• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חודש תמוז

דודו

Member
קראתי שמקור השם של החודש העברי תמוז הוא אל שם האל תמוז מהמיתולוגיה המסופוטמית. אם זה נכון אז מדוע לקחנו שם של אל? עבודת אלילים אסורה ביהדות, מאמינים רק באל אחד. ואם זה לא נכון אז מה המקור לשם תמוז?
 
שלום וברכה
הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א מביא בספרו נחמת ציון (עמוד א) סברות אלו בשם רבים מבני עמינו ע"פ הכתוב ביחזקאל (ח, יד) והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז", וכן הוא ברד"ק ובמלבי"ם ובהחיד"א (חומת אנך שם), וכתב שם אולם לאמיתו של דבר עיקר השם "תמוז" משמעותו חום כבד, שעיקרן של ימי החום בשנה הם בחודש תמוז, וגם מה שקראו לאלילים בשם תמוז, היה זה על פי מה שהיו מחממות מבפנים, כלשון רש"י והיינו מלשון חום, וכן כתב רש"י שם עוד 'תמוז' לשון היסק כמו "על די חיזה למזיה" (דניאל ג, יט) "ואתונא אזה יתירא" (שם כב) עכ"ל וברש"י דניאל (שם) "למזיה - להסיקו" ע"כ. ועוד כתב שראה לכמה מספרי החוקרים כי שמו תמוז היה לו מימי קדם ועובדי האלילים גנבוהו ועשאוהו שם של אלילם.
ועוד כתב בשם פרי צדיק (במדבר, חודש תמוז) כי אדרבה קדושת חודש תמוז היא הראויה להשיג אור תורה שבע"פ, ולכן נמצא בהיפך לעומת ה גם בעבודה זרה "מבכות את התמוז", וכמו שכתב הרמב"ם בספר המורה(חלק ג, כט) שיש ע"ז שיש להם עסק גדול בראש חודש תמוז בבכיה והספד וכו' ע"ש. ואם כן אין כל חשש בקריאת שם החודש, ופוק חזי מאי עמא דבר, וכל גדולי ישראל מאז ועד הנה השתמשו בשם זה ככל החודשים שבלוח היהודי. ע"ש.
 
שלום לכבוד הרב!
ראשית יש"כ גדול לרב שטורח לענות לשאלות הן בפורום והן בטלפון בנעימות ובמענה מהיר וקולע!
שמעתי שהשם של חודש 'אלול' הוא גם שם של ע"ז, יש דיבור על זה?
 
שבוע טוב ומבורך
חודש אלול הוזכר בנחמיה (ו, טז), "וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל", כך שלא הוזכר כשם של ע"ז, ובתרגום יונתן של יהושע פרק ז,ג "וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ" פרש "וְאַלִילוּ יַת אַרְעָא" שאלול פרושו חיפוש, וכמו שבארו המפרשים חיפוש המעשים, לפי שהוא חודש של תשובה כידוע.
 
תרגום יונתן על הנביאים הוא של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל
ובתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך! מה הטעם - משום דאית ביה קץ משיח.
 
בלוח השנה העברי כונו בתחילה החודשים לפי מניינם מחודש האביב, ניסן, חודש זה כונה בהתאם: "החודש הרביעי".
שורשו האטימולוגי של השם תמוז במונח האכדי תָמוּזִי (Tamuzi), המבוסס על הגרסה השומרית העתיקה דָמוּ-זִיד (Damu-zid) והגרסה השומרית המאוחרת יותר דוּמוּ-זִיד (Dumu-zid), שהפכה מאוחר יותר לדוּמוּזִי (Dumuzi) באכדית.
במקורו, היה תמוז שמו של אחד משנים-עשר חודשי השנה בלוח הבבלי, על שם האליל "תמוז", שבמיתולוגיה המסופוטמית היה אליל הפריון. אליל זה מוזכר אף במקרא: ”וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז”.
על-פי פרשני המקרא, דרך עבודתו של אליל זה הייתה באמצעות הסקה, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך (ביחס למתכת שממנה נעשה גוף הצלם), היו נמסות, וכך נראה הפסל כבוכה. על פי הפרשנים, מקור השם תמוז במילה ארמית שמשמעותה חום והסקה. על שם החום וההסקה נקרא האליל, וכך גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ. בתקופת גלות בבל ושיבת ציון חדרו שמות החודשים הבבליים לשפה העברית, ומאז נקרא חודש זה במקורות העבריים "חודש תמוז". פרופסור יעקב שלום ליכט מציין ”יש להניח, ששמו האלילי - "תמוז" לא צרם ליהודאי התקופה הבבלית החדשה, שאלמלא כן בוודאי לא היה מתקבל בישראל - כשם שלא נתקבלו שמות החודשים הכנעניים מהתקופה הטרום גלותית שנדחו מפאת טעם עבודה זרה".
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של כל החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל.
יש המקשרים אותו למילה "אולולו", שפירושה בשפה האכדית "קציר", היות שהוא חל בסיום תקופת הקציר (באכדית: lulu).
מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש. הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים.
השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה. בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול.
 
חזור
חלק עליון