הגרש"ז אויערבך זצ"ל כתב בשלחן שלמה (ח"ג עמ' קכט) ושש"כ (פרק לו הערה סז) אודות תינוק שאינו יכול לינוק והחלב הוא עיקר מזונו, מותר לה לשאוב חלב מדדיה לתוך כלי בשבת, משום שאם ישקוהו תחליף חלב או סוג אחר של חלב התינוק עשוי להסתכן. וגם אם התינוק עדיין לא התרגל לחלב אם [הגרי"י נויבירט בהערה שם פירש שהכוונה שלא התרגל לינוק מהאם אלא באמצעות כלי] ג"כ מותר לחלוב עבורו לתוך כלי הואיל וזה המזון הטבעי שלו, ואין להתחשב בזה שאם הוא נותן לו תחליף של מזון אחר הוה רק ספק סכנה, אלא שפיר מותר לחלוב בשבת, וזה פשוט שאם התינוק רגיל למזון מסוים וידוע לנו שאם ישנו את מזונו יש חשש לקלקול המעיים, הרי שאם לא הכינו לו מכל סיבה שהיא את מאכלו מבעוד יום אזי מותר לחלל עליו את השבת כדי להכין לו מאכלו ולא יעשו נסיון להאכיל אותו מאכל אחר. עכ"ל. וכן הובא בחזו"ע (ח"ג עמ' תא) נשמת אברהם (ח"א עמ' תפב). וכן כתבו באז נדברו (חלק יג עמ' קמה) ובחוט שני (ח"ד עמ' רב ס' ה). ומשמע מתחילת דבריו שכל תינוק שעיקר מזונו הוא מחלב אם אין להתחשב בתחליף חלב. וכן האז נדברו כתב שכל שינוי וסת אצל תינוק יכול לגרום לו לחולי. לכאורה הדבר קצת תמוה, שהרי מעשים שבכל יום שאם אי אפשר להסתפק רק בחלב אם משלבים לתינוק תחליף חלב ועושים כן אף אצל תינוקות קטנים. ורוב התינוקות מסתדרים עם זה בלי בעיות. וכי נאמר שאם רוצים ההורים להתחיל לתת לתינוק תחליף חלב הם מכניסים אותו לספק סכנה?
ובאמת כך ראיתי באור לציון (פרק לו, ח) שבתחליף חלב אין שום חשש סכנה ולכן אם יש תחליף חלב אין לאשה לחלוב באיסור תורה. וגם בתורת היולדת (פרק מד, ו ובהערה) כתב שרק אם קיים חשש של קלקול מעיים אם ישנו את מאכלו מותר לה לחלוב. והגרח"פ שיינברג זצ"ל בקובץ בשבילי הרפואה (ח"ד עמ' נז) הביא שראה לגדול אחד שנקט כדבר פשוט שהתינוק עשוי להסתכן אם ישקוהו חלב אחר. אך הוא ז"ל כתב שיש לפקפק ע״ז כהיום שבקיאים בהענין אם להשקותו חלב אחר בלי שום חשש של היזק. אם לא שהולד הוא במצב כזה שרק החלב של האם יועיל לו למצבו. וגם לפי מה שמביאים בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש ח"ב פרק יט, ה) נראה שרק במצב שהתינוק לא התרגל לתחליף חלב אין צריך להרגילו לתחליף ואז תשאב במכונה חשמלית באופן מסויים ע"ש. (אך בשש"כ שם ס' כא ונשמת אברהם שם חולקים באופן השאיבה שבו הגריש"א התיר). ומשמע שאם התרגל לתחליף אין להתיר לחלוב לו.
ובאמת כך ראיתי באור לציון (פרק לו, ח) שבתחליף חלב אין שום חשש סכנה ולכן אם יש תחליף חלב אין לאשה לחלוב באיסור תורה. וגם בתורת היולדת (פרק מד, ו ובהערה) כתב שרק אם קיים חשש של קלקול מעיים אם ישנו את מאכלו מותר לה לחלוב. והגרח"פ שיינברג זצ"ל בקובץ בשבילי הרפואה (ח"ד עמ' נז) הביא שראה לגדול אחד שנקט כדבר פשוט שהתינוק עשוי להסתכן אם ישקוהו חלב אחר. אך הוא ז"ל כתב שיש לפקפק ע״ז כהיום שבקיאים בהענין אם להשקותו חלב אחר בלי שום חשש של היזק. אם לא שהולד הוא במצב כזה שרק החלב של האם יועיל לו למצבו. וגם לפי מה שמביאים בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש ח"ב פרק יט, ה) נראה שרק במצב שהתינוק לא התרגל לתחליף חלב אין צריך להרגילו לתחליף ואז תשאב במכונה חשמלית באופן מסויים ע"ש. (אך בשש"כ שם ס' כא ונשמת אברהם שם חולקים באופן השאיבה שבו הגריש"א התיר). ומשמע שאם התרגל לתחליף אין להתיר לחלוב לו.