שילה אפרהימי
Well-known member
אולי אתה מתכוון ל-ריאליג'י? דהיינו - מציאות / מציאותי. אולי תכתוב באנגלית. מה שבטוח שזה לא שעון.
שילה אפרהימי
Well-known member
אשמח אם תעלה לנו צילום
שילה אפרהימי
Well-known member
יכול להיות שהוא מתכוון לשעות האמיתיות כנגד השעות הזמניות.
שילה אפרהימי
Well-known member
כוונתו בקטע הנ''ל הוא להסביר איפה השעות הזמניות נמצאות על השעון שלנו. והוא כנראה קורא לזה שעות אמיתיות כי כך העולם מדבר.
רילוג' זהו 'שעון' בספרדית. וכן באיטלקית 'אורילוג'ו'. וזוהי כונת המזבח אדמה.
ביאור דבריו הוא בהקדים כמה הקדמות נצרכות [נא לקרוא מתון מתון];
השעון שהוא מדבר עליו זהו השעון הערבי שהיה מצוי בזמנם ולא השעון הארופאי שלנו.
השעון הערבי בנוי בצורה כזו שהוא מתחיל משקיעת החמה עד שקיעת החמה, וכל יום מאפסים את השעון מחדש, משום שהשמש זזה קדימה או אחורה.
לפי זה - שתים עשרה שעות שוות לאחר שקיעת החמה - מתחיל השעון מחדש כמו השעון שלנו שלאחר 12 שעות מתחיל שוב את הספירה של 1,2 וכו'.
בדברי המזבח אדמה הנ"ל מפורש שסבר שמונים את שעות היום ההלכתיות מעמוד השחר עד שקיעת החמה! שזה סוף שעה שתים עשרה בשעון הערבי.
המזבח אדמה כתב שבאותה שנה שהוא מדבר עליה עמוד השחר היה 'בפחות מעשרה'. כונתו שבשעון הערבי הנ"ל נותר יותר משעתיים עד לתחלת היום שלהם.
ההסבר הוא ששנה זו היתה שנה מעוברת שהיום הוא יותר ארוך מכל שנה רגילה. ואקח דוגמא משנה הבאה שהיא שנה מעוברת. בי"ד ניסן תשפ"ב השקיעה תהיה ב19.10. 12 שעות לאחר מכן זה 7.10. עמוד השחר של 72 דקות קודם הנץ יוצא ב 4.56, שזה אכן לפני שעה 10 בשעון שלהם. [לשם השואה - השנה שהיא אינה מעוברת - השקיעה בערב פסח בשעה 19.00, אולם עלות השחר הוא ב5.22, כך שיש פחות משעתים ביניהם, משום שהימים הם הימים השוים, וע"כ הוא דיבר על שנה מעוברת, וכנ"ל].
שעה זמנית לפי דעתו מונים מעלות השחר שזה 4.56 עד השקיעה שזה 19.10. אם מחלקים את השעות הנ"ל לשתים עשרה יוצא של4 שעות צריך להוסיף עוד 47 דקות לערך.
אם נוסיף מ4.56 4 שעות ועוד 47 דקות זה יוצר 9.43 לערך.
בשעון הערבי הנ"ל שעה 12 של הבוקר זה ב7.10. וממילא שעתים וחצי וקצת יותר זה ממש 9.43.
וזהו שכתב המזבח אדמה כשהרילוגי הוא בשעתים וחצי ומעט קט זהו סוף ארבע שעות שאמרו חז"ל.
ודוק היטב, והדברים אמיתיים וברורים.
ביאור דבריו הוא בהקדים כמה הקדמות נצרכות [נא לקרוא מתון מתון];
השעון שהוא מדבר עליו זהו השעון הערבי שהיה מצוי בזמנם ולא השעון הארופאי שלנו.
השעון הערבי בנוי בצורה כזו שהוא מתחיל משקיעת החמה עד שקיעת החמה, וכל יום מאפסים את השעון מחדש, משום שהשמש זזה קדימה או אחורה.
לפי זה - שתים עשרה שעות שוות לאחר שקיעת החמה - מתחיל השעון מחדש כמו השעון שלנו שלאחר 12 שעות מתחיל שוב את הספירה של 1,2 וכו'.
בדברי המזבח אדמה הנ"ל מפורש שסבר שמונים את שעות היום ההלכתיות מעמוד השחר עד שקיעת החמה! שזה סוף שעה שתים עשרה בשעון הערבי.
המזבח אדמה כתב שבאותה שנה שהוא מדבר עליה עמוד השחר היה 'בפחות מעשרה'. כונתו שבשעון הערבי הנ"ל נותר יותר משעתיים עד לתחלת היום שלהם.
ההסבר הוא ששנה זו היתה שנה מעוברת שהיום הוא יותר ארוך מכל שנה רגילה. ואקח דוגמא משנה הבאה שהיא שנה מעוברת. בי"ד ניסן תשפ"ב השקיעה תהיה ב19.10. 12 שעות לאחר מכן זה 7.10. עמוד השחר של 72 דקות קודם הנץ יוצא ב 4.56, שזה אכן לפני שעה 10 בשעון שלהם. [לשם השואה - השנה שהיא אינה מעוברת - השקיעה בערב פסח בשעה 19.00, אולם עלות השחר הוא ב5.22, כך שיש פחות משעתים ביניהם, משום שהימים הם הימים השוים, וע"כ הוא דיבר על שנה מעוברת, וכנ"ל].
שעה זמנית לפי דעתו מונים מעלות השחר שזה 4.56 עד השקיעה שזה 19.10. אם מחלקים את השעות הנ"ל לשתים עשרה יוצא של4 שעות צריך להוסיף עוד 47 דקות לערך.
אם נוסיף מ4.56 4 שעות ועוד 47 דקות זה יוצר 9.43 לערך.
בשעון הערבי הנ"ל שעה 12 של הבוקר זה ב7.10. וממילא שעתים וחצי וקצת יותר זה ממש 9.43.
וזהו שכתב המזבח אדמה כשהרילוגי הוא בשעתים וחצי ומעט קט זהו סוף ארבע שעות שאמרו חז"ל.
ודוק היטב, והדברים אמיתיים וברורים.
שילה אפרהימי
Well-known member
ישר כח גדול. החכמתנו!
