• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חימום חלה בתוך תנור שדולק מערב שבת

שמעתי שיש משפחות הנוהגות לפני כל סעודה בשבת לחמם את החלות בתוך התנור שכבר דלוק מערב שבת (וכך יש להם חלות טריות וטעימות ביותר). האם אכן הדבר מותר ? אם אפשר מקורות. [נראה שיש לאסור משום שנראה כאופה בשבת].
 
שלום וברכה

אין לחמם בשבת חלות בתנור אפיה דלוק מערב שבת שיש לחוש בזה למיחזי כמבשל, אף שהחלות אפיות כבר מ"מ הדרך לאפות בחול בתנור לכן יש לאסור מטעם "מיחזי כמבשל".


מרן הראש"ל שליט"א כתב בילקוט יוסף (שבת א סימן רנג סעיף ח) נכון להחמיר שלא להחזיר בשבת לתוך תנור חשמלי הדולק מערב שבת, אפילו תבשיל יבש מבושל כל צרכו, דיש לחוש בזה ל"מיחזי כמבשל". אבל כשקיימים תנאי החזרה, מותר להחזיר גם לתוך התנור הנז'.
ובהארה שם כתב כן מסתבר שאין להחזיר לתוך התנור תבשיל, אף אם התבשיל יבש ומבושל כל צרכו, משום דמיחזי כמבשל, וכמו שאמרו בגמרא (שבת לז א) אמר ר' חלבו א"ר חמא בר גוריא אמר רב, לא שנו [דמחזירין הקדרה בשבת] אלא על גבה, אבל לתוכה [לתוך הכירה] אסור. וכתבו שם הראשונים, דטעמא דאסור להחזיר לתוכה בשבת, משום דמיחזי כמבשל בשבת. וכן כתב הר"ן שם בשם הרא"ה. וכן כתב הרמב"ן שם, ועוד. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך (סימן רנג סעיף ב'). ולכן גם בנידון דידן לכאורה אין להקל לתת תבשיל צונן יבש לתוך התנור, משום דמיחזי כמבשל. ואמנם כשקיימים תנאי החזרה המבוארים בש"ע (סי' רנג ס"ב) מותר להחזיר גם לתנור. ואף שמרן שם סיים: ודוקא על גבה אבל לתוכה אסור, כבר כ' במשנ"ב שם בשם השה"ג, דכ"ז בכירות שאפשר לתת הקדרה ע"ג או לתוכן. אבל אותן כירות שאין להם תוך וחלל, אלא הן פשוטות ותוכן וגבן אחד, מותר להחזיר להן, שאין עליהם שם תוך. ע"כ. ולפ"ז בתנור שיש בו רק תוך, אין להחמיר אף בתוכו, שרק כשיש גם גב וגם תוך מחמירים בתוך, דבזה נראה כמבשל גם כשקיימים תנאי החזרה, דכיון שאפשר לתת ע"ג ונותן לתוכה, הוי מיחזי כמבשל טובא. משא"כ בנ"ד. ואף שיש מקום לומר בד' השה"ג דדוקא כשיש תוך וגב אסור להחזיר לתוכה, אבל כשיש גב לבד, כמו בגאז, מותר. ואיה"נ לתוכה, כמו בתנור, יהיה אסור להחזיר אף כשקיימים תנאי החזרה. אלא דנראה, דסברת השה"ג הוא דמאחר ויש תוך וגב בזה מחמרי' לתת רק ע"ג, כי בתוכה הוי מיחזי כמבשל יותר. אבל כשיש א' מהם, גב או תוך, מאחר ואין בזה ב' דרגות, ליכא מיחזי כמבשל. ודו"ק. זאת ועוד, כי בתנור אין הדרך להכניס לתוכו קדרת תבשיל, אלא באפייה, או בצליית עוף וכדו', וממילא בתנאי החזרה יש לסמוך להקל. וכבר ביארנו שדין התנור ככירה גרופה, שא"ז כגחלים שדרכן להיות עמומות וצריכים חיתוי, וכיון דחשיב ככירה קטומה, מותר להחזיר כשקיימים תנאי החזרה, דלא מיחזי כמבשל, דהוי כהמשך הבישול הראשון, וכמו שהתירו כן בגרופה וקטומה. ורק כשהניח ע"ג קרקע בעי' קדרה ריקנית שלא ייראה כמבשל. וע' להר"ן שם שכתב, דכיון שאינו מחזירה אלא כדי שלא תצטנן, והיא קטומה, תו לא מיחזי כמבשל. ורק כשנותן התבשיל אחר שהצטנן, בזה מיחזי כמבשל, והצריכו קדרה רקנית. ע"כ. והא דשרי בפלאטה להחזיר דבר יבש צונן, הוא משום שבפלאטה אין דרך לבשל ברוב העולם, ומש"ה ליכא מיחזי כמבשל.
והנה ז"ל הרמ"א (שם): וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה, וסומכין עצמם ע"ד המקילין, וטוב להחמיר. ואם נצטנן לכ"ע אסור. ע"כ. וכתב שם במשנ"ב (ס"ק סו - סז), דהיינו שמחזירים לתנור בשבת מה שנותר להם אחר שלקחו מן הטשאלנט לאכילה כדי שלא יצטנן. וטוב להחמיר, כי הרבה פוס' חולקים על הר"ן, ועוד כי הב"י סובר שגם הר"ן לא התיר אלא ע"ג כירה ולא בתוכה, וגם המג"א (ס"ק לה) מצדד כהב"י. ע"ש. ומי עדיפא תנור שלנו מכירה. ומ"מ נראה שיש ללמד זכות על המנהג, שכבר נתבאר בפו' שאין לאסור חזרה אא"כ יש חום שהקדירה תהיה רותחת מן החום, וזה אינו מצוי כ"כ, ע"כ אין לפקפק בזה. ואח"כ מצאתי בלבוש כדברינו. עכת"ד. ומבואר, שאף דטוב להחמיר גם בתבשיל חם, מ"מ יש לימוד זכות על המקילים. אמנם בתבשיל צונן, אפי' יבש אין להקל להחזירו לתנור אם יכול להגיע לחום שהיס"ב, וכמ"ש במשנ"ב (ס"ק סח), דכיון שכבר נצטנן בטלה השהייה הראשונה והוי כנותן עתה מחדש, לזה אסור בכל גווני. וכ"ז כשמניחו עתה במקום שיהיה היס"ב. ע"כ. שוב הראוני שכבר כתב בזה בשו"ת אג"מ חאו"ח (סי' צד), בענין חימום דבר יבש שנתבשל קודם השבת, דלהחזיר מן המקרר לתנור במקום שאפשר להתחמם עד שהיס"ב פשוט דאסור, ששם הוא ודאי חום גדול וגם האש מגולה, וגם פעמים סמוך לדפנות שהוא כעין הטמנה, ואם הוא תנור גדול ואין נראה בו האש כלל, ואינו דרך בישול כבחול, ולא יכול לבא לידי חום שהיס"ב, יש להתיר גם בתוך התנור, אבל כמדומני שאין אופן כזה. ע"כ. ואף שיש מקום לדון בדבריו במ"ש לענין הטמנה ולענין בישול ביבש, מ"מ הרי מבואר שאם הוא כדרך בישול בחול יש להחמיר. והוסיף אחר כתבי כ"ז הצגתי הדברים בפני מרן אאמו"ר זיע"א והסכים עמנו להלכה ולמעשה.

ובילקוט יוסף מהדורא בתרא (שבת חלק א כרך א עמוד תצג סעיף ט) כתב אין להחזיר בשבת תבנית עם עופות בגריל לתוך תנור חשמלי הדולק מערב שבת שיש לחוש בזה למיחזי כמבשל וכן תבנית עם תפוח אדמה אפוי וכל כיו"ב בדברים שרגילים לבשלם בתנור אפיה, אבל אם הוציאו ולא הניחו על גבי קרקע מותר להחזיר התבנית לתנור דבזה ליכא לאיסור מיחזי כמבשל ואפילו אם העוף צונן אין בישול אחר בישול בדבר יבש, ואמנם קדרה של חמין שאין דרך ליתנה בתנור אפייה אין בזה מיחזי כמבשל ואפילו אם הניחה על גבי קרקע והתבשיל צונן (רוב יבש) אין איסור להחזירו לתנור אפייה דולק בשבת, ויש שמחמירים גם בקדרת חמין אחר שרגילים להטמין בתנור קדרה עם תבשיל חם, ונראה כסברא ראשונה. וע"ש בהארה (עמודים תצג -תצו).

בברכה רבה
 
יש שאמרו לי כי תלוי בסוגי התנור, שכן יש תנורים מיוחדים של מצב שבת, שהם כארון חימום...
האם יש ממש בדברים ?
 
שלום וברכה

בתנורים שאין דרך לאפות בהם כלל, אלא רק לחמם בהם, ממלא לא שייך בהם מיחזי כמבשל, ויש להתיר לחמם פת שאפויה מערב שבת כדין פלטה של שבת.

בברכה רבה
 
מה שהזכיר יחיאל הוא תנור רגיל עם מצב שבת.

לרב המשיב שליט"א, האם יש היתר אם שמים את החלות בתוך סיר שאין הדרך לאפות בו רק מבשלים ע"ג האש? [שמעתי כן בשם הראש"ל שליט"א]
 
שלום וברכה

באופן שמניחים את החלות בדרך שאין רגילים לאפות בחול יש מקום להקל לחמם אותם תנור, דלא אמרינן בזה מיחזי כמבשל, לפי שאין רגילות לבשל בכך, ויש לבדוק שלא נדלק אש בשעת פתיחת התנור.

וכ"כ ידידי הרה"ג שמעון ללוש שליט"א להיתר בזה וז"ל:

בזה כתב שם מרן הראש"ל שליט"א לחלק,

דאף שמצד הטמנה אין בזה איסור, שהרי אינו נוגע בדפנות, וכמו שכבר ביארנו שהטמנה בדבר המוסיף הבל מערב שבת לא נאסרה אלא כשנוגע בדפנות דומיא דרמץ, וכן אין לאסור מצד הטמנה בשבת בדבר המוסיף הבל, מפני שלא אסרו אלא בזה אלא הטמנה חדשה שלא היתה מלפני השבת, וכאן הרי הקדרות כבר היו בתנור מערב שבת,

מכל מקום מצד איסור חזרה הדבר תלוי בין סוגי המאכלים,

ולמעשה, מאכלים שאין דרך לבשלם בתנור, אלא על הכיריים, כמו קדרה שיש בה תבשיל, מותר להחזיר לתנור, שאינו נראה כמבשל, שהרי אין דרך לבשל קדרות בתנור. וכמו שהאריך בזה בילקו"י בטעם הדבר.

אולם מאכלים שהדרך להכינם כך בתנור, כגון תבנית של עופות ותפוחי אדמה, וכדומה, יהיה אסור להחזיר, מפני שנראה כמבשל, שהרי יש דרך לבשל כך בתבניות בתוך התנור. ורק אם התבניות היו כבר מערב שבת בתנור, והוציא אותם בשבת למזוג את האוכל, ולא הניח את התבניות על הקרקע בכלל, ועכשיו רוצה להחזיר את התבניות לתנור, באופן כזה יהיה מותר, שהרי לא הניחם ע"ג קרקע, ולכן אין בזה איסור חזרה.

ולחם ושאר דברי מאפים, אף שאופים אותם בתנור, אבל יש סברא לומר, שמכיון שמכניסם כך שלא בתוך כלי, וניכר הדבר לכל שהם כבר אפויים, יש לומר שלא שייך בהם הסברא של נראה כמבשל, שכל אחד מבין שלא בא לאפות את הלחם הזה, שהוא כבר אפוי.

ועוד, שלא מכניסים אותם כך לתנור כדי לאפות, אלא מניחים אותם בתבנית ומכניסים את התבנית לאפות, וכאן שלוקח אותם בלי תבנית ומניחם בתוך התבנית שבתנור, לא נראה הדבר כמו אחד שבא לאפות לחם או שאר מאפים.

ולכן נראה שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך,

אלא שלכתחילה אין ראוי להקל בזה שלא במקום צורך, שהרי אפשר דלא פלוג, וכדברי הב"י שהובאו בילקו"י שם.

אולם אם יש גם כיסוי או פתק על הכפתורים, שהוא היכר שלא יבא לחתות, יכול להקל יותר, שיש כאן ס"ס להתיר, שמא כמו הראשונים שסוברים שאיסור חזרה הוא משום חיתוי, שכ"ד ר"ת, התרומה, וכ"נ מדברי רש"י, והתוס', ועוד, כפי שביארנו בס"ד בשו"ת נשמע קולם בדין חזרה, ולשיטתם כל שיש היכר במקום הכפתורים אין חשש חיתוי, ואת"ל כהרשב"א והר"ן שאיסור חזרה הוא משום מחזי כמבשל, שמא מותר לחם שהוא אפוי ומכניסו כך בלא כלי, לפי שלא שייכת בו הסברא של מחזי כמבשל.


ועכשיו צריך להשים לב לדבר חשוב, כל מה שדיברנו זה לגבי הדין של עצם הכנסת המאכלים והצאתם מצד עצמם, האם יש בהם איסור של שהיה או הטמנה או חזרה, וזה מותר באופנים שהזכרנו,

אבל בעצם פתיחת התנור וסגירתו בשבת על מנת להוציא את התבשיל, פעמים שיש בזה הבערה או בישול,
והכלל בזה, אם כיוון את התנור על מצב קבוע, הנקרא "מצב שבת", רשאי לפתוח ולסגור את התנור בלי לחשוש, שהרי אינו גורם בזה שום פעולה של כיבוי או הדלקה.

אבל אם הוא על מצב טרמוסטט, שיש לו חיישן שכאשר מתמעט החום, הוא מדליק את עצמו שיתחמם שוב לרמת החום המבוקשת,

בזה הדין הוא כך, שאם התנור עובד בצורה כזו שמיד כשפותחים הוא גורם הדלקה ישירה, אסור בהחלט לפתוח תנור כזה בשבת.

אבל אם הוא עובד בצורה כזו שלא בהכרח שמיד הוא ידלק בשעה שפותח את הדלת, רק הוא יגרום הדלקה, אולי מיד ואולי לאחר זמן,

לכתחילה יש להימנע מלפתוח את התנור כל עוד שאינו דולק, ורק כשרואה ע"י הנורת בקרה שהוא כבר דולק, רק אז יפתח את התנור, שבכך בודאי אינו גורם להדלקת התנור. ואם אין לו כזאת נורת בקרה, מעיקר הדין יש לסמוך על המתירים לפתוח את התנור, כל עוד שיודע שלא בהכרח שהוא ידלק תכף ומיד בגלל שפתח, והסיבה לכך, כיון שלא בטוח שידלק מיד, זה נחשב פסיק רישיה בגרמא, שמעיקר הדין יש להקל.


בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון