שלום וברכה
אין מנהג החתן לכרוע ברך לכלה בהצעת נשואין כלל ועיקר, ואלו שעושים כן יתכן שמחקים מנהג גויים.
בברכה רבה
אין מנהג החתן לכרוע ברך לכלה בהצעת נשואין כלל ועיקר, ואלו שעושים כן יתכן שמחקים מנהג גויים.
בברכה רבה
אושרי רביב
Well-known member
נשמח למקור לדברים. הגם שאין מנהג זה דרכה של תורה לכרוע ברך ולא נשמע במקומותינו, בעניין גדר חוקות הגוים שכתב מרן ביביע אומר, מדוע הוא שייך כאן.
יתכן וזה נחשב דבר של פריצות, ומ"מ הרב המשיב לא כתב שיש בזה איסור של חוקות הגוים.
אושרי רביב
Well-known member
ב"ה
שלום וברכה,
הרב המשיב לא כתב שזה "איסור" חוקות הגויים, אלא כתב השערה מנין יצא הדבר הזה שלמעשה רבים עושים כך, שיתכן שראו את מנהג הגויים ועשו אחריהם.
ולגופו של ענין, כל המושג של "הצעת נישואין" בכלל, הוא נטע זר, שלא נראה ולא נשמע בעם ישראל מאז היותו והורתו בקדושה, ורק לאחרונה צמח והתפתח אצל אחינו הטועים אחר מה שרואים בעולם, כמו שכתוב "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם", ולא התחיל מזה, אלא כל הרעיון של הצעת נישואין שייך רק אצל בני זוג שחיו בקשר זמן ממושך ללא מטרת נישואין בדווקא, אלא למטרת ידידות וכדומה, ולאחר זמן מסויים הוא מחליט להציע האם היא מעוניינת להינשא לו, אבל בשלב זה של ההצעה עדיין מבחינתם אין נישואין ואין כלום. זאת אומרת, עד כה הקשר היה בלי מטרת נישואין, ורק כעת הוא מציע רעיון כזה. ואת הקשר שלא למטרת נישואין למדו ממעשיהם של הגויים לצערנו, וממילא המשיכו הלאה גם לעשות הצעות נישואין, לפי שזה תלוי בזה.
ואמנם משם השתרבב עוד שגם כאשר מתחילת הקשר היה כיוון של נישואין, אולם עדיין עושים כמנהג העולם להציע נישואין, אף שכבר ידעו מראש שזה למטרת נישואין. אבל כל זה כאמור יסודו אצל אותם שחיים בקשר שאינו של קיימא ואינו למטרת נישואין, וביום מן הימים הזכר מחליט להציע אולי נתחתן... דבר שסותר את המהות של קדושת עם ישראל, שביסודם לא שייך אצלם כזה סוג קשר שאינו למטרת נישואין, וממילא לא שייך מושג של להציע נישואין.
הנושא הזה של הצעת נישואין שנתפשט בדור האחרון, הוזקק לעלות שולחנם של דייני ישראל כמה פעמים, וכן של מחברי ספרים בהלכה, כגון במקרים שלאחר ההצעת נישואין לבסוף חזרו בהם והחליטו שלא להתחתן, וכעת רוצה הנערה להתחתן עם אדם אחר, ונוצר חשש שמא במעשה ההצעת נישואין הקודם, יש לחוש מבחינה הלכתית לפעולה שמסמלת בהלכה מעשה קידושין, וממילא שמא היא צריכה קודם גט ממי שהציע לה קודם לכן נישואין. ויש המצדדים להחמיר בזה שצריכה גט, ויש המצדדים להקל בזה שאינה צריכה גט. ובכל אופן כולם מתייחסים לזה כמנהג חדש שחדר לתוך המוני בית ישראל מתוך תמימות שאינם יודעים את יסודות עם ישראל הנאמנים, ומנהגיהם השורשיים הטהורים והנקיים.
ובוודאי ובהחלט שדעת תורתנו הקדושה שחוזרים ואומרים אותה דייני ישראל וחכמי הדור, שיש להימנע בכל עוז ממנהג זר זה של הצעת נישואין, ויש להימלך ולבקש הכוונה והדרכה מתלמיד חכם בר סמכא באזור מגוריו, בכל התהליך המהותי ביותר בחיי האדם, בשלבים אלו של ברית הנישואין, מתחילתם ועד סופם וכל המסתעף, ובזה מובטח לו בעזרת ה' יתברך שיקויים בהם "איש ואשה שזכו שכינה ביניהם", ויזכו לדורות ישרים מבורכים, ובנין עדי עד.
