• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

'עורכי' ספר אור לציון

כהן

Active member
כבר זמן רב שהראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א כשמביא מדברי האול"צ - מרבה להזכיר שכך כתבו 'עורכי' הספר אור לציון. וזה על פי מה שכתב אביו מרן זצ"ל כנודע.
אולם בשנים האחרונות קיבצו את ההקלטות של חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל ב'קול הלשון' ואפשר לשמוע שם עשרות שיעורים שמסר בנושאי הלכה שמהם 'ערכו' את הספר אור לציון. ואם כן אין זה 'עורכי' הספר אלא כך היא דעתו של חכם בן ציון זצ"ל.
לשם ההגינות - אשמח אם מישהו יוכל להעביר זאת לראש"ל שליט"א, ושלא יראה כאלו אמר איזה סתם דברים תוך כדי שיעור כשמישהו שאל אותו וכדומה [כמו שאומר הראש"ל שליט"א כמה פעמים] אלא אלו שיעורים שאמר אותם והכין אותם מראש.
וגם כששומעים את החכם עצמו - לפעמים הדברים מתבארים יותר.
 
א. כדאי להביא דוגמא של דבר שהילקו"י כתב עליו שלא האורל"צ אמרו ובצדו הקלטה של דבריו. [מסופקני אם תמצא כזאת, אבל באמת מעניין אותי]
ב. גם אם האור לציון אמר כן, חלק מהטענה היא שהדברים לא נאמרו למעשה אלא תוך כדי פלפול, והעורכים הוציאו מכך פסקי דינים.
 
א. כדאי להביא דוגמא של דבר שהילקו"י כתב עליו שלא האורל"צ אמרו ובצדו הקלטה של דבריו. [מסופקני אם תמצא כזאת, אבל באמת מעניין אותי]
ב. גם אם האור לציון אמר כן, חלק מהטענה היא שהדברים לא נאמרו למעשה אלא תוך כדי פלפול, והעורכים הוציאו מכך פסקי דינים.
יש לכך ראיה ממה שכתב מרן זיע"א, כי שו"ת אור לציון ח"א כתבו הרב בעצמו, ואילו חלק ב ערכו אותו מתוך כל מיני שמועות או תשובות שענה תוך כדי שהיה הולך, וכמו שהרב מציין ביביע אומר.
כתבתי תגובה זו, מכיון שלא ראיתי שציינתם דבר זה. והרב מביא זאת בשם תלמידו של הרב בן ציון - הרב תופיק. וזו לשון מרן זיע"א:
בשבטי ישראל אודיע נאמנה כי לפע"ד אסור לסמוך על הפסקים שהובאו באור לציון ח"ב, מבלי לעיין היטב בשרשם של הדברים, ובדברי האחרונים, דלאו מר בריה דרבינא חתים עלייהו, וכמה דברים מהפסקים הללו נאמרו בשעת חוליו של הרה"ג ר' בן ציון שאול ז"ל, ותלמידיו הוסיפו וגרעו כפי שעלה על דעתם, וסברו שכן דעת רבם, ואיך אפשר לסמוך על זה, כאשר אין האיש בביתו, וכן העיד אחד מתלמידיו בספר קול אליהו תוופיק (א"ח ס"ס יד): "ומ"ש בשו"ת אור לציון ח"ב להתיר, ידוע דלאו מר בריה דרבינא חתים עלה". ויודע אני מעשה שהיה, ששאלוהו על מה שנכתב, בטרם הודפס, והראוהו שזה נגד ההלכה, וביקש שיאמרו למדפיסים לתקן, ולא אבו שמוע, והתנצל שמפאת חוליו לא יכול לעשות כנגדם מאומה. גם הוגד לי מפי מגידי אמת, שחלק מהתשובות הללו אמרם בעל פה, ביציאתו מבית הכנסת, ותלמידיו היו שואלים אותו בדרך, והוא משיב, והלכו וכתבו אותם וצירפום לתשובותיו, ומפאת חוליו לא היה יכול לעצור בעדם. כי על כן מצוה לפרסם ולהודיע ברבים, שבודאי לא ניחא ליה לאותו צדיק לתלות בו בוקי סריקי, אשר נכתבו בלי עיון כראוי, ולסמוך על מה שנדפס באור לציון ח"ב להלכה ולמעשה, ע"י תלמידיו, אשר לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו.
 
ויודע אני מעשה שהיה, ששאלוהו על מה שנכתב, בטרם הודפס, והראוהו שזה נגד ההלכה, וביקש שיאמרו למדפיסים לתקן, ולא אבו שמוע, והתנצל שמפאת חוליו לא יכול לעשות כנגדם מאומה.
גם בספרי מרן זצ"ל מצינו כדברים אלו.
יש שיעור ידוע שמסר הראש"ל שליט"א כמה פעמים בדיני בישול [איני זוכר כעת באיזה ענין בדיוק] וסיפר שכשמרן זצ"ל כתב את ההלכה בחזון עובדיה נכנס הוא לחדר וראהו עוסק באותו ענין והתפלפל איתו ומרן זצ"ל הסכים שההלכה צריכה להיות כמו הראש"ל שליט"א ואמר למדפיסים לתקן זאת. וסיפר הראש"ל שכשיצא הספר וקיבלו רץ ישר לבדוק האם תוקנה הלכה זו, וראה שהשאירוה כמו שהיא. ואמר בשיעורו ברבים שיתקנו בחזון עובדיה בעמ' פלוני [הזכיר את העמוד והחלק של החזון עובדיה] ויכתבו בצד שמרן זצ"ל לא סבירא ליה כן, והמדפיסים לא תקנו... ממש כך. אותו הסיפור שסיפר מרן זצ"ל על האור לציון סיפר הראש"ל שליט"א על אביו, ויהי לפלא.
אותו הדבר שמעתי מהרב בוטבול לפני שנים שיש את הסתירה הידועה בחזון עובדיה לגבי טבילה ביו"ט בחמים וכבר נכתבו על זה כמה וכמה תשובות. אולם הראשון שנשאר בזה הוא הרב בוטבול בשידורו ברדיו. ואמר שהוא שאל את מרן על זה ואמר לו שהוא התכוין למקוה פרטי לא ציבורי, וכמו שידוע שהוא עצמו היה טובל בשנותיו האחרונות, ובאמת במקוה ציבורי אסור, ואמר שיתקנו את זה במהדורות האחרות, ועדיין לא תוקן ומפלפלים בזה לכאן ולכאן..

לפי זה צריך לומר שכל החזון עובדיה אינו מעשה ידי מרן זצ"ל בגלל כמה עדויות מבניו וחתניו..

ועוד מה שייך לסמוך על 'מגידי אמת' בשעה שעורכי הספר כותבים בצורה ברורה וחלוטה שהרב זצ"ל עבר איתם על כל הספר 6 פעמים. ושערכו הכל מפי כתביו והקלטותיו וכדומה. ואין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד.

אותם תלמידים שמוציאים לעז זה משום שהם שמעו שחכם בן ציון הורה להם לא כך כמה פעמים, וא"כ ע"כ שלא הוא אמר את הדברים אלא העורכים.
האם זו טענה? האם לא יכול להיות שחזר בו וכדומה?
כפי שכתבתי יש הקלטות רבות ואפשר לשמוע שם שאין זה מחמת שאלה ששאלוהו אלא שיעורים ארוכים של שעה וחצי ויותר כל אחד שהכינם מראש, וחבל שממשיכים להוציא לעז ולא טורחים לשמוע את הדברים שנגישים לכל.

יש דוגמאות הרבה יותר קשות אצל מרן זצ"ל בענינים אלו. למשל יש תשובה בכתב יד שכתב מרן זצ"ל לרב בנימין חותה בענין הידור בשמן זית למאכל בחנוכה שיש בזה מצוה מן המובחר. אולם בזמנו שמעתי ממרן זצ"ל [איני זוכר אם זה שנה לפני התשובה או אחרי התשובה הנ"ל] בלויין שמרן צעק ממש איזה מצוה יש בזה - יש בזה בל תשחית, מי צריך למאכל וכו' והאריך בזה בחריפות. וזה היה שנה אחרי שנה - כאן מצוה מן המובחר וכן בל תשחית. אז אם היה אומר דברים אלו לתלמידים ולא בשיעור השבועי היו אומרים שהם משקרים... אבל כשאמר בלויין א"א להכחיש.

ולמעשה נראה ששורש הדבר הוא לא האם הוא כתב את החלקים הנ"ל או לא. למעשה מדברי מרן זצ"ל בח"י ניכר שאינו מכיר כלל בחכם בן ציון אבא שאול זצ"ל בתור 'פוסק' אלא בתור 'ראש ישיבה' וזה האמת שבדבר, וכל השאר זה כדי להקל לחלוק עליו לומר שלא הוא כתב. אבל אפילו בדברים שהוא כתב ממש בח"א - היחס הוא אותו היחס.

אולם בשנים האחרונות יש ת"ח רבים שכותבים מאמרים חזקים מאוד ליישב את פסקי האור לציון והבא"ח וסיעתם [אני מסכים שלא תמיד מי שכותב כותב נכון, פעמים שזה רק בשביל ליישב בכח, אולם באותה מדה גם עושים תלמידי מרן זצ"ל ליישב דבריו בכח בכל מחיר גם כשאין הדברים נכונים, וזה דרכם של תלמידים]. ורואים שהאור לציון כלי זיינו עמו, ולא ברעש ה'.

למשל הדין של סתם ויש בשו"ע שהראש"ל שליט"א מרבה לדבר עליו נגד חכם בן ציון ומביא תמיד את הרמ"ע מפאנו הידוע ומרבה להקשות ולהוכיח שלא חוששים ליש. והנה בשנה האחרונה התבשמנו מהקובץ 'תורת ציון' שיש בו הרבה דברים אמיתיים ליישב דבריו של חכם בן ציון וביניהם מאמר ארוך של הרב אפרים אהרונוב להוכיח שהעיקר בדעת הרמ"ע מפאנו הידוע שכונתו שיש לחוש ליש אומרים ולא כפי שמסביר הראש"ל שליט"א ושכן כתבו ארבעים אחרונים בדעתו ועוד האריך בזה הרבה עי"ש היטב שלא הניח מקום ליישב את דברי הראש"ל שליט"א ודחה דבריו אחד לאחד בדברים מצודקים. וצירפתי מאמרו למי שירצה לעיין.

וישנם עוד כהנה וכהנה. ולא הארכתי בזה אלא כדי שציבור ת"ח ובעיקר תלמידי מרן זצ"ל 'יתאזנו' וידעו ויבינו שיש לכל דבר ב' צדדים, ולא לבטל במחי יד את דברי הבא"ח והאור לציון וסיעתם. וגם במקומות שאכן דברי מרן זצ"ל נראים יותר והעיקר כדבריו עדיין אין הדעה השניה טעות מוחלטת, אלא דעה שאפשר ליישבה אבל אינה עיקר להלכה.

ואתן עוד דוגמא קטנה להמחיש את הדבר.
לגבי ברכת הדלקת הנר לפני או אחרי ההדלקה שמרן האריך לברך לפני ואכן הדין עמו מחמת עובר לעשייתן.
אולם מה שמאריכים מרן זצ"ל ובניו שמי שמברך אחרי זה 'ברכה לבטלה' - למעשה יש כאן ספק ספקא חזק מאוד.
שמא מברכים לאחר המצוה כדעת האו"ז [ויש כעשרה ראשונים שסוברים כן] ושמא מצות הדלקת הנרות היא מצוה מתמשכת [כך דעת כמה ראשונים מפורשים]. וידוע שבס"ס אין ברכה לבטלה, אף שאנו מורים לא לברך. וא"כ אפילו שהעיקר הוא לברך קודם ההדלקה מדין עובר לעשייתן - מ"מ זה לא 'הכצעקתה' של 'ברכה לבטלה'.
 

קבצים מצורפים

  • סתם ויש.pdf
    16.5 MB · צפיות: 64
גם בספרי מרן זצ"ל מצינו כדברים אלו.
יש שיעור ידוע שמסר הראש"ל שליט"א כמה פעמים בדיני בישול [איני זוכר כעת באיזה ענין בדיוק] וסיפר שכשמרן זצ"ל כתב את ההלכה בחזון עובדיה נכנס הוא לחדר וראהו עוסק באותו ענין והתפלפל איתו ומרן זצ"ל הסכים שההלכה צריכה להיות כמו הראש"ל שליט"א ואמר למדפיסים לתקן זאת. וסיפר הראש"ל שכשיצא הספר וקיבלו רץ ישר לבדוק האם תוקנה הלכה זו, וראה שהשאירוה כמו שהיא. ואמר בשיעורו ברבים שיתקנו בחזון עובדיה בעמ' פלוני [הזכיר את העמוד והחלק של החזון עובדיה] ויכתבו בצד שמרן זצ"ל לא סבירא ליה כן, והמדפיסים לא תקנו... ממש כך. אותו הסיפור שסיפר מרן זצ"ל על האור לציון סיפר הראש"ל שליט"א על אביו, ויהי לפלא.
ממש אינו דומה. כאן מרן זצ"ל חזר בו ולא הספיקו לתקן. האול"צ כלל לא סבר כפי שכתבו מעיקרא.
ואם תוכל בבקשה לציין איזה הלכה והיכן הדברים נמצאים בשיעור של הראש"ל
 
אולם מה שמאריכים מרן זצ"ל ובניו שמי שמברך אחרי זה 'ברכה לבטלה' - למעשה יש כאן ספק ספקא חזק מאוד.
לא חזק מאד אלא חלש מאד, שתי הספקות נגד מרן. וכפי שכבר השיב הראש"ל בילקו"י באיזה מקום (חנוכה?).
אבל באמת שאין זה ברכה לבטלה אלא ספק ברכה לבטלה. ובד"כ כך כתוב בספרי מרן זצ"ל.
 
היכן כתב מרן השו"ע שברכת הנר אינה ברכה המתמשכת?
זוהי מחלוקת ראשונים שמרן השו"ע לא דן בזה כלל. דעת ספר הפרדס ש"ט פ"ג ור' אליהו מלונדריש בפסקיו לסדר זרעים עמ' ל"א שברכת נר חנוכה ונר שבת הם מצוה המתמשכת כל עוד הם דולקים וכמו סוכה וציצית וכדומה. ור"א בן הרמב"ם לא ס"ל כן.
וממילא יש בזה ס"ס שאין הספק השני נגד דעת מרן. וזהו ס"ס 'חזק מאוד'.
הילקוט יוסף בחנוכה לא כתב שדעת מרן השו"ע אינה כן, אלא כתב שלמעשה בנר חנוכה אין לסמוך על זה משום סב"ל כדעת ר"א בן הרמב"ם, אבל כאן שיש עוד ספק שמברכים לאחר גמר המצוה - מדין ברכה לבטלה או ספק ברכה לבטלה אין כאן, אלא רק הוראה לכתחלה שלא מברכים בס"ס.
 
ואפשר לשמוע שם עשרות שיעורים שמסר בנושאי הלכה שמהם 'ערכו' את הספר אור לציון
האם כבודו שמע את כל השיעורים ובדקת שהם דקדקו הדק היטב להעתיק דברי הרב זצ"ל בשלמותם בלי הוספות וחסרונות? ועוד שבהקדמה לאורל"צ כתבו שלא רק מהקלטות נלקחו הדברים אלא גם מכתבי התלמידים. ודברי הרב יצחק נכתבו בספריו כמה פעמים, ששמע מגדולי תלמידי הגרב"צ שלפעמים הרב אמר דברים כדרך פלפול וכד' והתלמידים הבינו שזה הלכה.
האמת היא שלא רק באורל"צ יש בעיה, אלא בכל ספרי השמועות יש את הבעיות הללו. כגון מרן הגר"ח קניבסקי שחי בנינו לאורך ימים ושנים, בכל זאת לפני כמה שנים אחד מבניו הוציא ספרים "דעת נוטה" שאלות שהוא שאל את אביו רק מטעם שהרבה כתבו שמועות לא נכונות בשם אביו. ע"ש בהקדמה ובהסכמת הרב.
וזה תקף גם לשאר גדולי הדור שהרבה מחברים כתבו הלכות בשמם, שא"א לומר שהכל הוא אמת וללא ספק יצאו מתחת ידם. אלא כל מקרה לגופו.
ומה שכתבת בשם הרב יצחק על חזון עובדיה, אינני מכיר את הסיפור הזה. אך גם אם זה אמת מ"מ בגלל מקרה אחד נדיר נעשה כלל?! העליתי הקלטה של הרב זצ"ל שהסביר שאין שום דבר שנכתב בספריו בלי שהוא יאשר אותו. גם בספר רבינו כתב כמה פעמים כדברים האלו, איך הרב הקפיד לעבור על כל התשובות כמה הגהות, עד שיצא לאור
 
האם כבודו שמע את כל השיעורים ובדקת שהם דקדקו הדק היטב להעתיק דברי הרב זצ"ל בשלמותם בלי הוספות וחסרונות?
על מי מוטלת חובת הבדיקה. קודם כל מוציאים לעז, ואח"ז אומרים לי או לאחרים לכו תבדקו ותשמעו את כל ההקלטות ותוכיחו שהכל כמו שכתוב בספר. שומו שמים..
כדי לומר ברבים ולכתוב בספרים 'עורכי הספר אור לציון' - צריך לשמוע את כל ההקלטות ולברור מהם מה הוא לא אמר, וגם לבדוק בכל הכתבים מה אמיתי ומה אמר כבדרך אגב ורק אז אפשר לומר כן, לא להיפך.
מה שכתבת בשם הרב יצחק על חזון עובדיה, אינני מכיר את הסיפור הזה. אך גם אם זה אמת מ"מ בגלל מקרה אחד נדיר נעשה כלל?!
כפי שכתבתי סיפור זה סיפר הרב יצחק לפחות פעמיים בסדרת שיעוריו על הלכות בישול. איני זוכר איזו הלכה זו - תבדוק.
מה שכתבת האם בגלל מקרה אחד נדיר נעשה כלל - הבאתי עוד מקרה שהרב אמר בעצמו שיתקנו ולא תיקנו.
כמה מקרים אתה יודע בספר אור לציון שהם כן? האם בדקת? וגם מי הם התלמידים שאמרו כן? הכל נאמר בעילום שם כדרך הרוצה וכו' ירחיק עדותו.
מי שמוציא לעז שיזדהה בשמו ויאמר איזה הלכה בדיוק שמע שלא כדין ונבדוק את מקורה, אבל להפריח שמועות באויר שמענו ואמרו וכו' - זה לא דרך הלכתית להוציא מחזקה של ת"ח שהוציאו ספר שהרב בן ציון הסכים לספר וכתב הקדמה.
אתם הרי יודעים כמה שמועות יש על בד"ץ בית יוסף שהוא לא טוב. תלמידי מרן ובניו [לפחות חלקם שהולכים בדרכו] מאוד אוחזים מבד"ץ זה ואומרים לאכול רק אותו, למרות כל השמועות שיש נגדו ואומרים שהכל מחמת קנאה והכל עורבא פרח וכו' וכו'. אפילו שת"ח רבים אומרים זאת מידיעה ויש קלא דלא פסיק כן [איני מביע דעה רק אומר את המציאות הידועה לכל]. מה ההבדל? למה כאן לא תאמרו גם שזה רק שמועות ולא מוציאים דבר מחזקתו בלי דברים ברורים???
 
מר כהן.
עפרא לפומיה לקרוא לגדולי הדור מוציאי לעז ועוד להוכיחם שהכל לפי האינטרס האישי!!
אל תכניס ראשך בין ההרים פן ירוצו גולגלתך.
ערב יום הדין. תתעורר!!!
נקווה שידי חובת מחאה על ביזוי ת"ח יצאנו. ודי בזה.
 
אולי לא הובנתי נכון.
כונתי היתה למרפסן איגרי לא לגדולי הדור.
גדולי הדור לא יודעים שיש קלטות ובזה פתחתי את דברי שאם אפשר להעביר את המסר לראש"ל הרב יצחק - עי' לעיל.
הוא כתב שאני צריך לעבור על ההקלטות ולראות אם זה מתאים. על זה כתבתי שהוא צריך לעבור לא אני.
ואם יש לך אפשרות להעביר את זה הלאה לגדולי הדור - עשה זאת.
 
נערך לאחרונה:
א. כדאי להביא דוגמא של דבר שהילקו"י כתב עליו שלא האורל"צ אמרו ובצדו הקלטה של דבריו. [מסופקני אם תמצא כזאת, אבל באמת מעניין אותי]
ב. גם אם האור לציון אמר כן, חלק מהטענה היא שהדברים לא נאמרו למעשה אלא תוך כדי פלפול, והעורכים הוציאו מכך פסקי דינים.

