• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מילה במילה באופן ברור ביותר: דבריו של מרן על היתר המכירה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
מכיון שכבר נמצאים בשוק ירקות מגידולי השביעית, חלקם מיבול גוי, וחלקם מההיתר המכירה, ומאוצר בית דין, מובאים בזאת דבריו של מרן זיע"א במשך השנים על היתר המכירה

קובץ זה הינו מתוך החוברת הנפלאה "השביעית בהלכה ובאגדה" באדיבות המחבר הרה"ג ר' דוד שלום נקי שליט"א, אשר נהג בנו טובת עין מרובה ופתח בפנינו את אוצרו הטוב, יצו ה' עמו את הברכה חיים עד העולם, שיזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ללא מיצרים אכי"ר.

החפץ להרחיב את אופקיו בטעמי ההיתר יוכל ללמדם בחוברת הנ"ל בשפה ברורה ונעימה שאינה מותירה מקום לספק


להלן תמלילים, מילה במילה, משיעוריו של מרן מלכא הראשון לציון, גדול הדור ופוסק הדור, רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל

בהיות וישנן שמועות והשערות שונות ומשונות, בדעת מרן מלכא מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "היתר המכירה", אם התיר לכתחילה לאכול פירות וירקות מחנויות המוכרות מהיתר המכירה או שלא התיר אלא בדוחק גדול, אף שדעתו הרמתה ברורה בספריו שאלות ותשובות יביע אומר חלק ח חושן משפט סימן ב, וחלק י מסימן לז עד סימן מד, ובפרט מי שהיה מצוי בשיעוריו של מרן זצוק"ל, שמע עשרות פעמים את דבריו בזה, אם במוצאי שבת בבית הכנסת "היזדים", ואם בימי רביעי בבית הכנסת "בורוכוב" בשכונת הבוכרים בירושלים, ואם בכינוסי תורה שבעל פה שעל ידי "מוסד הרב קוק", ועוד בהזדמנויות רבות. ואם כן מה יש עוד להסתפק בזה?! בכל זאת העתקנו להלן מילה במילה משיעוריו של מרן, ובכך נקוה שיפסקו ההמצאות השונות והמשונות בדעתו דעת עליון זיע"א.



שיעור פתיחה שמסר מרן זצוק"ל בענין היתר מכירת הקרקעות

הערב אנחנו מתחילים בעניינים של היתר המכירה בשביעית. יש להבין את חילוקי הדעות, במה נחלקו גאוני הדור לפני כמאה שנה, בכל שמיטה יש את הבעיה הזאת, זה מוציא ספרים להתיר וזה מוציא ספרים לאסור. צריך להבין את הרקע הזה, ולא להיות אדם חד צדדי, צריך לדעת דעתו של זה ודעתו של זה, ומי אמר כך ומי אמר כך, שאדם לא יתרשם רק ממישהו שיאמר לו כמה דברים מוטעים, ולא ידע איפה האמת, צריך לדעת את כל האמת. ואחר כך אדם רוצה בעצמו להחמיר [להפקיר שדהו], תבוא עליו ברכה. רוצה אדם להקל [למכור שדהו לגוי], יש לו על מה שיסמוך. אבל לא ככה כמו סומא בארובה, אלא ידע את הדברים בדיוק. יבוא אדם ויתווכח איתך, אתה לא יודע מה לענות לו, הוא יאמר לך כל מיני דברים, יפטם אותך בכל מיני דברים, ואתה חושב אולי הוא צודק.

יש ספרים שסילפו את האמת, היתה לו למחבר מגמה כדי לאסור, לא כדי להחמיר אלא כדי לאסור, שיחשבו כולם שזה איסור מוחלט כמו בשר חזיר. המחבר הזה היתה לו מגמה, אבל אנחנו נאמר את הדברים כהוויתם בעזרת השם, לאור תורתם של הספרים שהתחברו בנושא הזה, ולאור תורתם של רבותינו.

אין לך דבר שלא מפורש בדברי רבותינו, מפיהם אנו חיים, ויש לנו כללים של פוסקים, כללים בהוראה, לא כל אחד ואחד מה שרוצה, רוצה להתיר להתיר, רוצה לאסור לאסור, התורה לא כחומר ביד היוצר, במקום שצריך לאסור, צריך לאסור, במקום שצריך להתיר, צריך להתיר. ואסור להחמיר במקום שאמרו להקל, כי אדם שהוא אוסר במקום שאמרו להתיר, יש לו עונש לא פחות מאדם שמתיר במקום שצריך לאסור, כמו שאמרו בירושלמי שהאוסר במקום שמותר, עוונו חמור יותר מהמתיר במקום שצריך לאסור, כי זה עבירות של בין אדם למקום, וזה עבירות של בין אדם לחבירו.

אני יודע, יש כמה תלמידי חכמים בני ישיבות, לא למדו את הבעיה הזאת בשורשה כפי שצריך ללמוד, שמעו ככה מחברים, חשבו שגם זה שייך למחלוקת של מפלגות. ה"מזרחי" ידוע שהם פשרנים, ו"אגודת ישראל" יותר קיצונים, ואמרו אני רוצה להיות מהקיצונים, לא להיות פשרני בתורה. כך תיארו להם את הדבר, כאילו יש כאן ענין של פשרנות. זה לא נכון! יש הלכות, דברים מיוסדים על אדני פז.

חושבים שהגאון הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק היה "מזרחי"? היה פשרני? הוא היה מזרחי?! הוא היה נגד המזרחי! הוא רצה להעמיד מפלגה ששמה "דגל ירושלים" ולצאת נגד ה"מזרחי", אבל לא הסתייע הדבר, הוא לא היה "מזרחי", אבל הם אומרים "מרן הרב קוק", אז חשבו כיון שהם כל כך מכבדים אותו, אז הוא נהיה מסכן "מזרחי", הוא לא "מזרחי", ולא שייך בכלל ל"מזרחי" כלל ועיקר, הוא היה גאון שהתורה היתה נר לרגליו.

היה גאון אחד מפורסם רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת ליקווד באמריקה, גאון עצום, וראה את הספר הזה "שבת הארץ" [שחיבר הרב קוק], וכתב תשובה ואמר: "דבריו של הרב קוק, דברי אלוקים חיים, וכולם אמת ויציב". ועכשו שהדפיסו את הספר שלו אחרי פטירתו, השמיטו את התשובה הזאת, למה? הם קיצונים יותר מרבי אהרן קוטלר, הם עשו צנזורא על הספר הזה, והשמיטו את התשובה הזאת שלא יראה שהוא מסכים עם הרב קוק.

תראו עד איפה הדברים מגיעים, מסלפים את האמת, כי רוצים דוקא לאסור, בכח וביד חזקה. מה שמותר, רוצים לאסור. מה יש לך להעלים? אתה תאמר את דעת רבי אהרן קוטלר, מי שירצה ישמע לו, מי שירצה לא ישמע לו, מה אתה צריך לצנזר גם את רבי אהרן קוטלר, כדי שלא יראה שהוא מיקל בדבר הזה! תראו עד איפה עיוורון העיניים שלהם. מה איכפת לך, למה אתה מצנזר את דבריו? הוא גאון, הוא יודע מה שהוא כותב, מי שירצה ישמע לו, מי שירצה לא ישמע לו. יש לך לדחות את דבריו, תכתוב הערות על דבריו, אבל איך אתה יכול ללכת להשמיט את התשובה הזאת מתוך הכתב יד, כדי שלא יראה שהרב מתיר?! כל זה כמו שאמרתי סמיות עיניים יש כאן, פשוט מאוד עיניהם רעה שיש רבנים שמתירים.


שיעור שמסר מרן זצ"ל בחודש אלול ה'תשמ"ו

בחודש אלול התשמ"ו - ערב שנת השמיטה, לאחר שמרן ביאר בשיעורו בטוב טעם ודעת, כיד ה' הטובה עליו, את הדינים והטעמים של היתר המכירה, אמר כדלהלן:

יש עכשיו פירות של גויים ויש פירות של "תנובה" למשל, "תנובה" משווקת מקרקעות של יהודים שנמכרו לגויים על ידי הרבנות, כי למעלה מ-90% זה נמכר, יש אולי איזה רשעים שמאלנים כאלה, ככה פרנציפ, לא רוצים, הם מעטים מאוד, נער יספרם, רוב הקרקעות כולם נמכרים על ידי הרבנות, אולי 95%, וכל דפריש מרובא פריש [כל הפורש - פורש מהרוב], לכן אם אתה לוקח פירות מהשוק, אפילו פירות שאתה יודע בפירוש שאלה מחנויות רגילות לא של שומרי שביעית, ואתה רוצה לקנות, זה נקרא שמו נמכר כבר, וכיון שאפילו לדעת המתנגדים להיתר המכירה, אחרי שנמכר, לכולי עלמא מותר לאכול את הפירות האלה, ולא צריך לנהוג בהם קדושת שביעית.

לכן לגבי דידן, אנחנו ברוך השם לא חקלאים, ואין לנו לא שדות ולא כרמים ולא פרדסים, אבל כשאנחנו באים וניגשים או שולחים מישהו שיקנה לנו פירות, אני לא צריך לשבת ולחוש אם זה מחנות של שומרי שביעית או לא שומרי שביעית, כולם נמכרו לגויים מה יש לנו ספקות בדבר, לכן זה מותר.

אלא מה, יש נזהרים לא קונים רק של גויים ממש, מפני שחוששים אולי המכירה הזאת לא תופסת, אז הוא רוצה לקחת אך ורק מחנויות שיש להם תעודה שהפירות של גויים ממש.

אם תראה - אני מדבר עם בני תורה - אם אתה רואה שאותו המחיר שיש פה, יש גם כן שם, ואתה רוצה לקנות מחנויות של שומרי שביעית, למה לא, אתה יכול. זהו אותו המחיר, אתה לא מפסיד שום דבר, מה איכפת לך, אותו הטיב, אותו הכסף, אותו המחיר.

אבל אם אתה רואה שיש הפרש במחיר, כמו שקורה שהערבים ימח שמם תופסים את ידם, יודעים שיש זקוקים לדבר הזה, או שהטיב הוא לא כל כך טוב, מביאים עגבניות "מכמאצ'" כמו הפנים שלהם, ואתה יש לך עגבניות מובחרות, עגבניות טובות, בזה אין שום חומרא, אין שום חסידות לקנות דוקא מחנויות של שומרי שביעית, אלא יקנה אדם מכל חנות שתבוא, כיון שאחרי שנמכר נמכר, בשבילך זה לא שייך אם המכירה הזאת, צריך לעשותה או לא, זה לא ענין שלך, אתה לא עשית שום דבר, הפירות האלה אין בהם קדושת שביעית, כבר נמכרו.


אפילו נאמר שנעשה באיסור, מרן כותב בחושן משפט סימן רח, מקח שנעשה באיסור תופס.

לכן אין מקום לעשות חומרות, דוקא לקחת ממקומות של שומרי שביעית. לפעמים מצוי הפרי הזה לפעמים לא מצוי, יש בננות לא יודעים הגויים לעשות אותן לעבוד בהן, בן אדם רוצה לתת לילדים שלו, ילדים רכים מסכנים.

כפי שאמרתי, זה רק חומרא יתירה של חסידות מיוחדת, רק לבן אדם כשהוא רואה ששניהם אותו הדבר, רוצה לקנות שיקנה, אבל לא שיחשוב שהוא עושה בזה חסידות.

אנחנו נמצאים עכשיו בחודש אלול, אנחנו נמצאים בזמן שכל אחד עתיד לעשות את חשבון הנפש שלו, אילו היה הדבר חס ושלום איזה סירכא - ספק, אני לא הייתי אומר לכם שזה מותר כרגיל. גם אני צריך לעשות חשבון הנפש, אני פוסק לכם, מה אני יש לי, אני מקבל אחוזים מ"תנובה"? יש לי איזה תיווך בדבר הזה?

אני אומר לכם דעת התורה, דעת הפוסקים שמפיהם אנו חיים, מי שרוצה ללכת עם ראש בקיר, שילך ראש בקיר, הוא רואה יש תעודות של "עדה החרדית", הוא רוצה דוקא "עדה החרדית". כמו שאמרנו מדינא הכל מותר, אבל אדם שרוצה להחמיר, וכמו שאמרתי, דוקא אם הטיב אותו דבר, והכסף זה אותו הסכום, ואין בזה טירחה יתירה, טוב, אתה רוצה לקנות מאלו ששומרי שביעית לחזק את ידיהם. אבל הא לאו הכי, אין בזה שום טעם. מפני שאנחנו יודעים שהערבים הללו מייקרים את המחירים.

וכבר אמרתי כל הערבים, כולם רוצחים, כולם רשעים, כולם שונאי ישראל, אנחנו צריכים להעשיר אותם?! לתת להם כסף לרשעים האלה?! זה צריכים לחזק את ידיהם של הרשעים הארורים הללו?! כולם שונאי ישראל, כולם רוצחים, אין בהם אמונה אפילו ארבעים שנה בקבר. כולם, לוּ יכלו חס ושלום, היו משמידים אותם, "לולי ה' שהיה לנו", "אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר", ה' ישמור אותנו, נזכה לגאולה השלימה, אמן.





שיעור שמסר מרן זצוק"ל בשנת השמיטה ה'תשמ"ז

בשיעור נוסף שמסר מרן, אחר שהאריך להבהיר ולהרחיב את טעמי היתר המכירה, אמר:

אם אדם רוצה לחוש לדעת החזון איש, צריך לדעת דבר אחד, ההלכה לא כמו החזון איש, כבר אמרתי כמה טעמים נגד הקושיא של החזון איש, אבל אם אחד רוצה להחמיר כמו החזון איש, בבקשה, אבל בתנאי אחד, שאתה לא מונע מהילדים שלך, אלה הילדים רכים, ואתה מביא להם סחורה לא טובה, אלה הגויים לא מפותחים, רוב הסחורות שלהם לא הכי טובים, אבל יש בהם גם טובים.

אם יש לך אותו הדבר, כמו של "תנובה" כמו שלו, אותו המחיר ואותו הטיב, אתה רוצה לקנות של גוי, טוב, מה יש, רוצה להחמיר כמו החזון איש.

אבל אם אתה רואה את הסחורה של הגוי לא שווה, או שיש פירות שאין בנמצא אצל הגויים, למשל בננות, גויים לא יודעים לעשות בננות, הם בעצמם בננות, ואתה רוצה לעשות חומרות, לא להכניס לבית שלך רק על פי החזון איש, ואתה מונע את הילדים שלך שלא יאכלו בננות, וכי מותר לך לצער בעלי חיים כאלה קטנים, ילדים מסכנים?! במקום שיגדלו בכח ובבריאות וילמדו אחר כך תורה, אתה עושה עליהם חומרות?!

תעשה חומרות על עצמך, אתה לא תאכל, אתה רוצה לעשות תענית תעשה, אבל לילדים אסור לעשות דברים כאלה, לא להחמיר על חשבון הילדים. הוא קונה "עדה חרדית", "עדה חרדית" כל הכבוד אליהם, אבל הפירות צריך שיהיו טובים, ולא יביא לביתו דברים שלא ראויים, זה אסור סתם לצער את בני ביתו.


אני זוכר לפני יותר מעשרים שנה, בישיבת "פורת יוסף" היה חדר האוכל, ושמה השַׁמָּשׁ היה חסיד גדול קדוש, ולא רצה לקנות רק מפירות של גויים. וכל פעם שהיה מביא מרק לחכמים, היו יורקים וזורקים אותו. כל הסחורה היתה מקולקלת, מביאים תפוחי אדמה מקולקל, הכל מכמאצ'. היו מתחילים לאכול כפית אחת ורוצים להקיא, אוכלים לחם לבד. וכי מותר לצער כך תלמידי חכמים? בשביל מה זה, מי אמר את החומרות האלו?

בזמנו רבי עזרא עטיה ע"ה, ביקש אותי שאקרא את הרמי"ם שמחמירים, מפני שלא למדו הלכות שביעית, רק נכנס להם במח שלהם חזון איש אוסר, גמרנו. אז אמר לי תעשה לי טובה, תלך תדבר איתם, תדבר על ליבם, תשפיע עליהם. הם נותנים הוראות לשמש, והשמש מסכן מה יודע. תדבר עם הרבנים האלו שידעו.

תאמינו לי, במשך שעה ורבע דיברתי, נשארו כולם פעורי פה, לא ידעו בכלל מכל מה שדברתי, שכך היתה דעת רבי יעקב שאול אלישר וכל מה שהזכרנו, רובם לא ידעו, אולי אחד מהם ידע.

אבל על כל פנים חומרות בלי סוף, זה לא טוב להחמיר על עם ישראל. מי שמעמיס חומרות על עם ישראל, יענישו אותו בשמים על כך, אם הדין שמותר. ורק אם הוא טעה בהלכה, לא יענש.

אז בבקשה, מי שרוצה שישמע לרבנים טועים, יש הרבה רבנים טועים, חושבים שבאמת, בצדק, בכנות שזה אסור, אבל כל אלו מסכנים שחושבים ככה, הם לא ראו הרבה ספרים שאמרתי לכם שמפיהם אנו חיים, ואולי לא שמעו את שִּׁמְעָם מעולם. שו"ת "שדה הארץ", לא שמעו עליו מעולם, חושבים שזה שדה הארץ של החקלאים... אבל שו"ת שדה הארץ הם לא ראו אותו, והוא ספר נדיר מלפני מאתיים שנה, ספר יקר, מאת רבי אברהם מיוחס, אחיו של הגאון רבי מיוחס בכר שמואל שהיה הראשון לציון.

ספר "גדולת מרדכי" נדפס פעם אחת לפני מאה וחמישים שנה, מאת רבי מרדכי גלנטי שהיה אב בית דין בדמשק, והיה בקי במנהגי ירושלים, והוא כותב בפסק דין שלו את הדברים האלה.

תשובותיו של מהר"ם בן חביב היו בכתב יד, והחיד"א ראה אותם ואחרים לא ראו. יש כמה דברים שנעלם מעיניהם של האוסרים, מפני שלא ידעו אותם. הרבה פעמים אני מדבר עם איזה רבנים שמחמירים, והם פוערים את פיהם, לא ידעו מכל הספרים האלו.

ביקשו אותי לדבר באיזה ישיבה של אשכנזים, והסתפקתי באיזה ענין לדבר, חלק מהם ביקשו שאדבר על הלכות שביעית. אבל יומיים לפני כן, הופיע באותה ישיבה רב אשכנזי שדיבר על ההיתר מכירה ועשה להם את המכירה שחור משחור, שזה איסור מוחלט, על כן ביקשו שאדבר בנושאים אחרים, ובאמת התכוננתי לדבר על נושאים אחרים.

כשהגעתי שמה הפצירו בי הרבה, תדבר דווקא בדיני שביעית, שמעתי בקולם, דיברתי שעה וחצי בהלכות שביעית. אלה ששמעו את הדברים האלה, אמרו לי: פקחת את העיניים שלנו, נתת לנו מושגים אחרים לגמרי, לא ידענו מכל הדברים האלה! ובאמת לא ידעו, מפני שלא לומדים את כל הפוסקים, שומעים רק דעה אחת מוטעית שהולכת לפי שביל אחד, ומטרה אחת מיוחדת, מטרה להחמיר, וזה לא נכון.

ויש כאלה חושבים שהדבר תלוי במפלגות, המפד"ל מקילים ואגודת ישראל מחמירים. יש לנו תורה אחת ומשפט אחד, מה זה שייך למפלגות, וכי אנחנו שייכים למפד"ל? חס ושלום! 'לא כאלה חֵלֶק יעקב'. אנחנו יודעים מי המנהיגים שלהם. אם אני מדבר על מפד"ל, איני מדבר על כולם חס ושלום, יש בהם תלמידי חכמים יקרים מזהב ומפז שאנחנו מעריכים אותם מאוד. אני מדבר על המנהיגות שלהם שהיא קלוקלת, הם פשרנים, כל דבר 'פיפתי פיפתי'. וזה לא שייך למחלוקת מפלגות, אלא תורה טהורה ללא שום ענין של פוליטיקה.

לפני שלושים שנה ארבעים שנה, לא ידעתי מה זה רבנות, ואף על פי כן כשראיתי את כל הדברים האלה, כאב ליבי למה מחמירים חומרות שלא כהוגן, אני מביע את דעת התורה, ממש דעת התורה, ללא שום עירוב של פוליטיקה!

מי שרוצה להקל, יש לו כר נרחב להקל בפשיטות, בלי שום פחד בלי שום אימה, אני אומר לכם בפשיטות.
הלוואי שכל הדברים יהיו ברורים כמו ההלכה הזאת שהיא ברורה כשמש בצהרים. ההלכה ברורה שזה מותר אפילו לקנות לכתחילה מפירות של "תנובה" בעצימת עינים, זה מותר.

ורק מה שאמרנו, אם אדם רוצה לעשות חומרות, דווקא לעשות חומרות, בפרט אם הוא חי בסביבה כזאת שאנשים יסתכלו עליו, והוא רוצה לצאת ידי חובת הבריות, אם הדבר לא יפגע בבריאות ילדיו, יכול להחמיר.


אף על פי שלבי נוקפי גם בדבר הזה, אני אומר לכם למה לבי נוקפי, אתם יודעים שהגויים בארץ ישראל כולם רשעים, כולם רוצחים, כולם ארורים, אסור לתת אמון באף אחד. אין ערבי אחד שהוא טוב, כולם רשעים. אם יש כאלה שמתחנפים לנו, מפני שזקוקים לפרנסה שלנו. הערבים כולם רוצחים ממש, אתם יודעים כמה פעמים נכנס אליהם חייל בתור ידיד לשתות קפה, והערבי רצח אותו, ואחיו של החייל לא ידע, והלך לביתו של הרוצח ושתה אצלו כוס קפה. אתם שמעתם פעם שאיזה כפר ערבי ימסרו אחד מהם למשטרה, יגידו זה מחבל?! הם יודעים שיש בתוכם מחבלים, והם מחפים עליהם.

שמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם, כיון שחיפו על שכם בן חמור, ולא העמידו אותו למשפט, שהרי בני נח מצווים על הדינים, שאם מישהו יעשה מעשה לא בסדר, יעמידו אותו למשפט, לרצוח אותו, כי אצל בני נח אזהרתם זוהי מיתתם, אין מאסר ולא מלקות ולא שום דבר. ובמקום שיהרגו אותו כדין, עשו ברית מילה כרצונו. שמעון ולוי לא היו רוצחים חלילה וחס, אלא אנשי שכם היו חייבים מיתה כדת וכהלכה, ויעקב אבינו שאמר: "עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ", זהו מפני שפחד שיתקוממו עליהם העמים, וזהו פיקוח נפש.

ואלה הערבים, אתם רוצים לקנות מהם פירות ולתת להם כסף, ובכסף הזה הם קונים נשק, "חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה", אתם מסייעים בידי עוברי עבירה חס ושלום. זה נס שאנחנו מתירים ברוך השם לקנות מ"תנובה", אילו לא היו הרבנים האמיתיים מתירים לקנות מ"תנובה", כמה היו הערבים מייקרים את המחיר שבעתיים.

היום ברוך השם גם החרדים יודעים את האמת, יודעים שמותר לקנות מ"תנובה", אני קונה מיהודי, למה שאני אקנה ממך גוי רשע מרושע.

ברוך השם שיש לנו תורה אמיתית, התורה חסה על ממונם של ישראל, וכל שכן שחסה על נפשותם, תורת אמת בלי משוא פנים. וכי זו חכמה לשבת ולהחמיר על הבריות?!

כמו שאמרנו, אחרי שיש לנו פוסקים שמפיהם אנו חיים, וקיימו את הענין של המכירה, כל אחד ואחד יעשה כמו שאמרתי, ויסמוך על דעת המתירים, כי הם גדולי עולם, רבי יעקב שאול אלישר, רבי רפאל מאיר פניז'יל. גאוני טבריה שהיו באותו הזמן, רבי אהרן אלחדיף ורבי משה אלפנדרי ועוד ועוד, שלחו את התשובה לגאון האבני נזר - האדמו"ר מסוכטשוב, שהיה מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, והסכים איתם להיתר שלהם לעשות את המכירה. כל אלה הרבנים גדולי עולם, שסמכו ידיהם על המכירה בכל כוחם.

גם רבי יהושע מקוטנא בעל הישועות מלכו שהיה גדול הדור בזמנו, כל גדולי רבני האשכנזים היו רועדים מפניו, כי היה גאון עצום, וכתב: "הדבר פשוט שזה מותר".

והוא אומר דברים שאני לא רוצה לחזור עוד פעם על דבריו, הוא אמר על הרבנים האשכנזים שמחמירים, שהם עושים תקלה ומכשול, כי על ידי ששומעים החקלאים שיש מחלוקת, ויש אומרים שהמכירה הזו לא מועילה, אז אומר בין כה וכה יש אומרים שזה לא מועיל, אז אני יעבוד בלי המכירה. כי כשיש דרך של היתר, חזקה שאדם לא עוזב את דרך ההיתר ולוקח את דרך האיסור, אבל כשבין כה וכה יש בזה איסור, אז למה לי, ועובד באיסור.

ברוך השם שמצאו להם דרך של היתר, כל הגאונים שהתירו היו גאוני עולם, והדרך הזו סוגה בשושנים, נכונה וישרה, וכל מי שרואה את ההלכה, מעיין בה, רואה שהכל אמת.

ולא יהא אלא שביעית בזמן הזה מדרבנן, וכל שיש מחלוקת, כלל פשוט "ספק דרבנן לקולא". אתה רואה שיש רבנים שמתירים, תאמר שיש גם רבנים שאוסרים, אבל "ספק דרבנן לקולא", מה הבעיה שיש כאן?!

ולא עוד, אלא אמרתי לכם ששני גאונים בזמנו לא רצו לעשות את המכירה בכלל, כיון שיש כמה ראשונים שסוברים ששביעית אינה נוהגת בזמן הזה בכלל, לא מהתורה ולא מדרבנן. [והם: בעל הלכות גדולות, רבי יהודה הנשיא אלברצלוני, רבנו יהודה בר יקר (רבו של הרמב"ן), רבנו זרחיה הלוי בעל המאור, היראים, העיטור, הריטב"א, המאירי.] וכך כותב רבי יוסף ענגיל בספרו אוצרות יוסף, וכי אין הגדולים האלה ראויים שנסמוך עליהם? לא כדאי שנסמוך עליהם? וכן כותב רבי דוד זילברשטיין בספרו שבילי דוד.

אבל רבי יעקב שאול אלישר לא רצה להקל כל כך, ואמר שנעשה את המכירה.

ואין את הבעיה של "לא תחנם", כיון שמוכרים לערבים שאינם עובדים עבודה זרה, וכמו שכתב הגאון בעל מזבח אדמה, רבי מיוחס בכר שמואל, והעיד ששני גדולי הדור עשו מעשה בעצמם. וכן פוסק רבי אליהו מני, והגאון מלובלין ועוד. ובפרט שלדעת רב סעדיה גאון כל דין של "לא תחנם" הוא מדרבנן, והפסוק אסמכתא בעלמא, ויש אומרים כן גם בדעת הרמב"ם. וכמה ראשונים יש לנו ברוך השם להשען עליהם.

וכי אנחנו נתעלם מכל הראשונים האלה ונתפוס רק דעת המחמירים? נחפש פה חומרה ופה חומרה, זו הדרך?! לא זו דרכה של תורה בצורה כזאת! והרי אפילו סומכים על יחיד בשעת הדחק (מסכת נדה ט ע"ב), כל שכן כאן שיש ראשונים רבים.

לכן למעשה אני אומר שהמתירים יש להם על מה שיסמוכו, ככוחנו אז כוחנו עתה, וכל אחד ואחד "ישמע חכם ויוסף לקח".



הבהרה של מרן זצוק"ל לנכדו אברך תלמיד חכם

להלן מילה במילה מדברי מרן זצוק"ל בשנת השמיטה האחרונה לחייו ה'תשס"ח, מתוך סרטון שבא נכדו [בן בתו] של מרן, אברך תלמיד חכם חשוב, ושאל את סבו הגדול, האם צריכים אברכים ובני תורה להחמיר לקנות דוקא מפירות של גויים וכיוצא בהם, או שיכולים לקנות מפירות של היתר מכירה?

ענה לו מרן בצורה החלטית: "המכירה היתר גמור, אמיתי!". [המשמש בקודש אמר: "הרב אמר את זה מיליון פעם"]

מרן: "מי שלא רוצה להאמין, שיקבל את חלקו, שיחמיר". [המשב"ק בתמיהה: "למה, זה פעם ראשונה שהרב אומר?!"]

הנכד שואל: "סבא חושש לסחורה בפירות שביעית לאוצר בית דין שמפקיעים מחירים"?! מרן סיבב את ראשו לאות "לא".

הנכד: "פי שלוש הם מוכרים, 14 שקל קילו עגבניות בשוק, אני ראיתי".

מרן: "פלוני אמר לי שאם יש הפרש, ההפרש רק חצי שקל". הנכד: "אני הייתי בשוק, יש הבדל גדול".

מרן נתן סטירת חיבה לנכדו ואמר: "תעשה כמו שאומרים לך. היתר מכירה זה היתר אמיתי. מי שרוצה להפסיד כסף, שיפסיד. תגיד גם לאמא שלך גם כן, תגיד לה שאני אמרתי שהיתר מכירה זה היתר אמיתי, מי שרוצה לזרוק את הכסף שלו, שיקנה אוצר בית דין".

המשב"ק: "מה שיצא טוב מהדברים של הרב, שהיום ראיתי בעיתון, ש"עדה החרדית" אומרים, שבעקבות הדברים, הם עכשיו יוזילו מחירים, ובשבועות הקרובים מקווים שהמחירים ירדו".

מרן בפליאה: "הוא אומר פי 2 פי 3". [המשב"ק: יותר].

מרן שואל בתמיהה: "לא אסור זה, לגנוב כסף מאברכים?!"

הנכד: "בשביל שעושים הרבה כסף, משחירים את היתר המכירה, כאילו אנחנו חלמנו חלומות".

מרן: "היתר מכירה אמיתי. די". ושוב נתן סטירת חיבה לנכדו.

מרן מוסיף לומר לנכדו: "תגיד להם [לחברים שלך], כך שנינו בגמרא (בבא מציעא כט ע"ב): מי שיש לו מעות הרבה ורוצה לאבדן, יקנה כלי זכוכית, זה גם כן עצה, יקנה אוצר בית דין, במקום כלי זכוכית יקנה אוצר בית דין. יש לו הרבה כסף רוצה לאבדן, שיקנה אוצר בית דין..."

המשב"ק: "עיתון בקהילה כתבו שעכשיו מתחילה כל התוצרת של "הערבה" להבשיל, ולכן לא יצטרכו להביא מחוץ לארץ. ומקווים - לא הבטיחו, מקווים - שבשבועות הקרובים מחיר העגבניה והמלפפון יגיע עד 3.5 שקל, אבל עדיין לא בטוח".

מרן: "זה רק מקווים, אנחנו מקווים לימות המשיח"...

הנכד שואל: "והערבה זה בטוח חוץ לארץ?"

מרן: "לא בטוח".

ושוב הנכד שואל: "אז ננהג קדושת שביעית בפירות האלו?"

מרן עונה: "יש לנו היתר מכירה, גמרנו!!! בשביל מה לשבור את הראש, מאיפה לוקחים, מאיפה לא לוקחים? למה? יש תעודות היתר מכירה, בחנויות של היתר מכירה יש תעודות. תאמר לחברים שלך גם כן, רחמנות!" ...

מרן נאנח ואומר: "מה לעשות?"

מרן: "היה חייל אחד רצה להחמיר, לא רצה לאכול היתר מכירה [מהאוכל שבצבא], נתנו לו מאסר 28 יום, אסרו אותו, אמרו: אם הרבנים אוכלים גם אתה תאכל! אתה רוצה חומרות? יקחו אותו לכלא!"

הנכד שואל: "אני רשאי לכתוב בשם סבא שאפשר היתר מכירה לגמרי?"

מרן: "כן, ההיתר היתר גמור".

הנכד שואל: "אפילו למחמירים?"

מרן: "כן. היתר גמור לאמיתה של תורה. אין לי ספק בזה!", "זה הידור, הידור בעלמא, רוצה להדר להדר, כמו שאמרתי יש לו הרבה כסף, רוצה להדר, יהדר".

מרן קם מכסאו והתחיל ללכת ואמר:
"מי שהוא מקטני אמנה, יקבל את חלקו בעולם הזה, שיפסיד כסף". עד כאן דו שיח של מרן זצוק"ל עם נכדו והמשב"ק שיבדלו לחיים טובים וארוכים, אמן.



להלן סרטון נוסף עם מרן זצוק"ל והרב סיטרוק בענין היתר המכירה

- כבוד הרב, אני מרשה לעצמי לשאול את הרב: מה שלום הרב?

- שלמא דמר יסגא, ה' ישמרך. אני לומד ברוך השם, לומדים כותבים. הם חיינו ואורך ימינו. אין לנו יותר טוב מהתורה.

- החכמה תחיה את בעליה, ברוך השם.

- רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך.

- כבוד הרב, אני לא רוצה להעמיס, רק שאלות קטנות, אבל אני רוצה לשמוע מפיו הקדוש של הרב את התשובות. קודם, ראיתי שמביאים דעתו של הרב בענין היתר השמיטה - היתר המכירה. רציתי לדעת, איזה הגבלות הרב נותן להיתר הזה?


- אין שום הגבלות, זה מותר. אבל מי שרוצה לעשות חסידות, יעשה חסידות לעצמו, אבל לא להגיד לאחרים, לא להורות לאחרים. יעשה לעצמו חסידות כמה שירצה, אבל לא להורות לאחרים, על פי ההיתר, זה היתר אמיתי, נכון. מי הוציא את ההיתר הזה? רבי יעקב שאול אלישר, היה לפני מאה שנה, ראשון לציון, היה חסידא קדישא, גאון עולם היה, והוא כתב את ההיתר. רק אנחנו הרחבנו אותו, כדי שלא יעשו עליו קושיות, אנחנו הרחבנו אותו, אבל ההיתר הוא שלו, הוא המקורי, הוא שכתב את ההיתר. היה חסידא קדישא, הרב רפאל מאיר פאניז'ל, צדיק קדוש, הוא הסכים איתו, נתן לו הסכמה על זה. הרב פאניז'ל נסע לתוניס בשביל שליחות. האריה פרץ את הסורג שלו ויצא לרחובות, וכולם היו פוחדים ובורחים ממנו, והוא התקרב אל האריה, לא פחד משום דבר, קרב אליו וגירש אותו כמו שמגרשים כלב. שאלו אותו: איך כבודו לא פחד? אמר: מי ששומר בריתו והוא צדיק, לא צריך לפחד מחיות. היו צדיקים יסודי עולם, והם כתבו את ההיתר. הם ראו בעוניים של החקלאים שאין להם פרנסה, וריחמו עליהם. יש הרבה דברים כאלה, כמו מכירת חמץ. מי יותר חמור: חמץ או שביעית? חמץ זה כרת, "לא יראה ולא ימצא", ועושים את ההיתר הזה, מוכרים את זה לגוי, אפילו שכולם יודעים שאחרי פסח יחזור עוד פעם, כולם יודעים, ולא אמרו שזה הערמה ולא אמרו שום דבר. מרן כתב את ההיתר הזה בבית יוסף באורח חיים סימן תמ"ח, אין פרץ ואין מי שמצפצף על זה. אבל כאן, כל שבע שנים עושים צרות, עושים ככה, עושים שלא כדין. עד כאן לשון מרן מלכא זצוק"ל מילה במילה.
 
אחרי המחי"ר
עדיין צריכים אנו למודעי מפני שמי לנו גדול יותר ממרן הראשון לציון שליטא שיודע מהי דעתו של מרן זיע"א ובכל זאת טרח בכל מהדורה של ספרו השביעית והליכותיה להביא את הקול קורא משנת תשמו (מצורף צילום להלן)שמפורש בו שמרן זיע"א אומר לאברכים ובני התורה להחמיר ולא ליסמוך על היתר מכירה ולפי שיטת כבודו היה צריך לגנוז את הקול קורא הזה ולא לפרסמו ועוד במהדורה אחרונה שנת תשע"ה אתמהה???!

