• ברוכים הבאים לפורום החדש להנחלת מורשתו של מרן. אתם מוזמנים להתחבר לפורום ולהיות חלק מהנחלת המורשת!

'לעשר לחומרא'

#1
קבלתי שתי חוברות על ענין של לעשר לחומרא בבית על מה שקונים גם שהמוצרים הם בהשגחה מהודרת. מה רבותינו הפוסקים הספרדים אומרים בנידון זה? תודה רבה
 

קבצים מצורפים

#2
ב"ה
שלום וברכה.
דעת מרן רבנו הגדול זיע"א מבוארת בספרו הבהיר חזון עובדיה תרומות ומעשרות (עמ' קלה) בזה"ל:
הלוקח פירות מן השוק, ויש ספק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, כיון שיש כיום השגחה משלוחי הרבנות הראשית לתרום מן הפירות תרומות ומעשרות בשוק הסיטונאים, מן הדין אין צורך להחמיר ליטול מהם תרומות ומעשרות, מפני שיש ספק ספיקא להקל. ואם רצה להחמיר ליטול מהם תרומות ומעשרות רשאי לתרום עליהם שלא מן המוקף. וכן בכל ספק תרומה. עכל"ק.
ושם בהערה ביאר הענין לאורך ולרוחב, ולקראת סיום הדברים (בעמ' קמ) כתב בזה"ל:
ודע, שענין זה אינו בכלל גזרת דמאי, שרוב עמי הארץ מעשרים, ואפילו הכי גזרו, (א.ה. כי המקרה שלנו שונה), שזהו ככל ספק איסור בעלמא, ובספק ספיקא יש להתיר. והנה אע"פ שיש אומרים שאין לסמוך על ס"ס להתיר לכתחלה וכו', מ"מ סוגיאן דעלמא להתיר בס"ס אף לכתחלה וכו'. עכל"ק.

עי' שם לאורך ולרוחב מפי ספרים וסופרים ומצא נחת.

לענין החששות המובאות בקונטרס, בל"נ עוד חזון למועד.

בברכה רבה
 
#3
ב"ה
שלום וברכה.
דעת מרן רבנו הגדול זיע"א מבוארת בספרו הבהיר חזון עובדיה תרומות ומעשרות (עמ' קלה) בזה"ל:
הלוקח פירות מן השוק, ויש ספק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, כיון שיש כיום השגחה משלוחי הרבנות הראשית לתרום מן הפירות תרומות ומעשרות בשוק הסיטונאים, מן הדין אין צורך להחמיר ליטול מהם תרומות ומעשרות, מפני שיש ספק ספיקא להקל. ואם רצה להחמיר ליטול מהם תרומות ומעשרות רשאי לתרום עליהם שלא מן המוקף. וכן בכל ספק תרומה. עכל"ק.
ושם בהערה ביאר הענין לאורך ולרוחב, ולקראת סיום הדברים (בעמ' קמ) כתב בזה"ל:
ודע, שענין זה אינו בכלל גזרת דמאי, שרוב עמי הארץ מעשרים, ואפילו הכי גזרו, (א.ה. כי המקרה שלנו שונה), שזהו ככל ספק איסור בעלמא, ובספק ספיקא יש להתיר. והנה אע"פ שיש אומרים שאין לסמוך על ס"ס להתיר לכתחלה וכו', מ"מ סוגיאן דעלמא להתיר בס"ס אף לכתחלה וכו'. עכל"ק.

עי' שם לאורך ולרוחב מפי ספרים וסופרים ומצא נחת.

לענין החששות המובאות בקונטרס, בל"נ עוד חזון למועד.

בברכה רבה
 
#4
ב"ה
עיינתי בחששות המבוארות בקבצים המצורפים כאן,
ולענ"ד מדברי מרן זיע"א בחזו"ע הנ"ל, עמ' קלה ואילך, יש תשובה לכל "התקלות המצויות" ששהובאו בקבצים הנ"ל, וכן בעמ' קסט-קע, תשובה מצאת לכל החששות המובאות שם מדיני שליחות, עיין שם, ודו"ק.

ולא נותר אלא מסקנת מרן זיע"א בחזו"ע הנ"ל עמ' קלה, וכמו שהעתקתי.
ושוב ראיתי שבהערה שם עמ' קמ, מבואר קצת יותר (לגבי הלוקח סתם פירות מן השוק, שהפיקוח עליהם הוא ע"י שלוחי הרבנות) בזה"ל:
ואמנם נכון להחמיר לעשר תרו"מ בלי ברכה, אבל אינו אלא רק ממדת חסידות, והמיקל לסמוך על הספק ספיקא הנ"ל, יש לו על מה שיסמוך. ודו"ק. ודע, שענין זה אינו בכלל גזרת דמאי, שרוב עמי הארץ מעשרים, ואפילו הכי גזרו, (א.ה. כי המקרה שלנו שונה), שזהו ככל ספק איסור בעלמא, ובספק ספיקא יש להתיר. והנה אע"פ שיש אומרים שאין לסמוך על ס"ס להתיר לכתחלה וכו', מ"מ סוגיאן דעלמא להתיר בס"ס אף לכתחלה וכו'. עכל"ק. והוא מתשובת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' ל), ע"ש.

בברכה רבה
 
#5
לא הבנתי מה נתכוון מרן לפסוק למעשה, ממידת חסידות להחמיר, או שהמיקל יש לו על מה שיסמוך? הדברים נראים כסותרים.
אלא אם כן מה שכתב 'יש לו על מי שיסמוך' אינו במובן הרגיל אלא כוונתו שיש לו סימוכין טובים.
מה כוונתו?
 
#6
ב"ה
שלום וברכה.
בהמשך דברי מרן זיע"א הנ"ל, מבואר להדיא דהיינו אפילו לכתחילה.
ולכן בהכרח לבאר, דמה שכתב בלשון יש לו ע"מ שיסמוך, אינו לומר שההוראה בזה לכתחילה להחמיר, ורק המיקל לא עושה עבירה. אלא דיבר לפי מרוצת הדיבור, שביחס למה שכביכול "הודה" לדברי המחמירים שהובאו שם (ע"ש) שאמנם ממידת חסידות נכון להחמיר, אולם מאידך המיקל לסמוך על הס"ס י"ל ע"מ שיסמוך, ודלא כמי שהביא קודם לכן שהחמיר בזה. ואח"כ עבר לדון אם רשאי לכתחילה או לא, והעלה שרשאי אף לכתחילה.
ועוד יש ליתן את הדעת, שבגוף ההלכה למעלה לא כתב שהנכון הוא להחמיר בזה וכו', אלא בלשון שהובא לעיל.
זאת ועוד נראה להדיא בדבריו, שאינם מכוונים אלא לגבי פירות וירקות מן השוק דוקא, שמעושרים ע"י מפקחי הרבנות, שכפי המבואר בהערה שם בהרחבה, יש שם חשש נוסף של תערובת ממה שמבריחים, שאותם לא עישרו, ע"ש. ולכן הוצרך להתירם ע"פ ס"ס, אולם בחנות שיש עליה הכשר מהודר, ומסתבר שיש הקפדה גם לענין החשש הנ"ל שלא יגיעו למצבים כאלו, בזה אפשר שאפילו ממידת חסידות אין צורך להחמיר לפי המבואר שם באר היטב.

ומ"מ מסתמא שהרוצה לחוש לחששות שהעלו המחמירים ובכל זאת מעשר שוב בבית, וכפי שחששו כמה גדולים, אף שהבאנו קודם לכן מן המקורות שלכאורה אין צורך לחוש לכל זה, אולם בודאי שרשאי להחמיר בדבר, ואינו נחשב הדיוט או בל תשחית וכדומה, מאחר שסוף סוף יש מן הגדולים שכתבו לחוש, ואינו עושה כן מסברא דיליה.

אולם השואל לדעת רבותינו בזה, אורויי מורינן ליה דכל שההכשר שעל החנות מהודר, אין צורך לחוש ואף לא ממדת חסידות. ואם קונה בסתם מן השוק ללא הכשר מהודר, מן הדין אפשר להקל ולסמוך אף לכתחילה על מה שמעשרים מטעם הרבנות, אולם בזה הרוצה להחמיר ממדת חסידות, תבא עליו ברכה, ויחזור לעשר בביתו בלא ברכה.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'