לעשות מלאכה דרבנן על יהודי בשינוי

[דוד בן פורת]

בס''ד
כבוד הרב
בשמירת שבת כהלכתה פרק לג ב
יש מגדולי הפוסקים המתירים ליהודי לעשות צורכי רפואתו של חולה שאין בו סכנה, גם אם עשייתם קשורה במלאכה דאורייתא, והוא שיעשה שלא כדרך עשייתה בחול. עד כאן.

השאלה האם רק לחולה שאין בו סכנה הדין כך או גם למי שקר לו בחורף ורוצה להדליק מזגן.?

מדוע לא כתוב בילקוט יוסף שצריך לחפש גוי לצורך כך. במכתבי הלכה של הרב חלק ב עמוד קסא כתוב שמותר על ידי יהודי לעשות מלאכה דרבנן כלאחר יד וגם. חזון עובדיה חלק ג מתיר.
מאחר וזה קשה לחפש גוי וגם מפחיד להכניסו הביתה. אני רוצה לדעת האם מתי מותר לעשות מלאכה דרבנן בכלאחר יד.
בכבוד רב
דוד

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
יש הבדל בין מקום חולי, לבין צורך גדול כצער גדול, הפסד, מצוה, וכדומה.
במקרה חולי יש לנו כלל, שכל דבר שהוא מדרבנן, מעיקרא חכמים לא גזרו במקום חולי. ולכן כל איסור דרבנן במקום חולי מצד הדין מותר לעשותו, אלא שהצריכו חכמים לעשותו בשינוי, דכל מה שאפשר לשנות משנים ולא עושים את האיסור כמות שהוא. כמבואר בש"ע או"ח סי' שכח סעיף יז.
אבל במקום צער הפסד מצוה וכדומה, אין לנו כלל שלא גזרו חכמים, אלא שהתירו בשבת את האיסור שלהם, אם הוא נעשה בעוד סיבה נוספת שהופכת אותו לדרבנן, וכגון ע"י גוי או כלאחר יד וכדומה.
אבל זה ההיתר השני, אי אפשר למסור אותו ביד כל אדם, משום שלא כל אחד יכול לעמוד על ההגדרה מתי נחשב מקום צער, הפסד, מצוה, וכדומה. וכבר מצינו בזה טעויות ומכשולות רבים שהמוני העם החליטו מעצמם להתיר וטעו במה שמבואר להדיא בפוסקים שהוא אסור.
זאת ועוד פעמים שגם אם משורת הדין נחשב צער וכדומה באופן שיש מקום להתיר, עדין ההיתר יכול להביא להשלכות חמורות אחרות של זלזול ופרצה בחומת השבת וכדומה, ולכן ביארו לנו גדולי הדורות שאין להתיר בהם מעצמנו ללא שאלת חכם לגופו של ענין, וכשהחכם רואה שאין חשש מכשול ותקלה מורה ע"פ הדין, ואם יש חשש מוצא פיתרון ודרך אחרת.
ולכן נקטו הפוסקים שכל עוד שאפשר ע"י גוי, אף במקום צער גדול או חשש התקררות וכדומה, אין להקל להדליק מזגן וכדומה ע"י ישראל בשינוי, אלא ע"י שאילת חכם לגופו של ענין, שאם יווכח שאכן הוא צורך גדול, וגם שאין שום פיתרון אחר, ויש כאן חשש חולי והתקררות, יורה בזה כפי הרוח אשר תנוח עליו מאת ה' מן השמים.
אבל ללמוד מעצמנו ולהחליט ההיתר ולעשות מעשה בלא שאילת חכם בכל כיו"ב, אין להקל בדבר כלל.
וכמו שכבר ביאר בזה מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף שבת החדשים בכמה דוכתי.

בברכה רבה