• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חזקת בשרי

שלום כבוד הרב רציתי לשאול לגבי חזקת בשרי או חזקת חלבי כמה זמן צריך לחכות בניהם לפי דעת מר"ן ואיפה זה מופיע בילק"י ?
 
שלום וברכה

הגדרת חזקת חלבי ולהיפך הוא תבשיל או מאכל שהוא פרווה שנתערב עם מעט ממשות של חלב או בשר, ואף אם לא היה נגד הממשות אסור לאוכלו יחד עם גבינה או להיפך, אך מותר לאכול אחר תבשיל זה שנתערב בממשות שומן או בשר גבינה ורק שלא לאוכלם ביחד אלא בזה אחר זה, ואין צריך שש שעות כדין תבשיל של בשר.

וכן כתב הרמ"א (יו"ד סימן פט סעיף ג) ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר, כמו אחר בשר עצמו, ואין לשנות ולפרוץ גדר (ארוך וב"י). מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה (שם), ואין בו מנהג להחמיר.

ושם בשו"ע (סימן צה סעיף א) כתב דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלם בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. ואם לא היתה רחוצה יפה, אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים, אסור לאכלם בכותח.

וכתב הש"ך (סימן פט שם ס"ק יט) לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר דהוי נ"ט בר נ"ט, ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה דהוי קצת ממשות של איסור דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. ע"כ.

ובפתחי תשובה (שם ס"ק ז) כתב עבה"ט בשם הש"ך ונראה דר"ל אפילו אם אין ס' נגד הטוח בעין שעפ"י הקדרה דאל"כ הדרא קושיא לדוכתא. ולפ"ז פשיטא דתבשיל שהושם בו מעט שומן מותר לאכול אחריו גבינה אף אם לא היה ס' נגד השומן [כעת ראיתי בס' בל"י ס"ק ט"ו שכתב על דברי הש"ך וז"ל ונראה לי דוקא שאינו נותן טעם ממשות בתבשיל רק לחלוחית טוח על פניו אבל אם נותן הממשות טעם בתבשיל הוי כמו שומן עכ"ל, ולפ"ז בתבשיל שיש בו שומן ואין בתבשיל ס' נגדו אין להקל וע"ל סק"א].

וכ"כ הרה"ג ראובן וובשת שליט"א בשם ספר כשרות השלחן (ח"א עמ קט"ו) שיש להמנע שלא לערב חלב או בשר במאכלים או משקין שדרכן וחזקתן פרווה, כגון יין קמח קפה סוכר וכיוצא באלו דחיישינן שמא יבא לאכול המאכל המעורב בו חלב עם בשר וכן להיפך, וכל זה דווקא בשעה שמייצרים אותם, אבל אם עושה זאת על מנת לאכול או לשתות ממנו תיכף או לאחר זמן אין בזה דבר ומותר, וכן הוא הדין אם עושה סימן כל שהוא, או שרושם על המוצר שהוא מעורב בחלב או בשר מותר. ולכתחילה אין לעשות כן במאכלים המוחזקים בפרווה אלא אם כן נתערב כבר. וכתב עוד שם בשם דרכי תשובה שכתב בשם המהרי"ט שכל מה שכתבו הפוסקים להחמיר בזה הוא רק אם יש חשש שיאכל מאכל זה המעורב בו חלב עם בשר וכן להיפך וכו', ועוד העלה שם בשם כמה מהאחרונים שאע"פ שעושה היכר כל שהוא לכתחילה לא מהני, אלא אם כבר נעשה אז מהני בהו היכר יעו"ש וראה עוד בכה"ח (סי' צ"ז סק"ו).

וכ"כ מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (יורה דעה סימן פט סעיף לז – מב ובסעיף סד) וז"ל: אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדרה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה. [ואף מותר לאכול התבשיל עם גבינה ביחד]. ואם בישלו התבשיל [שאין בו בשר] בקדרה של בשר שלא הודחה יפה, שיש בה שיירי בשר, ראוי להצריך קינוח והדחת הפה, [ונטילת ידים על פי המבואר בסעיף נח]. ואז יאכל מאכלי החלב מיד. ואם יש ששים בתבשיל ההוא כנגד הלכלוך, והלכלוך נתערב בכל, אין צריך אף קינוח והדחה כלל.

לח. האוכל תבשיל שנתערב בו שומן של בשר שנימוח בתוכו, דינו כאוכל בשר וצריך להמתין שש שעות. והדין כן אפילו בשומן של עוף. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תכז].

לט. האוכל קוגל שהיה מונח בקערה עם בשר חם, ויש ממשות של השומן על הקוגל, באופן כזה אם רוצה לאכול אחר כך מאכלים חלביים, יגרד בסכין כדי קליפה מהקוגל, במקום שנגע בבשר, ואז יהיה מותר לו לאכול מאכלי חלב אחר הקוגל. וכן אם זב מעט מהשומן בתחתית הקדרה, יש לגרד ולקלף מהקוגל גם בתחתיתו. אבל אם לא היה ממשות של בשר על הקוגל, ורק הונח זה ליד זה בכלי שני, אם אכל מהקוגל, לדידן מותר לאכול אחר כך מאכלי חלב בלא להמתין שש שעות. [איסור והיתר כרך ג' עמוד תכז].

מ. קערות של נייר או כסף שיש בתוכם מקומות נפרדים למיני מאכלים, ויש דופן מפסיק בין הבשר לקוגל, מותר לאכול הקוגל כולה בלי להסיר ממנה כדי קליפה, ולאכול מיד אחריה מאכלי חלב, כל שאין חשש של זיבת שומן או נגיעת הבשר בקוגל, בקערות אלו. ואפילו אם הבשר והקוגל היו חמים בחום שהיד סולדת בו. [איסור והיתר כרך ג' עמוד תכח].

מא. קדרה של בשר שהיתה עומדת על האש, והניחו על גבה תבשיל של אורז וכדו' כדי לחמם התבשיל. ונבלע טעם הבשר על ידי הזיעה בתבשיל, [בקדרה שאינה נקובה], מותר לאכול מאכלי חלב מיד לאחר אכילת התבשיל. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תכח].

מב. מי שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר, מותר לו לעשות תה או קפה ולקחת סוכר או קפה שנתערב בהם איזה טיפות של חלב, או שתחבו לתוכן כפית שהיה בה לחות של חלב. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תכח].

סד. סלטים שהיו על השלחן בארוחה בשרית, ונותרו מהם, אין ראוי לאוכלם בארוחה חלבית, אם לקחו מהם במזלג או בכף שאכלו בו בשר, שיש לחוש שנפל לתוכם שיירי בשר. אבל אם לקחו מהם בכף או במזלג המיוחד לסלטים, מותר לאכול הנשאר עם חלב, וכן ההיפך. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תנ].

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון