• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

סתם ויש, הביא הסתם לכבדו

חשוב לי לומר ייש"כ הרב @הלוי על הבאת המקורות והדיוקים בהם. רובם כבר ידועים לי ובחלק מהדברים שהבאת גם אני הקטן נתקשיתי. ולא לכל דבר יש תשובה.
אלא שאל מול דברי הב"י שציינתי והבאת אף אתה מרנב וכן אל מול המסורת שכתבו הפוסקים שכך הוא במרן והחיד"א שכן אמר מרן עצמו.
לדעתי יש ליישב כל המקומות המוקשים ולא לדחות הכלל מחמת כן כנלע"ד.
וכנראה זה יסוד המחלוקת בינינו ועדיין צל"ע בכל זה ואל תחשוב שאם אני משיב על דבריך עכשיו שכחתים אלא הם בראשי נשמרים לעת מצוא ובע"ה אעיין עוד בדברים.
 
ייתכן שחזר בו. או שאולי הוא ט"ס.
אתה מבין לבד שזה דוחק גדול, כמו כן הבאתי עוד שתיר ראיות לעיל. לגבי הראיה מסי' קס''ח דעותינו חלוקות

מחילה זה שבהוצאות האחרונות ציינו למקומות שלטענתך לא כתוב בהם כן זה אומר שלאלו המקורות כוונתו? הוא כותב בפירוש שכך כתבו ונאמן עלינו החיד"א בזה.
החיד''א ודאי התכוין למקורות אלו, כי בשאר מקומות שדן בכלל זה האביא את המקורות האלו [לפי מיטב זכרוני] ולא הביא את המסורת שכך אמר מרן שזו ראיה הרבה יותר חזקה.

גם בגמרא יש לנו כללים והרבה יוצאים מהכלל וכן בהלכה בדר"כ אומרים כהכלל אם לא לאיזה סיבה ולא מבטלים הכללים בגלל זה.
זה כאשר יש כללים ברורים שייך לומר יוצא מן הכלל אך כאשר אין שום ראיה ועדות לכללים אזי 'היוצא מן הכלל' הוא ראיה שאין 'כלל'.
 
1) אתה מבין לבד שזה דוחק גדול, כמו כן הבאתי עוד שתיר ראיות לעיל. לגבי הראיה מסי' קס''ח דעותינו חלוקות


2) החיד''א ודאי התכוין למקורות אלו, כי בשאר מקומות שדן בכלל זה האביא את המקורות האלו [לפי מיטב זכרוני] ולא הביא את המסורת שכך אמר מרן שזו ראיה הרבה יותר חזקה.


3) זה כאשר יש כללים ברורים שייך לומר יוצא מן הכלל אך כאשר אין שום ראיה ועדות לכללים אזי 'היוצא מן הכלל' הוא ראיה שאין 'כלל'.
1) לא יודע כמה גדול הדוחק ולפעמים הדוחק לכל גודלו הוא האמת. עכ"פ לא אבטל הא דמשמע מהב"י בצירוף הא דכתבו הפוסקים כן בצירוף מה שכתב החיד"א בעבור דוחק כזה או אחר.

2) אתה אומר שהחיד"א ודאי התכוון למקורות הללו, אך את זה אתה לא ודאי יודע אנחנו יודעים בודאי את מה שהוא אמר שיש מי שכתב שמרן עצמו אמר כן ותו לא.

3) זה הכללים שכתבו לנו הפוסקים גם הכללים בגמרא שנכתבו בהליכות עולם ועוד ספרי כללים לא כתובים ברובם בגמרא עצמה אלא רק בראשונים שבאו אחר כך.

וייש"כ המרובה בהסבר הדברים.
 
ראיתך באה מתוך קושיא ותירוץ [או יותר נכון הנחה] שהלכה כי''א בתרא, ולכן כתבתי לך שיש מקומות מפורשים שהב''י הבין בדעת הרא''ש דלא הוי הכרעה. וגם אי יהיבנא לך שמוכח מסי' ר שהב''י הבין בדעת הרא''ש שהלכה כי''א בתרא הרי כנגד זה יש הרבה ראיות מפורשות להיפך, וחוזר הדבר להיות ספק. אך באמת שלא צריך להגיע לזה כי העיקר הוא למד סתום מן המפורש וד''ת עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. כמו כן לא צריך להכנס לסוגיא כדי לבדוק את הראיות אלא רק לראות את דברי הב''י בפנים ותו לא מידי כי הדברים פשוטים וברורים עד מאד.
אתה צודק במאה אחוז, אבל כיוון שאני חושב שהראיה שלי היא נכונה, זה מכריח אותי לחשוב הפך ראיותיך, זה שיש לך ראיות בהרבה מקומות לא הופכות ראיות נגדיות לא כך, ועל משמרתי אעמודה אלא״כ תפריך את הראיה שלי.

וכבר כתוב על ר׳ ישמעאל שדרש את כל הא׳תים שבתורה, עד שהגיע לאת ה׳ אלוקיך תירא, ואז חזר בו מהכל, וכשר׳ עקיבא דרשו חזר לדרוש את הכל. ואמאי היה צריך ר׳ ישמעאל לחזור בו מכל מה שדרש עד כה? וכי זה לא היה נכון? אלא מכיוון שהיה קשה לו במקום אחד הוא הבין שכל מה שדרש היה לא נכון. וככה זה בכל דרך לימוד, וכן הוא בהרבה מקומות שהראשל״ץ אומר שיש על פניו סתירה לכללי מרן השו״ע, הוא טורח ומפלפל בדבר כי הוא מבין שזו האמת.

אני מעריך אותך מאד וניכרים דברי חכמה, אך החכמה היא לדעת גם ליישב מקומות אחרים, ומלבד הקשר שיש לנושא הזה, הב״י הזה מציק לי הרבה זמן אלא״כ נדחק בצורה הזו.
(וכן אני קורא לזה דוחק, וגם חבריי לביהמ״ד אומרים כן, אבל גם להם אין תשובה)
 
כונת היעב''ץ פשוטה לפניה שאין לסמוך על הכללים אחר שנאמרו רק מסברות הפוסקים והם גם שנויים במחלוקת, ומשום כך קרא לזה בילוי זמן וטורח כי אין בכללים שום ראיות, ולכן סבר שבעיקר צריך להתמקד בענין הסוגיא וההלכה ולא בככלים שהם טפלים. ובזה באנו לחזק דבריו מכח ראיות שאין כללים.
ולזה ניסיתי להגיד מעין ״תראה שהרבה חולקים על היעב״ץ״.

וכבר נתקלתי בלא מעט פעמים שאחרונים כמו הש״ך, סד״ט, כף החיים ועוד אחרונים שמשתמשים בכללים, וכי נבטל את דבריהם מחמץ היעב״ץ?
 
ולנידון שעבורו הנושא בא לעולם, כיוון שחזינן שהפלפול נגרר למקום אחר, כיתתי את עצמי למצוא איפה הראשל״ץ מתרץ את שאלתי, ומצאתיו, ומביא את דברי מרן בנושא, וכיוון שכך יצא מפיו כן אקבל.

כמובן זה לא אומר שלא אשמח לשמוע דעתך ג״כ בנידון כבוד הלוי.
 

קבצים מצורפים

  • HebrewBooksOrg_56804_page_468.pdf
    24.4 KB · צפיות: 6
מצורף בזה מש''כ בזה בצורה מסודרת יותר
ייש"כ תודה.
מה שהבאת דברי הרמ"ע מפאנו וכתבת שהביאו החלקת מחוקק אבן העזר סי' א. כדאי לציין שזה לא החלקת מחוקק עצמו אלא זו הגה מבן המחבר. וכן לרשום מראה מקום מדויק שזה בסעיף ח' ס"ק יא.
 
וכבר נתקלתי בלא מעט פעמים שאחרונים כמו הש״ך, סד״ט, כף החיים ועוד אחרונים שמשתמשים בכללים, וכי נבטל את דבריהם מחמץ היעב״ץ?
זה ברור שרוב הפוסקים חולקים על היעב''ץ וכמו שתראה בתחילת המאמר שלי שהעלתי כאן למעלה, אך אני באתי מכח ראיות, כי ראיה אחת נכונה מכריעה את כל הפוסקים.
 
זה ברור שרוב הפוסקים חולקים על היעב''ץ וכמו שתראה בתחילת המאמר שלי שהעלתי כאן למעלה, אך אני באתי מכח ראיות, כי ראיה אחת נכונה מכריעה את כל הפוסקים.
הבעיה היא שראיות כמו בראיות, כל אחד יכול להדחק בזה בשביל להסביר את הצד שלו.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, כשאנחנו רואים שראשונים חולקים, הם לרוב חולקים על איך להסביר את הראיות שלהם, וכיוון שלצורך העניין לרא״ש נראה שסוגיא א׳ עומדת באוקימתא כזו, הם יסבירו שסוגיא ב׳ חייבת להיות ככה, לעומת זאת הרמב״ם יגיד שסוגיא ב׳ היא עיקר ולכן סוגיא א׳ תהיה כך, וכך דרכם של ראשונים לכל מי שיעיין בהם כדבעי.
להבדיל גם ראיות מב״י, ברגע שיש לך עדות של החיד״א כמו שנוריאל טרח לומר, על כרחך גם הראיות שכנגד צריך להסביר, אפילו במחיר שלהגיד כי מרן השו״ע חזר בו מהב״י, ואף שהוא דוחק להגיד מאשר כמו שכבודו רוצה לומר, עדיפא לן למימר הכי מאשר להשאר בקושיא על החיד״א, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, ובתחיית המתים יבוא מרן ויגלה לנו את הכל.

וכפי שאמרתי מקודם כל אחד קיבל את האמת שלו מסיני, העניין הוא גם להבין את האמת של אחרים, שהרי גם את האמת שלהם הם קיבלו מאותו מקור ומאותו מקום.

וייש״כ על מה שכתבת, אעיין בזה בס״ד.
 
חזור
חלק עליון