• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חוזרים אל הקולות: תגובותיו הסוערות של מרן לפני תוכנית ההתנתקות, והיחס המחפיר שקיבל בחזרה מחלק מאנשי הציונות הדתית, דוגמת בנט [שטן באתב"ש!] וחבריו

מוכרח אני להקדים למאמרי הנוגע להיום, את קולות השבר שזעק והשמיע מרן בתקופת ההתנתקות, את הנשיאה בעול עם אחינו המגורשים מתוך דאגה כנה ואהבה אמיתית
בעוד ששנים מספר לאחר מכן, כאשר הרשעים חברו יחדיו ומרן זיע"א לקח את הדברים ללבו באופן אישי, בראש הפעור דאז כהיום עמד דוקא אדם חובש כיפה סרוגה, וחבר מרעיו במפלגתו כיוצא בו היו אנשים שכמותו, שעד אז טענו שהינם שומרי תורה ומצוות ובעלי ערכים, כאשר בפועל הם היו שותפים באופן פעיל לנסיונות ההרס והחורבן של עולם התורה, ללא שום ערך וכבוד לתורה ושומרי המצוות
בידי נמצאים כמעט כל קטעי הוידאו של מרן המצוטטים כאן, במשך הזמן אנסה להעלות לאתר כל מה שיהיה ביכולתי, אך אשמח אם מלאכתי זו תיעשה על ידי אחרים, בהיות שמקוצר הזמן לא אספיק להעלות הכל​

ההתנתקות
כארי התנשא מרן זצ"ל כאשר ראש הממשלה אריק שרון קיבל את ההחלטה האומללה לעקור אלפי יהודים מאדמתם בגוש קטיף ולהשליכם לגורלם. מרן לא היה רגוע כלל, ובכל אותה תקופה הפעיל מכבש לחצים אדיר למנוע את הגזירה הזו, כשהוא בוכה ומתייסר כאילו הוא עצמו עומד להיות מגורש מביתו ונחלתו, בשיעוריו ביכה על שינתו שנגזלה ממנו מרוב צערו וקרא לכל מי שיש בידו למנוע גזירה זו, ולאחר שבכל זאת יצאה גזירת הגירוש האכזרית לפועל, התבטא מרן במלים קשות על ראש הממשלה דאז, כשבאמת הוא לא יצא נקי וכמה שנים שכב מחוסר הכרה עד ליום מותו.
ראוי להדגיש שוב ושוב, כי למרות שקהל היעד שהיה אמור להיפגע מהגירוש לא נמנה על ציבור תלמידיו של מרן זצ"ל, ולכאו' גם לא מצביעי מפלגתו, כאב מרן את כאבם באופן אישי ופעל ללא הרף למען טובתם, שכן כאמור למרן לא היתה התנגדות לשום "אדם" באשר הוא, כי אם ל"שיטה", והוא הפריד ביניהם כדרכו מאז ומתמיד.

ברצוני לצטט קטעים נרחבים מדבריו של מרן זצ"ל כפי שנאמרו במהלך שיעורים רבים בשנת הגירוש ולאחריה, ומהם משתקפת ועולה דאגתו הכנה וצערו העמוק על גזירה זו:

כבר בימים הראשונים כאשר עלה הרעיון האוילי של ראש הממשלה לנתק את יושבי גוש קטיף מבתיהם, והיה מדובר על משאל עם, זיהה מרן זצ"ל את הסכנה, ואמר את הדברים הבאים:
עתה נאמר לכם רבותי דבר שכולם שואלים אותי, יש אנשים יראי שמים שואלים אותי על ענין ההתנתקות של מר שרון, אם להצביע בעד או נגד, ואני מוכרח לענות, 'האמנם אלם - צדק תדברון', מה אומנותו של האדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם, אך 'צדק תדברון', אסור לנביא לכבוש את נבואתו, שלא יהיה חייב מיתה, אם שואלים שאלה בהלכה אני חייב לענות. ואני רואה בזה סכנה ופיקוח נפש, תקדים מסוכן מאוד, אם הוא יבצע את ההתנתקות הזו יאמרו כל הגוים הברחנו את היהודים האלה, האינתיפאדה הועילה, הטרור הועיל, קיבלנו פרס, מחר נעשה כך בחברון, מחרתיים בבאר שבע, ונבריח את היהודים בלי משא ומתן, 'פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת', ולכן אסור בהחלט לעשות דבר כזה, חובה להצביע נגד ההצעה הזו, היא פסולה לחלוטין! היא מסוכנת לישראל! זהו פרס לטרור, לרשעים האלה שאיבדו לנו ורצחו נפשות, ללא הסכם וללא שום תמורה, 'תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם', זו דרך התורה?! התורה תסכים לדבר כזה לתת ללא הסכם ותמורה?! להפקיר להם את כל עזה, יהיו קרובים לאשקלון עם הטילים שלהם יעשו שמות בישראל, זו סכנה גדולה ופיקוח נפשות. לכן אסור לי לשתוק, חייב אני להציל מה שביכולתי.
כל אדם ירא שמים יראה את הנולד, 'איזהו חכם הרואה את הנולד', 'החכם עיניו בראשו', יראה שהוא מסכן את כל הישוב ואת כל עם ישראל, חלילה וחס לעשות כדבר זה, חובה להצביע נגד ההתנתקות הזו.
לכן מורי ורבותי, אני משמיע את קולי ברמה לא רק כאן, 'כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום', יש ב"ה לוויינים, אברכים רוצים לדעת מה לעשות, וזה דבר גורלי ומסוכן מאוד. כל מי ששומע את קולי חייב לדעת את דעת התורה. אני לא מתעסק בפוליטיקה, זה לא תפקיד שלי, יש פוליטיקאים שיתעסקו בזה, אני חייב לומר דעת התורה, וזו דעת התורה אסור להצביע בעד ההצעה של שרון, חייבים להצביע נגד.
וחברך חברא אית ליה, מי ששומע אותי חייב להגיד לחברו, וחברו לחברו, שהם מסכנים את הישוב ואת עם ישראל ח"ו, מוכרים את ישראל בלא הון. זו דעת התורה שמחשיבה כל נפש מישראל כמו עולם מלא, איך אפשר לעשות דבר כזה, והם אדרבא ירימו ראש, 'כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרותו'. יאמרו הנה יכולנו עליהם, וכך יעשו בעוד מקומות בארץ, זה מסכן את כל ישראל. הוא לא צופה אל העתיד, הוא טועה בדבר, כל בשר ודם יכול לשגות, אשרי מי שמודה על האמת, צריך שיודה ויאמר טעיתי. דוד המלך אומר 'שגיאות מי יבין', וכי יש אדם מושלם? רק הקב"ה יתברך שמו לעולמי עולמים אצלו יש אמת גמורה, חותמו של הקב"ה אמת, אבל אנו בשר ודם בני תמותה. הוא חשב אולי שזה טוב לישראל, אך לא כך.
לכן מורי ורבותי, מצוה להודיע בראש כל חוצות ולפרסם שאסור להצביע בעד התוכנית הזו שהיא תוכנית בריחה, זו סכנה! כל אחד ואחד ישמע חכם ויוסף לקח.


