כיצד פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל במוזיקה בליל ה -33 של העומר ויום ה -33 ובליל ה -34? מכיוון שתספורות מותרות רק ביום ה- 34 של העומר, האם למוזיקה יש את אותו דין ולכן לא תותר שום מוסיקה עד היום ה -34 או או שמוזיקה שונה. ואם שונה מדוע זה שונה? ואם בגלל הילולה של רשב"י התירנו למוזיקה זה רק בלילה ה -33 או גם במהלך היום ה -33. ומה עם הלילה ה -34 כשהוא כבר לא הילולה של רשבי. לבסוף, אם מותר רק מכיוון שהילולה של רשב"י, האם מותר להאזין רק בזמן שחוגגים את הילולה של רשב"י או שמותר לנו להאזין למוזיקה בכל עת שאנחנו רוצים מהלילה ה -33 ואילך?
שלום וברכה
התירו הפוסקים שמיעת מוזיקה ביום לג בעומר הן בלילו הן ביומו אף במקומות שלא חוגגים את הילולת רשב"י משום שהורה רשב"י לשמוח ביום זה, וכיון שהותרה שמיעת המוזיקה הותרה מליל לג ואילך כולל ליל לד, אף על פי שלדידן הספרדים עדיין לא מסתפרים עד לד בבוקר.
בברכה רבה
התירו הפוסקים שמיעת מוזיקה ביום לג בעומר הן בלילו הן ביומו אף במקומות שלא חוגגים את הילולת רשב"י משום שהורה רשב"י לשמוח ביום זה, וכיון שהותרה שמיעת המוזיקה הותרה מליל לג ואילך כולל ליל לד, אף על פי שלדידן הספרדים עדיין לא מסתפרים עד לד בבוקר.
בברכה רבה
שלום וברכה
כן כתב בילקוט יוסף (ספירת העומר, תשע"ט עמודים תנא, תצד).
הטעם לשמיעת המוזיקה ביום לג הוא בגלל השמחה שיש לנהוג ביום זה כאמור ומכאן ואילך כיון שהותר נשאר בהיתירו.
לגבי תספורת הוא ממנהגי האבל לאות פטירת תלמידי ר"ע שלדעת מרן מתו עד יום לד, ומקצת היום ככולו. ולא התיר תספורת ביום לג משום השמחה שצריך לנהוג, אע"פ שממשיך במנהגי האבל של נישואין ותספורת לדעת מרן ז"ל.
בברכה רבה
כן כתב בילקוט יוסף (ספירת העומר, תשע"ט עמודים תנא, תצד).
הטעם לשמיעת המוזיקה ביום לג הוא בגלל השמחה שיש לנהוג ביום זה כאמור ומכאן ואילך כיון שהותר נשאר בהיתירו.
לגבי תספורת הוא ממנהגי האבל לאות פטירת תלמידי ר"ע שלדעת מרן מתו עד יום לד, ומקצת היום ככולו. ולא התיר תספורת ביום לג משום השמחה שצריך לנהוג, אע"פ שממשיך במנהגי האבל של נישואין ותספורת לדעת מרן ז"ל.
בברכה רבה
מצטער להאריך את זה, אבל אני עדיין מנסה להעריך מדוע הם התירו מוסיקה יותר מאשר תספורות לכבוד רשבי? שני המנהגים נובעים מאבל. מדוע מוזיקה שונה בהיבט ההלולה של רשבי?
ב"ה
שלום וברכה,
תספורת מתירים באבל כשיש ענין של כבוד, כגון שבת או יו"ט או מילה וכד'. ואילו ריקודים מחולות וכלי שיר מתירים כשיש ענין של שמחה כגון סיום מסכתא בר מצוה וכד'. ומכיון שבל"ג לעומר יש בשמחה ולא בכבוד, התירו השמחה ולא התירו התספורת.
ואע"פ שהטעם לאסור תספורת באבל הוא משום שמביא לשמחה, אבל מהותו לכבוד, ורק מביא לשמחה, ובגלל שמביא לשמחה אסרוהו באבל. אולם כשבאים לדון על היתרו הולכים לפי המהותו שלו שהיא לכבוד ולא לשמחה, ולכן מתירים אותה כשיש צורך בכבוד ולא כשיש צורך בשמחה לבד.
בברכה רבה
שלום וברכה,
תספורת מתירים באבל כשיש ענין של כבוד, כגון שבת או יו"ט או מילה וכד'. ואילו ריקודים מחולות וכלי שיר מתירים כשיש ענין של שמחה כגון סיום מסכתא בר מצוה וכד'. ומכיון שבל"ג לעומר יש בשמחה ולא בכבוד, התירו השמחה ולא התירו התספורת.
ואע"פ שהטעם לאסור תספורת באבל הוא משום שמביא לשמחה, אבל מהותו לכבוד, ורק מביא לשמחה, ובגלל שמביא לשמחה אסרוהו באבל. אולם כשבאים לדון על היתרו הולכים לפי המהותו שלו שהיא לכבוד ולא לשמחה, ולכן מתירים אותה כשיש צורך בכבוד ולא כשיש צורך בשמחה לבד.
בברכה רבה
ב"ה
אכן, כך פסק שם מרן הראש"ל שליט"א להדיא, שהמנהג להקל בזה ויש להם על מה שיסמוכו.
בהצלחה רבה
אכן, כך פסק שם מרן הראש"ל שליט"א להדיא, שהמנהג להקל בזה ויש להם על מה שיסמוכו.
בהצלחה רבה
ב"ה
כתב מרן הראש"ל שליט"א בספרו ילקוט יוסף ספירת העומר ושבועות משנה שעברה, סימן תצג, סעיף כא, בזה"ל:
בליל ל"ג בעומר ולמחרתו נוהגים להקל לשמוע שירים מכלי נגינה, וכל שכן מטייפ, לכבוד ההילולא של התנא רשב"י ע"ה. ומותר לשמוע כלי שיר גם כשלא עורכים הילולא לכבוד רשב"י, וכן אדם בביתו, מותר לו לשמוע כלי שיר. וגם במוצאי ל"ג בעומר מותר לשמוע כלי שיר, דהואיל ואישתרי אישתרי.
ובמקורות כתב בזה"ל:
כמו שכתב מרן בבית יוסף "ודע דכשם שמותר להסתפר מל"ג ואילך כך מותר לישא אשה, דכיון שפסקו אז מלמות למה יהא אסור לישא אשה". וכן כתב הרד"א (עמוד רמה). ורבינו [הטור] שלא הזכיר אלא שמסתפרים, נקט חדא מנייהו. ובדרכי משה (אות ב) הוסיף, דכן הוא במנהגים שלנו (מהר"א טירנא עמוד סו) דשרי. וכן פסק הרמ"א (בסעי' א) "מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי. (אבודרהם ב"י ומנהגים). ולא גרע מריקודין ומחולות של רשות בל"ג בעומר שמותר, כמו שכתב בפרי מגדים (א"א סק"א). שהרי הוא כיום טוב, וידוע מהאר"י ז"ל שרצון הרשב"י שביום זה ישמחו בהילולא דיליה [נ"ג]. ובפרט אחר שהתרנו לשמוח במסיבה הנערכת לכבוד רשב"י, והואיל ואישתרי אישתרי, ואי אפשר לדקדק שרק כשעורכים הילולא ישמעו כלי שיר, ואילו בשאר היום לא ישמעו שירים, דיום זה הוא יום שמחה להתגלות הזוהר הקדוש, ולהמשכיות של התורה בלימוד חמשת התלמידים של רבי עקיבא, ולכן כל היום מותר בשמיעת כלי שיר. וכמבואר דין זה בילקוט יוסף (מועדים עמוד תל, וימים נוראים עמוד קמ). ויש מי שהעיר היאך מקילין בשמיעת שירים בליל ל"ד בעומר, שהרי רק לגבי ל"ג בעומר יש לומר שנחשב כיום טוב. והקילו בכל יום ל"ג בעומר מטעם ספק ספיקא, שמא כדעת המתירין כבר מליל ל"ג, ושמא אף בלילה אמרינן מקצת היום ככולו (עיין בתורת האדם לרמב"ן דפו"ח נד: ובר"א מן ההר נזיר טז. והרדב"ז ח"ג סי' תקנט בשם הרמב"ם), מה שאין כן לענין נישואין ותספורת שמפורש במרן לאסור. ובפרט בד' שעות ראשונות של הלילה, שכתב בכף החיים (אות לא) בשם עוד יוסף חי שאם עולה לישן בליל ל"ד בעומר בתוך ד' שעות לא יאמר תחנונים, וכדין מוצאי שבת וראש חודש. ע"כ. אולם כבר נתבאר שיש טעם להתיר מדין הואיל ואשתרי אשתרי. בפרט שדין זה קל הוא, שאינו מפורש בקדמונים להדיא לאסור.
עד כאן לשונו.