ולא זו אף זו שמרן הראשון לציון שליטא בעצמו כתב מכתב בשנת תשעו (מצורף צילום להלן)וכתב שהאברכים יחמירו לא לאכול מהיתר מכירה ולא חילק ולא בילק בעניין קושי המחיה.

20210903_000211.jpgScreenshot_20210903-034442.jpgScreenshot_20210906-123637.jpg
 
פשוט וברור שיש לחלק מחמת יוקר המחייה, וכי נקל בעיניך כספם של אברכים, שבקושי מפרנסים את ביתם בלחם צר ומים לחץ.
וכן הוא פשוט וברור לבאי ביתו של מרן הראש"ל שליט"א.
ושמעתי ממרן שליט"א שאמר, שבערוב ימיו היו בני ביתו של מרן זיע"א מביאים לו רק מיבול נכרי, והסחורה לא הייתה טובה, ובהשקט היה קורא מרן לנהג שלו, שילך לחנות פלונית, ששם מוכרים היתר מכירה, ויביא לו משם כמה ירקות, כי שם הסחורה יותר טובה. וכל זה לעניין הסחורה, כל שכן בעניין המחיר, וכי קלה בעיניך שעת לימוד של אברך, שיצטרך לצאת לעבוד כדי לפרנס את היבול נכרי ואוצר בית דין?! וכל מה שדיברו להחמיר, פשוט וברור הוא שיש סיפק בידו, או שיש פירות של היתר מכירה ויבול נכרי באותו המחיר, שכאן יקנה יבול נכרי.
 
אחרי המחי"ר היום בימינו כמעט כל אברך יכול לצמצם מכל המותרות (בלשון המעטה) של כל בני הבית חליפות ומגבעות יקרות וכו'וכו' לא חסר מאיפה ולהדר ולא לקנות מהיתר מכירה כולה שנה אחת ביגדיל.

ואני על משמרתי אעמודה

נב- אם הסיפא שבדבריך הסיפור ממרן זיע"א שמעת ממרן שליטא מכלי ראשון אז דברי לעיל בטלים ומבוטלים.

רק צ"ע מדוע א"כ במכתבו שצירפתי לעיל שנת תשע"ו פסק בסכינא חריפה לאברכים ובני התורה להחמיר ולא לקנות מהיתר מכירה וכנ"ל.
 
במקרה אני קרוב משפחה לירקן שהיה מביא לרב את הירקות ואמר לי שהרב אישר לו להביא היתר מכירה ואם תשאל אולי לא אכל, יש סרטון שמשום מה אני לא מצליח לעלות אך שמה הראש"ל מעיד שמרן אכל היתר מכירה.
 
אחרי המחי"ר היום בימינו כמעט כל אברך יכול לצמצם מכל המותרות (בלשון המעטה) של כל בני הבית חליפות ומגבעות יקרות וכו'וכו' לא חסר מאיפה ולהדר ולא לקנות מהיתר מכירה כולה שנה אחת ביגדיל.

ואני על משמרתי אעמודה

נב- אם הסיפא שבדבריך הסיפור ממרן זיע"א שמעת ממרן שליטא מכלי ראשון אז דברי לעיל בטלים ומבוטלים.

רק צ"ע מדוע א"כ במכתבו שצירפתי לעיל שנת תשע"ו פסק בסכינא חריפה לאברכים ובני התורה להחמיר ולא לקנות מהיתר מכירה וכנ"ל.
הסיפור שמעתי באזניי ממרן שליט"א.
כל הלשונות של מרן במכתב הם לא לשונות של עיקר הדין, אלא "טוב וראוי", שכידוע אלו לשונות של חומרא. יש הרבה אברכים לצערינו, שמבחוץ נראים מחוייכים ומאושרים, אבל אני יודע עליהם שבקושי יש להם לחם וחלב לקנות לילדיהם הרכים. ויש המון כאלו.
יש אחד אברך ידוע, שרוב חברי הפורום כמדומני שמכירים אותו, בערב פסח, כמעט לפני שנכנס החג, הבאתי לו 300 ש"ח ממשהו שתרם לארגון למען אברכים, וישמעו אוזניך הפלא שאמר לי: "תדע לך, שלא ידעתי איך אני משלים את הקניות לחג, עשיתי קניות ולא היה מספיק לי לליל הסדר, ועכשיו ה' שלח לי דרכך להשלים מה שחסר", תבין מה מדובר, וזה אברך שמבחוץ נראה שהכל טוב. אז לך תגיד לכזה אדם לקנות יבול נכרי במחיר פי ארבע מהיתר מכירה (כמובן כתבתי בלשון גוזמא, אבל העיקר הרעיון).
 
הסיפור שמעתי באזניי ממרן שליט"א.
כל הלשונות של מרן במכתב הם לא לשונות של עיקר הדין, אלא "טוב וראוי", שכידוע אלו לשונות של חומרא. יש הרבה אברכים לצערינו, שמבחוץ נראים מחוייכים ומאושרים, אבל אני יודע עליהם שבקושי יש להם לחם וחלב לקנות לילדיהם הרכים. ויש המון כאלו.
יש אחד אברך ידוע, שרוב חברי הפורום כמדומני שמכירים אותו, בערב פסח, כמעט לפני שנכנס החג, הבאתי לו 300 ש"ח ממשהו שתרם לארגון למען אברכים, וישמעו אוזניך הפלא שאמר לי: "תדע לך, שלא ידעתי איך אני משלים את הקניות לחג, עשיתי קניות ולא היה מספיק לי לליל הסדר, ועכשיו ה' שלח לי דרכך להשלים מה שחסר", תבין מה מדובר, וזה אברך שמבחוץ נראה שהכל טוב. אז לך תגיד לכזה אדם לקנות יבול נכרי במחיר פי ארבע מהיתר מכירה (כמובן כתבתי בלשון גוזמא, אבל העיקר הרעיון).
מחילה איפה כבדו ראה שכתוב טוב וראוי?!
דווקא מהמכתב משמע שלא יקנו מהיתר מכירה
Screenshot_20210903-034442.jpg
 
כבר ענינו לך על כך שאין שום קשר למכתב של הרב יצחק יוסף הנ"ל לבין היתר המכירה לבני תורה
בילקוט יוסף שביעית האחרון כתב בפורש בשמו של מרן זצ"ל וכן הביא תשובה כ"י של מרן, שהיתר מכירה מותר לכתחילה גם לבני תורה, אלא שיש הידור להחמיר לקנות נכרי וחו"ל.
ועל זה ענה הרב יצחק לאלו שמחמירים, שבשנה השמינית בתקופת חנוכה אפשר לקנות ללא שום חשש
כל זה ברור וחבל להמשיך לדון על דברים ברורים!!
 
כבר ענינו לך על כך שאין שום קשר למכתב של הרב יצחק יוסף הנ"ל לבין היתר המכירה לבני תורה
בילקוט יוסף שביעית האחרון כתב בפורש בשמו של מרן זצ"ל וכן הביא תשובה כ"י של מרן, שהיתר מכירה מותר לכתחילה גם לבני תורה, אלא שיש הידור להחמיר לקנות נכרי וחו"ל.
ועל זה ענה הרב יצחק לאלו שמחמירים, שבשנה השמינית בתקופת חנוכה אפשר לקנות ללא שום חשש
כל זה ברור וחבל להמשיך לדון על דברים ברורים!!

גם לכבודו ענינו בס"ד לעיל ודון מינה ואוקי באתרין, ולבנתיים מכתבו של מרן הראשלצ שליטא משנת תשעו(מצורף לעיל)אחר פטירתו של מרן זיע"א הוא הקובע והילכתא כבתראי עד שאולי יהיה הוראה/מכתב אחר/ת .
 
מרן: "מי שלא רוצה להאמין, שיקבל את חלקו, שיחמיר".
מרן נתן סטירת חיבה לנכדו ואמר: "תעשה כמו שאומרים לך. היתר מכירה זה היתר אמיתי. מי שרוצה להפסיד כסף, שיפסיד. תגיד גם לאמא שלך גם כן, תגיד לה שאני אמרתי שהיתר מכירה זה היתר אמיתי, מי שרוצה לזרוק את הכסף שלו, שיקנה אוצר בית דין".
 
קשה להולמו !!!
אל תשכח את הקול קורא משנת תשמו והובא בשביעית והליכותיה מהדורה תשע"ה של מרן הראשלצ שליטא(מצורף להלן) שמרן זיע"א מחזק את המחמירים ודבריך לעיל הפוך מדעת מרן זיע"א וקשה לומר שאמר חס ושלום דבר והיפוכו ואדרבה מה שרשום בכתב יד קודשו קובע.

20210903_000211.jpg
 
אבל כבר עניתי לך עשר פעמים
אחרי הקול קורא הזה הרב הוסיף את המכתב כ"י של מרן זצ"ל, שנכתב כמה עשרות שנים אחרי הקול קורא, שהרב חזר בו והתיר לכתחילה
מה לא ברור?
תקרא מה שכתב כאן הרב אליהו שליט"א כאן, ובילקו"י החדש עמ' תתח, והבן
 
אבל כבר עניתי לך עשר פעמים
אחרי הקול קורא הזה הרב הוסיף את המכתב כ"י של מרן זצ"ל, שנכתב כמה עשרות שנים אחרי הקול קורא, שהרב חזר בו והתיר לכתחילה
מה לא ברור?
תקרא מה שכתב כאן הרב אליהו שליט"א כאן, ובילקו"י החדש עמ' תתח, והבן
מקווה שאין חס ושלום בעיה בהבנת הנקרא ,אני חוזר שוב גם אני בסד עניתי לכבודו שלפי דבריך היה צריך לגנוז את הקול קורא הנ''ל ולא להביאו במהדורה החדשה ביותר תשע"ה של השביעית והליכותיה ובר מין דין מכתבו הנ''ל של מרן הראשלצ שליטא משנת תשע"ו אחר פטירתו של מרן זיע"א סתם את הגולל.
 
וכי חשוד בעיניך הרשל"צ שיזוז כי הוא זה מפסק מרן אביו זצ"ל בעניין היתר המכירה? הרי ידוע שזה אחד ממלחמותיו הגדולות של הרב כל שנותיו, אז איך בנו ממשיך דרכו בתוך כמה חודשים ישנה את דעתו מדעת אביו?!

הנכד שואל: "אני רשאי לכתוב בשם סבא שאפשר היתר מכירה לגמרי?"

מרן: "כן, ההיתר היתר גמור".

הנכד שואל: "אפילו למחמירים?"

מרן: "כן. היתר גמור לאמיתה של תורה. אין לי ספק בזה!", "זה הידור, הידור בעלמא, רוצה להדר להדר, כמו שאמרתי יש לו הרבה כסף, רוצה להדר, יהדר".

מרן קם מכסאו והתחיל ללכת ואמר: "מי שהוא מקטני אמנה, יקבל את חלקו בעולם הזה, שיפסיד כסף".
אין שום הגבלות, זה מותר. אבל מי שרוצה לעשות חסידות, יעשה חסידות לעצמו, אבל לא להגיד לאחרים, לא להורות לאחרים. יעשה לעצמו חסידות כמה שירצה, אבל לא להורות לאחרים, על פי ההיתר, זה היתר אמיתי, נכון.
 
וכי חשוד בעיניך הרשל"צ שיזוז כי הוא זה מפסק מרן אביו זצ"ל בעניין היתר המכירה? הרי ידוע שזה אחד ממלחמותיו הגדולות של הרב כל שנותיו, אז איך בנו ממשיך דרכו בתוך כמה חודשים ישנה את דעתו מדעת אביו?!
עם כל הכבוד לא פוסקים הלכות מסיפורים תכלס מה שכתוב הוא הקובע ולא בכדי מרן הראשלצ שליטא בחר גם אחרי פטירת מרן זיע"א להביא את דבריו מהקול קורא וכנראה שבתורה שבעל פה אמר לו מרן זיע"א להוראות כך.
 
נערך לאחרונה:
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון