שלום וברכה
מותר לחתוך בשבת סלט דק דק לכמות של הרבה אנשים, באופן שמשער שמשעה שיסיים את הכנת הסלט ישאר עד כחצי שעה לתחילת הסעודה שנחשב באופן זה לסמוך לסעודה.
דכל חצי שעה חשיב כסמוך, וברור שמשער מסיום הכנת המאכל, דאחרת לא יוכל להגישו ופשוט, ובפרט שמדובר בסלט חי שכתב הבית יוסף (סימן שכא סי"ב) שאפשר דאפילו הן נאכלות כמו שהן חיות אם חתך אותן דק דק לבשל נמי מיחייב, אבל אם רוצה לאכלן חיות אפילו חתכן דק דק לית בהו משום טוחן ואפשר דאפילו איסורא דרבנן לית בהו דאין דרך טחינה בכך. וסיכם שם נמצינו למדין דמותר לחתוך בשבת קיבוץ ירקות שקורין אינשלאד"ה והוא שיאכל לאלתר לדברי הרשב"א, ואפילו אם אחד מחתך לצורך כל בני הסעודה שרי שהרי התוספות (עד. ד"ה בורר) פירשו בורר ומניח דהיינו בורר לצורך אחרים, ומשמע דליכא מאן דפליג עליה דהרשב"א בהא, דהא שפיר מייתי ראיה מההיא דבורר, ובלאו הכי לדברי התוספות פשיטא דכל שאר ירקי בר מסילקא שרו, ולפירוש רבינו חננאל והרא"ש אפילו סילקא נמי שרי, ולדברי הרמב"ם כל היכא שאינו מחתך כדי לבשל פטור ואפשר דמישרי נמי שרי לכתחלה, ולדברי רשב"ם ורא"ם דלא חילקו בכך איכא למימר דלא מיתסר אלא במחתך כדי לאכול אחר שעה, אבל מחתך כדי לאכול מיד שרי כדאשכחן בבורר, ועוד דפרים סילקא משמע שמחתכו לחתיכות דקות ביותר וכדדייק לישנא דרש"י ולישנא דהרמב"ם ומפורש בדברי התוספות, ואינשאלד"ה אין דרך לחתכה לחתיכות כל כך דקות הילכך נראה דלכולי עלמא שרי. ומכל מקום נכון הדבר להזהיר שיחתכום לחתיכות גדולות קצת ושיאכלו לאלתר וכל כהאי גוונא נראה דלית ביה בית מיחוש לדברי הכל עכ"ל.
וכ"כ בילקוט יוסף שבת ג (בהוספות הערות סימן שכא אות א) שבשו"ת יביע אומר ח"ט, ושם (סי' קח אות קעב) הביא מ"ש בספר אור לציון ח"ב (עמ' רמז דיני טוחן אות ב), לאסור לעשות סלאט דק דק ע"ג קרש חיתוך המיוחד לכך. וכתב עליו ביביע אומר: אינו כלום, כי כל שעושה על כי כל שעושה על דעת לאכול לאלתר משרא שרי, וכמ"ש מרן הב"י בשם הרשב"א, ושאין חולקים על זה. וכל שכן לדעת הפוסקים הסוברים שכל שראוי לאכילה בעודו חי, אין איסור לחתך אותו דק דק. והו"ל ספק ספיקא לקולא. ומ"ש מרן בב"י שטוב לחתוך הסלאט חתיכות גדולות קצת, אינו אלא רק לרווחא דמילתא, וכמ"ש המאמר מרדכי (סי' שכא סק"ז), ושהמנהג פשוט לחתוך הסלאט דק דק בסעודות שבת, ע"ד לאוכלם לאלתר. וסמכו בזה על דעת הרשב"א שאין מי שחולק עליו. ע"כ. וכן כתבו האליה רבה (סי' שכא ס"ק טו), ובש"ע הגר"ז (שם סעיף י). וכ"כ בשו"ת זבחי צדק ח"ב (ר"ס כ). ובבן איש חי ש"ב (פר' משפטים אות ב), ושכן המנהג במדינת בבל. ע"ש. וכבר ביארתי כל זה בספרי לוית חן (סי' סב עמוד צג). ע"ש. וכל מ"ש החזון איש (סי' נז) לפקפק על דברי הרשב"א בזה, במחכ"ת אין דבריו מחוורים כלל. וע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' כז), שביארנו הדברים על מכונם. ודלא כהחולקים. ע"ש. ולכן כתבנו שמותר לרסק בננה לתינוק בשיני מזלג כדי להאכילו לאלתר. ושאין להחמיר בזה כלל. ע"ש.
בברכה רבה
