ב"ה
שלום וברכה,
כתב מרן הראש"ל בספרו הבהיר ילקוט יוסף (השכמת הבוקר סימן ג' הלכה יג) וז"ל:
לכתחלה אין להכנס לבית הכסא כאשר יש בכיס בגדו ספר קודש קטן, ולכן קודם שיכנס לבית הכסא יניח את הספר מחוץ לבית הכסא ויכנס לשם. אולם אם הוא נמצא במקום של גוים ואי אפשר לו להניח את הספר מחוץ לבית הכסא, וכל כיוצא בזה, מותר לו להכנס לבית הכסא כשהספר מונח בכיס בגדו. [ואם יכול יעטוף הספר בשקית ניילון]. ומכל מקום מותר להכנס לבית הכסא עם תמונה של רב, שאין בתמונות אלו שום קדושה, אף שאין לנהוג בהם מנהג בזיון.
עד כאן.
ובמקורות שם אחר שהרחיב לדון בכמה צדדים שיש בזה להקל, כתב וז"ל: ועל כל פנים בספר הנדפס בדפוס שלנו, ולא נכתב בדיו בידי אדם, אם הוא מונח בכיס בגדו, יש לצדד יותר להקל, דיש אומרים שאין בספר הנדפס קדושה כל כך ואפשר להקל להכנס בהם לבית הכסא. ובפרט די"ל דחשיב ככיס בתוך כיס, שהספר בכיס הבגד, ומעל הכיס יש את המכנס עצמו, ובתוספת כריכת הספר. עכ"ל.
ומכל מקום בודאי הוא שיש להיזהר הרבה בקדושת ספרי קודש גם בזמנינו, ולא כתב להקל אלא כאשר צריך לדבר מאוד, אבל בלא שום צורך, הרי כבר כתב שם בהלכה הבאה (הלכה יד) וז"ל: ואמנם יש ליזהר מאד בקדושת הספרים, ומי שאינו נזהר בקדושתם, כגון שנותן גרף של רעי באותו חדר שהספרים שם, לצורך הילדים הקטנים, וריח רע מגיע בכל החדר שהספרים שם, עליו נאמר שגופו נעשה מחולל על הבריות, ועליו נאמר כי דבר ה' בזה. ונהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים לאור הנר של ש"ק משום ביזוי מצוה. ואפילו ברחוק קצת אסור משום בזוי מצוה, אחר שהאור הוא של מצוה. עכ"ל.
בברכה רבה
