• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מנין מרפסות במשנת הראשל"צ

הראשל"צ פירסם את דעתו בענין של צירוף אנשים ממרפסות שונות למנין.
וכפי שהבנתי מסקנתו לספרדים, א] לא לעשות למעשה מנין מרפסות כי יש בחזרה טענה של סב"ל. ב] לא מועיל לספרדים מנין הנ"ל אף לקדיש יתום.
והנה ת"ח אמר לי כי ישנה עצה שהחזן יתנה קודם חזרה שעושה החזרה אם אין מנין, על דעת נדבה, ומימלא אין בעיה של סב"ל. ומדוע הרשל"צ התעלם מעצה זו.
ב] לא הבנתי מה הבעיה לסמוך על המקלים בזה, לענין קדיש, כי גבי קדיש אין בעיה של סב"ל, ומעתה הוי ספק דרבנן לקולא.
וענין קבלת הוראת מרן [שהכניס בדבריו הראשל"צ], לכאו' יש לשאול בו, כי מרן לא דיבר על שעת הדחק, שבה אפשר ומודה מרן שאפשר לסמוך על המקילים.
ופעמים רבות בשעת הדחק גם ספרדים סומכים על החולקים על מרן השו"ע.
ואכן מנין המרפסות עדין בבעיה לכאו' לענין ברכת כהנים.
 

