ב"ה
שלום וברכה,
במענה לשאלתך כיצד מועיל ליתן שטר אחד של כסף בשביל מצות מתנות לאביונים עבור כמה אנשים,
הנה בספר חזון עובדיה פורים (עמוד קסז) מתבאר, שלדעת כל הפוסקים, מצד הקנין יועיל ליתן מטבע אחד גדול עבור ב' אביונים, שלכל אחד יחולק אח"כ חצי מטבע. ורק דנו שם הפוסקים אם יש בזה משום מצוות חבילות חבילות, ומסקנת מרן רבנו הגדול זיע"א שם להתיר גם בזה.
וטעם הדבר מתבאר שם, דמכיון שבפעולת הנתינה של המטבע מתכוין להקנות לשני האביונים כל אחד שווי של חצי מטבע, ממילא נעשה בזה קנין לשני האביונים, לכל אחד שווי של חצי מטבע.
וממילא מבואר גם לאידך גיסא, שכאשר נותן שטר אחד בעבור הנתינה שלו ובעבור הנתינה של אשתו, הרי שבפעולה זו כוונתו גם ליתן מעצמו שווי חצי הסכום וגם ליתן בשליחות אשתו שווי חצי הסכום, ונמצא שבפעולה אחת מכוין לעשות קנין של ב' נתינות, אחד מעצמו ואחד בשליחות אשתו, וארבע קניינים, שניים לאיש המקבל, אחד משל הנותן ואחד משל אשתו של הנותן, ושניים לאשה של המקבל, אחד משל הנותן ואחד משל אשתו של הנותן.
ודבר ידוע הוא שכל מדת הקניינים היא בדעתו של אדם, וכן דין שליחות תלוי בדעתו של אדם, ולכן אפשר בפעולה אחת שיש בה שווי גדול, לכוין לכמה קניינים, וכן לכוין חלק ממנה כנתינה וחלק ממנה בשליחות, והבן.
אולם לדבר אחד צריך ליתן את הדעת, שיש להודיע מקודם לכן לאשתו שהוא מתכוין ליתן בשליחותה מתנות לאביונים, שאם לא כן יש חשש שלא תועיל השליחות בזה, אף שיש לדחות דשמא יועיל מדין זכין לאדם שלא בפניו, אלא שיש לחלק שבשליחות צריך שיהיה שולח. ולענין דיעבד לענ"ד ראוי להחמיר וליתן שוב בודאי.
בברכה רבה
