• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מקלחות בשבוע שהחל תשעה באב

ODD

New member
במהלך השבוע בו נופל תשעה באב כאשר ניתן להתקלח במים קרים, האם מותר להתקלח במים פושרים? אם לא, האם מותר לחמם מעט את הטמפרטורה של המים הקרים כדי להימנע ממקלחת קרה לחלוטין? או שצריך להיות מים קרים לחלוטין?

אודה מאוד למקור המדויק
 
שלום וברכה

בשבוע שחל בו תשעה באב מותר להתקלח במים צוננים, ואפשר לערב בהם מעט מים חמים להפיג צינתם שהגוף יוכל לקבלם, רק שלא יהיה בהם חמימות שיקראו חמים או פושרים.

הרמ"א כתב (סימן תקנא סט"ז) שנוהגים שלא לרחוץ אפילו בצונן מראש חודש ואילך ע"כ.
ובמשנה ברורה עם הערות איש מצליח בסימן (הערה 3) כתבו ואנן נקטינן כדעת הרמב"ם והרמב"ן בתורת האדם והר"ן והמאירי וסיעתם, דדוקא בחמין, ודוקא בשבוע שחל בו, ודוקא כל גופו. כן שמעתי מפי הגר"ע יוסף (נר"ו) בליל כ"ט תמוז התשל"ב. נאמ"ן ס"ט. ועיין בכה"ח (אות קפו) ובשו"ת יבי"א (ח"ה סימן מא), ואפשר גם לערב מעט מים חמים כדי שהגוף יוכל לקבלם, ובלבד שלא יהיה בהם שום חמימות שיקראו חמים או פושרים, וכ"ד מרן ראש הישיבה שליט"א, וכן אפשר לרחוץ בסבון וכו'. משה לוי ס"ט.

כמו כן יש להתיר להתרחץ במים חמים לתינוק שלא הגיע לחינוך להתאבל על ירושלים, וכן ליולדת, ואשה מעוברת בחודש התשיעי להקל מעליה צער הלידה, וכן כתבו הפוסקים לנשים שלא יתגנו על בעליהן, וכן יש להקל לחולה, ואין צריך שיהיה חולה גמור אלא כל שעושה לרפואה שפיר דמי, וכן יש להקל לסובל מטחורים שרפואתו לישב באמבטיה עם מים חמים כשעה או שעתיים, מותר לעשות כן שאינו עושה כן אלא לרפואה.

כמבואר בילקוט יוסף (ארבע תעניות תשע"ט, עמודים שכה-שכז).

בברכה רבה
 
תודה רבה אבל איפה בדיוק בכתבי הרב עובדיה יוסף זצ"ל או הרב יצחק יוסף שליט"א כתוב שאפשר לערבב קצת מים חמים?

שנית, למה התכוונת כשנשים מתקלחות כדי לא לדחות את בעליהן? האם אתה מתכוון שלנשים בריאות מותר לקחת מקלחות חמות?
 
שלום וברכה

לא ראיתי בחזו"ע או בילקו"י שכתבו בענין ערבוב מים חמים בצוננים להפיג צינתם, מלבד מה שראיתי בהערות איש מצליח בשם הגר"מ הלוי זצ"ל, וכ"כ בהליכות מועד (בין המצרים עמוד נד) שלא צריך שהמים יהיו קפואים לגמרי, אלא רשאי להוסיף מים חמים לשבור מעט קרירות המים עד רמת קור שגופו יכול לסבול. ע"כ.

ובענין מים חמים לאשה כ"כ בילקו"י (שם עמוד שכו ס"ו) בזה"ל 'וכן כתבו הפוסקים לנשים שלא אסרו רחיצה אלא לאנשים ולא לנשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן'. עכ"ל, שנראה להתיר גם לנשים בריאות שקשה להם רחיצה בצונן, יש להתיר רחיצה בפושרין ואם צריך אף בחמין.

בברכה רבה
 
זו השאלה שלי. האם הרב עובדיה יוסף זצ"ל או הרב יצחק יוסף שליט"א כתבו אי פעם שזה בסדר לשבור את קור המים? אני רוצה לדעת את דעתם בכתב. מישהו יכול לשאול את הרב יצחק יוסף שליט"א?
 
שלום וברכה

לא ראיתי בחזו"ע או בילקו"י שכתבו בענין ערבוב מים חמים בצוננים להפיג צינתם, מלבד מה שראיתי בהערות איש מצליח בשם הגר"מ הלוי זצ"ל, וכ"כ בהליכות מועד (בין המצרים עמוד נד) שלא צריך שהמים יהיו קפואים לגמרי, אלא רשאי להוסיף מים חמים לשבור מעט קרירות המים עד רמת קור שגופו יכול לסבול. ע"כ.

ובענין מים חמים לאשה כ"כ בילקו"י (שם עמוד שכו ס"ו) בזה"ל 'וכן כתבו הפוסקים לנשים שלא אסרו רחיצה אלא לאנשים ולא לנשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן'. עכ"ל, שנראה להתיר גם לנשים בריאות שקשה להם רחיצה בצונן, יש להתיר רחיצה בפושרין ואם צריך אף בחמין.

בברכה רבה

כיצד נוכל לדעת את דעתו של הרב עובדיה זצ"ל בשאלה זו?
 
כיצד נוכל לדעת את דעתו של הרב עובדיה זצ"ל בשאלה זו?
העניין הנ"ל לא כתוב במפורש בדברי מרן רבינו זיע"א.
הרבנים כאן עונים בשיטת הפסיקה של מרן.
זאת אומרת, למרות שאין הדברים כתובים במפורש בספריו, הם הולכים על פי שיטתו ההלכתית, ועונים מה שמוסכם על פי כללי הפסיקה שלו.
 
ובענין מים חמים לאשה כ"כ בילקו"י (שם עמוד שכו ס"ו) בזה"ל 'וכן כתבו הפוסקים לנשים שלא אסרו רחיצה אלא לאנשים ולא לנשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן'. עכ"ל, שנראה להתיר גם לנשים בריאות שקשה להם רחיצה בצונן, יש להתיר רחיצה בפושרין ואם צריך אף בחמין.
אין ראוי להקשות על הרב המשיב, אבל משמע שגם הרב המשיב מסופק בזה, לכן אציין שמהכתוב בחזו"ע (תעניות עמ' רמו) היה נראה לי שרק צירף זאת לסניף להיתר ליולדות ומעוברות.
 
הנה כל איסור רחיצה בשבוע שחל בו ט"ב הוא אינו מן הדין אלא מצד המנהג, וטעמא דאסור בחמין הוא משום תענוג, וכל רחיצה דאין בה משום תענוג שרי, ולכן כל שזה פושר כדי שיוכל להתקלח ולא יסבול ואין מטרתו לשם תענוג שרי.
כן הורה לנו מר"ן הראשל"צ שליט"א בע"פ וזאת תורת העולה מדבריו בילקו"י ארבע תעניות עמ' שכא' הערה ב' עיי"ש.
 
כמה פעמים אמר הראש"ל שליט"א שאין לסמוך באופן מוחלט, מכמה טעמים. וגם הרהמ"ח עצמו כתב בהקדמתו שא"א להתייחס לזה הלכה למעשה שכך דעת מרן. אבל אחר שהרבנים דכאן שליט"א פסקו כך ע"פ שיטת פסיקתו, הרי זו תוספת לשבח.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון