שלום וברכה
באופן שמניחים את החלות בדרך שאין רגילים לאפות בחול יש מקום להקל לחמם אותם תנור, דלא אמרינן בזה מיחזי כמבשל, לפי שאין רגילות לבשל בכך, ויש לבדוק שלא נדלק אש בשעת פתיחת התנור.
וכ"כ ידידי הרה"ג שמעון ללוש שליט"א להיתר בזה וז"ל:
בזה כתב שם מרן הראש"ל שליט"א לחלק,
דאף שמצד הטמנה אין בזה איסור, שהרי אינו נוגע בדפנות, וכמו שכבר ביארנו שהטמנה בדבר המוסיף הבל מערב שבת לא נאסרה אלא כשנוגע בדפנות דומיא דרמץ, וכן אין לאסור מצד הטמנה בשבת בדבר המוסיף הבל, מפני שלא אסרו אלא בזה אלא הטמנה חדשה שלא היתה מלפני השבת, וכאן הרי הקדרות כבר היו בתנור מערב שבת,
מכל מקום מצד איסור חזרה הדבר תלוי בין סוגי המאכלים,
ולמעשה, מאכלים שאין דרך לבשלם בתנור, אלא על הכיריים, כמו קדרה שיש בה תבשיל, מותר להחזיר לתנור, שאינו נראה כמבשל, שהרי אין דרך לבשל קדרות בתנור. וכמו שהאריך בזה בילקו"י בטעם הדבר.
אולם מאכלים שהדרך להכינם כך בתנור, כגון תבנית של עופות ותפוחי אדמה, וכדומה, יהיה אסור להחזיר, מפני שנראה כמבשל, שהרי יש דרך לבשל כך בתבניות בתוך התנור. ורק אם התבניות היו כבר מערב שבת בתנור, והוציא אותם בשבת למזוג את האוכל, ולא הניח את התבניות על הקרקע בכלל, ועכשיו רוצה להחזיר את התבניות לתנור, באופן כזה יהיה מותר, שהרי לא הניחם ע"ג קרקע, ולכן אין בזה איסור חזרה.
ולחם ושאר דברי מאפים, אף שאופים אותם בתנור, אבל יש סברא לומר, שמכיון שמכניסם כך שלא בתוך כלי, וניכר הדבר לכל שהם כבר אפויים, יש לומר שלא שייך בהם הסברא של נראה כמבשל, שכל אחד מבין שלא בא לאפות את הלחם הזה, שהוא כבר אפוי.
ועוד, שלא מכניסים אותם כך לתנור כדי לאפות, אלא מניחים אותם בתבנית ומכניסים את התבנית לאפות, וכאן שלוקח אותם בלי תבנית ומניחם בתוך התבנית שבתנור, לא נראה הדבר כמו אחד שבא לאפות לחם או שאר מאפים.
ולכן נראה שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך,
אלא שלכתחילה אין ראוי להקל בזה שלא במקום צורך, שהרי אפשר דלא פלוג, וכדברי הב"י שהובאו בילקו"י שם.
אולם אם יש גם כיסוי או פתק על הכפתורים, שהוא היכר שלא יבא לחתות, יכול להקל יותר, שיש כאן ס"ס להתיר, שמא כמו הראשונים שסוברים שאיסור חזרה הוא משום חיתוי, שכ"ד ר"ת, התרומה, וכ"נ מדברי רש"י, והתוס', ועוד, כפי שביארנו בס"ד בשו"ת נשמע קולם בדין חזרה, ולשיטתם כל שיש היכר במקום הכפתורים אין חשש חיתוי, ואת"ל כהרשב"א והר"ן שאיסור חזרה הוא משום מחזי כמבשל, שמא מותר לחם שהוא אפוי ומכניסו כך בלא כלי, לפי שלא שייכת בו הסברא של מחזי כמבשל.
ועכשיו צריך להשים לב לדבר חשוב, כל מה שדיברנו זה לגבי הדין של עצם הכנסת המאכלים והצאתם מצד עצמם, האם יש בהם איסור של שהיה או הטמנה או חזרה, וזה מותר באופנים שהזכרנו,
אבל בעצם פתיחת התנור וסגירתו בשבת על מנת להוציא את התבשיל, פעמים שיש בזה הבערה או בישול,
והכלל בזה, אם כיוון את התנור על מצב קבוע, הנקרא "מצב שבת", רשאי לפתוח ולסגור את התנור בלי לחשוש, שהרי אינו גורם בזה שום פעולה של כיבוי או הדלקה.
אבל אם הוא על מצב טרמוסטט, שיש לו חיישן שכאשר מתמעט החום, הוא מדליק את עצמו שיתחמם שוב לרמת החום המבוקשת,
בזה הדין הוא כך, שאם התנור עובד בצורה כזו שמיד כשפותחים הוא גורם הדלקה ישירה, אסור בהחלט לפתוח תנור כזה בשבת.
אבל אם הוא עובד בצורה כזו שלא בהכרח שמיד הוא ידלק בשעה שפותח את הדלת, רק הוא יגרום הדלקה, אולי מיד ואולי לאחר זמן,
לכתחילה יש להימנע מלפתוח את התנור כל עוד שאינו דולק, ורק כשרואה ע"י הנורת בקרה שהוא כבר דולק, רק אז יפתח את התנור, שבכך בודאי אינו גורם להדלקת התנור. ואם אין לו כזאת נורת בקרה, מעיקר הדין יש לסמוך על המתירים לפתוח את התנור, כל עוד שיודע שלא בהכרח שהוא ידלק תכף ומיד בגלל שפתח, והסיבה לכך, כיון שלא בטוח שידלק מיד, זה נחשב פסיק רישיה בגרמא, שמעיקר הדין יש להקל.
בברכה רבה