אז למה מרן כתב "אם יש צורך בדבר מותר", היה לו דיו מיותר? יכל לכתוב מותר וזהו. (או שגם מרן רצה לכבס מילים... ויש לדון האם מותר לכבס מילים בשבת...).
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
אינך צודק, שו"ת אז נדברו סובר שעדיף שאשה תנהג ברכב מאשר תלך ברגל או תיסע באוטובוסים.לית מאן דפליג שאם אין צורך לאשה לנהוג, אין ראוי שאשה תנהג. לכן גם אותן נשים חרדיות שהוציאו רישיון נהיגה, כאשר הבעל יכול לנהוג - הוא נוהג, והאשה נוהגת רק כאשר אין ברירה.
מוספקני האם אתה עיינת בספרים שדיברו בזה או שהינך כותב רק מהרגשות ליבך.
א. כמדומה אני שלא שייך כלל הענין של אחרי מות קדושים אמור כיון שאם נניח שהגרב''ץ התיר [ודלא כמו שכתבו שאשתו היתה חולה וכדומה]וע''ז הגר''ע יצא קצפו כיון ששני גדולי הדור נחלקו בתקיפות אחד על השני אין כאן שום בעיה ומי שמכיר פולמוסים מדורות עברו יודע.בשני העניינים הנ"ל
עמדתי פעם ליד חכם יצחק כשאברך שאל אותו אם אשתו יכולה ללמוד נהיגה, ויען לו כי אי אפשר לענות ע"ז באופן כללי ותלוי באשה אם אין לה קלות ראש
ולגבי הפאה נכרית, כמדומה ששמעתי מחכם עובדיה על חכם בן ציון לא כמו שכתבו כאן הידידים, ואחרי מות קדושים אמור
ב. בכלל צריך לדעת האם יש מושג כזה בכלל שאחרי שאדם נפטר צריך להגיד עליו רק שבח וידוע המעשה עם הגרי''ז שהלך עם הרב חייקין מאקסלבן ודיבר איתו בהלוויה של איזה אדם גדול כמה טענות עליו והרב חייקין שהיה מתלמידיו של הח''ח נזדעזע מכך והגרי''ז הרגיש בזה ואמר לו דברים שצריך להגיד מותר להגיד אותם תמיד וכעי''ז הטיול היומי שהיה צריך לבריאותו היה עושה גם ביוהכ''פ כמדומני ואמר דברים שצריכים לעשות עושים תמיד ודברים שלא עושים לא עושים תמיד ואם מישהו שמכיר את העובדא קצת אחרת אם יוכל לכתוב .
ואד יעלה מן בריסק...א. כמדומה אני שלא שייך כלל הענין של אחרי מות קדושים אמור כיון שאם נניח שהגרב''ץ התיר [ודלא כמו שכתבו שאשתו היתה חולה וכדומה]וע''ז הגר''ע יצא קצפו כיון ששני גדולי הדור נחלקו בתקיפות אחד על השני אין כאן שום בעיה ומי שמכיר פולמוסים מדורות עברו יודע.
ב. בכלל צריך לדעת האם יש מושג כזה בכלל שאחרי שאדם נפטר צריך להגיד עליו רק שבח וידוע המעשה עם הגרי''ז שהלך עם הרב חייקין מאקסלבן ודיבר איתו בהלוויה של איזה אדם גדול כמה טענות עליו והרב חייקין שהיה מתלמידיו של הח''ח נזדעזע מכך והגרי''ז הרגיש בזה ואמר לו דברים שצריך להגיד מותר להגיד אותם תמיד וכעי''ז הטיול היומי שהיה צריך לבריאותו היה עושה גם ביוהכ''פ כמדומני ואמר דברים שצריכים לעשות עושים תמיד ודברים שלא עושים לא עושים תמיד ואם מישהו שמכיר את העובדא קצת אחרת אם יוכל לכתוב .
חכם בן ציון חלק בזה בתקיפות על מרן זיע"א?!כיון ששני גדולי הדור נחלקו בתקיפות אחד על השני אין כאן שום בעיה ומי שמכיר פולמוסים מדורות עברו יודע.
יש מח' אם בכלל חלק, וגם לסוברים שחלק זה לא היה בתקיפות, אלא היתר.
מה הפשט?יש מח' אם בכלל חלק
לשאר דבריך שזה לא היה בתקיפות אני מסכים חלקית.
כלומר, דעתו ודבריו היו חדים וברורים, אך דיבר בלשון של כבוד מאוד, לכל דעה שחלק עליה.
רבים מתלמידיו אומרים שלא התיר מעולם.מה הפשט?
לשאר דבריך שזה לא היה בתקיפות אני מסכים חלקית.
כלומר, דעתו ודבריו היו חדים וברורים, אך דיבר בלשון של כבוד מאוד, לכל דעה שחלק עליה.
וגם אלה שאומרים ש"התיר" לא אומרים שסבר שזה עדיף ממטפחת.
סבור הייתי שהנך מדבר על מחלוקתם בעלמא, ולא גבי פא"נ.רבים מתלמידיו אומרים שלא התיר מעולם.
וגם אלה שאומרים ש"התיר" לא אומרים שסבר שזה עדיף ממטפחת.
היום (מוצ"ש וישב תשפ"ד) מרן הראש"ל שליט"א הזכיר נושא זה לקראת סוף השיעור.הנה בשו״ת הראשון לציון ח״ב אבה״ע ס״יג כתב לגבי אם אשה מותר לה ללמוד נהיגה.
ולשונו התם בהתחלה: אשה המקילה ללמוד נהיגה ועושה כן לצורך פרנסתה צריכה להקפיד וכו׳.
ולכאורה מהלשון ״אשה המקילה״ ש״מ שיש חומרא מסוימת בעניין, או שיש פוסקים הכותבים להחמיר ומקילים לצורך פרנסה וע״ז קאי הראשל״צ, אך בין להך פירושא ובין להפך פירוש עדיין תורה אני צריך ללמוד, דאיזה צד חומרא יש בדבר?
הצעיר ני"ו
Well-known member
שעוד לא נגמר בשעת כתיבתך.סוף השיעור.