הנני בא בכפיפת ראש ובנמיכות קומה להרחיב מעט את דברי החכמים השלמים ה' עליהם יחיו איש איש כברכת ה' אשר נתן לו, וידעתי מך ערכי ומה לתבן את הבר, ואיני אלא כ"לוי הסדר", שמסדר הדברים ומניחם על השולחן
הנה כבר בגליון הגמ' [ולאו דוקא בעוז והדר] הובאו דברי הערוך הנ"ל
ובפירוש "זה ינחמנו" על המכילתא (סדר משפטים) כתב שלא יתכן שרש"י לא ידע מדוע נקרא לוי הסדר, דהא בכתובות נג פירש רש"י שלוי סידר ברייתא דששה סדרים בי רבי חייא או רבי אושעיא, וכוונת רש"י שלא פורש לו אמאי הכא נקרא שמו כן ולא בכל הש"ס
וכתב החכם זה ינחמנו שלדעתו הטעם משום שברייתא זו נעתקה מהמכילתא הנזכ"ל, ושם זו הפעם היחידה שנזכר לוי בתואר זה, והתלמוד העתיק המכילתא כלשונה.
ובספר "צמח לאברהם" על הילקוט שמעוני (סדר כי תשא) הביא את דברי הזה ינחמנו וכתב שנעלמו מעיניו דברי הערוך הנזכ"ל בגליון הגמ', ולחשיבות דבריו אני מעתיק את תיקונו בלשון הערוך, שלפיה תעלה ארוכה לתמיהת החכם השלם קורסייה יצ"ו
"שהיה עושה בגדי סרד, או כלי שרת, וטעות נפל בספרים, וכן הוא הגירסא בסדר הדורות כו', ועל זה יש לפרש הוא כוונת רש"י לא פורש לי מה הוא לשון סרד, ודוק כי זה ברור", עד כאן לשונו הטהורה, ואם אני מבין על נכון כוונתו שצריך לגרוס בערוך הנ"ל בסוף דבריו רק "כלי שרת" בלי מצודות, ורש"י בא לומר שאינו יודע מה מקור הלשון שרד. [וכמו שכבר נתחבט בזה רש"י בשמות לא-י].
וחידוש נפלא כתב הגאון שיח יצחק ביומא כאן משם מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"ד שנקרא לוי "הסייד" על שם מלאכתו כמו ר' יוחנן הסנדלר.. וכן הביא המאור הגדול ר"א פלאצ'י בספר אברהם אזכור (מערכת ל-גן) משם שבות יהודה נג'אר על המכילתא שם (דף קלב ע"ד).
וגם הוא העיר על הזה ינחמנו שנתחלף לו לוי שהיה תלמיד רבינו הקדוש וחברו של רב, לבין לוי שהיה קדמון יותר בזמן ר"ע ור"י.
וראה להגאון שם משמעון פולאאק בתל תלפיות חלק יט תרע"א צד קעח שביאר בדרך פלפול שנקרא כן על שם דעתו במסכת סוטה בדיני מזוזה
ומצאתי דבר מעניין עד למאוד {בקובץ שמעתין חלק 139 עמ' 89} שמ"ש הערוך שהיה עושה כלי שרד כגון מצודות, היינו שהיתה זו שעת מלחמה והיה מומחה בעשיית כלי מלחמה -מלשון הישרדות, שהיה בונה בונקרים ומצודות להקדים פני האויב, ובנה הכותב שם בעצמו מצודות וחרמים שהיה זה בזמן מלחמת הרומאים ולכן נשאלה דוקא שאלה זו, עיין שם השערות יפות פורחות ולא מוכרחות.