• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מקאם השבת פרשת חיי שרה: חג'אז. לחנים נבחרים לתפילות השבת עם קישורים.

מוישי ס"ט

Well-known member
השבת פרשת חיי שרה, נהגו לנגן את התפילות במקאם חג'אז, משם פטירתה של שרה אמנו ע"ה.

קדיש:
הבט סבל [השיר על שמשון הגיבור].
יה רצני רחם עלי יה.
רדני אויבי [וכאן וידאו של מרן זצ"ל עם אהובינו יבדלחט"א חכם שמעון אלוף שליט"א, קטע של השיר הנז'].
עזרני אל חי.
אנא ביתי שמם [וכאן במילים חדשות של המוסיקאי היקר מר מנחם מוסטקי נר"ו בביצועו של החזן ר' דוד שירו נר"ו].
עזי אליך אשמורה.
בבואי אליך אל.
ירצני אהוב {חג'אז קאר}
לעמי אתה
בצל חורש

ראו בנים:
עת דודים כלה.
יה גואלי.
יעלה יעלה בואי לגני (בנעימה מרוקאית).
על בית זה ויושבהו - שמח נפשי יה צורי.
בני האבות
אתוהי כמה רברבין
רונו גילו
מלא פי שירה

נשמת כל חי:
חלף שבוע (יותר נוטה למקאם אספאהן, ולא החג'אז הרגיל).
עיני לך.
יום וליל.
אתוהי כמה רברבין.
יחיד ורם אויבי.
עץ הרימון
אם חכם לבך בני
הבט סבל

שועת עניים:
אליך אקרא יה.
שמח נפשי.
חדש ימינו כקדם.
עזרני אל חי
מול אלי וגודלו
אברהם אבינו.

אל ההודאות:
מול אלי וגודלו.
יחיד נא.
צור משלו אכלנו
בבואי אליך אל
חלף שבוע
אל דגול שמור

אל אדון/שמחים בצאתם:
עיני לך.
צור מי שלו אכלנו.
אוחיל יום יום אשתאה (במנגינה המרוקאית).
גוליסנגא (דרור יקרא מנגינה פרסית).
לך קהילה מהוללת {מתוך השיר על לבבי מדרש}

ממצרים גאלתנו:
מהונך תעשר.
יודוך רעיוני.
בליל ירח
שמח נפשי
שלום עליכם
עיני לך

קדושה:
ירצני אהוב.
על לבבי.
רבת שבעה.
אם חכם לבך בני.
אנא בחסדך
אל גליל
קומי שירי ותגלי
יחיד נא יחיד

כתר:
אל גליל.
אנא בחסדך.
הבט סבל מנוח.
אזכור בליל.
בשוב ה'.
רבת שבעה
רוכב עבים
אלי זמנים

הבדלה:
ראה כאן
 
נערך לאחרונה:
גם בשבת פר' דברים יש עושים מקאם חג'אז
ויש נמנעים מכך דהוי אבלות בפרהסיא
וראיתי עתה בשו"ת קול יעקב ח"ב להחזן הנכבד ר' יעקב זרוק מחולון סימן ר, שדן אם מעבירים חזן שניגן מקאם חג'אז בשבת חתן כדי לנקום בגבאי שמאחר שכרו, והעלה שיש להעבירו!
ואמנם לענ"ד מה שהביא מהחיד"א על המנגנים בקול קינה בשבת זו שהוא קו'ל המיצ'ר לישראל נעשה ראש, זה אינו ענין למקאם חג'אז אלא לניגון ממש עצוב של קינות, שמי שמכיר יודע גם במרוקו היו משנים לנגן השבת את ההפטרה בניגון אחר שדומה לקינות.
 
נערך לאחרונה:
בירחון האוצר של חודש מנ"א (היוצא בימים אלה לאור) יש דברים בעניין זה, שלכבוד השבת אין ראוי לנגן בחיג'אז בזמן כ"כ קרוב לט"ב.


הצג קובץ מצורף 10466

הצג קובץ מצורף 10465
ליתר דיוק הוא לא כתב שלא לנגן בחיג'אז, אלא בחיג'אז העצוב, אבל בגבוה (הנקרא בלשונו חג'אז מצרי, ובלשונינו חג'אז קאר) אין בעיה
למען האמת כל הדיון בפוסקים זה לא על המקאמים אלא על הניגון ממש כמו של קינות [שלא בהכרח זה מקאם חג'אז כדבריו]
ומשום מה לא דנים על מקאם צבא שהוא אבי העצבות
ואליבא דאמת לענ"ד חזן שלא יודע לנגן יכול לגרום דיכאון אפילו יעשה מקאם עג'אם וכדו', וחזן מומחה יכול לשמח בכל מקאם שינגן
 
הוא לא כתב שלא לנגן בחיג'אז, אלא בחיג'אז העצוב, אבל בגבוה (הנקרא בלשונו חג'אז מצרי, ובלשונינו חג'אז קאר) אין בעיה
חיג'אז מצרי הוא חיג'אז עם ראסט סול, כמו שמובא כאן וגם כאן, ואינו חיג'אז קאר (שיש בו חיג'אז סול בנוסף לחיג'אז התחתון, כמובא שם ושם).
וגם זה הוצע רק לגבי מקומות שנוהגים להתפלל מוסף בכל השנה בחיג'אז, ולא לגבי שחרית. נטען שהאווירה של החיג'אז בימי אב היא ברורה... וכמו שהיה מי שטען בדיון זה למעלה.
לגבי מקאם צבא, גם אני שאלתי את עצמי... אך משום מה אף שלאזנינו הוא נשמע נוגה לא פחות, רואים שבדורות הקודמים לא החשיבו אותו כך. אצל החלאבים הוא משמש דווקא בשמחות (בר מצווה, ברית מילה). הפייטנים מאוד אוהבים 'לשחק' בו (כמה חוזרים על "יום וליל" בשיר "אל חביבי...). ומשום מה ברשימת המקאמים לשבתות השנה ברור שהחיג'אז נחשב הכי עצוב (מקאם של אבל כמו שכת"ר כתב במקום אחר), ובתשעה באב מנגנים בו ולא בצבא. אבל לדעתי הגיוני להימנע בשבת חזון גם מצבא אם זה נשמע לציבור כהכנה לתשעה באב... כמו שאמרת.
 
חזור
חלק עליון