• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מסחר בשווקי ההון

שוקי

New member
רציתי לשאול את הרב, האם יש איסור לסחור במניות ובשווקי ההון בבורסות
החששות שיכולות להווצר, נוגעות לענין ריבית, חילולי שבת וחמץ
או שבאמת כל יהודי דתי אסור לו להתעסק עם התחום הזה?

אשמח מאד למענה מהיר ותודה מראש
 
ב"ה
שלום וברכה,
במענה לשאלתך אם יש איסור לסחור במניות ובשוקי ההון בבורסות וכדו', מחמת חששות הלכתיות שונות,
הנה בעיקר הסחר בעניינים הללו אי אפשר ליתן תשובה באופן גורף, דלעולם אין איסור באופן כללי, אולם אכן יש לברר על כל מקרה לגופו כאשר נתקלים בחשש שיש בו צד של איסור, ולהציג את המקרה ואת הצדדים לפני החכם, ולברר לגופו של ענין אם אכן אפשר לסחור או שיש להימנע.

בברכה רבה
 
שלום וברכה,
במענה לשאלתך אם יש איסור לסחור במניות ובשוקי ההון בבורסות וכדו', מחמת חששות הלכתיות שונות,
הנה בעיקר הסחר בעניינים הללו אי אפשר ליתן תשובה באופן גורף, דלעולם אין איסור באופן כללי, אולם אכן יש לברר על כל מקרה לגופו כאשר נתקלים בחשש שיש בו צד של איסור, ולהציג את המקרה ואת הצדדים לפני החכם, ולברר לגופו של ענין אם אכן אפשר לסחור או שיש להימנע.
כמעט ולא שייך לדון על כל מקרה לגופו, כי סוגי המניות והמסחר הם רבים מאד, והמסחר הוא דינמי ומצריך קבלת החלטות במהירות רבה.
אבקש לדעת למשל, לגבי מניית אל על האם מותר לקנות אותה, וכן האם מותר לקנות מניה של חברה כמו שפורסל שיש לה סניפים מחללי שבת, או בקניית מניות אין בכך איסור.
בנוסף, אדגיש שאם אני קונה מניות מדובר בכמות קטנה, שאין לה השפעה על החברה.
 
שלום וברכה
בענין סחר במניות אכן כל מקרה לגופו.

ואציין לדוגמא כמה פסקים בזה שכתב מורנו ורבינו מרן הראש"ל שליט"א:

בענין חשש חילול שבת
בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן שו - באיזה חפצים מותר לעסוק בשבת כתב
כח. מותר לקנות מניות מחברה שרובם גויים, אף שהחברה עובדת גם בשבת, ואין בזה איסור משום שכר שבת. אבל אסור לקנות מניות מחברה של יהודים הפועלת בשבת, אפילו אם הפועלים העובדים בשבת הם גויים. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד קכט].
כט. אין לקנות מהבורסה מניות חדשות מחברה של יהודים, שידוע שעובדת בשבת. והיינו מניות הנקראות מניות - אימסיות, שהם קודם שנמסרו למסחר כללי בבורסה, והרוכשים נחשבים כבעלי החברה. אולם מותר לקנות מניות אלו מהקונים הראשונים, לאחר שהתחיל המסחר במניות אלה בבורסה. וכן מותר למוכרם לאחרים, ואין לאסור בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול. או משום איסור מסייע בידי עוברי עבירה. ומותר גם לקבל ריוח כספי המתחלק מידי שנה [דיבידנד], ואין לחוש בזה לאיסור שכר שבת. והמחמיר שלא ליהנות מריוח ימי השבת, ולתת ריוח ימי השבתות לצדקה, תבוא עליו ברכה. ומותר להשקיע בקרנות נאמנות שבחסות הבנקים, אף שאפשר שיקנו בהם מניות של חברות העובדות בשבת, שהרי אין זה ברור שיקנו מחברות העובדות בשבת. [ילקוט יוסף שבת ב עמוד קל].
ילקוט יוסף שבת ג הנאה בימות החול מדברים שנעשו בשבת
עז. חברה לתיקון רמזורים שבעוה"ר פועליה היהודים עובדים גם בשבת, לכתחלה טוב להוסיף בהסכם רכישת המניות "שהשותף שהוא אינו דתי, מוציא את העבודות הדחופות הנעשות בשבתות וימים טובים ממסגרת החברה, ואלה נעשות על אחריותו הוא". ומכל מקום מעיקר הדין מותר לקנות מניות מחברה זו, ואין בזה איסור נהנה ממלאכת שבת וכאשר נתבאר לעיל בסימן שו.

בענין ריבית
ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן קנט - מהלכות רבית

כה. מותר לפתוח תכנית חסכון בבנק, אף על פי שלאחר זמן הוא מקבל רבית, שבבנקים שבזמנינו אין לאסור משום רבית מן התורה, אף על פי שבעלי המניות וחברי ההנהלה והמנהלים כולם יהודים, לפי שאין המנהלים ולא בעלי המניות אחראים באופן אישי בעד הכסף, ואין לאיסור על מי לחול. וכן כתבו האחרונים. ומכל מקום בעת שלוקח את ההלואה, יאמר למנהל הבנק שהוא עושה כן על פי היתר עיסקא, וכן בעת שחותם על שטר ההלואה של הבנק יוסיף בכתב ידו שהכל נעשה על פי היתר עיסקא. וצריך שיבין מה זה היתר עיסקא כדי שהדבר יועיל לפי ההלכה. וכן מותר לקחת הלואה ממשרד ממשלתי [כגון משרד השיכון], אף לצורך רכישת דירה, ואף על פי שהם לוקחים ריבית על ההלואה, ואין רכישת הדירה אצלו כעסק, אלא לדיור בלבד. וטוב שקודם שיחתום על טופס ההתחייבות לפרוע מחשבונו את ההלואה, יוסיף בכתב יד שהכל נעשה על פי "היתר עיסקא". [חופה וקידושין עמ' תקיז. וראה שם בהערה אריכות בדין ריבית בבנקים ובחברה בערבון מוגבל]
כו. כיום שהיתר ההלואה מן הבנקים (עם רבית כרגיל) היא על פי היתר עיסקא, לכתחלה צריך שהלוה ישקיע את הכסף שלוה בסחורה, ולא ישלם חובות בסכום ההוא, או להוצאות נישואי בנו ובתו, שאם כן אין כאן עיסקא. וכן אם מושך מחשבונו לצורך פרנסתו וגורם שיהיה לו חובה בחשבון, ומתחייב על כך בריבית, לכתחלה אין ראוי לעשות כן, ומכל מקום רבים מקילין בזה, דאף שלוקח הלואה מהבנק שלא לצורך סחורה, מכל מקום ראוי לעשות בכסף גם דברי מסחר, כמו שהתירו כמה אחרונים לקחת הלואה מבנק בהיתר עיסקא לצורך קניית דירה. ועוד, שי"א שאין ריבית בחברה בע"מ, כי אין כאן הלואה מלווה למלוה, ושיעבוד ההלואה אינו על כל נכסי בעלי מניות הבנק, אלא רק על המניות המשמשות את הבנק. וטוב להשתדל שכל חשבונו יהיה בבנק ממשלתי דקיל טפי.
כז. מותר להשקיע בניירות ערך הנושאים רווחים וצמודים למדד או לדולר, ואין איסור ריבית.

בענין סחר במניות מחשש חמץ בפסח

כתב בפסקי תשובות אורח חיים סימן תמ:

א. דין מניות ונירות ערך, שהכסף מושקע גם במוצרי חמץ
סעי' א', שו"ע: אינו יהודי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו מגניבה ואבידה בין שהוא בביתו בין שהוא בכל מקום ברשותו חייב לבערו. ובמ"ב (סק"ז) אם חזר היהודי והפקידו ביד בעליו הנכרי שרי דהו"ל כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם בבית עכו"ם דשרי. ומכאן נלמד לענין אלו המשקיעים מכספם במניות וניירות ערך בחברות השקעה, שיש וכספי החברה מושקעים במדינות שונות וביניהם בעסקאות שיש בהם חמץ כגון בחוות חקלאיות, מאפיות ובתי חרושת למוצרי חמץ וכיוצ"ב, ויש לחלק נושא זה לשלשה.
א. בעלי חברת השקעות, שהם מנהלים את העסקאות ומכוונים את אפיקי ההשקעה, חייבים למכור במכירת חמץ את כל מוצרי החמץ שבבעלותם, וצריכים להשבית למשך כל ימי חג הפסח את המסחר במוצרים אלו.
ב. בעלי מניות - דהיינו אלו המשקיעים כספם וקונים מניות וניי"ע שמנפיקה החברה, ויש לבעלי המניות "בעלות מוגבלת" המתבטאת בזה שמזמן לזמן מתכנסים בעלי המניות ומחווים דעתם באפשרויות ההשקעה ומבקרים את עסקאות החברה, ויש להם זכות הצבעה, ובעלי החברה צריכים ליישם את החלטת הרוב, אבל, עם כל זאת, נכסי החברה הם דבר נבדל לגמרי מבעלי המניות, ואין להם כלל חלק בבעלות נכסי החברה, וכן המקום שמונח שם נכסי החברה (וביניהם החמץ) אינו שייך כלל לבעלי המניות ואין להם חלק בו, ויש להם חלק רק בריווח או בהפסד החברה כפי אחוזי המניות שיש להם בחברה, במשקיעים אלו מצינו מחלוקת בפוסקים אם מותר להם להחזיק מניות אלו בפסח - יש אומרים שדין מניות אלו הוא ממש כדין חמצו של נכרי בבית הנכרי שהיהודי קיבל עליו אחריות ואינו עובר בבל יראה ובל ימצא, ואין צריך לבערו ולסלק אחריותו מחמץ זה, ויש המביאים ראיות מש"ס ופוסקים שגם בעלות מוגבלת דינה כבעלות, ודין מחזיקי המניות כדין שותפים (המבואר בסי' ת"נ סעי' ג') ועוברים על בל יראה ובל ימצא, והעצה לזה שיכלול מניות אלו בתוך שאר מוצרי החמץ שמוכר במכירת חמץ לנכרי.
ג. תוכניות חסכון והנפקות ממשלתיות ומניות בנקאיות (קרנות נאמנות וכיוצב"ז) - שאין למשקיעים בהם בעלות כלל ואף לא מוגבלת, ואין זכות הצבעה והבעת חוות דעת בעניני הבנק או החברה הממשלתית, והתקשרותם עם החברה מתבטאת רק בזה, שיש להם חלק ברווחי או הפסדי החברה, בזה לכו"ע אין עובר בבל יראה ואין צריך למכור חלקו במכירת חמץ, והכסף שהוא משקיע דינו כהלוואה בעלמא.
ובכל הנ"ל אין חילוק אם בעלי חברת ההשקעות הם יהודים או נכרים או יהודים ונכרים בשותפות, ורק לענין דין חמץ שעבר עליו הפסח יש חילוק, שאם בעלי החברה יהודים ולא מכרו את נכסי החברה שיש בהם חמץ לנכרי, הרי שאחר הפסח אסורה האכילה וההנאה ממוצרי החמץ, ואם בעלי החברה נכרים אין חשש חמץ שעבר עליו הפסח, ואם יהודים ונכרים שותפים בבעלות החברה יש מקום להקל עפ"י המבואר בשע"ת (סי' תמ"ח ס"ק ג') שבדרבנן אמרינן יש ברירה וחלק החמץ שבשותפות הרי הוא כאילו הוא של הנכרי.

ולכן הנכון לשאול על כל מקרה לגופו

בהצלחה כלטוב
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון