• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ספק דאורייתא לחומרא

מרן זצ"ל סובר שהוא לחומרא רק מדרבנן, כשיטת הרמב"ם.
והוא תמוה מאד, אחר שדעת רוב ככל הראשונים סוברים כדעת הרשב"א דספק דאורייתא להחמיר מן התורה.
 
יש ידיעה כאילו מרן זצ''ל הולך בעינים עצומות אחרי הרוב, במחלוקת הראשונים או האחרונים, אבל אין זה נכון, כי מרן מפעיל הרבה שיקול דעת בהכרעותיו, למשל כאן הכריע כדעת הרמב''ם כיון שהוא רב מובהק, ונתקבלו הוראותיו, אף שהוא נגד רוב הראשונים, דון מיניה ומיניה ואוקי באתרין ובכל אתר ואתר כזה וכיוצא.
 
כאן מרן הכריע לא רק כדעת הרמב"ם אלא כדעת הרבה מהראשונים וכמו שהביא בעין יצחק ח"ב, בתחילת הכרך, כמו שכתבתי בהערה למעלה.
ושם הביא גם רדב"ז שכותב שרוב הפוסקים שאנו נמשכים אחריהם סוברים שכל הספקות של תורה, שהולכים בהם לחומרא- חומרא מדרבנן הם, ולא מן התורה, ע"ש בדבריו.
וודאי שהכרעותיו הם אחר משא ומתן ועיון גדול ולא שהולך רק אחר רוב הפוסקים.
 
עצם הדבר שמרן זצ''ל לא ראה לנכון להסתייע מכל אותם הראשונים וסמך בעיקר על הרמב''ם, זה בגלל שזו דרכו דרך הקודש וכנ''ל. וראה תראה שהרב סופר מרבה להקשות על מרן זצ''ל מדוע לא מביא מדברי עוד אחרונים שסוברים כמותו. אמנם אין זו קושיא, כי מרן זצ''ל לאו כרוכלא ליתי ולזיל, ודי לו בפוסק אחד או שנים שהוא סומך עליהם. כי פעמים ומרן אינו סומך על האיש האומרה, אלא על הסברא שנאמרה.
 
בס"ד

אחר המחילה ,כבודו יעיין בחזו"ע יו"ט עמ' רמ-רמא שמביא פרי מגדים ,פני יהושוע,פרי חדש,כרתי ופלתי,שאילת יעב"ץ ,מחזיק ברכה ועוד אחרונים שסוברים כהרמב"ם .

כמו כן עיין בטהרת הבית הישן חלק ב' עמ' רמא-רמב ובחדש עמ' רנב-רנג שהביא חבל ראשונים שסוברים כהרמב"ם והם :רי"ף,ראב"ד,סמ"ג,מאירי,נימו"י(בגיליון ) ועוד .
 
אם "אחר המחילה" מכוון אלי, הריני להשיב: נתכוונתי בזה להשיב באופן כללי בדרכו של מרן זצ"ל, ולאו דוקא בענין זה. וזה עתה ראיתי חוברת שיצא לומר שיש רוב הראשונים הסוברים שספק תורה לחומרא מהתורה, ותשובתי זו תכוון גם אליו.
 
בס"ד

לר' אוריאל ,אם הדרינן לכללא שמרן הבית יוסף פוסק בד"כ כרוב עמודי הוראה רא"ש,ריף,רמב"ם ולא בהכרח לפי רוב ראשונים אזי בסוגייא דנן (ספק דוארייתא אי הוי מדרבנן או מדוארייתא) אזי דעת הריף ורמב"ם דהוי מדרבנן ובדעת הרא"ש נחלקו בדעתו ודעת הרב הגר"ע במקורות שציינתי לעיל הוי מדרבנן ולכן יוצא שדעת עמודי ההוראה דהוי מדרבנן וזו דרכו של פסיקת הב"י כמובא באבקת רוכל ובכמה דוכתי וכפי שר' עובדיה כתב ביביע אומר .
 
תמוה מאד.
1. אדרבה, הרא"ש פשוט וברור שסובר שסד"א לחומרא מן התורה, ואילו בדעת הרי"ף רבו הדעות שגם הוא סובר שהיא מן התורה.
2. איך אנו יכולים לדון מדעתנו בדעת שלושת עמודי ההוראה ולהוציא על פי זה את דעת מרן, הרי מרן השו"ע בעשרות מקומות לא הלך עם הכלל שאזלינן בתר עמודי ההוראה, וכ"ש כאן שגם לפי הגר"ע זצ"ל רוב הראשונים והאחרונים סוברים כדעת הרשב"א.
 
ככלל, אני מניח שרוב הכותבים כאן משוכנעים מלכתחילה שדעתו של הגר"ע צודקת. אבל אנו יודעים שדרכה של תורה לא כן היא, אלא צריכים לברר כל דבר וניתן לנו רשות לברר ולחלוק, כמו שאומר הגר"י שליט"א רבות. ואדרבה, אם יש כאן ת"ח אשמח לברר איתם מע"ג הפורום את כל הסוגיא הזו, אבל לא בהעתקה של ציטטות אלא בבירור מעמיק לחקר האמת.
אני עמלתי רבות ב"ה בסוגיא זו.
 
בס"ד

בעניותי לא הצלחתי להבין ....דברי הגר"ע במקורות שציינתי, פיו וקולמוסו ברור מיללו .(כולם מוזמנים לעיין במקורות ולחוות דעתם ובוודאי שאינם ציטטות מדעתי אלא הפניה למקורות ולפוסקים עליהם הסתמך הגר"ע ושגם הם פוסקים כהרמב"ם) אינני מכניס ראשי בין ההרים הגדולים רק מסב את תשומת לב החברים שהרמב"ם אינו דעה יחידאה וחברים לו עוד חבל ראשונים כפי שהגר"ע ציין במקורות דלעיל .עיינו ותיהנו ! אלא אם כבודו יחלוק על הגר"ע ממסקנותיו בעיון בראשונים והאחרונים שצירף ויאמר שלא הבינם לאשורם ..... אני עדיין לא הגעתי לרמת עיון כזו ואין לי מה להוסיף בעניין .מועדים לשמחה ,יישר חילך לאורייתא .
 
בס"ד

בעניותי לא הצלחתי להבין ....דברי הגר"ע במקורות שציינתי, פיו וקולמוסו ברור מיללו .(כולם מוזמנים לעיין במקורות ולחוות דעתם ובוודאי שאינם ציטטות מדעתי אלא הפניה למקורות ולפוסקים עליהם הסתמך הגר"ע ושגם הם פוסקים כהרמב"ם) אינני מכניס ראשי בין ההרים הגדולים רק מסב את תשומת לב החברים שהרמב"ם אינו דעה יחידאה וחברים לו עוד חבל ראשונים כפי שהגר"ע ציין במקורות דלעיל .עיינו ותיהנו ! אלא אם כבודו יחלוק על הגר"ע ממסקנותיו בעיון בראשונים והאחרונים שצירף ויאמר שלא הבינם לאשורם ..... אני עדיין לא הגעתי לרמת עיון כזו ואין לי מה להוסיף בעניין .מועדים לשמחה ,יישר חילך לאורייתא .
יישר כח
אכן, אני מחפש חבר שיראה את הדברים בעיון בשרשם במתינות ויסביר לי את טעם פסיקתו של הגר"ע בענין.
 
חזור
חלק עליון