תשובה: בשטרות אלו יש לדון מצד איסור מוקצה כי נעשו לצורך משחק. וראינו למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שכתב דאין איסור מוקצה במשחקים כמבואר ביביע אומר (ח"ז חאו"ח סי' לט). וכן מוכח מדברי הרב בחזו"ע (שבת ח"ג, עמ' קא), וממה שכתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' נה). וכ"ה בילקו"י (שארית יוסף שבת ב' עמ' תרלו), ואינו דומה לכדור שאסור לשחק בו בשבת משום שאינו ראוי לצור ע"פ צלוחיתו (כמבואר בטעם השני של שיבולי הלקט סי' קכא וכפי שהביא מרן הב"י בסי' שח סמ"ה), מה שאין כן במשחקים. וכ"פ בשו"ת אור לציון (ח"ב, פרק כו ס"ח). ואמנם ילד מעל גיל בר מצוה יש לו להימנע מלשחק במשחקים בכלל בשבת, כי שבת ניתנה ללמוד בה תורה כמבואר בחזו"ע (שבת ח"ג, עמ' לב בבאו' ד"ה איתא). והנה כאן אין לדון מצד ביטול תורה וכו', שהרי הגבאי לא עושה כן לצורך משחק אלא לסמן העליות כדי שיוכל לחייב הקונה ביום ראשון בסכום שתרם בשבת, ומצד מוקצה אין לאסור כמבואר לעיל. וראה בשו"ת שבט הקהתי (ח"ג סי' קלד) שכתב שמטבעות ישנות שנפסלו על ידי המלכות ואין משתמשים בהם, מותר לילדים לשחק בהם, כשייחדו אותם לעולם לשחק בהן, ע"ש. ק"ו הכא שיועדו מעיקרא למשחק דשפיר דמי ואין בהם איסור מוקצה. וראה בשו"ת אור לציון (ח"ב עמ' רעב בבאו') שהתיר לשחק במשחק ה'מונופול' בשבת לקטנים אף שיש כעין שטרות כסף כיון שאין השטרות אלא למשחק בעלמא ואינם מוקצה לילדים, ע"ש. וכן דעת הגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל כמובא בשש"כ (פט"ז הע' פד). ואין לחוש בזה לגזירת מקח וממכר משום שנעשה למשחק בעלמא ותו לא. וגם בסוף מחזירים הכסף ללא תמורה, ומוכח שנעשה למשחק בעלמא. אמנם יש לעיין, האם אין בזה גדר של פורץ גדר בשבת, ששטרות אלו דומים קצת לשטרות אמיתיים ואולי נפיק חורבא מיניה שיקלו יותר בהלכות שבת ויחשבו שמותר לעשות כן גם בכסף אמיתי. ולכן נראה שאף שעל פי ההלכה אין איסור מוקצה בשטרות אלו, מ"מ אין לשנות ממנהג ישראל, ולהמשיך לסמן כנהוג בבתי הכנסיות, אלא אם כן גדולי ישראל יתירו דבר זה, ולא יראו בזה פירצה בהלכות שבת.
