוכל לדון בדברים ש"לא ראה", והיותר מסתבר בעיניי לומר, כי ראה הכל, אך באותה השעה נשמט מהדפוס מה שכתב.