זה מה ששלח לי אחד מתלמידי האור לציון
ביב"א ח כג כה כותב [בענין צירוף חצי זית משמעת המינים וחצי זית משאר מינים לברכת נפשות] שאולי אחד מתלמידי רבינו כתב את הראיה מהשו"ע מבלי לעיין כראוי, והכניסה בתוך ספרו. ע"כ.
אולם הבית יהודה עייאש ב צח [והביאו הברכ"י סי' רי בשתיקה], ושבט הלוי ד כד, וזרע אברהם או"ח סי' א, כולם הביאו ראיה זו מדברי השו"ע.
ואטו כל אלו לא כתבו ספריהם?
ובר מן דין, הנה ההקלטה. דקה 8:25. https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=873200
........
בענין תענית למעוברות בת"ב דחוי, הגרע"י כותב ביחו"ד ח"ז דברים קשים נגד ה"עורכים" של האול"צ, וטען שהעתיקו ממנו דברים!!.
אבל מה לעשות שהנה ההקלטה בג'מבו מייל https://www.jumbomail.me/j/sG6ZBmao...74C3632426148796A5750794972754F476D3259684156
דקה 3:00
 
זה מה ששלח לי אחד מתלמידי האור לציון
ביב"א ח כג כה כותב [בענין צירוף חצי זית משמעת המינים וחצי זית משאר מינים לברכת נפשות] שאולי אחד מתלמידי רבינו כתב את הראיה מהשו"ע מבלי לעיין כראוי, והכניסה בתוך ספרו. ע"כ.
אולם הבית יהודה עייאש ב צח [והביאו הברכ"י סי' רי בשתיקה], ושבט הלוי ד כד, וזרע אברהם או"ח סי' א, כולם הביאו ראיה זו מדברי השו"ע.
ואטו כל אלו לא כתבו ספריהם?
ובר מן דין, הנה ההקלטה. דקה 8:25. https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=873200
........
בענין תענית למעוברות בת"ב דחוי, הגרע"י כותב ביחו"ד ח"ז דברים קשים נגד ה"עורכים" של האול"צ, וטען שהעתיקו ממנו דברים!!.
אבל מה לעשות שהנה ההקלטה בג'מבו מייל https://www.jumbomail.me/j/sG6ZBmao...74C3632426148796A5750794972754F476D3259684156
דקה 3:00
מהיכן ההקלטה של הגרב"צ?
 
אולם בשנים האחרונות יש ת"ח רבים שכותבים מאמרים חזקים מאוד ליישב את פסקי האור לציון והבא"ח וסיעתם [אני מסכים שלא תמיד מי שכותב כותב נכון, פעמים שזה רק בשביל ליישב בכח, אולם באותה מדה גם עושים תלמידי מרן זצ"ל ליישב דבריו בכח בכל מחיר גם כשאין הדברים נכונים, וזה דרכם של תלמידים]. ורואים שהאור לציון כלי זיינו עמו, ולא ברעש ה'.
נשמח אם כת"ר יעלה לכאן מקום אחד שכתבו תלמידי מרן זצ"ל יישב דבריו "בכח בכל מחיר גם כשאין הדברים נכונים".
בכבוד!!!
 
עי' בקובץ משנת יוסף בחלק האחרון [או אחד האחרונים שיצא] במכתבים בסוף בענין שהחיינו ושבעת המינים מה קודם. הביא שם הרב הכותב ראיה ברורה מדברי הרשב"ץ לא כדעת מרן זצ"ל [שלא ראה את הרשב"ץ]. ומה שכתבו העורכים שם לדחות בגילי דחיטתא כמבואר למעיין בכל דברי הרשב"ץ.
ואני יודע אישית שהראו לראש"ל שליט"א את הרשב"ץ הנ"ל לאחר פרסום המאמר ואמר שאכן הדברים כתובים ברשב"ץ אלא שצריך לראות אולי יש ראשונים שחולקים על הרשב"ץ הנ"ל. זוהי תשובתו [בצורה ברורה וחלוטה].
אולם לאחר שאמר את זה הראש"ל - בשנה שלאחר מכן בשיעורו הקבוע על ט"ו בשבט אמר את פסקו של מרן זצ"ל ולא הזכיר מילה אחת מהרשב"ץ לא בתור קושיא ולא בתור שיש חולקים על זה [אם מצא חולקים, למרות שאין].
 
חזור
חלק עליון