קבצים מצורפים

  • הרב יצחק יוסף - צירוף למנין במרפסות וכדומה - מתוקן סו...pdf
    66.3 KB · צפיות: 31
ב"ה
שלום וברכה,
הנני להעתיק כאן מש"כ בעניותי להשיב לת"ח חשוב אחד שטען להקל מכמה טעמים דלא כמרן הראש"ל שליט"א.
ובעיקר טענת כבודו אמת הדבר שאין כאן בירור מוחלט בדעת מרן הש"ע, אולם מכיון שרוה"פ שעליהם אנו נשענים, שמשועבדים לדעתו של מרן הש"ע, פשיט"ל בדעת מרן הש"ע לאסור, והביאו כל דברי המקילים ודחו דבריהם אחת לאחת, ממילא יש כאן לגבי דידן הכרעה מכח רובא בדעת מרן הש"ע, וכן כללא דהלכתא כבתראי. זאת ועוד מדובר כאן בכמה ברכות לבטלה וכו'.
ולענין מדוע בכל זאת לא יעשו לפחות בדרכים שכבודו הציע, יעויין במה שהנני מעתיק כאן בס"ד:
ב"ה
שבוע טוב ורענן כגן רטוב!
כבודו לא פירט לנו מי המה אותם עשרה מרבותינו הספרדים שהורו כך. וגם מ"ש בשם המטה יהודה, ונראה שכוונתו למה שהזכיר מרן החיד"א בדבריו (מחב"ר סי' נה ס"ק ח), במחכ"ת אינו אלא מטה יוסף הלוי, כמבואר שם, שדיבר במקרה של השכנה"ג שאסר בנידון ואראנדאד"ו, וחלק עליו במטה יוסף להקל ברואין אלו את אלו, ופירש דברי הש"ע דאיירי באין רואין זא"ז, וסיים על אותו ואראנדאד"ו שכן עמא דבר, כאשר יראה המעיין. (והרב מטה יהודה לא דיבר כלל בנידון זה בכל אותו סימן).
ויעויין בשכנה"ג דהתם בואראנדאד"ו לא דמי כלל לנ"ד של המרפסות, שהרי מדובר ברחבה אחת רחבה עם כמו פצימין נמוכים שאפשר שחוצצין ומעל יש עוד כמו קומה עם אותן פצימין, ואין שום מחיצות ברורות שמחלקות הרחבה לכמה רשויות, ויש שם סברא חשובה ביותר לומר שאותם הפצימין אינן מחלקין כלל הרשות, כאשר יראה הרואה במו"מ שבדברי הפוסקים בזה. ע"ש. ועל זה כתב שכן עמא דבר, אבל על נידון כמו שלנו ברשויות חלוקות לחלוטין, כמו מרפסות וחצרות הבתים, מעולם לא אמרה אדם שיש בזה מנהג.
וזה לבד סיבה מספקת שלא לסמוך על המנהג שהוזכר במטה יוסף.
אולם לגופו של ענין הנני מתפלא על כבודו יותר במה שתלה סמיכה על אותו מנהג שהזכיר המטה יוסף, שהרי מרן החיד"א בעצמו אחר שהביא (בס"ק ח) דבריו של המט"י ושכן עמא דבר, האריך לדחות דברי הרב מטה יוסף מהלכה ולא סמך על המנהג כלל וכלל, וסבר להחמיר בזה ודלא כהמנהג. ואף להלן בדברי מרן החיד"א (ס"ק י) שסמך על המט"י בשעה"ד, לא תלה סמיכתו בההוא מנהגא כלל, ומשמע שמנהג זה שהעיד עליו המט"י לאו דסמכא איהו, שהרי בלא שעה"ד אסר מרן החיד"א, ואף בשעה"ד לא הזכירו לסמוך עליו, ועל כרחך שכנראה היה מנהג רק במקומו של המטה יוסף, או שכבר נסתלק אותו מנהג מחמת הגאונים הבאים אחריו דמחו ליה אמוחא, הלו המה הגאון מלכי בקודש, הזרע אמת ועוד רבים ועצומים, ועי' גם בדברי הרב בתי כנסיות (שם ס"ק א) שדחה בשתי ידים ביאורו של הרב ב"ד ובשם מהרימ"ט, שפירש כדברי הרב מט"י, ע"ש.
זאת ועוד שידוע מאי דקי"ל אצל בעלי הכללים שלא שייך מנהג במלתא דלא שכיחא, ובנ"ד בודאי הו מלתא דלא שכיחא כלל וכלל ופשוט.
אלו ג' נימוקים איתנים שלא שייך סמוך כלל על המנהג שהוזכר בדברי הרב מטה יוסף, אחר המחי"ר מכת"ר.
אולם אף לו יהיבנא ליה כל דיליה, הרי לגוף הדין אנו לא לבד לשקול ולהכריע, ויש לנו גדולי רבותינו מעתיקי השמועה שבכל דור ודור, הלו המה הגאו' מלכי בקודש, מרן החיד"א, בתי כנסיות, חקרי לב, בית עובד, פתח הדביר, ועוד רבים, והן הם ראו גם ראו והביאו דברי הרב פרי חדש, מטה יוסף, בית דוד, מהרימ"ט, ודחו דבריהם מהלכה. ומה גם שדברי הרב מטה יוסף והבית דוד וסיע' זיע"א באו בקצרה, וכמשה מפי הגבורה, ולעומתם מסברי'ם ואומרים מרן החיד"א, בתי כנסיות, מלכי בקודש, חקרי לב, ועוד, באר'ש טובה ורחב'ה, והשיבו על כל תג ותג, אב"א קרא ואב"א סברא, ומה סמיכה עוד יש בלהזכיר שמותם בלבד, אטו רבותא למחשב גברי.
רק מה שבאמת יש להזכיר זה את מרן החיד"א, דאף שלמעשה דחה דבריהם, מ"מ ראה לסמוך עליהם בשעה"ד, אם בדין הואראנדאד"ו (בס"ק י) כשאינו בנקל להם לרדת אליהם, ואם בדין הלאזאריטוב (בס"ק יא) שלא יכולים לעשות קבוצות גדולות מחמת עיפוש האויר, ושם הוא אכן דומה יותר לנידוננו שמדובר לכאורה ברשויות חלוקות לחלוטין, ונימוקו עימו "כדי שלא יתבטלו מ' יום מלהתפלל בציבור ולא ישמעו קדיש וקדושה", עכל"ק.
וכבר הזכיר דבריו מרן הראש"ל שליט"א בתשובתו, והתייחס לזה בכל כובד הראש, במו"מ כדרכה של תורה, וביאר דמכיון שרבותינו הבאים אחריו, הלו המה הג' חקרי לב, בית עובד, פתח הדבריר, כף החיים, ועוד, לא הסכימו עם סמיכתו של מרן החיד"א אף בשעה"ד, מאחר שאין כן דעת מרן הש"ע, הלכך אין לנו הקטנים להיות יותר חכמים וכוחנו גדול מהם להכריע כן כדברי מרן החיד"א, ובפרט בברכות רבות לבטלה, ותו לא מידי.
זוהי דעתו החשובה של מרן הראש"ל שליט"א, ומעתה אם יראה כבודו בדברים שהשיב כלפי הפסק שלו, יווכח שלא השיב ולא מידי על עיקר הטענה ההלכתית שהיא המכריעה והיא העיקר. (וכל השאר שם הוא מו"מ והסבר לפני הלומד ע"מ להכניסו לסוגיא). ואודה מאד וכבודו אם יתייחס בדבריו הבהירים לעצם סיבת הכרעתו של מרן שליט"א בפסק שלו.
ובאמת שהמעיין בדברי מרן החיד"א יווכח שעיקר סמיכתו על פירושו הוא בדעת מרן הש"ע (בס"ק ח הראשון), דאף שאסר מרן בסעי' יג גם ברואין זא"ז, אולם דווקא בדאפשר להכנס בנקל ובלא טורח, אבל באופן דטריחא ליה מלתא ס"ל למרן להקל, וזהו דין דסעי' יד. וכתירוצו הראשון של מהריק"ש, ע"ש. (אלא שמהריק"ש כתב שוב לבאר בדעת מרן הש"ע דאיירי בסעי' יד במכניס ראשו תוך החלון, ע"ש). ועפ"ז הוא שהיקל אח"כ בדינים הנ"ל (בס"ק י וס"ק יא).
אולם טענתו של מרן הראש"ל שליט"א לא זזה ממקומה, וקיימת כבראשונה, שהרי אחרי ככלות הכל כבר הביאו גדולי האחרונים הנ"ל דבריו של מרן החיד"א, ולא קבלו דבריו להלכה, ולא יהא אלא ספק, הא קי"ל ספק ברכות להקל. וכבר סיים הבית עובד על נידונו של מרן החיד"א עצמו בס"ק יא, שאין לסמוך על זה, וכדברי הגאון חקרי לב, "ושבכל ספק בדין זה של צירוף יש להחמיר", והביאו מרן הראש"ל שליט"א.

והנה לדידי זעירא יש עוד להוסיף בכל הנידון שלנו, שאף מרן החיד"א יודה לאסור כמ"ש להדיא בס"ק ח. דמאחר שכל נימוקו של מרן החיד"א "כדי שלא יתבטלו מ' יום מלהתפלל בציבור ולא ישמעו קדיש וקדושה", וכנ"ל, יש לדייק ולהכריח מדבריו, שאם אכן יש אופן שלכל הדעות לא יתפללו ביחיד, אלא בשעה שהציבור מתפללין, כגון בחיבור דרך הטלפון שבודאי נחשב שמתחילים התפילה עם הציבור (אף אילו היה כחצי דקה הפרש מזמן שמתפללים בפועל, כ"ש שבטלפונים מסויימים שאינן דרך שידור רדיו אלא כשיחת טלפון ממש, זה כמעט מידי לגמרי), ולא מצינו לזה חולק בעולם שיסבור שנחשב כתפילה ביחיד, ממילא נמצא שאינם מתפללים ביחיד אלא בשעה שהציבור מתפללין.
זאת ועוד שלפוסקים רבים חשיב ממש תפילה בציבור לגמרי, ולא רק בשעה שהציבור מתפללים, וביניהם דעת כמה ראשונים, (רשב"א, מאירי, ועוד פוסקים, רדב"ז בתשובה היכא דלא אפשר להגיע למקום של הציבור עצמם, וה"נ לא אפשר, וכ"כ כמה אחרונים, וכ"פ בישכיל עבדי, ועוד, ואכמ"ל).
וכן לענין ביטול קדיש וקדושה מ' יום שחשש הגאון חיד"א, בנ"ד דרך הטלפון אחר שנפסק לדינא שרשאי לענות על הכל, (והנימוקים לזה פשוטים לענ"ד, אף שבכל פרט יש מחלוקת, וכמבואר בילקו"י ימי"נ באריכות), ממילא לא נחשב עוד "שמפסידים קדיש וקדושה", ופשוט.
זאת ועוד, שאם נבא חשבון באיזה פיתרון יש יותר חשש שמפסידים תפילה בציבור וקדיש וקדושה, ואף עוברים איסורים שונים, נמצא באופן פשוט וברור שבצירוף דרך המרפסות הרי לרו"כ הפוסקים ספרדים ואשכנזים ס"ל דאף ברואין אלו את אלו לא מהני, וממילא נחשב להם תפילת יחיד, ולכל אותם רבים ועצומים גם הקדיש וקדושה אינן אלא דבר שתיים אך למחסור, שלשיטתם איסורא קעבדי. זאת ועוד שלכל אותם הדעות יש כאן ברכות רבות לבטלה בבירור, ורק למיעוט פוסקים הנזכרים לעיל, הלו המה הרב פר"ח, מטה יוסף, ב"ד, ומהרימ"ט, וסיע', נחשב לתפילה בציבור ונחשב לקדיש וקדושה.
ומעתה דברי מרן החיד"א שתלה הדבר בביטול המנין וקדיש וקדושה, בודאי שמוכיחים כמאה עדים שבנידון שלנו לא היה מתיר כלל וכלל לסמוך על אותם פוסקים, שהרי בידו הדבר להתפלל לכ"ע בשעה שהציבור מתפללין, וכן לפוסקים רבים נחשב בציבור ממש, וכן יש כאן קדיש וקדושה לדעת הרבה יותר פוסקים, מאילו היה צירוף דרך המרפסות שלרוב ככל הפוסקים אין כאן לא קדיש ולא קדושה, ופשוט.

כתבתי הנלפע"ד לבאר בזה בדעת מרן הראש"ל שליט"א ובתוספת פלפל'א חדת'א מדילי, ואשמח לחוו"ד הרמת'ה אם יש מה להשיב על הדברים.
והנני מודיע בבירור, שאם כבודו יכתוב טענות שיבארו מדוע אין לחוש דרך המרפסות, וכן מדוע עדיף כך, מאשר דרך הטלפון, אשתדל ביתר שאת להעביר את הדברים קדם מרן מלכא שליט"א, ובטוחני שהדברים יעשו פירות בעזהי"ו

כה דברי מוקירו בכל הכבוד הראוי לו
ידידו עוז דושו"ט באהבה רבה
זעירא דמן חבריא שמעון ללוש ס"ט
 
תודה רבה על המענה המהיר, אם אפשר לדעת גם למה הרשל"צ לא הציע לעשות חזרה על תנאי דנדבה כמו שרבים הציעו., ובכך אין חשש סב"ל
 
כאמור, דעת מרן שליט"א שהנכון הוא דרך הטלפון שהוא לכ"ע בשעה שהציבור מתפללין, ולמה להפסיד זאת ולהתפלל באופן שלרוב הפוסקים הוא תפילה ביחיד?!
זאת ועוד בתנאי דנדבה אין להתפל בקול רם אלא בלחש, וכאן מתפלל בקול רם. וכן, לא יוכל לעשות קדושה, ונראה כחוכא, למחצא שליש ורביע, ומה טעם יש בכל זה.
ועוד, שבשבת אין להתפלל נדבה.
ובכלל, כפי שעיני ראו ולא זר, שהתפילה דרך המרפסות אין בה לא כוונה ולא ישוב הדעת, ויש בה סגנון של קול רעש גדול, ולא ברעש ה', כ אם בקול דממה דקה.
ולכן הראוי והנכון הוא כדאמרן, והבן.

