• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מעלית שבת

מידי חודש בחודשו אנו מתארחים בסעודת ערב שבת אצל דודים של אישתי.
הם גרים בקומה 18, ולאחר הסעודה אנו הולכים עוד הליכה של כ45 דק' לבית חמי.
הטיפוס במדרגות קשה ולאחמ"כ לפעמים אף גורם לכאבי רגלים.
מה דעת מרן בעניין עלייה במעלית שבת (של חברת צומת). הבנתי שהוא היקל לחולים וזקנים, והוא לעצמו החמיר.
השאלה מה יהא בנידו"ד שמדובר במבנה רב קומתי.
תודה
 
ב"ה
שאלת חכם חצי תשובה,
ולמעשה מעיקר הדין אפשר להקל במצב כזה אפילו לכתחילה ואפילו לבריאים, מפני שיש כאן טרחה יתירה וזה נחשב צורך חשוב גם לבריאים, ובפרט במקום מצות עונג שבת, שבדרך כלל אסור להטריח עצמו יותר מדאי. אולם עדיין מי שאין הדבר מכביד עליו כ"כ לעלות במדרגות, ויכול להחמיר בזה בנקל, לחוש לדעת האוסרים בזה, תבא עליו ברכה.
בברכה רבה
 
תודה רבה כבוד הרב.
אך האם יש הבדל בין סוגי הכשרות למעלית. כי ראיתי בשו"ת הראשל"צ שכתב בדבר מעליות הלפרין שאין איתם חשש איסור כלל, מאחר והרב הלפרין גברא רבה הוא. השאלה האם ה"ה למכון צומת?
 
אכן בשו"ת הראש"ל ח"א (חאו"ח סי' לא) אחר שהרחיב לבאר מדוע אפשר להקל מעיקר הדין לעלות ולרדת במעלית שבת, ושלפיכך במקום צורך וטורח יש להקל, וכגון ליולדת שצריכה לעלות מדרגות, אבל לשאר בני אדם, וכן ליולדת לרדת, היכא דאפשר טוב להחמיר, הוסיף שלגבי מעליות הלפרין שנבנו בפרוייקטים החדשים אם יש להם אישור מהרב הלפרין שמותר להשתמש בהם בשבת אזי אכן מותר.
אולם אין כוונתו שמעליות אלו דינם יותר קל משאר מעליות שבת שבהם עסק קודם לכן, ושלכן אפשר להקל בהם אף ללא צורך, שהרי בכל מעליות שבת שיהיו, בהכרח יש את הנידונים שעליהם דן קודם לכן בהרחבה, ומכיון שהביא באותם נידונים שיש אוסרים, אף שהכריע כהמקילים, מ"מ כתב שראוי לחוש לאוסרים שלא במקום טורח.
אלא נראה כוונתו בתוספת זו, לפי שבנוסח השאלה שאל השואל מה הדין לעלות ולרדת במעלית שבת בשבת, ומה הדין במעליות הלפרין. וע"ז השיב לו הרב קודם לעצם דין מעלית שבת בשבת, ואח"כ התייחס בפרטות למה שציין בשאלה שגם במעליות הלפרין כך הוא הדין, אם אכן יש שם אישור שמותר להשתמש בהם בשבת. ולא כתב שום נימוק לזה, מאחר שכבר ביאר את הנימוקים בהרחבה קודם לכן. (ואם אכן היה חילוק להקל בהם יותר, מסתמא לא היה נמנע מלכותבו או לפחות לרמוז אליו בקצרה, אלא צ"ל כמו שביארנו בס"ד.)
בברכה רבה
 
שמעתי שהגר"ד יוסף שליט"א אמר כי מכון של הרב הלפרין, אלו תלמידי חכמים שמעיינים בהלכה, וכשמוצאים היתר, מתירים. ולהם כנראה בגלל זה התיר מרן הראשל"צ. אבל יש מכונים אחרים כנראה, שהם מתירים כל דבר, ולאחר מכן מחפשים היתרים. ובכלל זה רמקול לשבת, שיצא על כך בתוקף בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' יט) שכך היה המעשה שעשו במצרים. ועוד דברים שלא לעניין.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון