Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש.
מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com
עיין הסוגיא בחולין דף פ"ח ע"א.
ולשון מרן השו"ע ביורה דעה סימן כ"ח סכ"ג כך: כל הדברים שהזרעים הנזרעים בהם מצמיחים הם בכלל עפר ומכסין בהם ואם אינם מצמיחים אם נקראו עפר מכסין בהם לפיכך מכסין בזבל ובחול הדק מאד עד שאין היוצר צריך לכתשו כלל ובסיד ובחרסית ולבינה ומגופה של חרס שכתשן ובשחיקת אבנים ובשחיקת חרסים ובנעורת של פשתן דקה ובנסורת חרשים ובאוכלים או בגדים שרופים עד שנעשו עפר ובשיחור ובכחול ובנקרת הפסולים אבל אין מכסין בזבל גס ולא בחול שהיוצר צריך לכתשו ולא בקמח וסובין ומורסן ולא בשחיקת מתכת אם אינם שרופין חוץ מבזהב שחוק שנקרא עפר דכתיב ועפרות זהב לו, ואפר נקרא עפר דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת. עכ"ל.
ולפי זה יוצא שזה תלוי במציאות אם החול הוא גוש, וצריך לכתוש אותו בכדי שיהיה כמו עפר, אסור. אבל סתם חול ים רגיל שיש בחופים עצמם שהוא "טחון", ולא צריך לפורר אותו ביד יהיה מותר.
[ועיין לגאב"ד איזמיר מרן החבי"ף זיע"א בספרו חיים ומלך על הרמב"ם (בהלכות שחיטה פרק יד הי"א) במה שהביא מבנו רבי אברהם זלה"ה שחקר אם אחר שנוגע בעפר צריך ליטול ידיים וכמה חילוקים בזה. ואכמ"ל].