• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com
  • לקראת יום השנה השביעי למרן, יצא לאור בס"ד קובץ בית יוסף תשפ"א (גליון מו) לרכישה באתר "מורשת מרן שופס": shops.moreshet-maran.com

נושא מחודש בדורות האחרונים - ברכת הטוב והמטיב

#1
ראיתי מאמר מחודש, על אודות ברכת הטוב והמטיב למי שקנה גנרטור לכבוד שבת. ששמח שמחה רוחנית.
אציג כאן מאשר העליתי בזה, והשתדלתי לדון ממשנתו של מרן עטרת ראשנו, ואשמח לקבל תגובות:

אמרתי לדון על אודות מה שראיתי שנדפס בירחון עטרת שלמה (גיליון ח, שנת התשס"ג, עמ' עד-פו) בו הובא מאמרו של הגאון ר' שלמה זלמן גרוסמן שליט"א (רבה של אלעד), אשר נתעורר לדון בדבר מחודש, על אודות "מי שמחברים את ביתו לגנרטור שבת כדי שלא ישתמשו בחשמל המיוצר ע"י יהודים בחילול שבת רח"ל, כפי שפסק מרן החזו"א באור"ח סי' לח ס"ק ד וכו', ועכשיו שמתחבר לגנרטור שאינו מופעל ע"י יהודי בשבת, יש לו מזה שמחה גדולה שיש לו בבית אור כשר בשבת קודש, וכן יכול להדליק בביתו מאורר וכדומה שצריך לכבוד שבת, ויש לברר האם צריך לברך הטוב והמטיב או שהחיינו על חיבור קו החשמל לגנרטור, האם דינו כמו קונה כלי חשוב לעצמו שמברך עליו שהחיינו ואם קנה גם עבור בני ביתו מברך הטוב והמטיב, או שאינו מברך על החיבור לגנרטור משום שאין זה נחשב כקניית כלי חשוב לעצמו". עכ"ל.

והנה לפי האמור לעיל, יש להדגיש כי כל מה שחש לדעת החזו"א מצד חילול ה', נניח והיה דבר זה בשנת כתיבת מאמרו (התשס"ג), אולם הרי שבדורנו זה, אין מה לחוש לדעת החזו"א. וכבר דנתי בזה במקום אחר, להוכיח זאת באריכות, ואין כאן המקום. ולאחר שעברתי על כל מאמרו בזה, אמרתי כי נדרוך קסתנו בזה, ואענה חלקי אף אני [מקור מליצה זו יצא ממקור טהור, ראה בהון עשיר על תמיד (פ"ג מ"ד), ובפענח רזא (פרשת וילך ד"ה והואיל ואתא) ובמגיני שלמה כתובות (קב: ד"ה רבה ורבינא) ובשל"ה (חיי שרה תורה אור אות יד) ובמרכבת המשנה (מלוה ולוה פ"ה ה"א) ובשו"ת הרד"ך (בית א אות לב ד"ה ומעתה), ובשו"ת הב"ח (החדשות סימן עה), ובשו"ת שער אפרים (סימן קיא), ובשו"ת עבודת הגרשוני (סימן קכ), ובשו"ת שבות יעקב ח"א (סימן קמד), ובשו"ת גינת ורדים (חלק אורח חיים כלל ב סימן יז ד"ה וראיתי)] ונראה מהי דעת רבותינו הפוסקים בדבר זה.

והנה עיקר תשובתו אשר הינו סובב עליה, הרי היא על אודות ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו על הנאה רוחנית. שלכאורה אין הנאה גשמית בהתחברות לגנרטור, שהרי גם בלא הגנרטור הרי הוא משתמש לאור החשמל. (ואין לומר בזה כמו שצידד בתחילת תשובתו כי ללא הגנרטור לא היו משתמשים כלל בחשמל, מפני סברת החזון איש, שהרי לא יבצר מהאדם שלא ישתמש בחשמל אשר אינו עובד לפי הגנרטור. ובטוחני כי אף הגר"ח קניבסקי שליט"א נהנה לאור חשמל אשר אינו גנרטור בימי החול, משום שהרי כל טענתו של החזו"א בזה, הרי היא על שבת קודש, משום שהם מחללי שבת. וכמבואר בדבריו). ודן בזה על אודות ברכת שהחיינו על הנאה רוחנית. והראיה לכל דברים הללו הביא הרב הכותב, על אודות קניית ספרים, האם מברכים עליהם או לא. ומכיון שצידד הרב הכותב בתשובתו (שם) שלא לברך, לכן העלה כל מיני פתרונות למיניהם לברך בלא שם ומלכות. ע"ש.

וראיתי למרן מאור ישראל זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' יח) אשר נדפסה שם תשובתו בזה עוד מהיותו הרב הראשי לתל אביב, ונכתבה באדר התשל"א. והיא מענה לשאלת הרב יהודה אנסבר על אודות חנוכת בית הכנסת הגדול "איחוד שיבת ציון", בעיר תל אביב, האם יש לברך ברכת שהחיינו ביום חנוכת בית הכנסת. ובמענה לשאלתו השיב מרן זיע"א וזו לשונו, הנה אמת שהבונה בית חדש מברך שהחיינו, כדתנן בברכות (נד.), זהו משום שהבית קנינו ורכושו, משא"כ בהכ"נ שנבנה מכספי צבור ובסיוע משרדי הממשלה, אין לברך עליו שהחיינו. וכן ראיתי למרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' רכג סק"א) שכתב, בהיותי בשליחות מצוה נמצאתי בחנוכת בהכ"נ חדש, והרב מרי דאתרא עמד ודרש לכבוד המאורע ובסיום דרשתו בירך שהחיינו בשם ומלכות. ולי נראה שאין לברך שהחיינו בנידון זה, ולא דמי לבנה בית חדש שמברך שהחיינו, שיש לחלק בין זה לבין צבור שבנו בהכ"נ. ושוב שמעתי באומרים שהרב מהר"י אבוהב אב"ד אמשטרדם, כשבנו שם בהכ"נ הגדול הורה לחזן לברך שהחיינו. אבל רב אחד שהיה באותו מעמד חלק על זה. וגם כשבנו בהכ"נ חדש בעיר הסמוכה, וכיבדוהו להיות נוכח בחנוכת בית הכנסת הורה שלא לברך שהחיינו. וכיו"ב פסק מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (חיו"ד סי' כג) בספר תורה חדש שקנו הקהל לבית הכנסת, וכתב שלא יברכו שהחיינו. דליתיה אלא ביחיד. ושו"ר בשו"ת הלק"ט ח"ב (סי' קעט) שכתב, קהל שבנו בית הכנסת חדש יברכו בא"י הטוב והמטיב. ומוכח שברכת שהחיינו לא יברכו. עכת"ד. ולי נראה שגם ברכת הטוב והמטיב לא יברכו, שבהכ"נ נועד לתפלה בלבד, ולא ליהנות ממנו. וקי"ל מצות לאו ליהנות ניתנו. וכמ"ש כיו"ב המגן אברהם (סי' רכג סק"ה), דהא דתנן קנה כלים חדשים מברך שהחיינו, היינו דוקא כלי תשמיש, אבל על ספרים חדשים אין לברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מהריא"ץ (חאו"ח סי' ח). ע"ש. ונראה שזהו טעמו ג"כ של מרן החיד"א במחזיק ברכה (סי' כב סק"ב), שכתב וז"ל: "לדעת מרן נראה שאין לברך שהחיינו כשמניח תפלין חדשים. וכן המנהג". ומקורו בבית יוסף שם, בשם רבינו הגדול מהרי"א, שאין לברך שהחיינו אלא על מצוה שהיא מזמן לזמן, אבל על תפלין אין לברך שהחיינו. ומיהו על טלית מצויצת חדשה מברך שהחיינו, ולא מטעם המצוה, אלא מטעם ההלכה שהקונה כלים חדשים מברך שהחיינו. ע"ש. נמצא שהקונה תפלין חדשים ומניחן אינו מברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכן פסק המאמר מרדכי (סי' כב) בשם האחרונים. וכ"כ הרב שלמי צבור (דף לג ע"ב). והגר"ח פלאג'י בכף החיים (סי' י אות ח). וכן המנהג פשוט שאין הבר מצוה מברך שהחיינו על התפלין החדשים, אא"כ לובש טלית חדשה מצוייצת, שעליה מברך שהחיינו. [ודלא כמ"ש בשו"ת ויאמר יצחק דף כז ע"ד אות כג שבר מצוה המתחנך בהנחת תפלין חדשים מברך שהחיינו. דליתא]. ומה שתמה הגאון יעב"ץ על המג"א הנ"ל שאיך אפשר לומר על הקונה ספרים דמצות לאו ליהנות ניתנו, והלא אין הנאה ושמחה גדולה יותר מקנין ספרים. לק"מ, דאה"נ שיש שמחה גדולה בקניית ספרים, אבל כאן המצות ולימוד התורה לא ניתנו בשביל הנאתינו, והנאה הנמשכת לנו מלימוד התורה משלחן גבוה קא זכינא. וע' בתוס' שבת (כד ב) ד"ה לפי. ושו"ר בפתח הדביר (סי' רכג סק"ג) שעמד ע"ד הרב יעב"ץ הנ"ל. ושם בסוף דבריו הביא מ"ש הגאון מהר"י עטייה בספר בגדי ישע (דף טו ע"ב) שדברי המג"א הם ע"פ דברי הטור סי' כב שאין לברך שהחיינו על תפלין חדשים, וה"ה לספרים חדשים. ע"ש. וא"כ נראה שהוא הדין שאין לברך שהחיינו על בנין בהכ"נ חדש. (וגם הטוב והמטיב לא שייך לברך על בהכ"נ שלא נתקנה אלא על טובות גופניות, וכמ"ש הגרא"י קוק בשו"ת אורח משפט (סי' מז). ע"ש. משא"כ בהכ"נ שנועד לתפלה, ואמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו). ושוב מצאתי בספר שער הזקנים (בית מלוא, דף פב ע"ג) שכתב שאין לברך שהחיינו על בניית בהכ"נ חדש, שעיקר עשייתו בשביל מצות התפלה ולא בשביל הנאה. ודמי למ"ש המג"א (סי' רכג) שאין לברך שהחיינו על קניית ספרים, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכן עמא דבר. ומה שעשה מעשה מורה אחד לברך שהחיינו, כבר הודעתיו שעשה שלא כהוגן. ע"ש. וכן הובא בשו"ת לב חיים פלאג'י ח"ב (סי' מג) וכתב, וכן דעתי מסכמת שלא לברך ברכת הטוב והמטיב, ולא ברכת שהחיינו, ובפרט דקי"ל ספק ברכות להקל. ע"ש. וכן נראה מדברי הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ג בסופו (בקונט' בית תפלה), שכתב, שהגביר שבנה את בהכ"נ ילבש מלבוש חדש ויברך עליו שהחיינו בעת חנוכת בהכ"נ. ע"ש. משמע שעל הבהכ"נ עצמו אין לברך. וכן מצאתי בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' שעד), שכתב, אודות חינוך בהכ"נ חדש בקהל פלוני, שהרב שם בירך שהחיינו, הנה יש דעות בזה, אבל כבר הסכימו האחרונים שלא לברך. וכמ"ש בשערי תשובה או"ח (סי' רכג), וממקומו הוא מוכרע, דתנן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו. ובהדי הדדי תנינן להו, והרי כבר כתב המג"א שבקנה ספרים חדשים אינו מברך שהחיינו, משום דמצות לאו ליהנות ניתנו, א"כ הוא הדין בבתי הכנסת שנבנו למצות התפלה. ואפילו לדעת מהר"ם מינץ דס"ל שמברך שהחיינו על ספרים, נראה שזהו דוקא בספרים השייכים לו והם קנינו, משא"כ בהכ"נ דכרכים דלא חשיב שלו, שהרי אי אפשר למכרו, דמה"ט פטור נמי ממזוזה דלא נקרא ביתך, וה"ה לברכת שהחיינו, ועכ"פ מספק אין לברך אפילו ברכת שהחיינו. עכת"ד. ולא אכחד כי הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה (פרשת וזאת הברכה שאילתא קעא, בדפו"ח דף שלט ע"ב) כתב, שהזוכה לבנות בית מדרש לרבים, שהיא מצוה שיש כבוד לעושיה ותפארת לו מן האדם, והוא בכלל מזכה הרבים, ראוי שיברך שהחיינו. ע"ש. ולפי האמור יש לדון בדבר שרק אם לא הקדישו לרבים ועדיין הוא רכושו וקנינו יוכל לברך שהחיינו, אבל אם כבר הקדישו ומסרו לרבים אין לו לברך שהחיינו. וע' בשו"ת יהודה יעלה אסאד (חיו"ד סי' רעז) שכתב, שלדעתו יש לברך על בנין בהכ"נ ברוך מציב גבול אלמנה. ושו"ר שכ"כ הפמ"ג (במש"ז סי' רכד), שיאמר ברוך מציב גבול אלמנה בלא שם ומלכות. וע"ש. והלום מצאתי להגאון רבי יצחק דוב הלוי בשו"ת יד הלוי (חאו"ח סי' לז) שנשאל ג"כ בזה, והביא דברי הגאון אוה"ב בשער הזקנים הנ"ל, שהעלה להמנע מלברך שתי ברכות אלו, ברכת שהחיינו, והטוב והמטיב, ואין להשגיח במה שיש בזמן הזה עושים מעשה לברך, כי רוב המון העם אינם בני תורה וכו'. ואף על פי שמדברי החת"ס (חאו"ח סי' קנו) נראה דרפיא בידיה, הואיל ואדמ"ו בשער הזקנים פשיטא ליה שאין לברך, פשיטא דשב ואל תעשה עדיף, שספק ברכות להקל. ע"כ. [וע' היטב בשו"ת מהר"י בי רב סי' סב. ויש לחלק ודו"ק]. ומ"מ אם ירצה כת"ר יוכל ללבוש בגד חדש בעת חינוך בית הכנסת ויברך עליו שהחיינו. (ויודיע ברבים שברכתו היא על המלבוש החדש, לבל יחשבו שמברך שהחיינו על בהכ"נ, ויבוא לידי מכשול). עכ"ל מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר.

ומכלל דברים אלו יש לומר בנידוננו, כי דעת מרן זיע"א שיש להניח לברך ברכת הטוב והמטיב, מכיון שגם המתחבר לגנרטור, הרי זה לצורך אכילה ושתיה, ולא רק ללימוד התורה בלבד, משום שהרי הוא עושה כן ממידת חסידות (וגם חושש לדעת החזו"א, הגם שבימינו הוכחנו לעיל שאין לחוש, ונוהג כן בכל אופן), ולא מעיקר הדין (וכמו שהוכחנו לעיל באריכות), ואף בלא זה מעיקר הדין היה יכול לאכול ולשתות כרגיל. ועל כן כל הנאתו בזה, הרי היא לא רק הנאה רוחנית בלבד. וכל מה שאמר מרן זיע"א כי אין לברך ברכת הטוב והמטיב, הרי זה על בית הכנסת "שבהכ"נ נועד לתפלה בלבד, ולא ליהנות ממנו. וקי"ל מצות לאו ליהנות ניתנו". אולם בנידוננו, קיל טפי, שהרי הוא משתמש גם כן לשאר צרכים. ולכאורה לפי דברים אלו לפי דעת מרן זיע"א יש לברך ברכת הטוב והמטיב על התקנת גנרטור. ועדיין יש לדחות דברים אלו, משום שהרי לפי שיטתו אין זה חיוב מוחלט, ואין צורך בזה כלל. ולכן עדיין הדבר אינו מוחלט בידי, עד שיסכימו עמי גאוני הדור שליט"א. ובראשם הראשל"צ ר' יצחק יוסף שליט"א.
אשמח מאוד אם יש למישהו גישה אל מרן הראשל"צ שליט"א לשאול אותו על זה,
אולי המשתמש של "מורשת מרן" או הגאון הרב ללוש, יש להם גישה לשואלו דבר בזה.
אני ממליץ לכל אחד לעבור על המאמר שציינתי לעיל. אשמח מאוד לקבל חוות דעת על דברי.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'