מצורפים מקורות התייחסות לנושא מהספרות התורנית, (ראה בעיקר בעמוד ראשון ואחרון בכל אחד מהם).
בברכה רבה
שלום וברכה,
הרב המשיב לא כתב שזה "איסור" חוקות הגויים, אלא כתב השערה מנין יצא הדבר הזה שלמעשה רבים עושים כך, שיתכן שראו את מנהג הגויים ועשו אחריהם.
ולגופו של ענין, כל המושג של "הצעת נישואין" בכלל, הוא נטע זר, שלא נראה ולא נשמע בעם ישראל מאז היותו והורתו בקדושה, ורק לאחרונה צמח והתפתח אצל אחינו הטועים אחר מה שרואים בעולם, כמו שכתוב "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם", ולא התחיל מזה, אלא כל הרעיון של הצעת נישואין שייך רק אצל בני זוג שחיו בקשר זמן ממושך ללא מטרת נישואין בדווקא, אלא למטרת ידידות וכדומה, ולאחר זמן מסויים הוא מחליט להציע האם היא מעוניינת להינשא לו, אבל בשלב זה של ההצעה עדיין מבחינתם אין נישואין ואין כלום. זאת אומרת, עד כה הקשר היה בלי מטרת נישואין, ורק כעת הוא מציע רעיון כזה. ואת הקשר שלא למטרת נישואין למדו ממעשיהם של הגויים לצערנו, וממילא המשיכו הלאה גם לעשות הצעות נישואין, לפי שזה תלוי בזה.
ואמנם משם השתרבב עוד שגם כאשר מתחילת הקשר היה כיוון של נישואין, אולם עדיין עושים כמנהג העולם להציע נישואין, אף שכבר ידעו מראש שזה למטרת נישואין. אבל כל זה כאמור יסודו אצל אותם שחיים בקשר שאינו של קיימא ואינו למטרת נישואין, וביום מן הימים הזכר מחליט להציע אולי נתחתן... דבר שסותר את המהות של קדושת עם ישראל, שביסודם לא שייך אצלם כזה סוג קשר שאינו למטרת נישואין, וממילא לא שייך מושג של להציע נישואין.
הנושא הזה של הצעת נישואין שנתפשט בדור האחרון, הוזקק לעלות שולחנם של דייני ישראל כמה פעמים, וכן של מחברי ספרים בהלכה, כגון במקרים שלאחר ההצעת נישואין לבסוף חזרו בהם והחליטו שלא להתחתן, וכעת רוצה הנערה להתחתן עם אדם אחר, ונוצר חשש שמא במעשה ההצעת נישואין הקודם, יש לחוש מבחינה הלכתית לפעולה שמסמלת בהלכה מעשה קידושין, וממילא שמא היא צריכה קודם גט ממי שהציע לה קודם לכן נישואין. ויש המצדדים להחמיר בזה שצריכה גט, ויש המצדדים להקל בזה שאינה צריכה גט. ובכל אופן כולם מתייחסים לזה כמנהג חדש שחדר לתוך המוני בית ישראל מתוך תמימות שאינם יודעים את יסודות עם ישראל הנאמנים, ומנהגיהם השורשיים הטהורים והנקיים.
ובוודאי ובהחלט שדעת תורתנו הקדושה שחוזרים ואומרים אותה דייני ישראל וחכמי הדור, שיש להימנע בכל עוז ממנהג זר זה של הצעת נישואין, ויש להימלך ולבקש הכוונה והדרכה מתלמיד חכם בר סמכא באזור מגוריו, בכל התהליך המהותי ביותר בחיי האדם, בשלבים אלו של ברית הנישואין, מתחילתם ועד סופם וכל המסתעף, ובזה מובטח לו בעזרת ה' יתברך שיקויים בהם "איש ואשה שזכו שכינה ביניהם", ויזכו לדורות ישרים מבורכים, ובנין עדי עד.
מצורפים מקורות התייחסות לנושא מהספרות התורנית, (ראה בעיקר בעמוד ראשון ואחרון בכל אחד מהם).
בברכה רבה