לאחר מספר חדשים כאשר בכל זאת קרם הרעיון עור וגידים הודות למרפקיו ואגרופיו של ראש הממשלה ואחוזת מרעהו עושי דברו, נשא מרן מדברותיו ואמר:
רבותי, היה אצלי שר הביטחון שאול מופז, הוא אדם יקר, ואמר דברים בטוב טעם ודעת, פרס בפני מפות והראה לי הכל בעד ההתנתקות שהציע שרון. אך מאידך הזמנתי אלי אלופי צה"ל מעולים שבעצמם בתוך הביטחון ושמעתי את כולם בהקשבה. המסקנה בליל מוצ"ש יא אייר לפני ששה חדשים פה במעמד הזה אמרתי דברים ברורים ללא שום ספק, חייבים להצביע נגד ההתנתקות. אין בדעתי להיכנס בויכוחים פוליטיים קואליציונים אופוזיציונים, אני מרגיש בזה לאו מן התורה 'לא תעמוד על דם רעך'! יש בזה סכנת נפשות אם ח"ו יפנו את הישובים האלה של גוש קטיף. מי יבוא במקומם? מחבלים טרוריסטים, ואז יהיה טווח קצר מאוד בינם לבין אשקלון, לבין אשדוד ובין נתיבות, ימטירו את טילי הקסאמים שלהם, 'קוסם קסמים מעונן ומכשף' אלה המחבלים הרשעים האלה. אנו ניתן להם דריסת רגל שיבואו ויעשו מה שהם רוצים?! הם יעשו שמות, זו סכנה אמיתית לארץ ישראל!
כמו אדם שרואה נער טובע בנהר ואומר אני נמנע, עובר על לאו מהתורה לא תעמוד על דם רעך. אתה יכול להצילו, מדוע אתה שותק? אלה שנמנעים גם עושים עוון, יש סכנה גמורה, כל תושבי אשקלון יהיו נתונים בטווח המרגמות והקסאמים, זו סכנה גמורה, אין לי שום ספק בדבר הזה. אם היה לי ספק לא הייתי נכנס בדבר הזה, אבל יש כאן סכנה מוחשית וגורלית.
נכון שהם אומרים שאין עם מי לדבר, אבל דעו לכם, לפני שלשים שנה הבעתי את דעתי "שטחים תמורת שלום", אני לא נסוג מזה, עד עכשיו אני אומר כך, אם אפשר לעשות שלום אמיתי לא שלום בפה, 'אני שלום אדבר והמה למלחמה', אם יש עם מי לדבר, אדם רציני שהן שלו צדק ולאו שלו צדק נעשה שלום, גדול השלום, כל נפש מישראל זה עולם מלא, נעשה שלום למה לא . אך 'המה למלחמה', אין להם רצון לשלום. זו לא תשובה שנעשה התנתקות נפקיר את המקום, מעולם לא חשבנו על דבר כזה.
דעו! כולנו בני איש אחד נחנו, כולנו בני אברהם יצחק ויעקב, כולנו יהודים, 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק', וכל שכן שלא יגרום לו סכנה. אני קורא לכל אנשי הליכוד וכל המפלגות: בואו אחי, בואו רעי! אנו פוחדים מהקב"ה, כל אדם נותן דין וחשבון לפני הקב"ה, איך הכנסת את ישראל בסכנה? מה תענו ביום פקודה? אם יצא הדבר לפועל ויבואו הטרוריסטים האלה ויירו משם ויהרגו נפשות תמימים, מה יהיה הסוף? מה יענה ביום פקודה איך סיכנת את ישראל? עתיד ליתן את הדין! כל חברי הכנסת חייבים להתייצב כאיש אחד ולהצביע נגד ההתנתקות.
כולם יודעים שאנו רוצים שלום, אבל כשהם מתקוממים עלינו אינם רוצים שלום, 'בפיו שלום ידבר ובקרבו ישים אורבו', אי אפשר לסמוך עליהם. למה לדחוק את השלום, וכי אלה שנמצאים בראש יחיו לעולמי עד? היום הם כאן מחר יהיו בקבר, יבוא איזה אדם אחראי שאפשר לסמוך עליו וידבר כמו בן אדם יתכן שיהיה שלום, על זה אמרתי "שטחים תמורת שלום", יעשו הסכם אמיתי שאפשר לסמוך עליו, לא כמו הנוכל הזה שאומר שלום והכל עושה להיפך. אנו רוצים אדם אמיתי שפוחד מה' ודיבורו נכון.
כולנו צריכים לדעת, הכל בידו של הקב"ה, 'כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב', אם היום אין שלום מחר יהיה. לא לדחוק את השעה להכניס אותם לשם ללא תמורה, 'תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם', יבואו אלה הטרוריסטים יאמרו 'ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת', הנה הברחנו את היהודים, מחר נעשה כך בחברון, בבאר שבע, אין לדבר סוף. איזה דעת יכולה להיות בהתנתקות הזו?? התוכנית הזו פסולה לחלוטין! אסור להצביע בעדה!
לפני ששה חדשים אמרתי "פן" יאמרו ידינו רמה, עכשיו כבר הם אומרים כן, לא כאשר חששתי שמא יאמרו. עכשיו החיזבאלה אומרים אנחנו הברחנו אותם מלבנון על ידי היריות שלנו, אתם תבריחו אותם מפלסטין, הם רוצים את כל ארץ ישראל. אנו מאמינים 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'. ה' אמר לאברהם 'כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם', ליעקב ה' הבטיח 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה', ומי שישמור שבת מובטח לו 'והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר', נחלה בלי מיצרים, בלי גדר הפרדה ובלי כלום. נחזור בתשובה ויקויימו בנו כל ההבטחות של ישעיה (פרק ס) 'לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהלה. לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך. לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך. ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. הקטן יהיה לאלף -גם מלשון לאלף תורה לאחרים- והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה'.
רבותי! זהו פסק דין של תורה, לא סברות בעלמא, זוהי דעת תורה. וכל מי שמאמין בתורה צריך להצביע נגד התוכנית הזו. אך לא לנהוג באלימות, לא להרים יד על חברו, חלילה וחס לא תהיה כזאת בישראל להכות חיילים. דורו של אחאב היו נוצחים במלחמה כיון שהיו באהבה ואחוה, 'חבור עצבים אפרים הנח לו', למרות כל מה שעשו. דעו האהבה של ישראל שקולה כנגד הכל, בנים אתם לה' אלהיכם, כשם שהאבא אינו אוהב שבניו רבים, כך הקב"ה אינו אוהב שיהיו מריבות בעם ישראל, וה' יברך את עמו בשלום.


בשיעור נוסף באותם ימים הרים מרן קול צעקה על גזירה זו:
עכשיו עושים גזירות על חבל קטיף, אנשים שבנו את ביתם בזיעת כפם, שנים על גבי שנים, דור שני ושלישי ינתקו אותם יתנו לערבים. איזה בתי מדרשות ובתי כנסיות יפים יש שם, יתנו אותם לערבים, כאלה בתים יפים יש שם וימסרו את הכל לערבים. איזה אכזר מי שעושה את הדברים האלה! הקב"ה ח"ו רואה את עצמו מך, יש אנשים שאינם עוסקים בתורה וביראת שמים, מעטים הם האנשים העוסקים בתורה וביראת שמים, 'ראיתי בני עליה והמה מועטים', הרוב אינם כך, ולכן ה' לא עושה לנו נסים ונפלאות. הקב"ה רוצה שנעסוק כולנו בתורה ובמצוות, ואז יתן לו באנה [מכה] אחת, לילה אחד ישן ולא יקום זה שמתאכזר על בני ישראל. מה עשו אלה מסכנים? יש שם ישיבות, בתי כנסיות, תלמודי תורה אין לו רחמנות! אחר כך הם אומרים נעשה משאל עם, על מה משאל עם? כתוב [בסמ"ע] בחושן משפט, דעות של תלמידי חכמים ודעות של בעלי בתים הם שני דעות נפרדים, לא קרב זה אל זה, הם אינם יודעים מאומה, המערך יצביע בעד ההתנתקות, הליכוד חלקם יצביע, ושינוי (מפלגתו של טומי לפיד שר"י, אביו של... ראה להלן) - אוי ואבוי להם, שונאי ישראל אלה ודאי יצביעו בעד ההתנתקות, מה אכפת לשונאי ישראל האלה, ואח"כ הקולות של הערבים עשרה, 'על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו', הם יכריעו את הכף לגרש את ישראל מאדמתם?! איפה אנחנו? רק הקב"ה יכול להושיע אותנו ברגע האחרון, אסור להתייאש, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.
מה האכזריות הזו לגרש את היהודים שלנו ולהכניס במקומם ערבים, על מה? בשביל מה?! בשביל למצוא חן בעיני הערבים?! בעיני גהינם?! על מה עושה ככה? הקב"ה יתן לו מכה אחת שלא יכול לקום ממנה !
אבל אנחנו אשמים! יש שלא עוסקים בתורה, יש עתה חגיגות של סיום הש"ס, אלפים חוגגים, אך לא די בכך, צריך להחדיר את זה בכל העם.


