• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מתקן כלי

קורסיה

Well-known member
תשובה בעניין שבירת שלוקים בשבת בעה"י

בדין שבירת שלוקים בשבת
הנה ראיתי בכמה ממחברי זמנינו שהתירו לשבור שלוקים קפואים בשבת. ופסקו כן על פי הפוסקים שהתירו לשבור גביעי לבן וכן ממה שהתירו לפתוח קופסאות שימורים ושקיות מזון.
אמנם לענ"ד נראה שאין שתי הנידונים הללו דומים כלל. ולהיפך מהראיה שהביאו מוכח שהדבר אסור בהחלט.
מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל בשלחן שלמה (שלחן שלמה ס' שיד אות יג, ג עמ' רה) כתב שמותר להפריד גביעי לבן שמחוברים. והסביר שכיון ששני הגביעים הם כלים שנגמרה מלאכתם לגמרי והשבירה אינה מסיימת את גמר מלאכת הגביע. אלא משאירים אותם מחוברים בגלל נוחות של מכירה [וכד']. אך הרב הקשה על יסוד זה שתי קושיות. דהרמב"ם (הלכות יו"ט פ"ד, ח) פסק, והובא להלכה באחרונים (ע' משנ"ב ס' תקיד, לז) וז"ל- שני כלים שהם מחוברין יחד בתחלת עשייתן כגון שני נרות או כוסות וכה"ג אין פוחתין אותן לשנים שהוא כמתקן כלי ואם נדבקו ממילא אח"כ דרך עראי מותר לפותחן. ולכאורה ה"ה בהפרדת גביעי הלבן. אלא הרב זצ"ל חילק, דהתם הנרות דבוקים לכל אורכם ונראים ככלי אחד, ולכן אסור להפרידם מכיון שמכלי אחד עשה שני כלים.
ועוד הקשה הרב, מהא דמסכת ביצה דף לב ונפסק בש"ע (ס' תקיד, ח) שאין חותכים הפתילה לשנים. והוא משום דהוא בכלל תיקון מנא שמתקן ועושה מפתילה אחת שתים. (משנ"ב ס"ק לט). ומבואר עוד שם, שאפילו לא רוצה להשתמש בכלי השני. ועוד דה"ה אם היתה ארוכה ואין נאה לו, ורוצה לחתוך כדי לקצרה ג"כ אסור. ולפי זה נראה דה"ה בגביעי לבן. אלא גם זה כתב הרב זצ"ל, שכל זה אסור משום שמנר אחד עשה ב' נרות. משא"כ בגביעי לבן כל גביע עומד בפני עצמו והם ניכרים ומופרדים כשני גביעים, וכל החיבור הוא רק כדי שיהיה יותר קל למוכרם [וכד']. כל זה פשוט כמו שכתוב בספר.
וא"כ יוצא שיש שני חילוקים, א) כלי שלם אסור לשוברו לשנים משום מתקן כלי. ב) שני כלים שנגמרה מלאכתם לגמרי אך מחוברים בחיבור קל לצורך כלשהו מותר לשוברם.
גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה שבת (ח"ה סע"מ עד) פסק להלכה כדעת הגרש"ז שמותר לשבור גביעי לבן. אך הוא לא כתב שום הסבר אלא רק ציין לספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ט, יא) ולשש"כ הנ"ל. וגם בשש"כ שם לא הסביר אלא רק ציין לשלחן שלמה הנ"ל.
א"כ לנד"ד, לפי כל הנ"ל פשוט הדבר שאסור לשבור השלוק לשנים. ואין להתיר מכח סברא שכל מה שהוא שובר זה רק כדי לפתחו וכד', דזה אינו משום שהמציאות מכחישו, שאם רצה רק לפתוח לו פתח כדי לאכול השלוק היה פותח למעלה. וכל מה ששבר באמצע הוא כדי שיהיה שנים קטנים לכל סיבה ומטרה שתהיה.
וגם למה שהתירו הפוסקים לפתוח קופסאות שימורים. ולכאורה נראה שהטעמים דומים. שהרי התירו משום דדמי למוסתקי, כלומר שהקופסאות הם ככלים רעועים שרובא דרובא זורקים אותם אחר שימושם. או שהתירו משום דהוי כלי, ואף שנסתם לא נחשב הסתימה כאילו פקע ממנו שם כלי והפתיחה למתקן מנא. ולפי הטעמם הראשון היה נראה שדומה לשלוקים.
אלא שהחילוק הוא פשוט, שבקופסאות שימורים, וכן בשקיות אוכל או משקה, כל הנידון הוא בגוף אחד. כלומר רק 'פותחים' כלי אחד ולא מתעסקים בשני כלים. משא"כ בשלוק לפי הראיה מהרמב"ם והש"ע הנ"ל להפוך כלי אחד לשני כלים אסור. ואף שלבסוף נזרק השלוק, מ"מ גם בפתילה לבסוף היא נשרפת ונזרקת ואעפ"כ אסור. וכנראה הטעם, שכיון שתיקנוֹ בזה שעשה שני כלים אין לזה דין מוסתקי. ועוד, הגרש"ז בעצמו התיר פתיחת קופסאות או שקיות. וודאי שלא התכוון הרב לסתור דבריו. וגם מרן הגר"ע זצ"ל, לא הביא את הש"ע הנ"ל בכל תשובתו, כדי שיענה למה זה לא ראיה לאסור, משום דלא דמיא.
לכן מכח ההוכחות הנ"ל מהרמב"ם והש"ע, נראה הדבר ברור דלכ"ע אסור לשבור שלוקים בשבת. ואין בזה מחלוקת בין גדולי הפוסקים זיע"א, שזה אוסר וזה מתיר. אלא הדבר שווה ביניהם. ואף אם נפשך לומר שיש לחלוק על היסודות שיסד הגרש"ז מכל טענה שתהיה, א"כ יהיה אסור לשבור גביעי לבן. ולכן היסודות הללו הם אמת והלכה למעשה, גם ההיתר וגם האיסור שווים ואין חולק עליהם. וכמובן כל זה הוא למי שמתיר פתיחת קופסאות שימורים ושבירת גביעי לבן. ולא באנו לקבוע הלכה בנושאים אלו, אלא רק לומר שהצד השווה שביניהם הוא ששבירת שלוקים אוסרה לכל הדעות.
 
חזור
חלק עליון