בברכה רבה
כתב מרן הראש"ל שליט"א בספרו ילקוט יוסף ספירת העומר ושבועות משנה שעברה, סימן תצג, סעיף כא, בזה"ל:
בליל ל"ג בעומר ולמחרתו נוהגים להקל לשמוע שירים מכלי נגינה, וכל שכן מטייפ, לכבוד ההילולא של התנא רשב"י ע"ה. ומותר לשמוע כלי שיר גם כשלא עורכים הילולא לכבוד רשב"י, וכן אדם בביתו, מותר לו לשמוע כלי שיר. וגם במוצאי ל"ג בעומר מותר לשמוע כלי שיר, דהואיל ואישתרי אישתרי.
ובמקורות כתב בזה"ל:
כמו שכתב מרן בבית יוסף "ודע דכשם שמותר להסתפר מל"ג ואילך כך מותר לישא אשה, דכיון שפסקו אז מלמות למה יהא אסור לישא אשה". וכן כתב הרד"א (עמוד רמה). ורבינו [הטור] שלא הזכיר אלא שמסתפרים, נקט חדא מנייהו. ובדרכי משה (אות ב) הוסיף, דכן הוא במנהגים שלנו (מהר"א טירנא עמוד סו) דשרי. וכן פסק הרמ"א (בסעי' א) "מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי. (אבודרהם ב"י ומנהגים). ולא גרע מריקודין ומחולות של רשות בל"ג בעומר שמותר, כמו שכתב בפרי מגדים (א"א סק"א). שהרי הוא כיום טוב, וידוע מהאר"י ז"ל שרצון הרשב"י שביום זה ישמחו בהילולא דיליה [נ"ג]. ובפרט אחר שהתרנו לשמוח במסיבה הנערכת לכבוד רשב"י, והואיל ואישתרי אישתרי, ואי אפשר לדקדק שרק כשעורכים הילולא ישמעו כלי שיר, ואילו בשאר היום לא ישמעו שירים, דיום זה הוא יום שמחה להתגלות הזוהר הקדוש, ולהמשכיות של התורה בלימוד חמשת התלמידים של רבי עקיבא, ולכן כל היום מותר בשמיעת כלי שיר. וכמבואר דין זה בילקוט יוסף (מועדים עמוד תל, וימים נוראים עמוד קמ). ויש מי שהעיר היאך מקילין בשמיעת שירים בליל ל"ד בעומר, שהרי רק לגבי ל"ג בעומר יש לומר שנחשב כיום טוב. והקילו בכל יום ל"ג בעומר מטעם ספק ספיקא, שמא כדעת המתירין כבר מליל ל"ג, ושמא אף בלילה אמרינן מקצת היום ככולו (עיין בתורת האדם לרמב"ן דפו"ח נד: ובר"א מן ההר נזיר טז. והרדב"ז ח"ג סי' תקנט בשם הרמב"ם), מה שאין כן לענין נישואין ותספורת שמפורש במרן לאסור. ובפרט בד' שעות ראשונות של הלילה, שכתב בכף החיים (אות לא) בשם עוד יוסף חי שאם עולה לישן בליל ל"ד בעומר בתוך ד' שעות לא יאמר תחנונים, וכדין מוצאי שבת וראש חודש. ע"כ. אולם כבר נתבאר שיש טעם להתיר מדין הואיל ואשתרי אשתרי. בפרט שדין זה קל הוא, שאינו מפורש בקדמונים להדיא לאסור.
עד כאן לשונו.
בברכה רבה
תודה רבה הרב. יש לי מהדורה ישנה של ילקוט יוסף. נראה כי הפרטים האלה נוספו לאחרונה?
ט. יש להמנע משמיעת כלי שיר, אף דרך טייפ, בימי הספירה, מאסרו חג פסח עד ל"ג בעומר. אבל בליל ל"ג בעומר
ולמחרתו מותר לשמוע כלי זמר לכבוד ההילולא של רשב"י. [חזון עובדיה על יום טוב מהדורת תשס"ג, עמוד רנח].
מצאתי את הקווייטה הזו באתר זה אבל חיפשתי את זה בספר חזון עובדיה ולא ראיתי את המילים האלה.
יש מהדורה חדשה של כל המועדים הכוללת 11 כרכים.
יש ספר מיוחד על ספירת העומר, וההלכה הנ"ל לקוחה משם.
זכור לי שזה בחזו"ע או ילקו"י, אבל לעת עתה מצאתי כתוב: כן הובא בספר "רבנו" (עמוד רמב) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל.
לא הבנתי איזה איסור יהיה אחרי שבועות וסוכת.
זה מקיצוש"ע ילקוט יוסף
זה המקור להלכה לא צריך להיות באותם מילים