בשיעור נוסף:
אנו בגלות, נמצאים כאן בארץ ישראל בגלות. איך ישראל המסכנים האלה תושבי גוש קטיף מגרשים אותם מעל אדמתם, הורסים בתי כנסיות ובתי מדרשות ומקואות טהרה שלהם, מנשלים אותם מנכסיהם, כמה צער יש בזה, 'עמו אנכי בצרה'. כולם צריכים להיות בצער עם אחינו האלו שנמצאים בצער. הגמ' (ברכות יב:) אומרת, מי שאינו מתפלל עליהם נקרא חוטא! כמו שאמר שמואל 'גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם'. מכאן שמי שאינו משתתף בצער הציבור ואינו מתפלל עליהם ח"ו חוטא. חובה להתפלל עליהם שה' יציל אותם. יתברך שמו, 'תשועת ה' כהרף עין', אולי ישמע ה' את תפילותינו.
כולנו מזדהים עמם ומשתתפים בצערם, כמה טיפחו כמה עשו שם, פתאום מגרשים אותם מעל אדמתם, בתי כנסיות ובתי מדרשות שומרי תורה ומצוות, כמה התפללו בהם, כמה הניחו בהם תפילין, עשו מצוות ומעשים טובים, ועתה 'היה לאין מחמד כל עין' בעוונותינו הרבים, כולנו בצער גדול עמם, אין יום שאני לא מתפלל עליהם, צר לנו עליהם, מה בידינו לעשות, אנו רק בידו של הקב"ה, לה' הישועה, ותשועת ה' כהרף עין, לא עזב ולא יעזוב, אל יעזבנו ואל יטשנו. הקב"ה יתן בלבם רחמנות, לא יתנהגו ח"ו באלימות, יתנהגו ברחמים, כמה צרות אנו מלומדים, כל אחד ישתדל בכל כחו לעזור, אם יכול לעזור חייב לעזור, בודק אדם עד מקום שידו מגעת. כולנו בצער גדול, ויום תשעה באב הקב"ה קרא אותו הקב"ה 'יום בכי ונהי ומספד לחבוש שק', כולנו בצער גדול על צער השכינה והקב"ה, שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, הקב"ה מצטער אפי' על דם רשעים שנשפך, כל שכן על דמם של צדיקים.


במוצאי שבת הראשון אחרי ההתנתקות אמר מרן זצ"ל בקול בכי:
אחרי שגירשו אותם מביתם כמו שאמרנו בהפטרה של תשעה באב 'כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו בושנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו', היו להם בתים כמו ארמונות, הוציאו אותם מסכנים בדמעות על עיניהם, גם אנשי המשטרה היו מפנים אותם ובוכים עמם, מסכנים היו חייבים לפנות אותם, יזכרו לשבח החיילות שבאו להוציא את הילדים, מוציאות ובוכות עמם, שום דבר לא נאבד, הקב"ה רואה את צערם, שערי דמעה לא ננעלו, הקב"ה לא ישכח לאלה שגרמו את הדברים האלה.
לכן חייבים אנחנו לא להסתפק בדמעות, חייבים אנו לעזור להם, כל איש שיכול לעזור להם חייב לעשות כל מה שביכולתו, מסכנים נמצאים במצוקה גורשו מבתיהם, לעזור להם בביגוד, למצוא עבודה ופרנסה, מי שיכול חייב לעזור. וחברי הכנסת שלנו אנשי ש"ס כל השבוע היו עמם, חלקם ישנו שם כדי לעזור ולהשפיע ולחזק אותם, זה רצון הקב"ה 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים', אין לך שפלים ונדכאים יותר מאלה. מי שיכול יתן להם את הטלפון שלו ויודיע מה ביכולתו לעזור, זה הזמן שלכם רבותי! עבר זמנו בטל קרבנו, הקב"ה רוצה לזכות אותנו שנסייע לאחים שלנו.

אתמול בלילה בליל שבת לא יכלתי לישון כל הלילה, איך מסכנים אלו עושים שבת ראשונה חוץ לביתם!
כמה צריך לרחם עליהם, כל אחד מכם חייב לעזור אם יש לו אפשרות, אם יש לו ידידות עם איזה שר או ח"כ שיעזור. ואני קורא לחברי הכנסת שלנו של ש"ס שהם מלאים רחמנות, שימשיכו ללכת ולעודד אותם, לא מספיק מה שעשו שבוע שעבר, ימשיכו לחזק ידים רפות וברכים כושלות יאמצו, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. הקב"ה יראה בעניינו ויטיב אחריתם מראשיתם, ויקוים בהם הפסוק 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד', יתן להם שפע טובה וברכה, כל אחד ואחד ימצא מנוח לכף רגלו עד יומו האחרון.
חייבים להתפלל עליהם, מי שאינו יכול לעזור באופן פיזי יתפלל עליהם שהקב"ה ירחם עליהם ויתן להם שפע ברכה ופרנסה ודירה כמו שצריך, אנשים שיש להם שבעה שמונה ילדים זרקו אותם מביתם, אך הקב"ה מלא רחמים אנו נשתתף בצערם ובודאי ישמע את תפילתנו בעזהי"ת. התפללנו לה' שיבטל את הגזירה ולא עזר, לא שמעו את תפילותינו, 'עונותינו הטו אלה', אך לכל הפחות לא להסיח את הדעת, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. יתפלל עליהם שה' ייטיב אחריתם מראשיתם וימצאו מנוח לכף רגלם.
ראשי ישיבות בוכים, תלמידיהם התפזרו לכל עבר, היו כל חייהם תורה ונשארו כך בודדים, 'כציפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו', הקב"ה ייטיב להם, יתן להם להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה להחזיק את התורה, ללמוד עוד תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הקב"ה - 'אנכי אנכי הוא מנחמכם', 'כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו, וראיתם ושש לבכם ועצמותכם כדשא תפרחנה'.


התייחסות נוספת לגירוש זה מצאנו לאחר כשמונה שנים בחזון עובדיה תרומות ומעשרות (עמ' מ):
והן עתה חזרה חנה לשחרוריתה ונמסרה העיר עזה בידי אנשי חמס המרצחים שונאי ישראל מבני הישמעאלים. יהי רצון שהקב"ה יעקור אותם משורשם וישמידם ויאבדם במהרה בימינו, וישיב בנים לגבולם. אמן.

עובדות נוספות מתקופת הגירוש:
רבנו דיבר אתמול בשיעור ביחוה דעת [ראה להלן] על מה שקרה באמריקא בניו אורלינס בעקבות סופת ההוריקן קתרינה שהיתה שם, שכמליון אנשים הוכרחו לעזוב את בתיהם, ונעשו הרבה מהם פליטים והרבה נפצעו ונהרגו, ורבנו אמר על זה, שזה קרה לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש בעקבות מה שלחץ על שרון לגרש יהודים מבתיהם בגוש קטיף, הוא גרם לגירוש כחמש עשרה אלף יהודים, ואצלו גורשו כמליון איש, הקב"ה שילם לו קרן חומש ואשם.
רבנו דיבר אמש עם נשיא המדינה משה קצב בכדי שיפעל למנוע הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף על ידי ישראל, וזה יצר גם הד תקשורתי, והיום דיבר רבנו גם עם שר הביטחון שאול מופז, ודיבר איתו ממש בהתרגשות ובקול בכי, שלא יחריב את בתי הכנסת, למנוע חילול ה'. וכן אחר כך דיבר גם עם שמעון פרס וביקש אותו כנ"ל (ספר רבנו, עמ' שלד).


באור לג' אלול תשס"ה הגיע מרן אל שיעורו הקבוע בבית המדרש יחוה דעת עם משקפיו הבהירות משום מה, ובתוך הדברים על העין יעקב בחשיבות לימוד התורה בלילה בבית, אמר:
הנה היה עכשיו צונאמי אסונות טבע נוראים, שם אין תורה, הם כושים לא לומדים תורה קיבלו צונאמי אחד נותרו מאות אלפים בלי קורת גג, ועשרות אלפים מתו, כל זה מחמת שאין תורה. בוש היה בעד הגירוש של גוש קטיף, הוא עודד את שרון לגרש אותם, ה' עשה לו גירוש גוש קטיף שם, פה היו חמש עשרה אלף, שם מאה חמישים אלף, 'על הים לקו מאתים חמישים מכות', איבד לו ה' את הכל, קיבל את שכרו, הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה, 'אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו', מי שעודד את הגירוש יקבל גירוש. עכשיו כולם צועקים עליו שהוא אשם, והשחורים צועקים שאם לא היו שחורים היה מרחם עליהם, אם היו בחירות היה נופל, 'נפול יפול מטה מטה', כבר נמאס בעיניהם קרנו ירדה פלאים, זה עונשו על מה שעשה בגוש קטיף.
וגם כל אלה שעשו דבריו, יבוא זמנם. כל אחד יבוא זמנו. יתברך שמו ארך אפים לרשעים, אי אפשר לברוח מהקב"ה, יבוא זמנו יתן לו צ'פכה אחת על הראש יגמור אותו, יש לקב"ה זמן.

מפורסמת וידועה היא דעתו של מרן אודות החזרת שטחים, כשיש על ידי כך סיכוי לשלום אמיתי, מדעתו זו לא נסוג מרן זצ"ל מימיו (כנזכר לעיל), אלא שהערבים הוכיחו את עצמם שאין פניהם לשלום, ועל כן התנגד מרן זצ"ל להחזרת שטחים והתנתקות במתכונתה האחרונה, ברצוני לצטט מדבריו של מרן באחת מדרשותיו בתקופה בה לא הובנה דעתו בסוגיא זו (מעדני המלך א עמ' 325):
אילו היו כל ישראל מענגים את השבת, לא היו שום בעיות, לא של רמת הגולן ולא רמת הבשן, הכל היה נשאר של ישראל, כמו שנאמר 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה', אין מי יאמר לו מה תעשה. אך בעוונותינו הרבים כיון שמחללים שבת, אנו צריכים לשבת ולהתפשר איתם, האם כן יקבלו את הגולן או לא.
כל הדברים האלה הינם כיון שאנו בגלות, פוחדים ממלחמות ומשפיכות דמים, לכן אנו מוכרחים להתפשר. כל אדם שיש קצת הגיון בראשו, יחשוב מה שוה פיסת אדמה לעומת פיקוח נפש של ישראל? אם יעשו חס ושלום מלחמות, וכי בכל מלחמה יהיו פחות מעשרת אלפים הרוגים לעם ישראל? יהיו אנשים ונשים. נשים תשארנה עגונות, זה דבר מועט בעיניך? ישראל אחד שוה כל העולם כולו, נפש אחת מישראל הינה עולם מלא, לכן אם יעשו שלום כדאי לנו שירדו מרמת הגולן, משום שלא יהיו מלחמות, רק צריך לבדוק את הדבר שבאמת יהיה שלום של אמת.
האם על זה עושים מלחמות בינינו לבין עצמנו? אם יחזירו את רמת הגולן או לא יחזירו, על זה העולם עומד? על רמת הגולן? אם אנו רוצים קצת לשבת בשקט, כל המשאבים של הנשק יכולים לעזור לפיתוח הארץ, אנשים רעבים ללחם, יש כמה מובטלים שאין להם שום תעסוקה, במקום שיעבירו את כל הכספים שלהם לנשק ולתחמושת ולמטוסים, כל מטוס עולה מיליארדים, במקום זה יפנו את הכסף לפיתוח הארץ, ואז לא יהיו עניים, לא יהיו צרות וכל כך הרבה גזרות.
אנשים אינם שמים לב, וכי אנו רוצים שיחזירו את רמת הגולן? זהו מכיון שמאלצים אותנו. וכי אנו מוותרים על רמת הגולן לעולמי עד? ח"ו. אנו שותקים על בית המקדש, וכי הסכמנו שהישמעאלים האלה ישבו בבית המקדש שלנו? לא השלמנו עם כך, זה זמני, אנו מקוים שישראל יחזרו בתשובה, יבוא משיח צדקנו, ואז 'האלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי'.
איננו מוותרים על שום דבר, על שום פיסת קרקע איננו מוותרים, לא על ירושלים המזרחית ולא המערבית, לא על השומרון ולא על שכם, לא על ג'נין ולא שום מקום, אנחנו מצפים לגאולה, אנשים שוכחים מהמשיח בכלל, חושבים שלעולמי עד מוותרים על הגולן. זהו רק זמני, שיהיה לנו מעט שקט כדי שנוכל לשבת ולעסוק בתורה ולפתח את ארצנו הקדושה. בשביל מה צריך לעשות כל יום מלחמות? זהו שאמרנו 'והאכלתיך נחלת יעקב אביך'.


התנתקות 2013
למרות המתואר לעיל על הלילות טרופי השינה של מרן זצ"ל בתקופת ההתנתקות, לא נראה ששנתו של אחד מחברי מפלגות הקואליציה בכלל, ו"הבית היהודי" בפרט [המזוהה בעיקר עם עקורי גוש קטיף], נדדה בתקופת "ההתנתקות" של רבבות בחורי הישיבות מהיכל חייהם לטובת גחמותיו של בן בריתם עוכר ישראל יהיר לפיד שר"י, אשר הצליח למרבה החרפה להדביק גם אותם בסיסמאותיו הנבובות על "שוויון בנטל", ולהצמיד אותם לכסאותיהם גם במחיר של ויתור על כל הקדוש לעם ישראל מעולם ועד עולם.

"התנתקות" זו ערערה את שלוותו וטרדה את מנוחתו של מרן זצ"ל, והצליחה להכאיב את לבו הרבה יותר מכל הפרשיות הצבוריות ומלחמות המצוה שידע מרן זצ"ל מימי חייו, והיא זו שהחלישה את לבו הקדוש וגרמה לו לשקוע ביגונם של בני התורה אהובי נפשו, עד ששמשו הכבירה שקעה, נסע למנוחות ואותנו הותיר לאנחות.
כבר חודשים רבים לפני הבחירות, כאשר ענניהם השחורים של שונאי הדת החלו מתקדרים, ומרן זצ"ל ראה את הנולד והבין מתוך זמירותיהם להיכן פניהם מועדות, נשא מדברותיו בפרשת בלק התשע"ב על מעלת התורה וחומרת ביטולה, ובסוף דבריו פנה וביקש:
אנו מוקפים בשונאים מצד אירן והחיזבאלה והפלשתינים שונאי ישראל, מי יציל אותנו מידם? רק התורה, 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי', "יומם ולילה" זו התורה, בלעדיה לא היה נברא העולם בכלל, ובזכותה ה' שומר את העולם.
אנו בצרה אם ימעיטו ח"ו את עמלי התורה, על כולנו להתפלל לקב"ה, הכל בידו יתברך שמו כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל, לכן מיום ראשון והלאה בימי בין המצרים נגיד תפילת אבינו מלכנו תכף אחרי שחרית ומנחה ונכוין לקב"ה שיציל אותנו, ותשועת ה' כהרף עין.
אני מבקש גם מאחינו שבארצות הגולה, כל ישראל ערבים זה בזה, הם יודעים כמה אנו משקיעים בשביל בנינו שילמדו תורה, וכל בניך למודי ה', בבקשה מכם אתם מארצות הגולה תשתתפו בתפילות האלה לומר כל יום אבינו מלכנו, להתפלל לקב"ה שיטה את לבבם, שיטע בלבנו אהבתו ויראתו. והקב"ה יבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות, ויגזור עלינו ועל כל עמו ישראל גזירות טובות ישועות ונחמות.
ואשרי אלה שעמלים בתורה, אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, איזה נחת רוח יש לקב"ה שיושבים ועוסקים בתורה, למה למנוע ח"ו את הדבר הזה? נעשה ככל יכולתנו להגדיל תורה ולהאדירה.

אני מבקש אם אפשר שידידינו וחביבינו ראשי הישיבות, עיני ישראל תלויות אליכם, תדאגו שלא יהיה חופש בין הזמנים השנה, ללמוד חזק בתורה, כך אנו נעשה למטה, וגם הקב"ה למעלה יטה לבבו אלינו 'אין מעצור לה' להושיע אם ברב או במעט', נתפלל בכל לבנו בעד עולם התורה, שלא תתמעט ולא תחלש התורה, כי לא תשכח מפי זרעו. מי שכואב לו דבר זה ידע שבנפשנו הדבר, התורה היא חיינו ואורך ימינו, בלעדיה אין לנו חיים. כל אחד ואחד ישפיע בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כולם ירתמו כאיש אחד חברים, עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע.
ולמה אמר "ליעקב" ולא ישראל? הזוה"ק אומר יעקב שלימו דאבהן -המובחר שבאבות- כי הוא עמוד התורה 'איש תם יושב אהלים', כעת עת צרה "ליעקב", הוא מסר נפשו על התורה ורואה שעולם התורה בצער, וממנה יוושע - יבקש תשועה מהקב"ה, ותשועת ה' כהרף עין.
אני מבקש מכל הרבנים איש איש לפי כבודו, כולם בכל בית כנסת שמתפללים בשבת יקדישו את דבריהם כמה חשובה התורה וכמה צריך להתחזק בה, והיא העיקר. יש הרבה שאינם יודעים, מסכנים המוני העם, אינם יודעים כח התורה, צריך להסביר להם כמה גדול יהיה כח ישראל עם התורה להשפיע על הציבור כולו שכולם יהיו כאיש אחד חברים למען התורה, כל הרבנים והגבאים ידברו בביהכנ"ס בשבת רק על עניני התורה וחיזוקה, 'עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר'.

באותם ימים לא ידע מרן מנוח, בכיותיו ונחלי דמעותיו המיסו כל לב של בעלי לבב, גם בימי האבל על בנו הג"ר יעקב זצ"ל לא עניין אותו דבר אחר מלבד צערם של בני התורה, ובדמעות שליש התחנן באזני ראש הממשלה:
בני היה איש חמודות, איש יקר מאוד בלימוד התורה ואני בצער, אבל יותר מהכל צערי על הדבר הזה על הצער של הישיבות.


הפגיעה בעולם התורה
וכך בכל תקופות חייו, בפרט היה מפלס צערו של מרן עולה כאשר היתה אמורה להיות פגיעה בעולם התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכוללים היו בבת עינו של מרן, עליהם הוא היה משגיח בעין חמלתו ומסוכך בכנפיו שלא יפגעו בהם, דמעותיו היו יורדות כנחל ללא הפוגה כאשר היה אי מי מעז לשלוח את ידו אליהם, אם על ידי קיצוצים בתקציב, ואם על ידי גזירות גיוס ושאר מרעין בישין למיניהן, פרי ביאושיהם של עוכרי ישראל הקמים עלינו חדשים לבקרים וזוממים להכחידנו.
גם בימי האבל על בנו הג"ר יעקב (כנ"ל, ובשיחותיו עם שאר העולים לביתו), וגם בחדשים הבאים עד לימיו האחרונים ממש, היתה רוחו של מרן סוערת וגועשת על הפגיעה בתקציביהם של אברכי הכוללים ובחורי הישיבות. שלוחיו בכנסת סיפרו כי גם בימים שמרן זצ"ל שכב מרותק למטתו והדיבור היה קשה עליו ביותר, לא הרפה מהם מרן בדרישתו לעשות הכל כדי לבלום את הפגיעה בבבת עינו, ואף ביקש לדבר בעצמו עם ראשי הממשל בישראל כדי לדבר על לבם להעביר את רוע הגזירה.
בשיעורים רבים היה מרן מביע את מורת רוחו מיחסה של ממשלת ישראל אל ציבור בני התורה, ולא פעם הוא התבטא במלים קשות נגד ראשי הממשלה והאחראים למחדל, והנני מלקט מספר לשונות וציטוטים שנאמרו על ידו בשיעוריו (וחלקם מובאים במעדני המלך סוף חלק א'):
יש אברכים שאני מכיר אותם אישית, עם שבעה שמונה ילדים. משעה שהרשעים האלה שעיניהם צרה בתלמידי חכמים קיצצו את הקצבאות של הילדים, מסכן בקושי משיג את הלחם שלו. מותרות אין לו, יקנה בשר? 'לא יראה ולא ימצא' הבשר בגבולו. כמה רחמנות יש על זה.
אני מכיר אברך ישיבה אחד ששוטף בתי כנסיות, מנקה ביום ששי לכבוד שבת, הגבאים מכירים אותו שהוא עני, נותנים לו כמה גרושים וקונה בזה צרכי שבת.
[בבכי מרגש] ככה צריכים להיות התלמידי חכמים שלנו שלומדים תורה? כך צריך להיות? לא בושה שאין לנו מישהו ששומע דברים כאלה ויעזור, איך יכולים לשתוק? למה לא עושים מגביות בשביל האברכים האלה? אבל ידינו קצרה מהושיע, וכל אחד ואחד צריך לעזור, חייבים לעזור.
הממשלה הזאת אין להם זכות לעזור לעניים, ה' מנעם מכבוד, מנעם מהמצוה הזו, אם היו זוכים, היה להם מזל, היו עוזרים לעניים.

אמרו בגמ' (סוכה מט:) שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ? תלמוד לומר 'וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו'. שמא תחשוב כל אחד שרוצה לעשות חסד יש לו כסף יכול לעשות חסד? מתרץ, לא כל אחד זוכה לזה, מי שהוא ירא שמים באמת אוהב את התורה ואוהב את המצוות, ה' מזכה אותו שיתן את כספו במקום הנכון. מי שאינו ירא שמים, לא שמים לו לב בשמים לא מזכים אותו להחזיק את העניים, כדי שלא תהיה לו מצוה.
'רצה הקב"ה לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצוות', נתן לנו את העניים האלה שתהיה לנו זכות בהם להחזיק אותם, ומי שאינו ירא שמים מוחק אותו הקב"ה, עושה עליו פס.
אומות העולם כולם כופרים בטובתו של הקב"ה, 'מאן יהיב חיי מאן יהיב מזוני', מי נותן חיים מי נותן כסף וזהב, 'לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות'. מאיפה יש להם כל מה שיש להם אם לא מהקב"ה?
ישראל נמצאת במצוקה כלכלית, אין להם כסף בשביל העניים והאביונים, מקצצים בביטוח לאומי, מקצצים בבשר החי. ואומות העולם כולם עשירים, כולם 'וישמן ישורון ויבעט', יתנו סיוע קטן לישראל מישהו עולה על לבו?
אפילו אמריקה ארה"ב שהיא עשירה ויכולה לשלוח, כמו ההענקה שנותנת לנו בשביל הצבא ולצרכים בטחוניים שיתנו גם כן לצרכים הכלכליים, יתנו עוד מליארד דולר זה לא יפגע בהם, ישראל נמצאת במצוקה, במקום שיקצצו מהעניים יתנו להם מתנה חד פעמית, לא עולה על לבם.
אפילו אלה האדונים הנכבדים ראשי הממשלה, נפגש עם נשיא ארה"ב שבע פעמים, אף פעם לא מעיז לומר לו 'תן לי מליארד דולר עבור הצרכים הכלכליים', לא אכפת לו, מקצץ מהעניים חותך מהפרוסה שלהם.
אמר לי בבכיות אברך שמקבל חמש מאות דולר בחודש ויש לו שבעה ילדים, היה מקבל כל חודש מביטוח לאומי ארבעת אלפים שקל עזרה לילדים, בחודש שעבר קיבל אלפיים חמש מאות שקל, הורידו לו אלף חמש מאות. "איפה אחיה? איך אגמור את החודש? מאיפה אביא ביגוד לילדים האלה"? צריך לקנות להם חליפה, לאחד לא יקנה? שבעה ילדים יש לו. ישב לבכות אצלי, מה אעשה? מאיפה אני יכול לעזור לו, מן הגורן ומן היקב.
כל האברכים האלה מסכנים סחטו אותם, ועוד ידו נטויה לסחוט עוד בשנה הבאה, במקום שיתנו בטחונם בקב"ה.
אין להם רגש, לבם אטום, אין להם טיפת רחמנות! כך העניים האלה מסכנים במצב הכלכלי ובמצב החברותי. אסור בבחירות האלה לבחור באנשים האלה, מי שיבחר בהם הוא טיפש מטופש! כי אין להם שכל, אין להם דעת, מוחם אטום, מוח של אבנים, לא מבינים.
כשש"ס יצאו נגדו שלח להם מכתבי פיטורין ופיטר אותם. גיבור חיל, מי עשה אותו ראש ממשלה, לא אנחנו עשינו אותו ראש ממשלה?! והוא כפוי טובה, אין לו דרך ארץ, הכופר בטובתו של חברו כופר בטובתו של מקום. אבל הקב"ה יתברך שמו ידו לא תקצר, יכול להעלות ויכול להשפיל, יכול להשפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עד מרום, מי שעשה אותו ראש ממשלה, מחר יעשה אותו ראש פחי הזבל! הכל בידו של הקב"ה יתברך שמו, הוא מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם, משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עד מרום. ה' יתן בלבם שילכו בדרך ישרה בדרך נכונה.


לתגובות piniben26@gmail.com
 
חזור
חלק עליון