• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com
  • לקראת יום השנה השביעי למרן, יצא לאור בס"ד קובץ בית יוסף תשפ"א (גליון מו) לרכישה באתר "מורשת מרן שופס": shops.moreshet-maran.com

עשיית אוהל משחק בשבת

#2
שלום וברכה

אסור לפרוס אפילו אהל עראי בשבת כשכונתו לאויר שמתחתיו כגון להגן או להסתיר וכיו"ב, ורק אם היה פרוס מערב שבת טפח מותר להמשיך פריסת אהל עראי, ולכן אין לבנות מלגו או מגנטים שיש שיעור טפח כדי לשים מתחת בובות או דמויות פלימוביל, ונכון להחמיר אף בפתיחת גגון של עגלת בובה שיהיה פרוס מערב שבת טפח, כדי שיוכל לפתוח את כל הגגון בשבת, והמקילים בפתיחת גגון של עגלה אף אם לא היה פרוס מערב שבת טפח יש להם על מה שיסמוכו.

כתב מרן השולחן ערוך (סימן שטו סעיף א) אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפילו הוא עראי, ודוקא גג, אבל מחיצות מותר. ושם (בסעיף ב) כתב עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשן השני בדופן השני של הספינה, ופורסין מחצלת עליהם לצל, אם יש ברחבן טפח, או אפילו אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג"ט, חשיבי כאוהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלת, דהוי ליה תוספת אהל עראי ושרי, ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח, מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת.
ובפסקי תשובות (שם אות א) כתב ואפילו אינו מחברו כלל בשום חיבור, כל שמניח סוכך מכל סוג שהוא, כאשר תחתיו יש אויר בגובה טפח ויותר, ואפילו אורכו ורוחבו של הסוכך הוא פחות מטפח, כל שיש לו ממנו תועלת כדי להאהיל ולהגן מפני החמה או גשמים או רוחות או זבובים ויתושים ושאר מזיקים, וכוונתו לכך (לאפוקי אם עיקר כוונתו הוא השימוש מעל הכיסוי, אף שנהנה גם מהחלל שנעשה תחתיו), או כוונתו כדי להסתיר ולהצניע את עצמו או איזה דבר כלשהו כמבואר בפמ"ג (מ"ז סק"א), וכן חזינן מהא דכילת חתנים דשו"ע (לקמן סעי' י"א), לאפוקי כשהכוונה אינו אלא לכבוד בעלמא כגון פריסת חופה וטלית לכבוד התורה ולומדיה, ומכאן נלמד להזהיר הילדים שלא לשחק במשחקי אוהל על ידי פריסת שמיכה וסדין וכדו' על גבי כיסאות וכדומה, בין שעושים זאת בחוץ ובין בתוך הבית במקום מקורה, כי הרי כוונתם כדי ליסתר ולהצניע עצמם שם.
ואם עשו, כתבו מחברי זמנינו לדון אם מותר לפרק ולסתור עשייתם, מדין איסור סתירת אוהל עראי, אמנם יש לצדד להתיר כי אין בכוחם לאסור חפצי אחרים, כי בכוונה תליא מילתא, וכיון שאינו אלא למשחק בעלמא, אזי לגבי הגדולים אין זה כפריסה לצורך צניעות והסתר, אלא כעין אוהל הנעשה לכבוד סתמא.
ובענין משחקי הרכבת קוביות שעושים כעין אוהל בסימן המיועדים להתקיים לאורך זמן כתב שם (בסימן שי"ג אות י') אסורים בהחלט, ולגדולים לאחר גיל מצוות יש לימנע בכל ענין מכל סוגי משחקי הרכבה, וביותר כי עלול להיות עוד חששות של כתיבה ומחיקה ועשיית אהל כמ"ש בשו"ת מחזה אליהו (סי' ס"ט) שפעמים רבות עושים כעין בית שיש בפנים חלל טפח ויותר ומניחים שם משחקיהם הזעירים, והרי זה עשיית אהל עראי שאסור בשבת.

ואפילו אינו עושה אלא גג ללא מחיצות, הרי זה בכלל איסור עשיית אהל, ואפילו אינו עושהו אלא לזמן מועט ביותר, ואם עשהו (בין בשבת באיסור, בין מלפני שבת), אסור לסתרו בשבת, ואפילו רגילים בכל ימות השבוע לפרסו ולהסירו תדיר. ע"כ.

ובענין גגון של עגלת תינוק כתב מרן הראש"ל שליט"א בילקו"י (שבת ב עמוד תקלד סי"ב) גגון המחובר לעגלת ילדים, שהוא כעין סככה הנמתחת ומתקפלת, יש אומרים שמותר לפותחו בשבת כדי להגן על הילד מפני החמה או הגשמים, גם אם הגגון היה מקופל ולא היה בקיפול שיעור טפח. וכן מותר לסוגרו ולקפלו. שמאחר שהיא קבועה בעגלה ועשויה לנטותה ולקפלה, חשיבא כדלת הסובבת על צירה וככסא טרסקל. והוא הדין בשימשיה [מטריה קטנה] המחוברת לעגלת ילדים, שמותר לפותחה בשבת, ואין לחוש בזה משום אוהל. ויש חולקים. ולכן טוב ונכון להחמיר לפתוח את הגגון מערב - שבת בשיעור טפח. ובשבת יכול להוסיף עליה, דהוי תוספת אהל ושרי. ובשעה שחוזר ומקפל את הגגון נכון להחמיר שלא לקפלו לגמרי, אלא ישאיר שיעור טפח [כולל הקיפול]. ע"כ. ונראה שהוא הדין בגגון של משחק שכוונתו להסתיר את הבובות וכיו"ב וכנ"ל.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'