בברכה רבה
 
כאמור, דעת מרן שליט"א שהנכון הוא דרך הטלפון שהוא לכ"ע בשעה שהציבור מתפללין, ולמה להפסיד זאת ולהתפלל באופן שלרוב הפוסקים הוא תפילה ביחיד?!


בברכה רבה
יש הרבה צדדים בפוסקים כי אין יוצאים ידי ובה בברכות שנשמעות דרך טלפון, ראה בשו"ת אג"מ ח"א סי' צד, ויחוה דעת ח"ב סי' סח, ובשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ט אף הגדיל לכתוב כי אפילו לענות אמן בכה"ג אסור.

וא"כ לכאו' במנין מרפסות לכאו' יש יותר צדדים שבשעת הדחק יוצא ידי חובה..

כתלמיד השואל את רבו.
 
נערך לאחרונה:
זכור לי שבספר רבינו של הרב אליהו שטרית, כתב שם שמרן זצ"ל לא סמך על הפתרון של תנאי של נדבה בחזרת הש"ץ מטעם מסויים אך אינני זוכר מהו. הספר לא נמצא אצלי לכן אשמח שלמי שיש יכתוב לנו דבריו
 
יש הרבה צדדים בפוסקים כי אין יוצאים ידי ובה בברכות שנשמעות דרך טלפון, ראה בשו"ת אג"מ ח"א סי' צד, ויחוה דעת ח"ב סי' סח, ובשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ט אף הגדיל לכתוב כי אפילו לענות אמן בכה"ג אסור.

וא"כ לכאו' במנין מרפסות לכאו' יש יותר צדדים שבשעת הדחק יוצא ידי חובה..

אין דעה בעולם שבטלפון נחשב "ביחיד", לכל הדעות נחשב "בשעה שהציבור מתפללין", ואפילו אינו שומע דרך הטלפון כלל, רק מתפלל בשעה שהציבור מתפלים שם. וזה גמרא ערוכה וש"ע מפורש.
וכל הדיון בין הפוסקים לגבי הטלפון אינו אלא לגבי דין שומע כעונה, כגון לצאת ידי חובת מקרא מגילה או הבדלה דרך הטלפון, שיש חיוב על האדפ לומר בעצמו בפיו, ורוצה לצאת ידי חובה בשמיעה מדין שומע כעונה, ובזה צריך לשמוע מגברא בר מיובא, ואין זה ענין לנידון דידן כלל וכלל.
ולכן כאן לכל הדעות נחשב בשעה שהציבור מתפללין, וכדברי מרן הראש"ל שליט"א בתשובה, משא"כ בצירוף במרפסות לרוב ככל הפוסקים נחשב תפילה ביחיד ממש, ואפילו לא נחשב "בשעה" שהציבור מתפללין, אלא בשעה שהיחידים מתפללים, ופשוט.
 
נערך לאחרונה:
כבוד הרב לא הבנתי הרי דין "בשעה שהציבור מתפללין" אינו מנין, אלא מעלה, ובשביל זה לא צריך טלפון כלל, אלא שידע באיזה זמן מתפללין.
זאת ועוד במגן אברהם סי' קנט ס"ק טו, מבואר כי לא אומרים סב"ל במקום דחק אלא בכה"ג שפיר מברכים.
 
נערך לאחרונה:
אכן בדיוק כפי שביארתי, שכל המחלוקת לענין טלפון אינה ענין כלל לדין "בשעה שהציבור מתפללין".
ולכן המניינים המאושרים המתקיימים במקומותיהם, מועילים גם לשבתות וימים טובים, לאותם שמתפללים עימהם באותה שעה, לפי השעות שמפרסמים קודם השבת והחג את תחילת תפילת העמידה, כפי שהיה בשבת האחרונה.
וכאן כל ענין הטלפון הוא ע"מ שירויח גם עניית קדישים, וקדושה, ושאר דברים שבקדושה.

ודברי המג"א לענין סב"ל, יעיין כבודו בספרי רבותינו שעשו חלוקה בין חכמי אשכנז שפחות חששו לסב"ל, דנקטי כדעת רוב הפוסקים הראשונים שברכה לבטלה מדרבנן, וכדעת התוס' בשבת לה, ואילו הספרדים חיישינן טובא לסב"ל, דנקטי בדעת הרמב"ם ומרן שברכה לבטלה מדאורייתא.
זאת ועוד, בנידון דידן כבר כתב מרן הראש"ל שליט"א שאף לשיטת בני אשכנז יש לחוש לסב"ל, שהרי בספק שקול בודאי כ"ע חיישי לסב"ל, ורק בספק שאינו שקול אנן חיישינן טובא מנייהו.
 
מאחר והרב מחכים אותנו מאוד ומגלה לנו דרך פסיקת הספרדים.
רק עוד שאלה אחת אם אפשר רק עוד שאלה אחת ובזה אסיים.

הנה בענין מנין מרפסות יש כמה ספקות, שמא דעת מרן כפר"ח וכו', ואת"ל דדעתו כדעת הרבה מן האחרונים שמביא הראש"ל - י"ל שבשעת הדחק יודה מרן להקל ולא אמר את דבריו בדיעבד (וזו תהיה הסיבה שהוא לא כתב שום הגבלה בראיית החלון), וכדברי המג"א. והשתא הרווחנו שניתן להפעיל את הס"ס שמא הלכה כרש"י דמחיצות אינן מפסיקות ושמא הלכה כפר"ח - אותו דחה הראש"ל מחמת דברי מרן. משום שמרן עצמו לא גילה דעתו בפירוש, ואת"ל שגילה להיכן דעתו נוטה, עדיין ניתן לומר שהוא לא אמר את דבריו במקום הדחק.
(ועל מה שיוצא מדברי הראש"ל שהחיד"א מודה ששני הספקות נגד מרן, צ"ע לע"ד, שא"כ איך היקל החיד"א במקום ס"ב ועוד נגד מרן? ומ"מ לדידן לא יצא הנושא מכלל ספק).
ומ"מ, גם אם רוב האחרונים נגררו אחרי פשט מסויים בדברי מרן, אין זה אומר שאין מקום לעוד פשטים.
(ומצאתי למהר"ש ויטאל שפירש בדין חלון בשונה מפתח דשאני פתח שעומד מבחוץ ומראה כאילו אינו רוצה להצטרף, ומשא"כ בחלון. ואפשר מן הסתם לחפש ולמצוא עוד ספרים וכ"י שנגררו אחר פשט מסויים.)
 
ב"ה
באמת לכאורה כך משמע בדברי מרן החיד"א, שאחר שבס"ק ח כותב להדיא שדעת מרן בודאי דלא כהפר"ח וסיע', שוב כותב בס"ק י וס"ק יא לסמוך עליהם בשעת הדחק, ועל זה הקשה מרן שליט"א שדבריו צ"ע, והרי אפילו נגד מרן כתב בחיים שאל לומר סב"ל, ק"ו כשלדעת מרן אין לברך.
אולם במה שכתבנו בעניותנו לעיל בארוכה, ישבנו מעט דברי מרן החיד"א, וביארנו שכפי המבואר בס"ק ח הראשון במחב"ר, דעתו של מרן החיד"א לחלק בדעת מרן הש"ע כדעת מהריק"ש בתירוצו הראשון, והיינו בין אפשר בנקל להיכנס לרשותם לבין א"א בנקל, ועפ"ז כתב להקל בס"ק י-יא דהתם א"א בנקל להיכנס לרשותם, ומה שכתב שם שמסתמך בזה על הפר"ח וסיע', היינו לצירוף בעלמא, אבל עיקר סמיכתו על הביאור הנ"ל בדעת מרן הש"ע, ע"ש.
אולם בודאי שעדיין לא יגהה מזור לגמרי, שכבר הביא מרן החיד"א בדבריו שם ס"ק ח כמה וכמה מגדולי הקדמונים שמבארים החילוק במרן בין רואים אלו את אלו דלא מהני, לבין מכניס ראשו דרך החלון דמהני, ושלשיטתם אין שום הבדל בין אפשר בנקל להכנס אליהם או א"א בנקל, וא"כ בס"ק י-יא היה לו לחוש טובא לכל אותם גדולי האחרונים, דהא קי"ל סב"ל אפילו נגד מרן הש"ע, וכ"ש שלרוה"פ דעת מרן הש"ע שלא לברך, ואפילו אם יש כאן ס"ס, סוף סוף קי"ל דלא עבדינן ס"ס בברכות. ולכן עדין עיקר דברי מרן החיד"א צ"ע.
ולכאורה זה לבד היה יכול להיות סיבה להכריע בנ"ד סב"ל, אלא שמאידך גיסא אם ראינו שכמה פוסקים הביאו דברי מרן החיד"א בשתיקה היה עלינו לקבל דבריהם ולתלות חסרון ההבנה בנו, שאם ריק הוא ממנו הוא ריק, עד יאיר ה' עיננו, ועכ"פ למעשה כך היה לנו לפסוק.
אולם מאחר שמצינו ראינו כמה מגדולי האחרונים שהביאו דברי מרן החיד"א ודנו בדבריו על כל תג ותג ודחו דבריו מהלכה אפילו באותו שעת הדחק שדיבר בו, והרי הם בודאי מכירים תקפו ויקר תפארת גדולתו של מרן החיד"א טפי מינן טובא, ולא עצרו בעדם מלמכתב לן למעשה שאין לסמוך על דבריו בזה שהיקל בשעה"ד, ממילא ראשית לגבי דידן הו"ל ספיקא דדינא מה הוא הדין בשעה"ד, וקי"ל ספק ברכות לה'ל.
ועוד, דלדידן אתינן לכללא דהלכתא כבתראי, והיינו טעמא דהאי כללא, דמאחר שראו דברי הקודמים ודנו בדבריהם והעלו אחרת מהם, אמרינן בדעתם דס"ל שהטענות והראיות אלימי טובא שיש בהם כדי לקבוע הלכה דלא כוונתייהו. וממילא אנן בדידן יש לנו לקבל דבריהם באימה, כל עוד שלא באנו במו"מ על כל תג ותג מדבריהם וניווכח שיש לנו טענות דאלימי טובא שמסתברא יש בהם כדי לשנות ההכרעה. ודו"ק.
זאת ועוד, שאם נבא למנין בדברי המפרשים דברי מרן הש"ע, ניווכח שרובא דמנכר מהמפרשים ס"ל בדעת מרן הש"ע דלא מהני רואים אלו את אלו, ואף בדא"א בנקל, ואף בשעה"ד, שהרי פירשו בהחלט דברי מרן באופנים שונים, וכאשר עיני המעיין תחזינה מישרים בדבריהם הקדושים. ומעתה אם פשיטא דכ"ע לא פליגי שיש לילך בזה בתר רובא הן בביאור דעת מרן הש"ע, והרי קבלנו הוראותיו, והן בכלל הלכה זו אף לבני אשכנז שלא קיבלו הוראותיו במוחלט, שהרי זוהי דעת רוה"פ.
ולכן למעשה אף שבודאי יש מקום לעוד ועוד פשטים וביאורים וחידושים ומו"מ בהלכה זו בכלל ובדעת מרן הש"ע בפרט, ועל כולם כאחד חובר הכלל היותר גדול ומקיף שאלו ואלו דברי אלקים חיים, אולם לדינא אין לנו להכריע הלכה למעשה אלא על פי כללי הפסיקה ודרכי ההוראה שקיבלנו מרבותינו מעתיקי השמועה, דור אחר דור, להודיענו את הדרך נלך בה, ואת המעשה אשר נעשה, לעשות רצון אבינו שבשמים.

נ.ב. מה שהביא ממהר"ש ויטאל, שמחתי בזה, מפני שראיתי כתוב בדברי מרן הראש"ל שליט"א בתשובתו הארוכה (עמ' 2 ד"ה אולם כבר), וכן בתשובתו הקצרה (עמ' 1 אות ב במוסגר) בשם האחרונים בהאי לשנא: דשאני "מראה פניו" וכבר יש תשעה במקום אחד, מרואין זא"ז דעלמא, ע"כ. ולא כתב מאן אמרה, וזכרתי שראיתי חילוק זה ולא זכרתי איה מקום כבודו, וכעת זיכנו מר למקורו טהור בדברי מהרש"ו, ואפריון נמטייה.

בברכה רבה
 
ב"ה
שלום וברכה,
אני מנסה לצרף לך את התצלום של המכתב החתום בכתי"ק
אני לא מצליח, כנראה יש תקלה, אנסה בהזדמנות אחרת בל"נ

בברכה רבה
 
ב"ה
שלום וברכה,
אני מנסה לצרף לך את התצלום של המכתב החתום בכתי"ק
אני לא מצליח, כנראה יש תקלה, אנסה בהזדמנות אחרת בל"נ

בברכה רבה
Shalom Harav and thank you! Is there a reason why some letters have the Rishon Ltzion signature and some
?do not? For some reason the letter at the top of this thread does not have a signature
 
Also here in America we don't pray Tefila Btizbur through the telephone because I think so far no allowed minyanim anywhere. Would the Rishon Lzion Harav Yitzhak Yosef shlita permit a sephardi to join a Ashkenaz porch minyan here in the USA if majority of the people praying are ashkenaz and they rely on the poskim that permit porch minyan
 
Shalom Harav and thank you! Is there a reason why some letters have the Rishon Ltzion signature and some
?do not? For some reason the letter at the top of this thread does not have a signature
לא תמיד הפסקים יוצאים דרך הלשכה.
לפעמים אנחנו מקבלים את הפסק ישירות ממרן הראש"ל שליט"א בקובץ וורד, לפרסום באתר.
אבל זה מילה מילה מה שמרן הראש"ל שליט"א כתב. אין הבדל עם חתימה או לא...

אגב, עדיף שתכתוב את ההודעות שלך ישר בעברית.
כי הציבור כאן ברובו לא מבין אנגלית, וכדי להבין מה שאתה כותב אנחנו צריכים להשתמש בתוכנת תרגום.
לכן נראה לי שיותר יועיל לכתוב ישירות בעברית.
 
לא תמיד הפסקים יוצאים דרך הלשכה.
לפעמים אנחנו מקבלים את הפסק ישירות ממרן הראש"ל שליט"א בקובץ וורד, לפרסום באתר.
אבל זה מילה מילה מה שמרן הראש"ל שליט"א כתב. אין הבדל עם חתימה או לא...

אגב, עדיף שתכתוב את ההודעות שלך ישר בעברית.
כי הציבור כאן ברובו לא מבין אנגלית, וכדי להבין מה שאתה כותב אנחנו צריכים להשתמש בתוכנת תרגום.
לכן נראה לי שיותר יועיל לכתוב ישירות בעברית.

אני מנסה להבין אם אוכל לכתוב בעברית בקלות. אין לי מקלדת עם אותיות עבריות וזה אולי ייקח לי הרבה זמן לכתוב
בעברית. האם יש תכונה באתר זה שאוכל להשתמש בה כדי לתרגם את ההודעות שלי מעברית לאנגלית
I used google translate
 
Also here in America we don't pray Tefila Btizbur through the telephone because I think so far no allowed minyanim anywhere. Would the Rishon Lzion Harav Yitzhak Yosef shlita permit a sephardi to join a Ashkenaz porch minyan here in the USA if majority of the people praying are ashkenaz and they rely on the poskim that permit porch minyan


האם ניתן להעלות את השאלה הזו להרב יצחק יוסף שליט"א
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון