• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

לעניין צירוף למניין דרך המרפסות בתפילת ערבית

מתוכן תשובת הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א עולה שאין להצטרף למניין הנעשה באופן שכל אחד נמצא במרפסת שלו ואין לענות אמן למניין שמתפלל כך ופוסק כמו המשנ"ב. אך לדברים שבקדושה ניתן לענות. שאלתי היא האם ניתן להצטרף לתפילת ערבית שאין בה חזרת הש"ץ אלא קדיש וברכו?
 
נערך לאחרונה:
מועדים לשמחה
אמנם לערבית ניתן לענות לקדיש וברכו במנין מרפסות כנ"ל, אולם לדעת מרן זו חשיבא כתפילת יחיד, ועדיף יותר להשתתף בתפילות דרך טלפון או רדיו בשידור חי שהוא מתפלל בשעה שהציבור מתפללים.
 
עדיין עדיף להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כפי מה שמפרסמים ברדיו הזמן שיתפללו בשבת, ולגבי ענייה לקדישים וברכו רשאי לענות במרפסות
 
לענ"ד אין לענות על אמירת "ברכו" שממניני המרפסות, היות ויש בה הוצאת שם שמים. וכיון שיש חשש שאין צירוף של מנין, נמצא שאומרה ביחיד והוא איסור ש"ש לבטלה כיון שדברים שבקדושה אסור לאומרם ביחיד וא"כ האומרם מוציא ש"ש לבטלה.
וכבר ידוע מה שהעיר בכיוצ"ב מרן מלכא זצ"ל ביבי"א (ח"ב או"ח סי' ד אות ז) על הרחיד"א והבא"ח (ויגש, יח) שהורו למי שמתפלל ביחיד לומר ברייתא דר' עקיבא שיש בה אמירת ברכו, והעיר שאין לאומרה בשם, כי יש בזה סרך הוצאת ש"ש לבטלה ושכן העיר בס' טהרת המים (סי' ה אות פו), עיי"ש. וא"כ גם בנידון דידן אכתי איכא חשש מוציא ש"ש לבטלה על הצד שנחשב כאומרה ביחידות. וכאן עוד חמיר יותר, דהתם גם מי שהתיר, הוא רק משום שאומרה דרך לימוד בקריאת הברייתא, אבל כאן שעונה ברכו בלבד בוודאי איסורא הוא על הצד דהוי תפילה ביחיד.

ודרך אגב אומר בעניין נידון אמירת הבייתא דר"ע הנ"ל שראיתי לאחרוני זמנינו שרצו ליישב דעת הרחיד"א והבא"ח דשרי לאומרה בשם ואין כאן חשש הוצאת ש"ש לבטלה.
הנה בשו"ת אין למו מכשול (ח"י פ"ג הל' א הערה 3 עמו' עז) כ' ליישב דעת החיד"א והבא"ח דכיון שאמירת ברכו אינה ברכה אלא שבח בעלמא אין כאן איסור אם אומרו בברייתא והביא משו"ת האלף לך שלמה סי' סח שכ' שכהן שעולה במקום לוי אין לו איסור לומר שוב ברכו א"ה כי אינה ברכה אלא שבח בעלמא וכ' שם וז"ל ומה קפידא הוי לומר ברכו אפי' בחינם הרי אינו ברכה רק שבח בעלמא, עכ"ל. ושכ"כ בשו"ת שער שלמה סי' עה שברכו אינה כברכה. והביא גם משו"ת אבני לוי (ח"א חאו"ח סי' ג) שתירץ כן. ועיינתי שם וראיתי שהביא גם משו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' כז אות ב) שכ' ליישב ע"פ דברי הגרש"ק הנ"ל את התשב"ץ ועיי"ש עוד שהאריך להוכיח שאין איסור בהוצאת ש"ש כשאומרו דרך שבח או תפילה.
ושו"ר שכבר קדמם הגר"מ מזוז שליט"א בקובץ אור תורה (תשע"ג סי' קלא אות ג) והביא שם שכ"כ בכף החיים קלה ס"ק ט"ל משום הלבוש שאין דין ברכה לבטלה באמירת ברכו, עיי"ש.

ולענ"ד ירדו להציל ולא הצילו, ולא דמיא לההיא דהגרש"ק ודעימיה כלל, כי הם דיברו באומר ברכו בציבור ועל זה אמרו כי גם אם אינו חייב מ"מ שבח הוא ושרי לאומרו בחינם בציבור, אבל כאשר אומרו ביחיד שהוא בוודאי איסור לכו"ע שהרי ברכו הוי דברים שבקדושה שאינן נאמרים ביחיד, וכיון דאיסורא איכא ממילא הוי מוציא ש"ש לבטלה ואסור. וממילא מאי אהני לן אמירתה ביחיד ע"י אמירת הברייתא והדרא קושיא לדוכתא.
ואני תמיה לפי דבריהם שהבינו דברים כפשוטם, שאין שום איסור לומר ברכו ביחיד, א"כ למה לן כלל אמירת הברייתא דר' ישמעאל, היה להם לומר שרשאי היחיד לומר ברכו את ה' המבורך לבדו דרך שבח. א"ו דליתא להאי היתרא ואין לומר ברכו ביחיד גם בדרך שבח וממילא אם אומרו הוי מוציא ש"ש לבטלה.

שו"ר להר' אשר חנניה זצ"ל בשו"ת שערי יושר ח"ה סי' טז עמו' סג שגם הוא ירד לחילוק זה שאין תורת ברכה לאמירת ברכו אלא שבח בעלמא הוא. אלא שהוסיף וכתב שלעולם אין בזה איסור הוצאת ש"ש לבטלה גם כשאומרו ביחיד ממש. ויש רק איסור צדדי לאומרו ביחיד כאשר אין עשרה כמו שיש איסור להגיד פסוקי הקדושה ביחיד כשמכוון לשם קדושה אבל אין בו איסור מוציא ש"ש לבטלה כלל שהרי אומר פסוקים. ויש רק איסור צדדי שלא לומר ביחיד דברים שבקדושה בדרך חיוב, אבל כאשר אומרו דרך לימוד בקריאת הברייתא יש להקל, כשם שיש להקל באומר ביחיד קדושה דסידרא ביוצר, עיי"ש.
והנה יש לדון בזה טובא כי לכאו' יש לומר שאיסור ש"ש לבטלה תליא בהיתר לאומרו וכל שאין היתר לאומרו אלא בציבור ממילא יש על זה תורת מוציא ש"ש לבטלה, וצ"ע.
ואם נקבל את דבריו אזי נוכל לענות על אמירת ברכו של מנין המרפסות כשם שעונים אחר כל דברים שבקדושה, וצ"ע.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון