• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

פסיקת הלכה לרבים

האם ישנו כלל ברור בדעת הרב עובדיה מתי אחרי סקירת הראשונים והאחרונים על סוגיא המסקנא העולה היא שניתן להקל בשעת צורך כי סברות המקילים נראות והם רבים ויש להם סיועים רבים אפשר לפסוק את ההלכה לרבים להקל ומתי צריך לומר שמכיוון שמידי מחלוקת לא יצאנו וקטנה דעתנו - פוק חזי מאי עמא דבר ואז לאסור. האם יש הבדל כאשר אומרים פוק חזי להקל כשהמסקנא יותר נוטה לאסור מאשר להקל? והאם יש הבדל בין הוראה ליחיד לבין הוראה לרבים?
יש סברא לומר שמכיוון שאם לא נביאים הם בני נביאים הם והם כאומה שלמה יודעים מה נכון לעשות ולכן אף אם המסקנה מהסוגיא אומרת דבר מסוים - ומסתבר שבזמנם של אותם ראשונים ואחרונים המנהג כנראה היה בהתאם, מכל מקום האומה יודעת שבדור הזה דווקא הקב"ה רוצה שנעשה ב'.
ויש סברא לומר שמכיוון שיש יותר כח לצד המערכת ההלכתית לצד א מאשר לצד ב' אז ממילא אפשר לומר שעשינו בזה כבר 'פוק חזי' ואנו רואים שמנהגם של ישראל היה להתיר, ומאי שנא מנהג של היום ממנהג של פעם?

השאלה היותר גדולה ניתן לשאול בנושא הזה היא האם בכלל יש כוח לפוסק להכריע שיש 'מנהג גרוע', כלומר שיש 'עמא דבר' לכיוון אחד אולם ניתן לתלות שהוא בגלל גורמים כאלו ואחרים ולא בהכרח מנהג שגדולי הדור הנחילו ועדיף אם כן ללכת אחר מה שנראה מהתבוננות במערכה ההלכתית.
 
ידועים דבריו של הרב שפסק לא לברך על נרות שבת אחרי ההדלקה ושנשים לא תברכנה על מצוות עשה שהזמן גרמן על אף שהמנהג היה לברך כי כך יצא לו מהמערכה ההלכתית, וטעמו ונימוקו שהמנהג הזה ככל הנראה השתרש מרבנים אשכנזים שמלכו ברבנות בארצות ערב. מכאן משמע שדעתו של הרב שיש כוח לפוסק להכריע שמנהג מסוים נבע מגורמים כאלו ואחרים ולא להחיל עליו דין 'עמא דבר'.
יותר משמע שאם בשאלה האחרונה אנו פוסקים שפוסק יכול להכריע שמנהג מסוים הונהג בטעות אזי גם בשאלה הראשונה אנו יכולים לפסוק כל מה שיוצא לנו במערכה ההלכתית וכנגד המנהג, כי איננו חושבים שיש איזה עניין מיוחד במנהגו של העם שהעם בכללותו יודע מה טוב ועובדה שיש מקרים שאנו פוסלים את מנהג העם. לכן נראה שגם בשאלה הראשונה הרב יסבור שדעתם של הפוסקים ראשונים ואחרונים יכולה חשובה יותר מ'עמא דבר' אם כך יוצא מהמערכה ההלכתית. וצ"ע. האם יש מקורות בדעת הרב שסותרות עיקר זה?
 
חזור
חלק עליון