לחלק את הברכה לשלשה חלקים

[Boris.b]

לא הבנתי מה אתה מקשה עליו, הוא אמר שצריך באופן שה' אלוקינו יהיו ביחד ומה שאתה vושפת ה' אחר כך פשוט דלאו אדעתיה מדתלה כן בטעמים.
וא"כ מה כבודו מקשה עליו מהילקוט יוסף הילקוט יוסף אמר שצריך לחלק כך שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד. וכמו שכתב כן בבן איש חי.
לא הבנתי מה אתה אומר על שער הכוונות מי הביא ראייה משם? לא ראיתי כן בדברי הרב ללוש שליט"א ולא בדברי הילקוט יוסף ולא בדברי הבן איש חי. ואם תוכל לכתוב מראה מקום לשער הכוונות שנראה מה כתוב שם בבקשה.

עכ"פ ראיתי מה שכתב בעוד יוסף חי סוף פרשת וארא(מעצמו ולא משער הכוונות אך הוא כעין מה שכתבת) וז"ל:

ואין כוונתו כדבריך שהכל מחובר בלא הפסק כלל רק בא לשלול הפסק הרבה כדכתב וזה גם לפי הטעמים נכון שהגם שעושים הפסקה לא שוהים הרבה כי סוף סוף הכל בפסוק אחד וקשור אחד לשני.

לשון מרן הראשלצ שליטא בשיעור:

 

[Boris.b]

לא הבנתי מה אתה מקשה עליו, הוא אמר שצריך באופן שה' אלוקינו יהיו ביחד ומה שאתה vושפת ה' אחר כך פשוט דלאו אדעתיה מדתלה כן בטעמים.
וא"כ מה כבודו מקשה עליו מהילקוט יוסף הילקוט יוסף אמר שצריך לחלק כך שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד. וכמו שכתב כן בבן איש חי.
לא הבנתי מה אתה אומר על שער הכוונות מי הביא ראייה משם? לא ראיתי כן בדברי הרב ללוש שליט"א ולא בדברי הילקוט יוסף ולא בדברי הבן איש חי. ואם תוכל לכתוב מראה מקום לשער הכוונות שנראה מה כתוב שם בבקשה.

עכ"פ ראיתי מה שכתב בעוד יוסף חי סוף פרשת וארא(מעצמו ולא משער הכוונות אך הוא כעין מה שכתבת) וז"ל:

ואין כוונתו כדבריך שהכל מחובר בלא הפסק כלל רק בא לשלול הפסק הרבה כדכתב וזה גם לפי הטעמים נכון שהגם שעושים הפסקה לא שוהים הרבה כי סוף סוף הכל בפסוק אחד וקשור אחד לשני.

מה שציינתי מיודעי חן זה לפי הרש"ש הקדוש וכו'
לא לפי הבא"ח זיע"א.
תוכל להיווכח ולהציץ בסידור עם כוונות הרש"ש ולראות שה' אלוקינו ה' כתובים בחדא מחתא (והוא בחינה אחת ליודעי חן) ושמעתי ממקובל גדול תלמיד הרב שרעבי זצוקללה"ה שאמר כך לאומרם ה' אלוקינו ה' ולא יפריד שמות הקודש וכנראה הוא לפי שער הכוונות הנ''ל שאין להפריד.
ומה שהתכוונתי קשה עליהם כי הם מחלקים בין ברכה לקריאת שמע שבברכות הם אומרים אסור לחלק בין שמות ה' ובקריאת שמע אלוקינו ה' כן לחלק , ואם אסור להפריד שמות הקודש אז בכל גוונא יהיה אסור . ואדרבא לפי הרש"ש הנ''ל הכל מסודר היטב שבין בברכות ובין בקריאת שמע אסור להפריד.

 

[נוריאל]

מה שציינתי מיודעי חן זה לפי הרש"ש הקדוש וכו'
לא לפי הבא"ח זיע"א.
תוכל להיווכח ולהציץ בסידור עם כוונות הרש"ש ולראות שה' אלוקינו ה' כתובים בחדא מחתא (והוא בחינה אחת ליודעי חן) ושמעתי ממקובל גדול תלמיד הרב שרעבי זצוקללה"ה שאמר כך לאומרם ה' אלוקינו ה' ולא יפריד שמות הקודש וכנראה הוא לפי שער הכוונות הנ''ל שאין להפריד.
ומה שהתכוונתי קשה עליהם כי הם מחלקים בין ברכה לקריאת שמע שבברכות הם אומרים אסור לחלק בין שמות ה' ובקריאת שמע אלוקינו ה' כן לחלק , ואם אסור להפריד שמות הקודש אז בכל גוונא יהיה אסור . ואדרבא לפי הרש"ש הנ''ל הכל מסודר היטב שבין בברכות ובין בקריאת שמע אסור להפריד.

מה שהם כתובים ביחד אין בכך לומר איך קוראים אותם ייתכן שקוראים ה' אלוקינו, ה' כרגיל ורק יש כמה כוונות שמכוונים אחרי ה' השני ולא שמשנים הקריאה. ועכ"פ לא מבואר שיש איסור להפריד כמו שכותב הרשל"צ שליט"א לעניין שער הכוונות שיש איסור להפריד בין ה' לאלוקינו. אשמח למקור היכן זה בשער הכוונות שנראה אם יש קושיא משם כדבריך אם לאו תודה.

 

[Boris.b]

מה שהם כתובים ביחד אין בכך לומר איך קוראים אותם ייתכן שקוראים ה' אלוקינו, ה' כרגיל ורק יש כמה כוונות שמכוונים אחרי ה' השני ולא שמשנים הקריאה. ועכ"פ לא מבואר שיש איסור להפריד כמו שכותב הרשל"צ שליט"א לעניין שער הכוונות שיש איסור להפריד בין ה' לאלוקינו. אשמח למקור היכן זה בשער הכוונות שנראה אם יש קושיא משם כדבריך אם לאו תודה.

כתבתי לך שאמר תלמידו של הרב שרעבי זצוקללה"ה לומר ה'אלוקינו ה' ביחד ואני שמעתי זאת באוזני לפני שנים ממנו בעצמו וגם היום בררתי זאת מתלמידו המקובל האם שמעתי נכון והוא אישר את דברי ואמר נכון שכך לפי הקבלה.

 

[Boris.b]

לצערי עדיין אין לי עסק בנסתרות ולכן לא ידעתי מקורו היכן בשער הכוונות

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אשריכם תלמידי חכמים,
פשיטא לי שכל הנידון על ה' אלקינו, ולא על אלקינו ה', וכך גם כוונת מרן הראש"ל שליט"א, וכך מעידים הטעמים, והילקו"י שצורף כאן, ועי"ז תהילות להי"ת בטלה מחלוקת כאן.
ואם יש מקור אחר לא ממרן הראש"ל לחבר אלקינו ה', ע"פ הסוד וכדומה, איני מכיר, ושמא ע"פ הדרש, אבל לא ע"פ הפשט, וכפי שיורו הטעמים. ועכ"פ א"א לטעון על הרב צדקה זצ"ל מדרוש שאינו כפי הפשט, ולכן כל עיקר טענת מרן הראש"ל שליט"א בהפשט בעיקר, אבל חיזק טענתו שע"פ הסוד הוא גם דבר חמור להפריד, ותול"מ.

בברכה רבה

 

[הרב שמעון ללוש]

נ.ב. את התיעודי וידאו שהובאו כאן, נטפרי לא הסכימו לפתוח, מטעם שיש ם נשים, מלבד אחד של מרן בכותל.

 

[Boris.b]

ב"ה
שלום וברכה,
אין בעיה לפסק את הדיבור על מנת להטעים את המשפט שיהיה מובן, אבל הקפידה בזה היא שכאשר מחלק את הברכה לכמה חלקים, כדרך הדיבור המסודר, שמחלקים משפט ארוך לכמה קבוצות מילים, צריך שהתיבות ה' ואלקינו יהיו באותה קבוצת מילים, ולא שתיבת ה' תהיה האחרונה של קבוצה אחת, ותיבת אלקינו תהיה הראשונה של קבוצה שניה, שאז נוצר מצב של הפרדה מהותית ביניהם.
ולכן למעשה אין הבדל אם ההפסק ביניהם יהיה גדול או קטן, ואפילו פחות מתוך כדי דיבור, אם זה מחלק את שני התיבות הנזכרות לשני קבוצות נפרדות, אין לעשות כן.
אולם אם מחלק את התיבות לקבוצות באופןששתי התיבות ה' אלקינו יהיו באותה קבוצה, כגון שמחלק כך, ברוך אתה ה' אלקינו - מלך העולם - שהכל נהיה בדברו, או כך, ברוך אתה - ה' אלקינו - מלך העולם - שהכל נהיה בדברו, בחלוקות כמו אלו אין חשש אפילו אם בשביל לדבר ברור ומתון יש איזה הפסק בין תיבת ה' לאלקינו, כמו שצריך לעשות רווח קל בין תיבת ברוך לאתה, העיקר שהם באותה קבוצת תיבות, ולא הפרידו אותם לשתי קבוצות נפרדות.

בברכה רבה

אחרי המחי"ר מכבוד תורתו הרמה יש הקלטה מפורשת ממרן זיע"א שמחלק את הברכה כמו שחכם רבי יהודה צדקה זצוקללה"ה לימד ואם כן דברי כבודו נסתרים מדברי מרן זיע"א.
בבקשה וידאו 1 מרן זיע"א בברכת האילנות מפריד ממש בין ה' לאלוקינו:
סרטון מרן זיע"א בברכת האילנות מפריד בין ה'לאלוקינו

 

[Boris.b]

אחרי המחי"ר מכבוד תורתו הרמה יש הקלטה מפורשת ממרן זיע"א שמחלק את הברכה כמו שחכם רבי יהודה צדקה זצוקללה"ה לימד ואם כן דברי כבודו נסתרים מדברי מרן זיע"א.
בבקשה וידאו מרן זיע"א בברכת האילנות מפריד ממש בין ה' לאלוקינו:
סרטון מרן זיע"א בברכת האילנות מפריד בין ה'לאלוקינו

מצורף וידאו 2 שמפורש רואים את מרן זיע"א מפריד בין ה'לאלוקינו( דקה 1:52 )
ברכת האילנות

 

[קורסיה]

ילקוט יוסף שבת מהדורת תשע"ב כרך ג' עמ' ריב הביא משו"ת משנת יוסף שהוכיח מהאר"י שאין להפריד ביניהם.
וכן ראיתי בסדור אזור אליהו שהביאו מספר מעשה רב בכ"י לתלמיד הגר"א, שכתב בשם הגר"א שאין להפריד בין הוי"ה לאלקינו

 

[נוריאל]

מצורף וידאו 2 שמפורש רואים את מרן זיע"א מפריד בין ה'לאלוקינו( דקה 1:52 )
ברכת האילנות

יכול להיות שהוא רגיל ברבים לחכות שיענו מי שלא יוצר ידי חובה ברוך הוא וברוך שמו(שמעדיף לחכות ושלא יחשב להם ברכה לבטלה)

 

[Boris.b]

ילקוט יוסף שבת מהדורת תשע"ב כרך ג' עמ' ריב הביא משו"ת משנת יוסף שהוכיח מהאר"י שאין להפריד ביניהם.
וכן ראיתי בסדור אזור אליהו שהביאו מספר מעשה רב בכ"י לתלמיד הגר"א, שכתב בשם הגר"א שאין להפריד בין הוי"ה לאלקינו

כבודו מחזק אם כך את השאלה איך הילקוט יוסף שהבאת חולק על מעשה רב ממרן זיע"א שכן הפריד בין ה'לאלוקינו.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
ע"פ הפשט אין איסור להפריד, וכך היתה הצעתו החשובה של הגאון ר"י צדקה זצ"ל ע"מלסייע הכוונה, ומסתמא מרן זיע"א בענוותו קיבל הצעתו וקיימה, ועוד שמסתמא היה ממתין בציבור לעניית ברוך הוא וברוך שמו כפי שכתב כאן הרב נוריאל. ומכיון שע"פ הפשט אין חשש להפריד, אין טענה על מרן זיע"א שנהג כן.
אולם מרן הראש"ל שליט"א לאחר שנתוודע לדברי הזוה"ק ורבנו האר"י ועוד שהדבר אינו רצוי ע"פ סודן של דברים, קים ליה בדעת מרן אביו זיע"א דאילו שמיע ליה דברים אלו ושאין בהם מחלוקת, בודאי לא היה מתנגד להמליץ לחלק הברכה בשינוי קל, באופן שגם יש את הסיוע לכוונת הברכה, וגם יש את הנרצה ע"פ סודן של דברים.
ולכן לימד מרן שליט"א את מסקנתו בנידון כפי הרוח אשר נחה עליו מאת ה' מן השמים, ותו לא מידי.
ובדאי שאין לקרא לזה "חולק" על מרן אביו, או "מנוגד" לדבריו, אלא למד מדרכו של מרן אביו זיע"א בכל כיוצא בזה לקיים בעצמו דברי שלמה המלך ע"ה שאמר, טוב אשר תאחוז בזה (לחלק הברכה לתועלת הכוונה), וגם מזה (לצאת ידי חובת הסוד) אל תנח ידיך, וירא שמים יצא את שניהם. ופשוט.

בברכה רבה
וחג שמח

 

[Boris.b]

ב"ה
שלום וברכה,
ע"פ הפשט אין איסור להפריד, וכך היתה הצעתו החשובה של הגאון ר"י צדקה זצ"ל ע"מלסייע הכוונה, ומסתמא מרן זיע"א בענוותו קיבל הצעתו וקיימה, ועוד שמסתמא היה ממתין בציבור לעניית ברוך הוא וברוך שמו כפי שכתב כאן הרב נוריאל. ומכיון שע"פ הפשט אין חשש להפריד, אין טענה על מרן זיע"א שנהג כן.
אולם מרן הראש"ל שליט"א לאחר שנתוודע לדברי הזוה"ק ורבנו האר"י ועוד שהדבר אינו רצוי ע"פ סודן של דברים, קים ליה בדעת מרן אביו זיע"א דאילו שמיע ליה דברים אלו ושאין בהם מחלוקת, בודאי לא היה מתנגד להמליץ לחלק הברכה בשינוי קל, באופן שגם יש את הסיוע לכוונת הברכה, וגם יש את הנרצה ע"פ סודן של דברים.
ולכן לימד מרן שליט"א את מסקנתו בנידון כפי הרוח אשר נחה עליו מאת ה' מן השמים, ותו לא מידי.
ובדאי שאין לקרא לזה "חולק" על מרן אביו, או "מנוגד" לדבריו, אלא למד מדרכו של מרן אביו זיע"א בכל כיוצא בזה לקיים בעצמו דברי שלמה המלך ע"ה שאמר, טוב אשר תאחוז בזה (לחלק הברכה לתועלת הכוונה), וגם מזה (לצאת ידי חובת הסוד) אל תנח ידיך, וירא שמים יצא את שניהם. ופשוט.

בברכה רבה
וחג שמח

אחרי המחי"ר מכבוד תורתו הרמה ב-שני הוידאו דלעיל איירי בברכת האילנות ושם רואים בבירור שכולם מברכים יחד לכן אין ראיה למה שרצה לומר הרב @נוריאל.

 

[Boris.b]

ב"ה
שלום וברכה,
ע"פ הפשט אין איסור להפריד, וכך היתה הצעתו החשובה של הגאון ר"י צדקה זצ"ל ע"מלסייע הכוונה, ומסתמא מרן זיע"א בענוותו קיבל הצעתו וקיימה, ועוד שמסתמא היה ממתין בציבור לעניית ברוך הוא וברוך שמו כפי שכתב כאן הרב נוריאל. ומכיון שע"פ הפשט אין חשש להפריד, אין טענה על מרן זיע"א שנהג כן.
אולם מרן הראש"ל שליט"א לאחר שנתוודע לדברי הזוה"ק ורבנו האר"י ועוד שהדבר אינו רצוי ע"פ סודן של דברים, קים ליה בדעת מרן אביו זיע"א דאילו שמיע ליה דברים אלו ושאין בהם מחלוקת, בודאי לא היה מתנגד להמליץ לחלק הברכה בשינוי קל, באופן שגם יש את הסיוע לכוונת הברכה, וגם יש את הנרצה ע"פ סודן של דברים.
ולכן לימד מרן שליט"א את מסקנתו בנידון כפי הרוח אשר נחה עליו מאת ה' מן השמים, ותו לא מידי.
ובדאי שאין לקרא לזה "חולק" על מרן אביו, או "מנוגד" לדבריו, אלא למד מדרכו של מרן אביו זיע"א בכל כיוצא בזה לקיים בעצמו דברי שלמה המלך ע"ה שאמר, טוב אשר תאחוז בזה (לחלק הברכה לתועלת הכוונה), וגם מזה (לצאת ידי חובת הסוד) אל תנח ידיך, וירא שמים יצא את שניהם. ופשוט.

בברכה רבה
וחג שמח

ועוד אומר שקשה מאוד לומר על מרן זיע"א שכל רז לא אניס ליה(כלשון מרן הראשלצ שליטא הרבה פעמים בשיעוריו)וידו רב לו בקבלה כידוע וד"ל... שנעלם ממנו דברי שער הכוונות ,אלא לעניות דעתי ידע גם ידע אלא שפסק כרבי יהודא צדקה זצוקללה"ה לפי הפשט (אע"פ שבברכות ובתפילות ס"ל למרן זיע"א לפסוק כהאריזל )מטעמים שלו, וא"כ חזרה השאלה על מרן הראשלצ שליטא שאחרי המחי"ר היה צריך לפסוק כמרן זיע"א ולהפריד בין ה'לאלוקינו.
והנראה לעניות דעתי כתבתי

 

[נוריאל]

אחרי המחי"ר מכבוד תורתו הרמה ב-שני הוידאו דלעיל איירי בברכת האילנות ושם רואים בבירור שכולם מברכים יחד לכן אין ראיה למה שרצה לומר הרב @נוריאל.

כמובן שאי אפשר לראות כולם בסרטון אלא רק חלק, וכפי שאמרתי אפשר שרגיל ברבים לחלק כדי שאם יש אי מי שאומר ברוך הוא וברוך שמו שלא יחשב לו ברכה לבטלה.(יש כאלה שגם שרוצים לצאת ידי חובה או גם כשמברכים מחמת ההרגל כששומעים ברכה אומרים כן.

 

[נוריאל]

ועוד אומר שקשה מאוד לומר על מרן זיע"א שכל רז לא אניס ליה(כלשון מרן הראשלצ שליטא הרבה פעמים בשיעוריו)וידו רב לו בקבלה כידוע וד"ל... שנעלם ממנו דברי שער הכוונות ,אלא לעניות דעתי ידע גם ידע אלא שפסק כרבי יהודא צדקה זצוקללה"ה לפי הפשט (אע"פ שבברכות ובתפילות ס"ל למרן זיע"א לפסוק כהאריזל )מטעמים שלו, וא"כ חזרה השאלה על מרן הראשלצ שליטא שאחרי המחי"ר היה צריך לפסוק כמרן זיע"א ולהפריד בין ה'לאלוקינו.
והנראה לעניות דעתי כתבתי

וכמובן חשוב לציין שבסרטון שהבאת של שמע ישראל אומר ה' אלוקינו ביחד מחובר.(וזה מחזק את דבריי ששם אין את החשש של ברכה לבטלה וכו')

 

[Boris.b]

וכמובן חשוב לציין שבסרטון שהבאת של שמע ישראל אומר ה' אלוקינו ביחד מחובר.(וזה מחזק את דבריי ששם אין את החשש של ברכה לבטלה וכו')

משמע ישראל אין ראיה כי כך התורה פסקה את הטעמים (וזה אתה טענת כל הזמן)

 

[Boris.b]

כמובן שאי אפשר לראות כולם בסרטון אלא רק חלק, וכפי שאמרתי אפשר שרגיל ברבים לחלק כדי שאם יש אי מי שאומר ברוך הוא וברוך שמו שלא יחשב לו ברכה לבטלה.(יש כאלה שגם שרוצים לצאת ידי חובה או גם כשמברכים מחמת ההרגל כששומעים ברכה אומרים כן.

אחרי המחי"ר לא נראה כך כי פוק חזי כולי עלמא מברכים ביחד ולא מדברים פה באנשים שלא בסדר, ובר מין דין מהיכא תיתי לעבור על איסור (דברי שער הכוונות)בשביל שמשהו אחר לא יטעה ( אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך) ומה גם שלא בטוח שיטעה (חשש רחוק) ומה גם אפילו שיטעה ויענה ברוך הוא וברוך שמו פסק מרן זיע"א שלא הוי ברכה לבטלה וכן יוצא ידי חובתו,ומה גם שבכלל לא חובה לומר ברכו וברוך שמו שלכן מרן זיע"א פסק לא לומר בוידוי הארוך ביום כיפור לא ענינו ברוכו וברוך שמו כי הוא לא חובה ולכן פשוט נראה על פניו שמרן זיע"א לא חשש לחששות תלושים מהמציאות.

 

[נוריאל]

משמע ישראל אין ראיה כי כך התורה פסקה את הטעמים (וזה אתה טענת כל הזמן)

ואתה טענת שהזוהר או שער הכוונות אוסרים אע"פ כן.
להמשך דיון קשה בלי לראות שער הכוונות בפנים בעלון שהבאת לא כתוב המקור?