• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

צריך לשנות את התפילה! [?]... הערה וקושיא על דברי הגאון הנאמ"ן שמו שליט"א

מוישי ס"ט

Well-known member
שאלה:
שבוע טוב! האם היה מותר לומר בשבת האחרונה פ"ש נח 90 פעם "רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו", מדין הכנה משבת לחול? ומדין בקשות חול שלא אומרים אותה בשבת, כי לא אומרים רפאנו וברך עלינו אך אומרים הרחמן הוא ירפאנו וכו'?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תשובה:
לכבוד הרב השואל נר"ו!
שאלה יפה שאלת!

והתשובה להלכה היא: שבודאי מותר. והראיה ממה שכותב מרן השו"ע (אור"ח סימן ש"ו סעיף ו') "חפצי שמים מותר לדבר בהם, כגון חשבונות של מצוה". וכתב המגן אברהם (שם ס"ק י') דגם מותר לחשב מה שצריך לסעודת מצוה. ע"ש. ובודאי שכוונתו שהסעודת מצוה היא ביום חול. וא"כ מבואר שלא חששו לזה משום הכנה מקודש לחול. ואפי' שזה דבר ניכר שידבר בדיוק מה צריך וכמה מוזמנים יש, ואיזה אוכל להביא, וכמה עולה מנה, מלצרים וכד',,,, שאפי' שזה ניכר שזה לצורך יום חול, מכיון שזה סעודת מצוה, אפי' למראית העין לא חששו. ומותר.
וא"כ כ"ש וכ"ש בשאלה שכבודו העלה כאן שאין לחוש לזה. שבודאי זה צורך מצוה, וגם לא ניכר כ"כ שזה לצורך חול. בודאי דשרי.

ומה ששאל עוד כבודו מדין בקשות חול וקיי"ל [בטור אורח חיים סימן פר"ח] דאל ישאל אדם צרכיו בשבת. הנה כבר יסד ביסוד'ו רבינו יוסף חיים זלה"ה בספריו הבהירים רב פעלים (ח"ב סימן מ"ו) ובספרו תורה לשמה (סימן ק"ג) דכל האיסור הוא בתפילה שאינה קבועה, שאינו רגיל בה, ואזי כשיבא לבקש צרכיו בשבת, יהא מצטער מה חסר לו וכו'. ולכן התיר לומר את הסיום של "יהא רעוא" שאומרים בתחילת קידוש של ליל שבת [למי שרגיל לאומרו]. עש"ב.

ולפי האמור יש להקשות על מה שראיתי משמיה דראש ישיבת כסא רחמים הגאון רבי נאמ"ן שליט"א (הובא בעלון בית נאמן פר' פנחס תש"פ עמוד 7) שהביא שם שאמר לו הרב משה לוי זצ"ל שזה לא מתאים לומר "הקשיבה לקול שועי וכו'" בשבת. ושלכן בסידור בית מנוחה השמיט את זה. כיע"ש. וצירפתי את ההעתק של זה כאן.

וצ"ע על דבר זה ממה שכתבנו קודם, שהרי אע"פ שאומר "שועי", מ"מ זה תפילה "קבועה", ואין בזה חשש וכמו שהזכיר בזה רבינו יוסף חיים זלה"ה בב' מקומות כנז'. [ומה גם שחיפשתי בהרבה פוסקים ולא הזכירו שום דבר מזה]

ועוד שהרי רבותינו גדולי הדורות הקדמונים תיקנו לנו בכל ליל שבת את הדבר הנפלא של "שירת הבקשות", ושם נזכר בפיוט "יסד בסודו" המיוחס למרן הבית יוסף זיע"א ושם נאמר: "השב שבותי תן לי בעותי קבל צלותי וכו'", ועוד לשונות רבים כעין אלה שהם הרבה יותר "חמורים" מאשר לומר "שועי", וגם מרן רבינו הגדול זיע"א שהיה בקי בכל הבקשות והיה יודעם ואומרם בצעירותו בכל ליל שבת, לא העיר מזה מאומה, ועל אף שהיה בידו לשנות... ואם היה "לא מתאים" לומר בשבת, למה לא כתב ולא הזכיר מזה כלום, וגם מייסדי הבקשות הלא המה רבותינו מצוקי ארץ רבינו אברהם ענתבי זיע"א בעל היושב אוהלים, שכל מי שמכיר את ספריו ואת ההסטוריה שלו יודע שכל רז לא אניס ליה והיה מעיין המתגבר ונפתחו לו שערי אורה. ומי כמוהו מורה. ושאר רבותינו הקדמונים רבי ישראל נג'ארה בפיוט יודוך רעיוני, והגאון רבינו דוד פארדו זלה"ה בפיוט יה מסי כאבין וכו'.
וכל זה מעט מזעיר מכל שירת הבקשות שתקנו רבותינו וזהו מנהג מדורות קדמונים ולא נזכר שום פוסק שיזכיר איזה הערה בזה.
ואם כן כל שכן לשנות מנהג קבוע בכל תפוצות ישראל לומר "הקשיבה לקול שועי" במנחה של שבת קודש שזה לשנות נוסח קדמון שנהגו בו.
ואם יש לזה תשובה אשמח לדעת, ואיני חפץ ח"ו לעשות את התורה קרדום לחפור בה. והתורה אמת כתיב בה.

ובל"נ יש עוד להאריך בזה אי"ה.
בברכה רבה
מוישי ס"ט
[זו שאלה שנשאלה כאן בפורום]

אשמח לקבל את הערות התלמידי חכמים שליט"א
 
חזור
חלק עליון