וז"ל המכתב (מהגאון רבי דוד כהן ר"י חברון):
בס"ד י"ח אלול התשפ"א
לכבוד ידי"נ ומכובדי הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א הראשון לציון והרה"ר לישראל, אשר עומד כחומה בצורה להעמיד משפט התורה על תילה, ומזכה רבבות אלפי ישראל בתורתו הרחבה ובספריו המועילים שנתקבלו באהבה ובחיבה בכל תפוצות ישראל
שמחתי מאוד לקבל מכתבו, ורציתי רק לבאר מה שאמרתי משמיה דאאמו"ר זצ"ל, ועיקר כוונת דבריו היתה לומר, דמהיכן יש מקור בש"ס ובראשונים ובטור ובשו"ע ובעומדים על דגלם, שקיים מושג הלכתי בשטרות של "העתק", והרי אם אין בו תוקף של שטר במה הוא מקבל תוקף הלכתי, ובפרט שגם אינו נמסר ליד האשה או ליד מי שמקבל עבורה, והרי ודאי שלא שייך לכתובות ב' שטרות והשטר הוא רק אחד, ומהיכי תיתי שיש מושג מחודש של "העתק" שלא מצאנו לו מקור ביסודות הפוסקים שאנו חיים מפיהם, ובמה שהביא הדר"ג שי"א שעיקר הכתובה היא זו שנמצאת ברבנות, תמהתי איך יתכן שתהיה כתובה זו עיקר, והרי אינה נמסרת לא ליד האשה ולא ליד מי שמקבל עבורה.
והנני להכפיל ולהכיר טובה להדר"ג על שמכבדני תמיד בספריו הנפלאים, שאני נהנה מהם מאוד ושמח לעיין בהם, והיה עבורי כמים קרים על נפש עיפה לראות מש"כ הדר"ג בספריו על הל' טבילה, לפרסם אותו רשע ששמו ד. סתיו שהוא מגדולי המחריבים של עולם הרבנות בישראל, ואין שום הבדל בינו ובין רבני הרפורמים, ולא ירא הדר"ג מפני ראשי השלטון החפצים ביקרו, ופרסם דעתי הנחרצת ברבים ודעתו של אביו הגדול מרן היביע אומר זיע"א, ויש בדבריו תועלת גדולה ומרובה, כאשר שני רבנים חשובים הכשירו שרץ זה בק"נ טעמים, כאשר אחר שימש כהרה"ר ועכשיו ג"כ משמש ברבנות חשובה, וחברו שימש כדין בבה"ד הגדול, וקשור אליו ולדעותיו וסומך על הוראותיו, ומורה בעצמו פסקים שונים ומשונים, אשר תסמרנה שערות ראש, ואשרי חלקו של הדר"ג שהוא היחיד העומד בפרץ בפני אותם הבאים לקעקע מסורת ההוראה והדינות בישראל.
והנני בזה לסיים בברכה נאמנה, שיאריך ה' ימיו על ממלכתו, ולהשפיע מתורתו הרחבה מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים.
המברך באהבה
דוד כהן
