מרן זצ"ל בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ו אות י"ג כתב שאין להתיר אמירת וידוי בין סדר התקיעות מטעם שזה מהענין וכפי שכתב הרמב"ם שרמז יש בתקיעת שופר וכו' משום שלא דרשינן טעמא דקרא וכו' עי"ש.
אולם בלומדי את הדף היומי במסכת שבת דף קל"א ע"ב התעוררתי שלכאורה יש ראיה מהגמ' לא כך, דהגמ' דנה מדוע צריך פסוקים לזה שמכשירי מצוות דוחים את השבת לר"א ולא לומדים משופר ואמרה הגמ' דשאני שופר 'דמכנסת זכרונות ישראל לפני אביהם שבשמים' עי"ש. ועי"ש בחת"ס שם שכתב בזה"ל עיין קידושין ה' ע"א תוס' ד"ה שכן וכו' וחולין פ"ה ע"א ד"ה מה וכו' וצ"ל מכנסת זכרונם הוה חומרא הכתובה בקרא דכתיב גבי חצוצרת ונזכרתם לפני ה' אלקיכם. ומכ"ש לרמב"ן בתורה דמפרש זכרון תרועה שיעלה זכרוניהם של ישראל ודלא כפירש"י שם ע"ש ע"כ. וגם בגמ' בר"ה כ"ו ע"א מבואר להדיא ששופר לזכרון אתי והגמ' למדה מזה דינים בכשרות השופר עי"ש. וא"כ חזינן שהגמ' התיחסה לטעם מצות תקיעת שופר ולא אמרה שהוא גזירת הכתוב בעלמא, ולכן צריך פסוקים מיוחדים לשאר המצוות, ואם זה היה טעם דרש בעלמא - חוזרת הקושיא שנלמד משופר, אע"כ שהוא טעם אמיתי.
וא"כ לפ"ז שפיר אפשר לומר שכיון שהשופר לזכרון אתי - התשובה היא חלק מהענין, כיון שאם האדם עושה תשובה בשעת תקיעת השופר - הזכרון שלו יהיה טוב ומוצלח יותר, וכפי שכתבו הזוהר ושאר המפרשים.
איני דן במסגרת זו על שאר הטעמים והסברות שכתב הרב זצ"ל שם, אלא רק על הטעם הנ"ל.
אולם בלומדי את הדף היומי במסכת שבת דף קל"א ע"ב התעוררתי שלכאורה יש ראיה מהגמ' לא כך, דהגמ' דנה מדוע צריך פסוקים לזה שמכשירי מצוות דוחים את השבת לר"א ולא לומדים משופר ואמרה הגמ' דשאני שופר 'דמכנסת זכרונות ישראל לפני אביהם שבשמים' עי"ש. ועי"ש בחת"ס שם שכתב בזה"ל עיין קידושין ה' ע"א תוס' ד"ה שכן וכו' וחולין פ"ה ע"א ד"ה מה וכו' וצ"ל מכנסת זכרונם הוה חומרא הכתובה בקרא דכתיב גבי חצוצרת ונזכרתם לפני ה' אלקיכם. ומכ"ש לרמב"ן בתורה דמפרש זכרון תרועה שיעלה זכרוניהם של ישראל ודלא כפירש"י שם ע"ש ע"כ. וגם בגמ' בר"ה כ"ו ע"א מבואר להדיא ששופר לזכרון אתי והגמ' למדה מזה דינים בכשרות השופר עי"ש. וא"כ חזינן שהגמ' התיחסה לטעם מצות תקיעת שופר ולא אמרה שהוא גזירת הכתוב בעלמא, ולכן צריך פסוקים מיוחדים לשאר המצוות, ואם זה היה טעם דרש בעלמא - חוזרת הקושיא שנלמד משופר, אע"כ שהוא טעם אמיתי.
וא"כ לפ"ז שפיר אפשר לומר שכיון שהשופר לזכרון אתי - התשובה היא חלק מהענין, כיון שאם האדם עושה תשובה בשעת תקיעת השופר - הזכרון שלו יהיה טוב ומוצלח יותר, וכפי שכתבו הזוהר ושאר המפרשים.
איני דן במסגרת זו על שאר הטעמים והסברות שכתב הרב זצ"ל שם, אלא רק על הטעם הנ"ל.