הרב שמעון ללוש אמר:
ב"ה
שלום וברכה,
ספרדי ששומע אשכנזי מברך לישב בסוכה כמנהגו, רשאי לענות לו אמן, מאחר שמן הדין היה אפשר גם לספרדי לברך ברכה זו, שכך היא דעת רוב הראשונים ועמודי ההוראה, ורק נהגו בזה כרבנו תם שלא לברך אלא על קביעות סעודה. ולכן לענין עניית אמן רשאי לענות ע"פ הדין, (כמבואר בשו"ת יבי"א ח"ה דאף שספק אמן לקולא, אבל בס"ס שפיר דמי לענות, דמן הדין אין איסור בברכה), ולית דין צריך בשש.
בברכה רבה, ומועדים לשמחה
כתב בוריס:
אחרי המחי"ר מכת"ר
גם בבורא נפשות אחר שתיה חמה ששתה בסוף רביעית יש ספק ספיקא, שמא כדעת הראב''ד הסובר שמברכים נפשות כששתה בתוך שיעור כדי אכילת פרס, ושמא בדבר שדרכו לשתותו לאט לכולי עלמא מברכים נפשות ולכן פסק מרן הראשלצ שליטא לענות אמן אחר אשכנזי המברך,אבל זכור לי "בברור"שמרן זיע"א אמר בלווין שבאים אליו לפעמים רבנים אשכנזים ובין הכיבוד יש שתיה חמה והן ששותים לאט אחר כך מברכים בורא נפשות ועל זה אמר מרן זיע"א שהוא לא עונה אמן אלא בהרהור .ע"כ
ופלא הוא.
ב"ה
שלום וברכה,
ספרדי ששומע אשכנזי מברך לישב בסוכה כמנהגו, רשאי לענות לו אמן, מאחר שמן הדין היה אפשר גם לספרדי לברך ברכה זו, שכך היא דעת רוב הראשונים ועמודי ההוראה, ורק נהגו בזה כרבנו תם שלא לברך אלא על קביעות סעודה. ולכן לענין עניית אמן רשאי לענות ע"פ הדין, (כמבואר בשו"ת יבי"א ח"ה דאף שספק אמן לקולא, אבל בס"ס שפיר דמי לענות, דמן הדין אין איסור בברכה), ולית דין צריך בשש.
בברכה רבה, ומועדים לשמחה
כתב בוריס:
אחרי המחי"ר מכת"ר
גם בבורא נפשות אחר שתיה חמה ששתה בסוף רביעית יש ספק ספיקא, שמא כדעת הראב''ד הסובר שמברכים נפשות כששתה בתוך שיעור כדי אכילת פרס, ושמא בדבר שדרכו לשתותו לאט לכולי עלמא מברכים נפשות ולכן פסק מרן הראשלצ שליטא לענות אמן אחר אשכנזי המברך,אבל זכור לי "בברור"שמרן זיע"א אמר בלווין שבאים אליו לפעמים רבנים אשכנזים ובין הכיבוד יש שתיה חמה והן ששותים לאט אחר כך מברכים בורא נפשות ועל זה אמר מרן זיע"א שהוא לא עונה אמן אלא בהרהור .ע"כ
ופלא הוא.
