ישיבה על שולחן

[ירושלמי של מרן]

שלום לרבני האתר הקדוש,
האם יש מקור לזה שאומרים ששולחן דומה למזבח, ולכן אסור לשבת עליו?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה.
ראה במסכת ברכות (דף נה.), ובמסכת חגיגה (כז.), כתיב המזבח עץ שלוש אמות גבה, וכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', פתח במזבח וסיים בשלחן, רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו, כל זמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו, שלחנו של אדם מכפר עליו.
ובשלחן ערוך או"ח (סי' קסז סעיף ה) כתוב בהגה, מצוה להניח על כל שלחן מלח קודם שיבצע, כי השלחן דומה למזבח, והאכילה כקרבן, ונאמר על כל קרבנך תקריב מלח. (ומקורו בשבולי הלקט סימן קמא, הובא בב"י שם סימן קסז.)
והגאון משנה ברורה הביא בשער הציון (סי' קסז ס"ק כו) בשם האחרונים, שלכן אסור להרוג כינה על השלחן. והגאון בעל ערוך השלחן (שם סעיף יב) הוסיף עוד בזה"ל: ואסור להרוג כינה על השלחן שאוכלין עליו, וכן לעשות בו דבר מאוס, לפי שנמשל למזבח, וכתיב זה השלחן אשר לפני ה'. ע"כ.
ובספר חסידים (מרגליות, סימן תתקכ) כתב, ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו, ולא יחדו רק לספרים לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם. ובכל יום ספרים עליו. ולקח הספרים מעליו, עד שאכל, ועמד הילד על השלחן, וירד ונחתך כף רגלו בסכין. אמר האב, פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים. ע"כ.
והגאון רבי יוסף יוזפא בשו"ת יוסף אומץ (סי' סד) למד מדברי הספר חסידים וז"ל: אסור להושיב או להעמיד התינוק על הסטנדר שמשימין עליו מחזורים ותפילות שמיוחד לקדושה וכו', ואפילו על השלחן שאוכלים אליו, כתס בספר חסידים שאסור. עכ"ל.
בברכה רבה