מתקן כלי באוכלים

[יוחנן ברקאי]

מורינו הגר"ש ללוש שליט"א כתב תשובה כאן בנוגע לאם אדם חתך פרי או ירק כדוגמת אבוקדו, בצורה כזו שמשמש ככלי נוח לאכילה, דלא הוי מתקן כלי. רציתי להעלות קצת מהרהורי ליבי אך אין אני בטוח בדברים
א) ההיתר הראשון שהרב כתב- כל מה שנעשה עם הטפל למאכל ע"מ לאכול בסמוך, אינו חשוב דרך מלאכה ותיקון, אלא דרך אכילה. לכאורה היתר זה נפסק דוקא בטוחן, בורר, דש ולש. אבל לא לשאר מלאכות (ומש"כ הירושלמי מכה בפטיש משום דס"ל שיש מכה בפטיש באוכלין. אך לפי ההלכה שאין מכה בפטיש מאוכלין ממילא אין צורך לאלתר. ולכאורה בדברים אחרים שיש בהם מכה בפטיש לכ"ע אין היתר של לאלתר, כי הירושלמי איירי באוכלין) ע' יבי"א ח"ד ס' לח אות ג- ו וחזו"ע ח"ה עמ' רט- ריד.
ב) ההיתר שהקליפה משמשת לשמירת האוכל גם כשחותכו בצורה נוחה לאכילה, אולי יש מקום לחלק ולומר שאכן בתפיחת אריזות וכד' הפתיחה מיועדת להגיע את התוך, והאריזה משמשת רק לשמירה וכד'. אמנם במידה והאדם חפץ בצורה מסויימת של יציאת המאכל מאריזתו יהיה אסור דהוי כיצירה חדשה של חותלות. ואפשר לדמות זה, לחבילת נייר חתוך שנראה שאסור לפותחו בפתח שיש לו, כיוון שהפתח גורם לכך שהניירות יוצאות אחד אחד הוי ככלי.
אכן בחיתוך הפרי, מלבד הרצון להגיע אל הפרי בצורה נוחה- ישנו רצון נוסף של האדם החותך והוא יצירת כלי המחזיק את הפרי. בשונה מהמצב הראשון של קליפת הפרי. וכן בשונה מאריזות, שצורת החזקת המאכל הראשונה של האריזה נשארה בעינה.
כך נלענ"ד, אשמח לשמוע מה הרב אומר בזה.

 

[קורסיה]

בש"ע בס' שכב, ד פסק מרן שאוכלי בהמה אין בהם מתקן כלי. וכן משמע מס' שח, טו. לכאורה ה"ה בנידון זה
האם הרב מסכים שיש איסור מתקן מנא בפתיחת חבילת נייר חתוך בקווים המיועדים לכך?

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

ידוע שמרן הגרש"ז אוירבעך הקל בזה מכיון שאין לו על עניין בזה אלא שכך עשו המפעל.

 

[קורסיה]

היכן נמצא הגרש"ז?