• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

צירוף למניין בבית הכנסת

בבית כנסת בו אני מתפלל יש את חדר הביה"כ הגדול שרוב המתפללים יושבים שם ויש עוד חדר צמוד אליו שגם שם מתפללים. החדר מחובר לביה"כ כמו שמופיע בשני התמונות הראשונות. אך החדר הצדדי הנ"ל הוא מעט גבוה יותר וגם יש לו קיר בצד (שמהווה קיר תמיכה לארון קודש) ויש לו כמין צורת הפתח. האם אפשר להצטרף שם למניין עשרה. יש לציין שבכוונה שברו את הקיר שהיה שם מפריד בין החדרים על מנת לחבר בין שני החדרים לביה"כ אחד.
בתמונה השניה רואים את דלת בית הכנסת המחברת לבית המדרש. האם מי שעומד בקצה הסמוך לביה"כ אפשר לצרפו לעשרה? האם נחשב למן האגף ולפנים?
תודה רבה לרבנים
 

קבצים מצורפים

  • DSCN6561.JPG
    DSCN6561.JPG
    5.5 MB · צפיות: 6
  • DSCN6562.JPG
    DSCN6562.JPG
    5.8 MB · צפיות: 6
  • DSCN6563.JPG
    DSCN6563.JPG
    5.7 MB · צפיות: 7
שלום וברכה
לפי הנראה בתמונות (6561, 6562), הרי זה דומה למה שמרן השולחן ערוך (סימן נה סעיף טז) כתב חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה, דהיינו שנפרצה קטנה במקום חיבורה לגדולה ונפל כל אותו כותל שהיה מפסיק ביניהם, ובגדולה נשארו משארית כותל זה שנפל פסים (פי' מעט כותל ישר ושוה) מכאן ומכאן, הגדולה כמופלגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה. לפיכך, אם תשעה בגדולה ואחד בקטנה, מצטרפין שהקטנה נגררת אחר הגדולה והרי היא כאילו היא בתוך הגדולה, כיון שהרוב בגדולה, אבל אם היו תשעה בקטנה ואחד בגדולה, או חמשה בזו וחמשה בזו, אין מצטרפין.
כלומר שהחדר הקטן נפרץ כולו לבית הכנסת הגדולה, ולכן דינה כקרן זוית של הגדולה, והיא נגררת אחר הגדולה, ומצטרפים דוקא כשהרוב בגדולה.
ולגבי תמונה (6563) העומד שם הרי זה דומה למה שכתב מרן (שם סי"ג) צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם, והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו כשסוגר הדלת ממקום (שפה) פנימית של עובי הדלת ולחוץ, כלחוץ.
וכדי שיהיה ממנין העשרה צריך שיכנס לתוך בית הכנסת, ולא יעמוד במקום סגירת הדלת לכיון חוץ.
בברכה רבה
 
שלום וברכה
לפי הנראה בתמונות (6561, 6562), הרי זה דומה למה שמרן השולחן ערוך (סימן נה סעיף טז) כתב חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה, דהיינו שנפרצה קטנה במקום חיבורה לגדולה ונפל כל אותו כותל שהיה מפסיק ביניהם, ובגדולה נשארו משארית כותל זה שנפל פסים (פי' מעט כותל ישר ושוה) מכאן ומכאן, הגדולה כמופלגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה. לפיכך, אם תשעה בגדולה ואחד בקטנה, מצטרפין שהקטנה נגררת אחר הגדולה והרי היא כאילו היא בתוך הגדולה, כיון שהרוב בגדולה, אבל אם היו תשעה בקטנה ואחד בגדולה, או חמשה בזו וחמשה בזו, אין מצטרפין.
כלומר שהחדר הקטן נפרץ כולו לבית הכנסת הגדולה, ולכן דינה כקרן זוית של הגדולה, והיא נגררת אחר הגדולה, ומצטרפים דוקא כשהרוב בגדולה.
מה הגדר של פריצה? כמו פתח לגבי עירובין ואם יש קצת בליטה בקיר אז אינם מצטרפים?
 
ערב שבת שלום

מה שכתבנו שהחדר הקטן נגרר לבית הכנסת הגדולה, כי שם מדובר שהיה עשוי מחיצות שמחלקות בין שתי המקומות מקודם, ונפרץ באופן שהוא מתבטל לבית הכנסת הגדולה.
אולם אם החדר היה עשוי מתחילה כך כחדר אחד, אין הגיפופים או העמודים מחלקים את בית הכנסת לכמה מקומות, כיון שאין מטרתם לחלק בין המקומות, אלא הם נעשו לחזק את הבנין, או שהתכנון הצריך אותם להשאיר את העמודים או המחיצות, וכן הדין אם מפרדים ביניהם ארונות וספריות, וממלא כל העשרה חשובים כנמצאים במקום אחד, ומצטרפים אף אם אין רואים אלו את אלו, וכמו שהביא המשנה ברורה (סימן נה ס"ק מח) בשם האחרונים להסביר דברי השולחן ערוך.

וכן כתב בפסקי תשובות (שם ס"ק כד כה) לבאר ע"פ מש"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סי' ט) ובאשל אברהם (בוטשאטש, כאן) שששכיח מאד שמגדילים אולם תפילה על ידי חיבור כמה חדרים יחד לחדר אחד גדול, אך עקב הקונסטרוקציה ותנאים הנדסיים צריכים להשאיר גיפופים ועמודים וכדומה, ופעמים שנראה ממש כצורת הפתח, ופעמים אף בבנין חדש יש כזאת, אין שום חשש לכל הדיעות לצרף מנין כשחלק עומדים כאן וחלק כאן, כי אין המטרה של גיפופים אלו אלא לחיזוק הבנין, אבל אם יעשו שם דלתות, או מחיצה מכל סוג שהוא כדי שיוכלו בעת הצורך לחלק האולם לשניים, שוב נעשה דינו כמבואר עפ"י המשנ"ב, שצריך שיהיו עשרה בצד אחד של האולם, ואפילו עתה הדלתות או המחיצה פתוחים לרווחה, ואפילו אין כלל גיפופים משני הצדדים.
ומה שכתב המ"ב (סקמ"ט) כשיש תשעה במקום אחד ואחד אחר הוילון שפורסין לצניעות מצטרפין וכו'. הוא דווקא במחיצה ארעית כוילון וכדו', אבל במחיצות ממש, של עץ ואבן או גבס וכדו', יש להחמיר לדונם כהפסק, ואפילו עשויים לזמן קצר ולא לתמידות, וצריך עשרה במקום אחד, והשאר מצטרפים אם רואים, וכנ"ל באות הקודם.
אך אין הדברים אמורים אלא כשעשוהו במטרה לשם מחיצה, אבל רהיטים לסוגיהן וכלים גדולים וכבדים וארונות ספרים וכיוצא בהן כשאין מטרתן לשם עשיית מחיצה, אין חשש מלצרף את העומדים מאחוריהם למנין, אף על פי שאין רואים אלו את אלו, כשם שלא מצינו שאסרו מלצרף את העומד מאחורי עמוד שבחדר העשוי לחזק את התקרה, אף על פי שאינו נראה לאחרים, ושפיר הוי תפילת העומד שם כתפילה בציבור לכל דבר וענין. וכ"כ באשל אברהם בוטשאטש (לענין המתפלל אחורי תנור בית החורף), שו"ת שלמת חיים ח"א סי' נ"ד (לענין ארון ספרים, וכשם שבימת ביהכ"נ ותיבת הש"ץ וכדו' לא הוי הפסק ומחיצה, וכדלהלן בשו"ע סעי' י"ט, ועיי"ש אות כ"ח), שו"ת התעוררות תשובה שם (לענין כסאות הרכבות והאוטובוסים אשר משענתם גבוהה מאד, ובכל זאת איננה מפסקת לענין צירוף למנין), שו"ת ישועת משה ח"ג סי' י"א (לענין עמודים שבחדר העשויים לחזק התקרה), שו"ת אור לציון ח"א סי' ט"ו. ע"ש.

שבת שלום ומבורך
 
אם יורשה לי להעיר, בש"ע שם מדובר שהכותל של הקטן נפרץ "כולו" ובגדול נשאר מעט כותל משני הצדדים. ואילו בניד"ד בקטן הוסיפו כותל מגבס כדי שבהמשך הזמן יוכלו לסוגרו בדלת (אך כרגע לא אסתעיא מלתא. ולא כמו שאמרתי בהודעה הראשונה שזה קיר תומך).
 
שלום וברכה

באופן שהחדר הקטן לא נפרץ כולו לגדולה, ונשאר גיפופים (גם לחדר הקטן) או שהוסיפו מחיצה שיוצרת גיפופים גם לחדר הקטן, הרי זה כשני חדרים נפרדים, ואינם מצטרפים למנין, וצריך שיהיו עשרה במקום אחד.
וכמו שכתב מרן (שם סעיף יח) אם קצת העשרה בבהכ"נ וקצתם בעזרה, אינם מצטרפים.
וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק נח) משום דאין שם פרצה, והפתח גופא אפילו אין שם דלת כמחיצה חשובה והוי ליה שני בתים. וכתב הח"א לפ"ז כשיש בית ולפנים הימנו חדר והחדר ההוא אינו פרוץ במילואו המתפלל שם כאלו מתפלל ביחידי ורק קדיש וקדושה יכול לענות כדלקמן (בסעיף כ') ובתשובת הרדב"ז (סי' תר"נ) מצאתי שכתב דזה דוקא לענין צירוף אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור אם אין לחדר פתח אחר רק דוקא דרך הבית הגדול חשיב כמתפלל עם הצבור.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון